הציבור בבורסה בת"א: לצד פדיונות עתק, לאיזה אפיק זרמו מיליארדים ב-2016?
קרנות נאמנות שנת 2016 הסתיימה, אבל הסיכומים נמשכים. אמנם בשווקים הפיננסיים זו הייתה שנה חיובית, אבל בקרנות הנאמנות נרשם דימום של ממש. בסיכום השנה נרשמו פדיונות של 19.8 מיליארד שקלים, כלומר סך נכסי התעשייה התכווצו ב-9%. הקרנות המסורתיות המנוהלות פדו כ-8.7 מיליארד שקלים, הקרנות המחקות פדו כ-2.6 מיליארד שקלים והקרנות הכספיות פדו כ-8.5 מיליארד שקלים. כך לפי ניתוח של מורן צביק, מנהל קשרי יועצים במיטב-דש.
עם זאת, ניכרת שונות בין האפיקים. כך, בזמן שקרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד רשמו פדיונות עתק של 7.6 מיליארד שקלים, בקרנות הקונצרניות נרשמו גיסים של 2.98 מיליארד שקלים ובקרנות המנייתיות נרשמו גיוסים של 2.47 מיליארד שקלים.
הקרנות המנייתיות: מדובר בקצב גיוסים שזהה לזה של 2015. ולאן זרם הכסף באפיק המנייתי? 1.9 מיליארד שקלים זרמו לקרנות הגמישות. מדובר בגיוס הגבוה אי פעם לקטגוריה זו. בתוך כך, קרנות הנאמנות שמשקיעות בת"א גייסו השנה כ-1.7 מיליארד שקלים, זאת לעומת גיוסים של כ-1.2 מיליארד שקלים ב-2015. בקטגוריה זו מנוהלים כעת 13.3 מיליארד שקלים. נציין כי כמעט כל הסכום שגוייס בקרנות הנאמנות שמשקיעות בת"א גוייס לקרנות המוהלות בזמן שהקרנות המחקות גייסו 90 מיליון שקלים בלבד. מעניין לראות שדווקא מול העליות היפות בבורסות בחו"ל (ה-S&P500 זינק 10%, הדאו קפץ 14.5%), קרנות הנאמנות שמשקיעות במניות בחו"לרשמו פדיונות של 1.1 מיליארד שקלים, לעומת גיוס של 900 מיליון שקלים בשנה שעברה.
הקרנות הקונצרניות: בחודשיים הראשונים של השנה הקרנות הללו ראו פדיונות של 390 מיליון שקלים לאור החשש ממשבר בסין, אבל המגמה התהפכה ובמשך 10 חודשים גייסו הקרנות הקונצרניות 3.4 מיליארד שקלים. בסיכום 2016 קרנות אג"ח קונצרני רשמו גיוסים של כ-3 מיליארד שקלים - לעומת פדיונות של כ-1.7 מיליארד שקלים ב-2015.
קרנות אג"ח כללי: מדובר בקטגוריה הגדולה ביותר שמרכזת 33.5% מנכסי תעשיית קרנות הנאמנות, 37% מהקרנות המסורתיות (כלומר בניטרול כספיות) ו-42% מנכסי הקרנות המסורתיות האקטיביות (כלומר ללא קרנות מחקות). השנה נרשמו בקטגוריה זו פדיונות של כ-1.5 מיליארד שקלים, לעומת גיוסים של כ-2 מיליארד שקלים ב-2015. קרנות אלה פדו בחצי הראשון של השנה 5.1 מיליארד שקלים, אך הצליחו לגייס 3.6 מיליארד שקלים בחצי השני, וכך לצמצם את הפדיונות.
הקרנות הכספיות: הריבית הנמוכה בישראל בשיעור של 0.1% אשר נותרה ללא שינוי במהלך כל השנה, הבריחה גם השנה את המשקיעים מן האפיק הזה וקרנות אלה ספגו פדיונות של 8.5 מיליארד שקל. למרות שמדובר בפדיונות כבדים ניתן אולי להתנחם בכך שמדובר בהרבה פחות מ-27 מיליארד שיצאו מקרנות אלה ב-2015.
- 4.אריאל 01/01/2017 20:28הגב לתגובה זוזה יקרה זה רק עניין של זמן
- 3.מני 01/01/2017 19:09הגב לתגובה זו20 מליארד הלכו לנדלן כולם יודעים חוץ מהממשלה
- 2.סה"כ פידיון של 20 מיליארד, לאן הכסף הלך? (ל"ת)אלי 01/01/2017 16:37הגב לתגובה זו
- 1.קרן נאמנות מדד יתר מניות כל השאר על הפנים (ל"ת)אח 01/01/2017 14:35הגב לתגובה זו
- יוסף 01/01/2017 21:17הגב לתגובה זוסיכון כפול 1. רוב הקרנות לא מצליחות לעבור את המדדים הפסיביים וגם המעטות שהתמזלו אין שום דרך לבחור איזה מהם תעבור את מדד היחס בשנה נתונה בדיוק כמו שאין אפשרות לדעת איזה מניה תהיה הכוכבת של השנה והסיכוי שלהם לחזור על ההישג שואף ל 0 בשנה הבאה . 2. הקרנות נאמנות כמעט ולא מראות תשואה עודפת ממדד היחס ואתם משלמים עמלות מיותרות ומפסדים את הפרמיירה באופן וודאי כך שרוב הסיכוי הקרן לא תראה תשואה עודפת ממדד היחס ואת העמלות ששילמתם את מפסדים בטוח שאתם פו מפסדים פעמים בהסתברות כמעט וודאית .
