הציבור בבורסה בת"א: לצד פדיונות עתק, לאיזה אפיק זרמו מיליארדים ב-2016?
שנת 2016 הסתיימה, אבל הסיכומים נמשכים. אמנם בשווקים הפיננסיים זו הייתה שנה חיובית, אבל בקרנות הנאמנות נרשם דימום של ממש. בסיכום השנה נרשמו פדיונות של 19.8 מיליארד שקלים, כלומר סך נכסי התעשייה התכווצו ב-9%. הקרנות המסורתיות המנוהלות פדו כ-8.7 מיליארד שקלים, הקרנות המחקות פדו כ-2.6 מיליארד שקלים והקרנות הכספיות פדו כ-8.5 מיליארד שקלים. כך לפי ניתוח של מורן צביק, מנהל קשרי יועצים במיטב-דש.
עם זאת, ניכרת שונות בין האפיקים. כך, בזמן שקרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד רשמו פדיונות עתק של 7.6 מיליארד שקלים, בקרנות הקונצרניות נרשמו גיסים של 2.98 מיליארד שקלים ובקרנות המנייתיות נרשמו גיוסים של 2.47 מיליארד שקלים.
הקרנות המנייתיות: מדובר בקצב גיוסים שזהה לזה של 2015. ולאן זרם הכסף באפיק המנייתי? 1.9 מיליארד שקלים זרמו לקרנות הגמישות. מדובר בגיוס הגבוה אי פעם לקטגוריה זו. בתוך כך, קרנות הנאמנות שמשקיעות בת"א גייסו השנה כ-1.7 מיליארד שקלים, זאת לעומת גיוסים של כ-1.2 מיליארד שקלים ב-2015. בקטגוריה זו מנוהלים כעת 13.3 מיליארד שקלים. נציין כי כמעט כל הסכום שגוייס בקרנות הנאמנות שמשקיעות בת"א גוייס לקרנות המוהלות בזמן שהקרנות המחקות גייסו 90 מיליון שקלים בלבד. מעניין לראות שדווקא מול העליות היפות בבורסות בחו"ל (ה-S&P500 זינק 10%, הדאו קפץ 14.5%), קרנות הנאמנות שמשקיעות במניות בחו"לרשמו פדיונות של 1.1 מיליארד שקלים, לעומת גיוס של 900 מיליון שקלים בשנה שעברה.
הקרנות הקונצרניות: בחודשיים הראשונים של השנה הקרנות הללו ראו פדיונות של 390 מיליון שקלים לאור החשש ממשבר בסין, אבל המגמה התהפכה ובמשך 10 חודשים גייסו הקרנות הקונצרניות 3.4 מיליארד שקלים. בסיכום 2016 קרנות אג"ח קונצרני רשמו גיוסים של כ-3 מיליארד שקלים - לעומת פדיונות של כ-1.7 מיליארד שקלים ב-2015.
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות אג"ח כללי: מדובר בקטגוריה הגדולה ביותר שמרכזת 33.5% מנכסי תעשיית קרנות הנאמנות, 37% מהקרנות המסורתיות (כלומר בניטרול כספיות) ו-42% מנכסי הקרנות המסורתיות האקטיביות (כלומר ללא קרנות מחקות). השנה נרשמו בקטגוריה זו פדיונות של כ-1.5 מיליארד שקלים, לעומת גיוסים של כ-2 מיליארד שקלים ב-2015. קרנות אלה פדו בחצי הראשון של השנה 5.1 מיליארד שקלים, אך הצליחו לגייס 3.6 מיליארד שקלים בחצי השני, וכך לצמצם את הפדיונות.
הקרנות הכספיות: הריבית הנמוכה בישראל בשיעור של 0.1% אשר נותרה ללא שינוי במהלך כל השנה, הבריחה גם השנה את המשקיעים מן האפיק הזה וקרנות אלה ספגו פדיונות של 8.5 מיליארד שקל. למרות שמדובר בפדיונות כבדים ניתן אולי להתנחם בכך שמדובר בהרבה פחות מ-27 מיליארד שיצאו מקרנות אלה ב-2015.
- 4.אריאל 01/01/2017 20:28הגב לתגובה זוזה יקרה זה רק עניין של זמן
- 3.מני 01/01/2017 19:09הגב לתגובה זו20 מליארד הלכו לנדלן כולם יודעים חוץ מהממשלה
- 2.סה"כ פידיון של 20 מיליארד, לאן הכסף הלך? (ל"ת)אלי 01/01/2017 16:37הגב לתגובה זו
- 1.קרן נאמנות מדד יתר מניות כל השאר על הפנים (ל"ת)אח 01/01/2017 14:35הגב לתגובה זו
- יוסף 01/01/2017 21:17הגב לתגובה זוסיכון כפול 1. רוב הקרנות לא מצליחות לעבור את המדדים הפסיביים וגם המעטות שהתמזלו אין שום דרך לבחור איזה מהם תעבור את מדד היחס בשנה נתונה בדיוק כמו שאין אפשרות לדעת איזה מניה תהיה הכוכבת של השנה והסיכוי שלהם לחזור על ההישג שואף ל 0 בשנה הבאה . 2. הקרנות נאמנות כמעט ולא מראות תשואה עודפת ממדד היחס ואתם משלמים עמלות מיותרות ומפסדים את הפרמיירה באופן וודאי כך שרוב הסיכוי הקרן לא תראה תשואה עודפת ממדד היחס ואת העמלות ששילמתם את מפסדים בטוח שאתם פו מפסדים פעמים בהסתברות כמעט וודאית .
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
