לאומי שוקי הון על המהלך של תשובה: "הופך את השותפויות מקבוצת דלק לאטרקטיביות - בוחנים המלצה מחדש"

גיא בן סימון | (4)
נושאים בכתבה מאגר תמר

דלק קידוחים ואבנר דיווחו לבורסה כי בכוונתן להנפיק לציבור 10% מהזכויות במאגר תמר באמצעות תאגיד ייעודי אשר תחום עיסוקו הבלעדי הינו אחזקה בזכויות שנמכרו, והנפקתו של התאגיד בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. אלה פריד, לאומי שוקי הון, מסבירה בשיחה עם Bizportal, כי למרות שהמהלך עלול ללחוץ מסחרית בטווח הקצר על התמחור של ישראמקו, הרי הוא הופך את השותפויות מקבוצת דלק לאטרקטיביות יותר. 

לאחרונה העלתה פריד את ההמלצה לישראמקו ל'תשואת יתר' ואת מחיר היעד מ-0.7 שקלים למניה ל-0.74 שקלים. בלאומי שוקי הוןן בוחנים כעת את ההמלצה לשותפויות דלק. 

דלק קידוחים יהש

אבנר יהש

פריד: "מדובר במהלך מאד מאד סימטרי לזה שדווח לפני החג לגבי ישראמקו. במקרה של דלק קידוחים ואבנר הממוזגת אנו מדברים במהלך דו שלבי, כאשר החברה מתכוונת לחלק בין 40%-50% מההון כדיבידנד. בישראמקו הם עושים זאת על ידי חלוקת רווחים צבורים והעלאת החוב (מינוף), ובדלק קידוחים ואבנר הם עושים זאת הפוך. כלומר, הם מוצאים החוצה שותפות לצורף מיזם או חברה ייעודית שתונפק בשוק והתמורה תשמש גם לחלוקת דיביבנד למימוש וגם מהווה פלטפורמה לחברת דלק לצאת מ'תמר' בהתאם לרגולציה".

"רמות הסיכון ורמות החוב הצפויות בתאגיד ובישראמקו יהיו להערכתנו כמעט זהות, כולל כל שותפות ותמלוג העל שלה לשותף הכללי. ייתכן גם שהתאגיד הייעודי בתמר יאוגד כשותפות גם הוא. גם רמת המינוף בשני מכשירי ההשקעה צפויה להיות דומה להערכתנו. מהלכים אלה מצביעים ללא ספק על הקושי למכור כיום את ההחזקה בתמר כמקשה אחת, בשווי הוגן, למרות איכותו הייחודית של פרויקט זה - בשל אתגרי הסביבה העסקית מחד והסיבוכים הגיאו-כלכליים מאידך".

"להערכתנו, מדובר במהלך שאף כי עלול ללחוץ מסחרית בטווח הקצר על התמחור של ישראמקו, הרי הוא הופך את השותפויות מקבוצת דלק לאטרקטיביות יותר ומסוכנות פחות, בשל תשואת הדיבידנד הפנומנלית שהן עשויות להניב במקרה של הצלחת המהלך - גם במחירי השוק הנוכחיים. לישראמקו קיים אמנם יתרון מסוים בדמות הדיבידנד הצבור בה, שהמס בגינו כבר שולם. מנגד, החשיפה ל'ליוויתן' בשותפויות מקבוצת דלק מהווה הזדמנות בטווח הארוך. נציין כי בטווח הקצר, הטומן חלק מחידוש החוזים בתמר, עשויות השותפויות בתמר להתקשות לשמר את רמות המחירים על רקע המחזור העסקי השלילי בסקטור הגז והנפט הגלובלי. עם זאת, דווקא כהשקעה ארוכת טווח נראים שני המכשירים כאטרקטיביים מאוד".​

"בדלק לא רוצים להיתפס בעוד 4 שנים עם כל הכמות, אז זה הדבר הנכון לעשות. לממש 10% וגם להוריד את שיעור החוב. הם סוגרים את החוב בגין 'תמר' בחברה הממוזגת אבנר-דלק קידוחים, ומחלקים את היתר. המהלך בטוח לא שלילי למשקיעים, הוא מייצר שני מכשירים שדומים אחד לשני. עם זאת, 'תמר' נחשב לנכס מאד מוצלח ובעל ביקושים בעולם. המהלך נעשה עוד לפני חידוש החוזים (ב-2019), אז גם בהנחות פחות אופטימיות הם עושים את המהלך ברמת מחירים גבוה של הגז מתמר מבחינה עולמית, ולכן זו נקודת יציאה טובה מבחינת המשקיעים, כך שמהצד של דלק קידוחים ואבנר - אנחנו אוהבים את זה".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מייקל 27/04/2017 19:21
    הגב לתגובה זו
    ...והשמיים יהיו אז הגבול.?? משקיעים היכונו..!! ופעלו בחוכמה..!! אל תפספסו את ההזדמנות..!!
  • 3.
    מבט מלמעלה 26/04/2017 12:30
    הגב לתגובה זו
    עסקת הראל-נובל גזרה תג מחיר שאף קונה לא מוכן לשלם ואף מוכר לא יירד ממנו ויצא פראייר. המוצא היחיד הוא להנזיל דרך גיוס חוב/הנפקה בבורסה
  • 2.
    לאומי שוקי הון לא מבינים כלום !!! לא פוגעים אף פעם !!! (ל"ת)
    איציק מנדל 25/04/2017 18:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע 25/04/2017 16:34
    הגב לתגובה זו
    אם תוסיפי לכך את תוכנית חלוקת הרווחים שישראמקו מתכננת הרי שאת טועה בגדול , כל השותפויות במאגר יהנו מהמהלך בגלל הצפת הערך המשמעותית למאגר.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?