מנהטן ניו יורק ארה"ב נדל"ן בניינים
צילום: Bizportal
דעה

תשואה גבוהה על דירה בארה"ב? תחשבו פעמיים

קרנות הנדל"ן שמות את המשקיעים הישראליים בכובע של שותף או לקוח, וההשלכות קריטיות. כיצד תבחרו נכון? // דעה

חגי אדורם | (5)

בשנים האחרונות נראה כי השקעה בנדל"ן מעבר לים קורצת למשקיעים ישראלים רבים. הסטת ההשקעות לחו"ל נובעת בעיקר בשל הקשחת הרגולציה והמיסוי הכבד כנגד משקיעי הנדל"ן בארץ ובעיקר לאור מחירי הנדל"ן הנמוכים בהשוואה לישראל.

נוכח המצב, בישראל פועלות קרנות רבות להשקעה בנדל"ן בחו"ל. לקרנות אלה לא מעט הבדלים כאשר העיקרי והקריטי ביניהם הוא בהגדרת המשקיע - האם הוא שותף או לקוח? 

 

הקרנות המתווכות

בישראל ישנן קרנות המגייסות כסף ממשקיעים מקומיים ומשקיעות אותו בעסקי נדל"ן שונים בחו"ל, כאשר אלו הן קרנות הפועלות כמתווכות בלבד בין המשקיעים לבין חברות נדל"ן. מנגד, ישנן קרנות שמגייסות משקיעים כשותפים בפרויקטים שהן יוזמות ובונות בעצמן בחו"ל – אלה הן קרנות יזמיות.

 

היתרונות של חברות המשמשות כמתווכות הם שהן מגוונות ובעלות נפח פעילות רב. חברות אלה יכולות לבחור עם אילו יזמים להתקשר, באיזה אזורים להשקיע ובאילו פרויקטים להתמקד - האם בנכסים קיימים, בקרקעות וכדומה. כמו כן, יש לאותן החברות "המתווכות" את האפשרות להתקשר עם יזמים רבים בתחומים שונים ובכך למנוע תלות ביזם אחד בלבד.

עוד עומדת להן האפשרות להשיג תנאי התקשרות נוחים עם אותם היזמים כדוגמת עמלות נמוכות, חלוקת רווחים נוחה יותר וכיוצא בזה. עם זאת, משקיעי הקרן (הלקוחות) משקיעים בדרך כלל בפרויקט אחד ספציפי מתוך פורטפוליו הפרויקטים כך שלמעשה התלות שלהם ביזם ובפרויקט נשמרת ומרבית היתרונות הנ"ל למעשה מתבטלים.

 

החיסרון בלקוח של קרן מתווכת הוא שללקוח אין כל קשר ישיר ליזם, שלמעשה הוא הגורם המקצועי והאחראי על הפרויקט ועל השאת הרווחים למשקיעים. בשל כך, אין למשקיע אפשרות אמתית להגיע לנתוני העסקה המדוקדקים והוא נאלץ להסתמך על אמינותה ומקצועיותה של הקרן המתווכת.

כמו כן, היות שכמעט תמיד החברה המתווכת אינה משקיעה מכספה בפרויקט, אזי לא בהכרח כי השיקולים שלה כלכליים נטו וייתכן מצב בו אין חפיפה בין האינטרסים שלה לבין אלו של לקוחותיה. סיכון נוסף מגיע מעצם ריבוי השחקנים הפועלים בענף. אלו מונעים מתוך מטרה אחת בלבד - גריפת עמלת התיווך ולעיתים אף תוך השארת הלקוחות לבד בחזית בהתמודדות מול יזמים שאין להם התקשרות חוזית ישירה עימם.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

הקרנות היזמיות

מהעבר השני, הקרנות היזמיות דווקא מחזיקות ביתרון בולט - ההשקעה מבוצעת ישירות אצלן ולכן המשקיע פועל ישירות מול הגורם בעל הסמכות העליונה בפרויקט. בכך, קיימת שקיפות מלאה ואפשרות לבחון לעומק את מקצועיותו וניסיונו של היזם, כמו גם להיות חשוף לכלל נתוני העסקה הקשורה להשקעתו של הלקוח, זאת כבר בתהליך קבלת ההחלטות הראשוני.

