הציבור נכנס לבורסה: הזרים 600 מיליון שקלים לקרנות הנאמנות בשבוע הראשון של 2017

נדב לוי | (1)
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

מדדי המניות המובילים בבורסה המקומית רשמו בסיכום שבוע המסחר הראשון לשנת 2017 מגמה מעורבת. המעו"ף רשם תשואה שלילית של 0.2% כאשר הסיבה העיקרית נעוצה בקריסתה של ענקית הפארמה, אופקו הלת', שאיבדה 20% לאחר שדיווחה על כישלון בניסוי לתרופת הדגל שלה. מנגד, מדדי ת"א 75 עלה 2.4% כאשר בחו"ל נרשמו עליות של מעל 1% בוול סטריט ובאירופה. בתוך כך, נראה שהציבור פתח את שנת 2017 עם גישה אופטימית בשוק המקומי. קרנות הנאמנות המסורתיות גייסו סכום נאה של 595 מיליון שקל בשבוע הראשון של 2017, כך עולה מניתוח של מורן צביק, מנהל קשרי יועצים במיטב דש.

הקטגוריה שרשמה את הגיוס הגדול ביותר בשבוע החולף היא קרנות אג"ח כללי (525 מ' שקל), זאת בהמשך לגיוס של מעל מיליארד שקלים בקטגוריה זו בחודש דצמבר. קטגוריה נוספת שבה נרשמו גיוסים ערים היא הקרנות מנייתיות (כ-330 מיליון שקל), וזאת לאחר שבחודש דצמבר פדו הקרנות המנייתיות 686 מיליון שקלים אבל בסיכום 2016 הקטגוריה רשמה גיוס של קרוב ל-2.5 מיליארד שקלים. הקטגוריה הנוספת בה נרשמו גיוסים היא קרנות אג"ח חברות עם גיוס של 173 מיליון שקלים, זאת בהמשך לגיוס של 227 מיליון שקלים בדצמבר וסך גיוסים של כמעט 3 מיליארד שקלים ב-2016.  

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יעקב 08/01/2017 15:05
    הגב לתגובה זו
    סלקט ביו הצלחה גדולה בפתח. בשם השם נעשה ונצליח. שבוע טוב ורפואה שלמה.
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.