הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

17 עובדות על נשים בישראל: מפערי השכר ועד מספר העובדות בהייטק - צפו ברשימה

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמו השבוע שורה של נתונים לרגל יום האישה. הנה כמה מהנתונים הבולטים 
ענת דניאלי | (5)
נושאים בכתבה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נשים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסמה שורה של נתונים ששווה להכיר לרגל יום האישה הבינלאומי שמתקיים היום. נתוני הלמ"ס מראים כי בסוף שנת 2015 חיו בישראל 3,102,500 נשים בנות 15 ומעלה. חלקן של הנשים בנות 65 ומעלה מכלל הנשים היה 12.3%, בהשוואה ל-9.9% בקרב הגברים. קרב בני 65 ומעלה חלקן של הנשים היה 55.8%, בהשוואה ל-50.4% בכלל האוכלוסייה.

1. מתי נשים מתחתנות? הגיל הממוצע בנישואין ראשונים של כלות יהודיות (25.9) ונוצריות (25.8) היה גבוה בהשוואה לכלות מוסלמיות (22.2) ודרוזיות (24.1). 

2. מתי נשים יולדות בממוצע את הילד הראשון? הגיל שבו נשים יולדות את ילדן הראשון עולה, בין השאר בעקבות העלייה בגיל הנישואין. בשנת 2015 היה גילן הממוצע של נשים שילדו את ילדן הראשון 27.6 בהשוואה ל-26.5 בשנת 2004.

3. אחוז רווקות בנות 49-45 (בסוף גיל הפריון): 9.4% בקרב כלל האוכלוסייה.

4. תוחלת החיים: בישראל בשנת 2015 עמדה תוחלת החיים בקרב נשים על 84.1 ושל גברים על 80.1 שנים.  בתוחלת החיים של הנשים לא חל  שינוי לעומת שנת 2014  ואילו תוחלת החיים של הגברים ירדה ב-0.2 שנה. 

5. אמהות יחידניות: כ-4.9% מכלל התינוקות שנולדו לנשים יהודיות בשנת 2015 היו לנשים רווקות, ופי 2 מהאחוז שרווח לפני כ-20 שנה. בלמ"ס ציינו כי נשים אלה נוטות ללדת מגיל 30 ומעלה, ובמיוחד בגילים 39-35.

6. אמהות חד הוריות: כ-11% מהאימהות היהודיות לילדים עד גיל 17 עומדות בראש משפחות חד-הוריות, בהשוואה לכ-7% מהאימהות הערביות.

7. החלוקה בשוק העבודה: 48.3% מהשכירים ב-2015 היו נשים ו- 51.7% גברים. 

8 .פערי השכר: ההכנסה החודשית הממוצעת של אישה שכירה הייתה 7,666 ש"ח ושל גבר שכיר הייתה 11,219 ש"ח. במגזר היהודי ההכנסה הממוצעת של אישה שכירה הייתה 8,011 שקלים (הכנסה הגבוהה ב-43.1% מזו של אישה במגזר הערבי), ושל גבר שכיר 12,316 שקלים (גבוהה ב-87%! מגבר במגזר הערבי). הפער בהכנסה החודשית הממוצעת בין הגברים לנשים עמד על 31.7%, אך בחישוב ההכנסה החודשית החציונית הפער הזה הצטמצם ל-27.0%. 

בלמ"ס מסבירים כי חלק מהפער בשכר בין המינים נובע מהבדל במספר שעות העבודה של גברים ונשים (44.9 שעות עבודה בשבוע לגבר ו-36.7 שעות עבודה בשבוע לאישה). לפיכך, בחישוב ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה הפער בין המינים הצטמצם ל-15.1%. עדיין נשאר פערי שכר גבוהים לפי מין שחלקם נובעים מבחירת תחום התעסוקה וההבניות של שוק התעסוקה הישראלי.

קיראו עוד ב"בארץ"

9. הייטק: בתחום ההייטק עבדו 107.5 אלף נשים ב-2016, לעומת 189.7 אלף גברים המועסקים בתחום זה. הנשים היו 36.2% מכלל המועסקים בתחום זה.

10. תפקידי ניהול: חלקן של המנהלות מכלל המנהלים הגיע בשנת 2016 ל-34.1%.

