חייבים לבנק: 239 אלף תיקים - כמה על פיגורי משכנתא?
הרגולטור מנסה לעשות סדר בהליכי גביית חובות בהם נוקטים בנקים כלפי משקי בית ועסקים קטנים
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ורשות האכיפה והגבייה, גיבשו עקרונות שמטרתם להבטיח הוגנות ושקיפות בהליכי גביית חובות בהם נוקט תאגיד בנקאי כלפי משקי בית ועסקים קטנים שלא פורעים את הלוואותיהם כסדרן. בהתאם גיבש הפיקוח טיוטת הוראה חדשה בנושא.
דודו זקן: "יש מצבים שלקוח נקלע לקשיים. מדובר בהיקף של 135 מיליארד שקל אשראי קמעונאי שמתוכם הלוואות בפיגור של כ-800 מיליון שקל (0.6% מהתיק). בתחום המשכנתאות הסכום של הלוואות בפיגור גבוה יותר".
דויד מדיויני: "יש היום 239 אלף תיקים פתוחים במערכת הבנקאית. אנו רוצים יותר התנהלות אנושית מול החייבים. יותר הסדרים ופחות הליכים משפטיים קשים. יש 4,000 תיקי משכנתא 7,000 חייבים שבהליכי הגבייה שלהם נטפל בקרוב".
הליכי הגביה של הבנקים נגד חייבים דורסנים כרוכה ברשימה מגוונת של עמלות. מעל כל אלה ריבית פיגורים אסטרונומית בטווח של 13% עד 18% לשנה.
דוד זקן, המפקח על הבנקים, מציין: "אנו רואים חשיבות לטפל באופן שבו נגבים החובות מלקוחות שמסיבות שונות אינם עומדים בתנאי ההלוואות שניתנו להם, שכן ההוגנות והשקיפות נדרשות לא רק בעת מתן האשראי אלא גם בהליכי גביית חובות בנסיבות בהן הלקוח אינו עומד בהתחייבויותיו כסדרן. במסגרת טיוטת ההוראה ושיתוף הפעולה עם רשות האכיפה והגבייה גובשו מספר צעדים אשר יסייעו להשגת מטרות חשובות אלה".
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוד מדיוני, מנהל רשות האכיפה והגבייה: "אני מברך על שיתוף הפעולה עם המפקח על הבנקים. שמנו לנו למטרה, בין היתר, לפשט ולשקף לציבור את שיעורי ריבית הפיגורים בתיקי ההוצאה לפועל, ואנו נפעל לצמצום טבלאות הריבית שעל פיהן מתנהלים תיקי ההוצאה לפועל של הבנקים".
להלן עיקרי ההסדרים שגובשו:
קביעת מדיניות ונהלים - כל תאגיד בנקאי (בנק או חברת כרטיסי אשראי) יקבע מדיניות לטיפול בגביית חובות מלקוחות שאינם פורעים את הלוואותיהם כסדרן, ויעגן מדיניות זו בנהליו, תוך מעורבות של ההנהלה הבכירה והדירקטוריון.
הקמת פונקציה ייעודית - התאגיד הבנקאי יקים פונקציה ייעודית לטיפול בגביית חובות, בעלת משאבים מתאימים, שתרכז את הטיפול בגביית החובות, אל מול החייבים, תפקח ותדווח על יישום ההוראה. בכך יובטח שהנהלת התאגיד הבנקאי תהיה מעורבת באופן ההתנהלות של התאגיד הבנקאי מול לקוחות אשר אינם עומדים בתנאי ההלוואות.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
קביעת תקרת ריבית פיגורים בהלוואה - ריבית הפיגורים לא תעלה על השיעור המרבי של ריבית הנגבית על ידי התאגיד הבנקאי בגין חריגה ממסגרת האשראי בחשבון עובר ושב או חח"ד.
גילוי נאות על שיעור ריבית הפיגורים בהלוואה - בהסכם ההלוואה יינתן גילוי, בצורה ברורה ונגישה, אודות הנוסחה לחישוב ריבית הפיגורים בהלוואה. בכך יובטח שכבר בעת נטילת ההלוואה הלקוח יהיה מודע להשלכות הכספיות שעלולות להיגרם לו במקרה של אי יכולת לעמוד בהחזר ההלוואה.
חובת משלוח הודעה מפורטת בסמוך להיווצרות הפיגור - התאגיד הבנקאי יידרש לשלוח ללקוח לפחות הודעה אחת בסמוך להיווצרות הפיגור, אשר תכלול מידע מקיף על החוב ומרכיביו. כמו כן תכלול ההודעה דרכי התקשרות עם התאגיד הבנקאי לכל עניין הקשור לחוב שבפיגור. הודעות נוספות ישלחו באופן מידתי ובהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.
