בנק ישראל הותיר היום כצפוי את הריבית לחודש ינואר ללא שינוי על 0.1%. זו הפעם ה-21 ברציפות (כלומר מאז מארס 2015) שהריבית עומדת במקום, וגם עדכון תוואי הריבית של הפד' לאחרונה לא הצליח להזיז את בנק ישראל מעמדתו. שני משפטי מפתח נותרו בהודעה המצורפת ללא שינוי: האחד - "הוועדה המוניטרית ממשיכה להעריך שלאור סביבת האינפלציה, ההתפתחויות בכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב". השני - "ריבית בנק ישראל צפויה, על פי תחזית חטיבת המחקר, להיוותר ברמה של 0.1% בתקופה הקרובה, לעלות ל-0.25% במהלך הרבעון הרביעי של 2017 ולעלות ל-0.5% במחצית השנייה של 2018". מדובר באותו ניסוח בדיוק מההודעה הקודמת של חטיבת המחקר של בנק ישראל. כלומר למרות שהפד' עדכן לאחרונה מעלה את התחזית מ-2 העלאות ריבית ב-2017 ל-3 העלאות ריבית, בבנק ישראל דבקים בתחזית. נראה שבבנק ישראל מנסים להבהיר שאין קשר בין כיוון ריבית הפד' לכיוון הריבית בישראל. מדד ת"א 25 מדד ת"א בנקים במסיבת העיתונאים בעניין התחזקות השקל, אמרה פלוג: "מדיניות בנק ישראל בשוק המט"ח אינה מכוונת לפעול כנגד הכוחות הבסיסיים, אולם היא ממתנת את הכוחות לייסוף וקונה זמן ליצואנים לבצע את ההתאמות לשינויים ארוכי הטווח בשווקי היצוא, שלפעמים באים לידי ביטוי בצורה מהירה בשוקי המטבע. בכך, המדיניות תומכת בהתאוששות היצוא, והיא מהווה חלק אינטגרלי מהמדיניות המוניטרית." בעניין שוק הדיור, אמרה פלוג: "מסתמנות מגמות בכיוונים מנוגדים. מצד אחד, קצב התחלות הבניה שב לעלות, ובשנה האחרונה נרשמו, על פי הנתונים המעודכנים, למעלה מ-50 אלף התחלות בניה; היצע הדירות הלא מכורות נמצא ברמות שיא, ומספר העסקאות רושם ירידה, בדגש על הרכישות של המשקיעים. עליית ריבית המשכנתאות הביאה לירידה מתונה אך מתמשכת בקצב החודשי של ביצועי המשכנתאות החדשות. כל אלו הם כוחות שצפויים לפעול למיתון המחירים, אך בינתיים המחירים ממשיכים לעלות בקצב מהיר יחסית. העובדה שמשך הבניה מתארך ונתוני גמר הבניה אינם מדביקים את נתוני ההתחלות מטרידה, והממשלה תצטרך להמשיך ולפעול באינטנסיביות כדי להתמיד בהגדלת ההיצע." התייחסויות כלכלנים שמואל בן אריה מקבוצת פיוניר: "בנק ישראל קבע את ריבית ינואר בעקבות העלאת הריבית בארה"ב. נראה כי את מירב המאמץ הוא מרכז בבלימת הייסוף של השקל מול שאר המטבעות בעולם, נכון לעתה ללא הצלחה. התחזקות השקל מקשה על היצוא ומרחיקה את השגת יעדי הצמיחה והאינפלציה. בנק ישראל בונה על המשך עליית ריבית בארה"ב שתוביל לפיחות השקל מול הדולר. בהסתכלות על האלמנטים האחרים של הריבית, גם שם בנק ישראל 'רודף אחרי הזנב של עצמו', כאשר בשוק האג"ח ראינו עליית תשואות לאורך כל העקום וגם בבנקים הריבית על המשכנתאות עלתה בצורה חדה". "בזמן שבנק ישראל מנסה ליצור מדיניות מוניטרית מרחיבה, השוק דווקא מכתיב לו מדיניות מוניטרית מצמצמת. בנק ישראל מנסה בכל כוחו להפוך את התמונה, אך נכון להיום לא מצליח. הוא עדיין