11. שנות לימוד: ממוצע שנות הלימוד של אישה שכירה דומה לזה של גבר - 14.3 ו-13.9, בהתאמה בלמ"ס ציינו כי ככל שעולה רמת ההשכלה גדלה ההכנסה מעבודה שכירה. ההכנסה הממוצעת ברוטו לשעה של אישה שכירה נמוכה בכל קבוצות שנות הלימוד מאשר גבר שכיר. הפער הגדול ביותר הוא 24.4% ונמצא בקבוצת שנות לימוד 15-13.

12. מה נשים לומדות? תחומי הלימוד שבהם נמצאו האחוזים הגבוהים ביותר של נשים היו מקצועות עזר רפואיים (83.1%) וחינוך והכשרה להוראה (80.2%). לעומת זאת, האחוזים הנמוכים ביותר הנשים הנמוכים ביותר היו במדעים הפיזיקליים (37.1%) במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (29.9%) ובהנדסה ואדריכלות (28.1%). 

13. מתי נשים לומדות? הגיל החציוני של הנשים שלמדו לקראת תואר ראשון היה 24.3 שנים לעומת 26.2 בקרב הגברים

14. במה נשים עובדות? בחינת משלחי היד ברמה מפורטת יותר מראה, כי יותר משליש מהנשים היו מועסקות במשלחי יד נשיים מסורתיים: מטפלות סיעודיות במשקי בית, אחיות מוסמכות, סייעות למורים, עובדות סוציאליות ויועצות בתחומי חברה ורווחה, מנהלות חשבונות, עובדות מזכירות, מנהלות משרדים, פקידות משרד כלליים, קופאיות ומוכרות כרטיסים, מורות בבתי ספר יסודיים, מטפלות לילדים, מורות לחינוך מיוחד, מחנכות לגיל הרך ובעלות משלח יד בתחום ההוראה. בכל אחד ממשלחי היד הללו, הנשים מהוות יותר מ-70% מהמועסקים במשלח היד.

15. ביטחון תעסוקתי: 61% מהמועסקות מעריכות שיש להן סיכוי גדול או סיכוי גדול מאוד למצוא עבודה במקרה שיאבדו את מקום עבודתן (58% מהגברים). 

16. שביעות רצון מהשכר: שיעור הנשים המרוצות מההכנסה שלהן נמוך בהשוואה לגברים: 56% לעומת 62%, בהתאמה.

17. בעלות הבית: בשנת 2015 היו כ-390,000 עצמאים בישראל (שהם כ-11% משוק העבודה). 63.9% מהעצמאים היו גברים ורק 36.1% - נשים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מורה 15/03/2017 16:21
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן ללמוד מבריה"מ שתיקנו את השגיאות וביטלו את המשרות המרובות של כול הבטלניות שלא רוצות לעבוד עם תלמידים, אלא לפקח על מורות, שיפסיקו להפריע לעבודה!
  • 2.
    מה חסר בכתבה 09/03/2017 13:19
    הגב לתגובה זו
    לא עובדות במוסכים בבניה בנהגות,,מנתקות את האבות הגרושים מתנגדות למשמורת משותפת וגורמות לילדים עוול נורא לא מוכנות לעבוד ש נוספות גם כשיש צורך, בחברת יצוא מסויימת התקבלה הזמנה דחופה-והיה צורך להקדים את יציאת האוניה-העובדים התבקשו להישאר- ולעזור לארוז חבילות = ומי לא נישאר= ? תינחשו אבל כתבות על אפלייה - כמו חול
  • עוד גרוש מתוסכל ועוד גרושה שיצאה לחופשי (ל"ת)
    חחחח 15/03/2017 16:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רונן 08/03/2017 10:49
    הגב לתגובה זו
    נשים מרוויחות זהה לגברים , יש הטיה שעושים ממוצע וחציון שגברים נוטים למקצועות הייטק והנדסה שהם מתגמלים נמאס מהפמפום הפמינסטי כל הזמן , נשים מנהלות הם כמעט כולם כמו שרה נתניהו צורחות !!! מרושעות !!! מכשפות !!! מעסיקות פוגעניות !!! יש לכם סטיסטיקה וממוצע על זה ???????
  • גם בהייטק נשים מופלות בשכר (ל"ת)
    מאירה 15/03/2017 16:20
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה בנק ישראל ניהול סיכונים

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

להמשך הכתבה לחץ כאן
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים. 

להמשך הכתבה לחץ כאן