בנוסף, הקרן היזמית, לרוב, משקיעה סך מסוים מהונה העצמי להון הנדרש לכל הוצאה לפועל של פרויקט ובכך מייצרת זהות אינטרסים מלאה עם המשקיעים. כמו כן, קרן יזמית מממשת את רווחיה הפרטיים בסוף הפרויקט ורק לאחר שהמשקיעים גורפים את רווחיהם, כך שבשום שלב המשקיע לא ימצא את עצמו לבד מול שוקת שבורה.

מנגד, בהשקעה כלקוח בקרן מתווכת אתה שם את כל יהבך על יזם אחד – במידה חלילה שהוא לא יצליח, הלקוח שותף מלא לכישלון ועלול לאבד את השקעתו. יש לציין כי גם למשקיע ישנן פחות אפשרויות לבחור את מיקום הפרויקטים, סוג הפרויקטים ופיזור ההשקעות, כמו גם האפשרות להתמקח על גובה העמלות וחלוקת הרווחים.

 

אז מה עדיף?

קיים הבדל מהותי נוסף בין שני סוגי הקרנות הבא לידי ביטוי כאשר הן רוצות לגייס הון על ידי תשקיף. קרנות הפועלות כיזמיות, חייבות לדווח בתשקיף על תשלומים המגיעים להן בכובע שלהן כיזמיות, היות והקרן המגייסת והיזם הם גוף אחד. מנגד, קרנות מתווכות יכולות להימנע מגילוי בנוגע לתגמול היזם מכיוון שהיזם לא מוגדר כ"בעל עניין" או כ"צד קשור" לפי חוק ניירות ערך. לכן, אין זה מחייב לתת גילוי בגינו בתשקיף.

המצב המתואר יוצר עיוות שמציג בצורה לא מדויקת סיטואציה בה הקרנות היזמיות מקבלות יותר כסף מתוך ההון שמגויס על בסיס התשקיף מאשר אלה המשמשות כמתווכות, אולם הדבר אינו כך.

 

לפיכך, יש להסדיר מצב זה על מנת שלמשקיע הסביר תעמוד היכולת להשוות בין ההשקעות. כך לדוגמא, ניתן לחייב את הקרנות המתווכות לגלות את כלל התשלומים להם זכאי היזם בפרויקט, או לחילופין לאפשר לקרנות היזמיות להפריד בין גילוי דמי הניהול בכובע שלהן כקרנות המגייסות הון לבין דמי הניהול המועברים ליזם.

לסיכומו של עניין, ההמלצה למשקיעים היא לבדוק באיזו קרן מדובר, לשקלל את היתרונות מול החסרונות ולקבל החלטה מושכלת לעניין ביצוע ההשקעה.

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ארה"ב 21/07/2018 12:04
    הגב לתגובה זו
    הם לא מתנפלים אז "גאוני" ישראל ירוויחו? תפסיקו לעוף על עצמכם אתם לא הכי חכמים.
  • 4.
    אורי 20/07/2018 13:56
    הגב לתגובה זו
    כמשקיע בתחום , הופתעתי מחוסר דוגמאות , התייחסות ספציפית להשקעות , ונתונים כלשהם. כתיבה סתמית על כלום.
  • 3.
    123Gil 19/07/2018 17:26
    הגב לתגובה זו
    למה קראתי את הכתבה הזו??? מלבד פרסומת לכותב, מה בדיוק נאמר פה??? רדידות מוחלטת. פרסומת שלילית לכותב
  • 2.
    אבי 18/07/2018 12:29
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין, אם לבן אדם איו ניסיון פרקטי בתחום, למה להאכיל את הקוראים במידע בנאלי ומיותר?
  • 1.
    אלעד צימרמן 18/07/2018 11:09
    הגב לתגובה זו
    אני העברתי את ההשקעה שלי לקרן יזמית. נראה שזה הטרנד עכשיו.
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.


הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים -1.95%  , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.

כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים  - והוא גם לא נראה באופק.

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.