מקווה שעם הזמן השקל ייחלש מול הדולר והיצואנים יחזרו לשגשג ובכך יתמכו בצמיחה. בהתייחס להודעת בנק ישראל כי ברבעון האחרון של 2017 תעלה הריבית, מסתמן, כי ללא שינוי דרסטי בשער החליפין מול שער המטבעות והעלאת ריבית אגרסיבית בארה"ב מדובר במדע בדיוני". התייחסות כלכלנים טרם עדכון הריבית היום: אורי גרינפלד, כלכלן ראשי בפסגות לדברי גרינפלד, "החלטת הריבית צפויה להיות החלטה חשובה מאוד. לא, הריבית לא הולכת לעלות ובטח לא לרדת אך הודעת הריבית ביחד עם מסיבת העיתונאים שתתלווה לה כנראה יהפכו את ההחלטה הקרובה להיות מעניינת הרבה יותר מאשר החלטות הריבית המשמימות של התקופה האחרונה". "הודעת הריבית מגיעה בתזמון מעניין לאחר העלאת הריבית בארה"ב וטון אופטימי ו"ניצי" משהו של הפד ולאחר ההחלטות האחרונות של ה-ECB ששוב הצליח לתת לשווקים יותר ממה שהם ציפו. בנוסף, מדד נובמבר הפתיע כלפי מטה והאינפלציה לא מתרוממת, הציפיות האינפלציוניות ירדו בשבועות האחרונים, השקל ממשיך להתחזק מול סל המטבעות ואפילו מול הדולר שומר על יציבות יחסית (מאז הבחירות בארה"ב, השקל הוא המטבע שהציג את הביצועים הטובים ביותר מול הדולר אחרי הראנד הדרום אפריקאי). יש לציין גם שבמובן מסוים הריבית בישראל כבר עלתה הריבית למשכנתאות עלתה דרמטית, התשואות בשוק האג"ח עלו בכל הטווחים, השקל מתחזק כאמור ולכן, למרות שבנק ישראל ממש לא כיוון לשם, הירידה בתנאים הפיננסיים שקולה למדיניות מוניטרית מרחיבה פחות היום מאשר לפני מספר חודשים. אז האם בבנק ישראל רוצים לאזן את התמונה?" "בהודעה הקרובה יש גם מסיבת עיתונאים שכמובן תגיע גם עם עדכון תחזיות חטיבת המחקר לגבי הצמיחה, האינפלציה והריבית השנה ובשנתיים הקרובות. אז מה להערכתנו נראה בהחלטה הקרובה?" 1. "תחזיות הצמיחה יעלו. תחזית הצמיחה ל-2016 תעלה ל-3.2% לפחות (מ-2.8% בתחזית הקודמת). מאז התחזית הקודמת, התפרסמו נתוני הצמיחה של הרבעון השלישי שמלמדים שגם ללא צמיחה ברבעון הרביעי הצמיחה בשנת 2016 תסתכם ב-3.1%. לכן, גם תחת הנחת צמיחה מתונה (1.6%) ברבעון האחרון של השנה מגיעים ל-3.2%. ככל הנראה גם התחזית ל-2017 תעלה ב-0.1%-0.2% (מ-3.1% בתחזית הקודמת)". 2. "תחזית האינפלציה לשנת 2016 לא תשתנה (-0.2%-) אך התחזית לשנת 2017 אשר בספטמבר עמדה על 1.1% צפויה לרדת מעט." 3. "התחזית החשובה מכל היא כמובן תחזית הריבית. בספטמבר האחרון בנק ישראל חזה העלאת ריבית ב-Q'4 של 2017. רוב הסיכויים שתחזית זו לא תשתנה אך אם בבנק ישראל ירצו לשדר בתקיפות מסר "יוני" ולהפתיע את השוק, דחייה ל-1'Q תעשה את העבודה. מה הסבירות שזה ייקרה? לא גבוהה אך זה בהחלט על השולחן". 