משקיעה (גרוק)להשקיע בבורסה דרך קרנות - האפשרות של 70/30, 60/40 - מה התשואות ואיך בוחרים?
הקרנות שהשיגו את התשואה הטובה ביותר מתחילת השנה וב-12 החודשים האחרונים, הקרנות הזולות ביותר, למה המסלולים של 80/20, 70/30 פופולאריים ואיך לעשות עצמאית מסלול של 60/40?
קרנות 70/30 קרנות נאמנות הן דרך נוחה, פשוטה ופופולארית להשקיע. יש שני סוגים של השקעות - פאסיביות שהן עוקבות אחרי מדדים ומנוהלות ששם מנהל השקעות עוקב, בודק, מנתח ומשקיע כדי לייצר לכם תשואה טובה. השקעות פאסיביות דורשות מכם רק דבר אחד - הבנה, בדיקה של הצרכים ומאפייני השקעה שלכם. אתם עונים על שאלון ומתקבל תוצר - X במניות, Y באגרות חוב, עם חלקוה פנימית פשוטה. ממש לא מדע טילים. יועצי השקעות עושים זאת דרך שאלון אוטומטי ותוצאה שהיא פלט ממוחשב. ברגע שאתם יודעים את האלוקצייה בין מניות ואג"ח, אתם יכולים לקנות קרנות פסיביות בתחום, ויש לכם תיק השקעות מתאים.
שיטה אחרת היא אחרי שאתם יודעים את האלוקציה והיא די ברורה, למצוא קרנות נאמנות מנוהלות ולחלק בינהן את התיק. קצת מסובך, אבל אפשרי. שיטה שנייה וקלה יותר היא לבחור מללכתחילה קרנות שהן בנויות על אלוקציה. יש קרנות 90/10, 80/20, 70/30, שהמרכיב הגבוה הוא באג"ח והנמוך במניות. סיכוי טוב שבהמשך יקומו קרנות 60/40 כי שזה הרבה יותר פופולארי - 60% אג"ח ו-40% מניות וזה גם ההרכב של המסלולים הכלליים בקרנות השתלמות וקופות גמל להשקעה. ואם כך - אז זה גם מבחינת גופי ההשקעה - ההרכב המייצג הנכון כהשקעה כללית.
עד שזה יגיע לקרנות נאמנות יש לכם את ה-70/30. בדקנו מה קורה שם - מה התשואות, מי המנצחות, ומהן דמי הניהול שנגבים.
ביולי, הציגו הקרנות תשואה של עד 1.98% כשהקרן המובילה הייתה זו של אלטשולר שחם 70/30 מניות ת"א. במקום השני היו אלה הקרן של מור ברקת בשוויון יחד עם עם איילון פאי, עם תשואה של 1.62%, ואחריה אי.בי.אי עד 3 שנים, עם תשואה של 1.47% ואחריה במקום החמישי אלשטולר שחם 70/30 עם 1.4%. אבל אי אפשר לבחון לפי חודש אחד, בדקנו את התשואות גם בשנה.
ב-12 החודשים האחרונים הקרנות הציגו תשואה של עד 26.8% כשהקרן המובילה הייתה זו של אילים תיק אג"ח, אחריה במקום השני נמצאת דיאמונד עם 26.24%, ואחריהן ילין לפידות עם 24.%, פרופאונד עם 22.4% ומגדל עם 22.14%. אלו תשואות טובות בהינתן ההרכב. אם הן היו בהרכב של 40% מניות ואז היה ניתן להשוות אותן לקרנות השתלמות וקופות גמל במסלול כללי הן היו עושות הרבה מעבר לקרנות ההשתלמות והגמל.
דמי הניהול בקטגוריה הזו סבירים - 0.59% לרוב הקרנות ושי גם ב-0.49%. בסיכום כולל, זו קטגוריה שיכולה להיות מעניינת בהינתן שזה הרכב ההשקעות שלכם. אם אתם רוצים להגדיל את הנתח המנייתי אז מראש תשקיעו, רק בשביל המחשה 90% בקרן כזו ו-10% בקרן מניתית מחקה או מנוהלת ותקבלו שיעור מנייתי של כ-40%. אתם יכולים לשחק בתמהיל.
אם אתם רוצים להוריד את שיעור המניות, יש לכם כאמור קטגוריה גדולה וותיקה בקרנות הנאמנות של 80/20 ושל 90/10.
