לאומי שוקי הון מעדכנים את מחיר היעד לאלביט - עדיין נותר נמוך ממחירה הנוכחי

נדב לוי | (2)

ענקית התעשייה הביטחונית דיווחה לפני כשבועיים את תוצאותייה לרבעון הרביעי ולשנת 2016 כולה כאשר איכזבה את המשקיעים כשרשמה שיפור זניח בשורת ההכנסות ברבעון הרביעי לעומת התקופה המקבילה אשתקד. גם בסיכום שנת 2016 החברה אכזבה כאשר הציגה שיפור קל בשורת הרווח הנקי שצמח בכ-12 מיליון דולר בלבד.

עם זאת, לאחרונה דיווחה החברה על רצף הזמנות חדשות ממדינות באסיה פסיפיק, שם ממשיכה החברה להעמיק את פעילותה, וכמו כן על זכייה בחוזה בהיקף של 100 מיליון (שדווח במעמד פרסום הדו"חות) עם משרד הביטחון, וחוזה בהיקף של 50 מיליון דולר עם חיל הים האמריקני.

אלה פריד, לאומי שוקי הון, העלתה אתמול את מחיר היעד למניית אלביט מערכות 2.21% ל-399 שקלים, ובה בעת הותירה את ההמלצה על 'תשואת שוק'. נציין כי מחיר היעד המעודכן לאלביט משקף דאונסייד של 4.5% על מחירה הנוכחי של המניה בת"א.

פריד: "העלינו את מחיר היעד והותרנו את ההמלצה. למרות הדאונסייד המתון שנגזר ממחיר היעד שלנו, אנו ממשיכים להמליץ על אלביט ב"תשואת שוק" בשל הרוח הגבית ממנה נהנה הסקטור. תוצאות השנה והרבעון עמדו בציפיות שלנו, עם שיעור רווח תפעולי יציב. במהלך 12 החודשים האחרונים רשמה מניית אלביט תשואה כוללת של 17%, ביחס לתשואה של כ-0.5% שהציג מדד ת"א-125 ו-27% שרשמה קבוצת ההשוואה - המורכבת בעיקר ממובילות התעשייה בצפון אמריקה. למרות התפיסה החיובית שלנו ביחס לסקטור והחברה, מזה זמן, מצאנו את עצמנו רודפים אחרי מחיר המניה, שנע בתאום עם הסקטור הביטחוני בעולם. הסיבה לכך טמונה בסנטימנט, וכנגזרת מכך, בהקדמה האגרסיבית של המכפילים לשיפור הצפוי במחזור העסקים".

"עם זאת, רוב היתרונות של החברה שרירים וקיימים - המתח הגיאופוליטי שגואה, תקציבי הביטחון שגדלים, התעשייה שמתאפיינת בחוסן מרגולציה והחברה שמצליחה להפתיע במוצרים ולמצוא נישות של "לחם וחמאה". המכפילים אמנם גבוהים היסטורית, אבל הסביבה העסקית ממשיכה להתרחב. אלביט סיימה את שנת 2016  עם צמיחה של 5% במכירות, כאשר הרווחיות פחות או יותר תקועה במקום, וגוזרת PEG של 3.5-4, הגבוה ביחס למתחרות. מנגד, הצמיחה הרציפה בשנתיים האחרונות, לצד הזדמנויות בארה"ב ובאירופה, עשויים לספק תנופה מחודשת. אנחנו מותירים את ההמלצה שלנו על "תשואת שוק".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אם מחיר היעד נמוך מהמחיר בבורסה למה להמליץ בתשואת שוק? (ל"ת)
    החזק או מכירה 04/04/2017 23:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עמי 04/04/2017 14:00
    הגב לתגובה זו
    למה לא המליצו כשפרצה את הדישדוש לפני כמה שנים? עכשיו בשיא הם ימכרו ומי שמקיע שוקע! זהירות!
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?