4. "באופן כללי אנו מצפים מבנק ישראל לשדר מסרים וטון "יוניים" למדי. נשמע משפטים כמו: "זה שהריבית עלתה בארה"ב ממש לא אומר שהריבית בישראל תעלה", "השקל חזק מדי" ו"שער החליפין הריאלי מיוסף לעומת שער החליפין בשיווי משקל". אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב-דש "הבעיה העיקרית של בנק ישראל היא ייסוף השקל מול האירו, היין היפני, המטבע הסיני, הבריטי, הטורקי ועוד שורה של מטבעות, המדינות איתן ישראל מקיימת קשרי סחר נרחבים. התחזקות השקל מקשה על היצוא ומרחיקה השגת יעד האינפלציה. האינפלציה השלילית לא ממש מטרידה כמו האיום על יצוא הסחורות שמתכווץ בישראל מעבר להשפעות הסחר העולמי". "בנק ישראל בנה על עליית ריבית ה-FED שתוביל לפיחות השקל מול הדולר, אך זה לא ממש קרה. הדרך היחידה להתמודד עם הלחצים להתחזקות השקל זאת הורדת הריבית לשלילית. ניסיון המדינות הנמצאות במצב כלכלי תקין, בהם יש מערכת בנקאית חזקה, כגון שוויץ, דנמרק ושוודיה מראה שזה היה צעד מועיל. בכל המדינות הללו המטבעות נחלשו ביחס לדולר האמריקאי בצורה משמעותית, האינפלציה יותר גבוהה מישראל והצמיחה הכלכלית מתונה, אך יציבה. ההשפעה המזיקה של הריבית השלילית בשלב הנוכחי, תהיה קטנה יחסית. הריבית על המשכנתאות נמצאת במהלך עלייה מסיבות שונות. שוק האג"ח התקרר לאחר עליית תשואות האג"ח האמריקאיות. אולם, בנק ישראל לא ילך לכיוון זה". "הריבית צפויה להישאר ללא שינוי עוד זמן רב. פער הריבית השלילית של כחצי אחוז בין הריבית בישראל לבין זו בארה"ב צפוי לגדול לכאחוז בשנה הקרובה. אפשר רק לקוות שהפגיעה ביצוא הישראלי בגלל השקל החזק תתקזז עם השיפור במצב של סחר החוץ בעולם שיסייע ליצואנים הישראלים." יניב חברון, כלכלן ראשי באקסלנס: חברון מעריך כי בנק ישראל לא יעלה את הריבית ב-2017, בניגוד לציפיות הריבית המשתקפות משוק האג"ח ובניגוד לתחזית של בנק ישראל עצמו. "שוק ההון הישראלי מעריך העלאת ריבית בישראל כבר בעוד כחצי שנה. להערכתנו, זוהי תפיסה מוטעית. בנק ישראל לא מייחס כל חשיבות לפער הריביות בין ישראל לארה"ב, אלא לשער סל המטבעות, שנמצא בשפל מול השקל. רמת ריבית גבוהה יותר בעוד מספר חודשים משמעותה הוספת לחץ על שער השקל. בנוסף, אנחנו אחרי 3 שנים של דיפלציה, לכן לא רואים סיבה להעלות ריבית בישראל בשנה הקרובה, ספק אם בשנתיים הקרובות". באקסלנס צופים כי האינפלציה בשנה הבאה תסתכם בכ-0.9%. זאת, לאחר שנתיים של אינפלציה אפסית עד שלילית. הצמיחה צפויה להסתכם בכ-3.7% ושיעור האבטלה יעלה מעט מ-4.8% ב-2016 ל-5% ב-2017. ייצוא הסחורות והשירותים צפוי לעלות ב-3% ב-2017, והיבוא צפוי לזנק ב-7.1%. הגרעון צפוי להמשיך לעלות ולהסתכם בכ-2.5%. דודי רזניק, לאומי "מאז תוצאות הבחירות בארה"ב והעלאת ריבית הפד לפני שבוע. יהיה מעניין לעקוב האם ישנה בנק ישראל את הנימה היונית שלו מההודעות האחרונות והאם הערכתו הנוכחית להעלאת ריבית אחת בסוף שנת 2017 השתנתה. אנו סבורים כי שוק האג"ח הממשלתי המקומי ימשיך להציג ביצועים עודפים ביחס לשוקי אג:ח ממשלתיים בעולם, בדגש על ארה"ב. עדין מוקד הסיכון העיקרי לשוק האג"ח הממשלתי המקומי, יהיה המשך מגמת עליית התשואות בעולם, ככל שתתרחש עם הכניסה לשנת 2017." הגרף שהוא הסיוט של בנק ישראל, וזה רק הולך ומחריף - לכתבה לחץ כאן