המשכיות בגישה למידע באמצעים אלקטרונים - תאגיד בנקאי לא ימנע מלקוח, אשר אינו משלם את ההלוואה כסדרה, המשכיות בגישה למידע ולהודעות שנשלחו אליו בנוגע לחשבונו באמצעים אלקטרונים, רק בשל היווצרות חוב פיגורים או העברת הטיפול בחוב לידי בא כוח התאגיד הבנקאי (עורך דין חיצוני), או נקיטת הליכים משפטיים.
קבלת מידע ישירות מהתאגיד הבנקאי, גם כאשר מתקיימים הליכים משפטיים - במקרים בהם מתקיימים הליכים משפטיים נגד הלקוח, יאפשר התאגיד הבנקאי ללקוח לפנות אליו במישרין בכל עניין הקשור לחוב. כמו כן, התאגיד הבנקאי ימסור ללקוח כל מידע המבוקש על ידו (לרבות דפי חשבון וכל מסמך בנקאי אחר), בין אם הבקשה למסירת המידע תופנה לבא כוח התאגיד הבנקאי ובין אם ישירות לתאגיד הבנקאי.
פיקוח ובקרה של התאגיד הבנקאי על באי כוחו - התאגיד הבנקאי יקיים פיקוח ובקרה אפקטיבי על באי כוחו שנתמנו לפעול לגביית החוב, וזאת באמצעות מערכת ממוחשבת אשר תאפשר לתאגיד הבנקאי להעביר הנחיות מפורטות בקשר עם גביית החוב, להתעדכן על הפעולות שננקטו נגד הלקוח על ידי בא כוח התאגיד הבנקאי, וכיוצ"ב.
הסדרי פשרה - תאגיד בנקאי ינקוט באמצעים הולמים על מנת לוודא שכל בקשה של לווה להסדרת חוב הפיגורים, אשר תופנה לבא כוח התאגיד הבנקאי, תועבר לידיעת התאגיד הבנקאי.
שכר טרחת באי כוח התאגיד הבנקאי - ההוראה לפיה תאגיד בנקאי יגבה הוצאות משפטיות רק בתום ההליך המשפטי ורק בסכום שנפסק על ידי הערכאה המשפטית, תישאר בעינה.
בנוסף, במסגרת שיתוף הפעולה עם רשות האכיפה והגבייה, הוסדרו בהוראה זו היבטים שונים הנוגעים להתנהלות התאגיד הבנקאי בהליכי הוצאה לפועל, ובכלל זאת:
שיעור ריבית הפיגורים בתיקי הוצאה לפועל - על מנת לפשט ולשקף את שיעורי ריבית הפיגורים, הוחלט לפעול לקביעת פורמט אחיד אשר יביא לצמצום טבלאות הריבית הנמסרות על ידי התאגידים הבנקאיים ללשכת ההוצאה לפועל.
תשלומים להקטנת החוב או סילוקו יבוצעו ישירות לתיק ההוצאה לפועל - על מנת למנוע מצבים של חוסר התאמה בין רישומי התאגיד הבנקאי לרישומי החוב בתיק ההוצאה לפועל, נקבע כי התשלומים יבוצעו אך ורק לתיק הלקוח בלשכת ההוצאה לפועל, באמצעות ערוצים שונים שתעמיד לרשותו הלשכה (תשלום בקופות הלשכה, תשלום בסניפי בנק הדואר, העברה בנקאית, וכיוצ"ב).
ביצוע מעקב שוטף אחר תיקי לקוחות שנפתחו בלשכת ההוצאה לפועל - תאגיד בנקאי יבצע מעקב שוטף, באמצעות מערכת ממוכנת שרשות האכיפה והגבייה תעמיד לרשותו ("מערכת כלים שלובים").
- 5.יחזקאל 05/05/2015 08:55הגב לתגובה זומי שנקלע לחוב פשוט עונש מוות
- 4.אזרח כאוב 05/05/2015 01:47הגב לתגובה זווזה ממש מבהיל חשוב הפרטיים מגיע לכדי כ7 מיליארד שח פשוט מבהיל
- 3.אזרח כאוב 05/05/2015 01:47הגב לתגובה זווזה ממש מבהיל חשוב הפרטיים מגיע לכדי כ7 מיליארד שח פשוט מבהיל
- 2.אייל 04/05/2015 16:41הגב לתגובה זו239 אלף תיקים * 10,000 ש"ח חובה לחייב בממוצע (ובטוח שזה לא כך אלא גבוה יותר) מביא לחובות בקנה של אזרחים שאינם יכולים לשלם בסך 2,4 מיליארד שקל. צריך להבהיל את כולנו , לא?
- 1.18% ריבית ממש שוק אפור וחמושים בסוללת עורכי דין (ל"ת)הקורבן אבוד מראש 04/05/2015 12:32הגב לתגובה זו

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?