ארזים מתפרקת: כך מחקה חברת הנדל"ן של מאיר גורביץ' 1.1 מיליארד שקל

החברה הציבורית רכשה מטוס פרטי עוד בשנת 2001 ותכננה להפוך לאימפריית נדל"ן. קריסת המחירים באנגליה טרפה את הקלפים
אבי שאולי | (4)

חברת ארזים דיווחה אמש על השעיית המסחר בניירות הערך שלה: ארזים אגח 2 ו-ארזים אגח 4 עקב מינוי כונס למרבית נכסיה. במקביל החליט בית המשפט המחוזי בת"א לכנס אספות נושים ולפעול לפירוק חברת הנדל"ן. המניות כבר נמחקו מהמסחר אשתקד עקב אי עמידה בדרישה להון עצמי מינימאלי. חברת הנדל"ן משקיעה בבריטניה, גרמניה וישראל. בעל השליטה הוא מאיר גורביץ', שמחזיק ב-72% מהון המניות. כיצד קרסה חברת הנדל"ן שהחזיקה בנכסים מניבים טובים במערב אירופה? הנה הסיפור על חברה ציבורית שהגיעה בשיאה לשווי של 1.1 מיליארד שקל וגייסה בקלות מאות מיליוני שקלים מהמוסדיים המקומיים. מאיר גורביץ' (59) הוא איש עסקים מעניין, שלא התחבר למסיבות של הקהילה העסקית המקומית. הוא חובש כיפה שחורה, רוכב על אופנוע, מחזיק ברישיון טיס, ואף נהג לפעמים להטיס את מטוס המנהלים שרכשה ארזים עוד בשנת 2001. מאיר גורביץ' נולד בקריית אתא ועזב ללונדון בגיל 15 כדי ללמוד בקולג' בעיר Gateshead, עיירת כורי פחם בצפון אנגליה. רכש מכונית רנו ישנה והחל למכור חמרי נדל"ן באנגליה בגיל 20 עבר ללונדון כשבכיסו 500 ליש"ט, הלוואה מחבר. הוא רכש מכונית רנו ישנה והחל לסחור בחומרי בניין, כך נחשף לתחום הנדל"ן שבו הצליח לצבור נכסים ולשרוד שני משברי נדל"ן גדולים. קפיצת המדרגה הגדולה - בסוף שנת 1996 בתקופה של שפל בנדל"ן הבריטי הוא רכש מבנק לוידס 73 נכסים תמורת 50 מיליון דולר בלבד בעסקת Sell and Lease. את המימון לעסקה השיג עבורו מוטי זיסר מבנק הפועלים. במקביל השתלט מאיר גורביץ' על השלד הבורסאי ארזים תמורת כמה מיליוני שקלים בודדים ומאוחר יותר יצק לתוך החברה הציבורית את פעילות הנדל"ן הפרטית שלו בבריטניה. אקזיט נוסף עשה מאוחר יותר כשמכר מניות ארזים ב-75 מיליון שקל, רגע לפני קריסת החברה. חברת הנדל"ן הגיעה כאמור בשיאה לשווי של 1.1 מיליארד שקל עם הכנסות של יותר מ-160 מיליון שקל מנדל"ן מניב, בעיקר בבריטניה. הפניקס ומוסדיים מקצוענים שילמו מחיר עבור הקרדיט שנתנו לגורביץ' משבר הנדל"ן בעולם ובמיוחד באנגליה, חיבל בתוכניות של מאיר גורביץ' להפוך לטייקון נדל"ן באירופה. רמת המינוף הגבוהה שבה פעלה החברה לא עמדה במבחן ירידת השווי בנכסים. מחזיקי האג"ח המקומיים החלו בדיונים מול חברת ארזים עוד בשנת 2008, אך הסדר החוב יצא לפועל רק בשנת 2012. המשקיעים, ובמיוחד המוסדיים, כולל חברת הפניקס עצמה, העניקו למאיר גורביץ' "גרייס" ושילמו על כך בגדול. נכון לסוף הרבעון הראשון של השנה: לחברת ארזים יש גרעון של 177 מיליון שקל בהון העצמי, גרעון של 716 מיליון שקל בהון החוזר וחוב של כ-230 מיליון שקל למחזיקי אג"ח מקומיים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    קאפו 06/08/2014 07:12
    הגב לתגובה זו
    מה לגבי פרוייקטים של ארזים ?
  • 3.
    גדי צ. 07/07/2014 14:06
    הגב לתגובה זו
    מינוף גבוה=סיכון גבוה מול סיכוי גבוה. חבל שהוא נפל כי זה הפיל אחרים שהשקיעו. לדעתי צריך היה פיזור סיכונים, הנו להשקיע בעוד תחום אחד או שנים ואז אולי לא היה קורס (למרות שאין ערובה לשום דבר)...
  • 2.
    שוקי 07/07/2014 12:30
    הגב לתגובה זו
    הגביר, מאיר גורביץ ניכנס לגור בארמון בסביון. לא יאומן
  • 1.
    בן 07/07/2014 09:53
    הגב לתגובה זו
    אותו גורביץ תמיד היה אוהב להתפאר שיש לו תואר של בוגר ישיבה היה שחצן ויהיר....צניעות זה שם המשחק!!
ניתוח דוחות
צילום: CANVA

