שיא כל הזמנים בשווי אקזיטים והנפקות בהייטק הישראלי, כנסו לפרטים
עם כמעט 15 מיליארד דולר אקזיטים, שנת 2014 היא במרחק רב שנת השיא של ההי טק הישראלי. מדובר בשיא של כל הזמנים באקזיטים.
לפי רובי סולימן, שותף וראש מגזר ההייטק בפירמת ראיית החשבון PwC Israel, את שנת 2014 אפשר להסביר רק כאשר מבינים כמה גורמים פעלו יחד באותה נקודת זמן:
חלון הנפקות פתוח בארה"ב ובאנגליה. בגרות של חברות ישראליות רבות ושל המשקיעים, שבין היתר נובע מ-3 שנים קודמות של אקזיטים גדולים. זמינות גדולה של כסף להי טק מצד רוכשים ומשקיעים, בין היתר, בשל חוסר אלטרנטיבות השקעה. לבסוף, עוצמתו של ההי טק הישראלי שידע להמציא עצמו מחדש ולהתאים עצמו לזמנים.
ההנפקות מובילות את המגמה
לפי PwC 18, הנפקות במהלך השנה בסך כולל של 9.8 מיליארד דולר (לעומת 1.2 מיליארד דולר בשנת 2013) מראות לסקפטיים שבינינו, שישראלים רוצים ויכולים לבנות חברות רב-לאומיות גדולות. שנת 2014 מראה כמה ההי טק הישראלי התבגר.
"חברות שבעבר יכלו להימכר ולגרוף רווחים נאים למשקיעים, הלכו עד הסוף להנפקה ולבנית חברות גדולות. בכדי שזה יקרה, לא די בכך שחלון ההנפקות יהיה פתוח, נדרש גם שילוב של יזמים שמוכנים למשימה מורכבת זו, כמו גם משקיעים סובלניים ותומכים שבוחרים ללכת עד הסוף. מרבית החברות הללו ויתרו בשלב כזה או אחר על מכירת החברה לטובת הנפקה, ויש בכך אלמנט מסוים של לקיחת סיכון. בסוף, כולם נהנים ממגמה זו שמביאה את שווי החברות לשיאים שלא ניתן להשיג במיזוגים ורכישות בלבד. עם 13 הנפקות בארה"ב ו-5 באנגליה (AIM) נראה כי היזמים והמשקיעים כאחד מבינים זאת".
מיזוגים ורכישות בירידה?
6.5 מיליארד דולר מיזוגים ורכישות בשנת 2013 לעומת 5 מיליארד בשנת 2014 מעידים לכאורה על ירידה. אך לפי סולימן, מי שקורא את הנתונים יחד עם נתוני ההנפקות מבין, כי הירידה בסך המיזוגים והרכישות נובעת גם מהעובדה שחברות בוגרות רבות בחרו בהנפקה על פני מכירה. 52 חברות נמכרו בשנת 2014 לעומת 39 בשנת 2013 , כך שהפעילות סך הכול הוסיפה לגדול בעוד ששווי עסקה ממוצע ירד מ- 165 מיליון דולר ל-97 מיליון דולר. ניכר בשוק כי בשנת 2014 ההצלחות בנתיב ההנפקה הביאו חברות רבות נוספות להימנע ממכירה מוקדמת.
- פירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם - ומה המצב בישראל?
- מפטרים רואי חשבון בבריטניה; מרחיבים את תחום הייעוץ בארה"ב - פירמת PwC
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאן ממשיכים מכאן?
סולימן מסביר כי בעוד שאת השנה הזו ההייטק הישראלי יתקשה לשחזר, הרי שעדיין איננו רואים את הסוף של גל ההנפקות הנוכחי. "ישנן לא מעט חברות ישראליות עם היכולת והתיאבון להנפיק ולהפוך למובילות שוק בתחומן. גם התיאבון של תאגידים למיזוגים ורכישות טכנולוגיה נותר גבוה וניראה כי פעילות זו תוסיף להיות גבוהה מהרגיל בשנת 2015. כנראה ששנת 2015 לא תעלה על קודמתה, אך אין ספק שעדיין צפויה שנה מרתקת להי טק הישראלי עם לא מעט עסקאות והנפקות".
ובעתיד היותר רחוק
כמות ההשקעות בהייטק הישראלי, לפי סולימן, גדלה בעוד קרנות רבות מגייסות כסף ומשקיעים חדשים מתווספים למעגל. "חיידק היזמות גם הוא מוסיף ומתפשט בארץ, כך שנראה כי בעתיד הקרוב חברות נוספות יוקמו בקצב מואץ. בטווח הרחוק לעומת זאת, התחרות אל מול הסטרטאפים הישראלים שמגיעה משווקי המזרח ואפילו מאירופה תגבר ויקומו מקומות נוספים שיכריזו על עצמם כעמקי סיליקון מקומיים. נקודת הפתיחה של השוק הישראלי היא ביתרון משמעותי. בכדי לשמר את היתרון בטווח הרחוק ישראל חייבת להדביק ולעלות על ההשקעה העולמית בלימודים ובאקדמיה הטכנולוגית וליצר את דורות העתיד של היזמים והעובדים בתחום ההיי-טק.
אנו סבורים כי דוח זה מוכיח כי זו אחת ההשקעות המשתלמות ביותר שיכולה המדינה לעשות".
- 1.שלומי 30/12/2014 12:05הגב לתגובה זובמקום שהמדינה תעודד חברות להמשיך ולגדול כאן בארץ - ישר מוכרים ושנה אחרי זה מעבירים את כל הפיתוח לחול . אז מה יצא לנו מזה ? כצאת מזומנים מהירים ??. צריך לקחת דוגמא מצק פוינט ו אישקר - זה הדבר הנכון
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