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח

תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ביטוח

הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.

מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.


ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח


ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.

גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.

איומי תחרות ורגולציה


מה למדנו השבוע, נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINIמה למדנו השבוע, נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI
מה למדנו השבוע

מה למדנו השבוע: הסבלנות משתלמת - המקרה של גילת

המשקיעים לא תמיד רואים את התמונה הגדולה, במיוחד בטווח הקצר, אבל לפעמים, מי שמחזיק ומאמין מתוגמל בענק; המקרה של גילת הוא דוגמא שלפעמים הסבלנות משתלמת הרבה יותר מכל ניסיון לתזמן את השוק

תמיר חכמוף |

השוק לרוב לא מתמרץ משקיעים בטווח הקצר, אלא מתגמל את הסבלניים. כמו שוורן באפט אומר: "שוק ההון הוא כלי להעברת כסף מהפזיזים לסבלניים"


השבוע ראינו דוגמא נוספת עם גילת רשתות לוויין גילת 5.88%  , שרשמה שיא שנתי לרמות שלא נראו במניה מאז 2022, לאחר שנה תנודתית במיוחד. זו לא הייתה עלייה תלולה, אלא טיפוס הדרגתי, שעבר דרך ירידות חדות, חוסר אמון בשוק, וניהול שקול שנשאר עקבי גם כשנראה היה שכולם מוותרים. במהלך 2023 - 2024 מניית גילת נסחרה בתשואת חסר משמעותית, גם על רקע סיבות טכניות. לקראת מחצית 2024, עם יציאתה ממדד ת"א 90, גופים מוסדיים שהחזיקו את המניה נאלצו למכור, מה שיצר לחץ נוסף. הירידה נמשכה, כאשר במאי 2024 היא נסחרה באזור 5 דולר בלבד, ובאוגוסט אותה שנה צנחה לשפל של כ-4 דולר. 

אכזבה מדוחות הרבעון השני של 2024, וספקות מצד השוק לגבי רכישות שביצעה, גילת הפכה למניה שנשכחה על ידי המשקיעים. ואולי בגלל זה היה בה הזדמנות. זה הזמן לחזור לניתוח שפורסם כאן במאי 2024 ולבחון מה ממנו התממש, ומה בכל זאת הפתיע.

למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת?

זו הייתה הכותרת של הניתוח שפורסם כאן בביזפורטל במאי 2024. בקצרה - גילת נסחרה אז לפי שווי של כ-285 מיליון דולר, עם מעל 100 מיליון דולר בקופה ומכפיל רווח חד-ספרתי. הכנסות החברה עמדו על כ-266 מיליון דולר ב-2023, עם תחזית לגידול ל-305-325 מיליון דולר ב-2024. מעבר לכך, ה-EBITDA החזוי הוערך בכ-40-44 מיליון דולר, פי 3 לעומת לפני 3 שנים. אז הערכנו שמדובר באחד מהמקרים הנדירים של מניה עם דאונסייד מוגבל ואפסייד מהותי, בזכות פעילות ליבה חזקה, חדירה עמוקה לשוק הביטחוני וצפי לפרויקטים גדולים בתחום הלוויינים. הניתוח הדגיש את הסיכון הטכני מהיציאה מהמדד, אך הצביע על כך שהערך הפונדמנטלי יוכל לגבור על זה בטווח הארוך.

לקריאה מורחבת למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה