ארזים מתפרקת: כך מחקה חברת הנדל"ן של מאיר גורביץ' 1.1 מיליארד שקל

החברה הציבורית רכשה מטוס פרטי עוד בשנת 2001 ותכננה להפוך לאימפריית נדל"ן. קריסת המחירים באנגליה טרפה את הקלפים
אבי שאולי | (4)

חברת ארזים דיווחה אמש על השעיית המסחר בניירות הערך שלה: ארזים אגח 2 ו-ארזים אגח 4 עקב מינוי כונס למרבית נכסיה. במקביל החליט בית המשפט המחוזי בת"א לכנס אספות נושים ולפעול לפירוק חברת הנדל"ן. המניות כבר נמחקו מהמסחר אשתקד עקב אי עמידה בדרישה להון עצמי מינימאלי.

חברת הנדל"ן משקיעה בבריטניה, גרמניה וישראל. בעל השליטה הוא מאיר גורביץ', שמחזיק ב-72% מהון המניות. כיצד קרסה חברת הנדל"ן שהחזיקה בנכסים מניבים טובים במערב אירופה? הנה הסיפור על חברה ציבורית שהגיעה בשיאה לשווי של 1.1 מיליארד שקל וגייסה בקלות מאות מיליוני שקלים מהמוסדיים המקומיים.

מאיר גורביץ' (59) הוא איש עסקים מעניין, שלא התחבר למסיבות של הקהילה העסקית המקומית. הוא חובש כיפה שחורה, רוכב על אופנוע, מחזיק ברישיון טיס, ואף נהג לפעמים להטיס את מטוס המנהלים שרכשה ארזים עוד בשנת 2001.

מאיר גורביץ' נולד בקריית אתא ועזב ללונדון בגיל 15 כדי ללמוד בקולג' בעיר Gateshead, עיירת כורי פחם בצפון אנגליה.

רכש מכונית רנו ישנה והחל למכור חמרי נדל"ן באנגליה

בגיל 20 עבר ללונדון כשבכיסו 500 ליש"ט, הלוואה מחבר. הוא רכש מכונית רנו ישנה והחל לסחור בחומרי בניין, כך נחשף לתחום הנדל"ן שבו הצליח לצבור נכסים ולשרוד שני משברי נדל"ן גדולים.

קפיצת המדרגה הגדולה - בסוף שנת 1996 בתקופה של שפל בנדל"ן הבריטי הוא רכש מבנק לוידס 73 נכסים תמורת 50 מיליון דולר בלבד בעסקת Sell and Lease. את המימון לעסקה השיג עבורו מוטי זיסר מבנק הפועלים.

במקביל השתלט מאיר גורביץ' על השלד הבורסאי ארזים תמורת כמה מיליוני שקלים בודדים ומאוחר יותר יצק לתוך החברה הציבורית את פעילות הנדל"ן הפרטית שלו בבריטניה. אקזיט נוסף עשה מאוחר יותר כשמכר מניות ארזים ב-75 מיליון שקל, רגע לפני קריסת החברה.

חברת הנדל"ן הגיעה כאמור בשיאה לשווי של 1.1 מיליארד שקל עם הכנסות של יותר מ-160 מיליון שקל מנדל"ן מניב, בעיקר בבריטניה.

הפניקס ומוסדיים מקצוענים שילמו מחיר עבור הקרדיט שנתנו לגורביץ'

משבר הנדל"ן בעולם ובמיוחד באנגליה, חיבל בתוכניות של מאיר גורביץ' להפוך לטייקון נדל"ן באירופה. רמת המינוף הגבוהה שבה פעלה החברה לא עמדה במבחן ירידת השווי בנכסים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מחזיקי האג"ח המקומיים החלו בדיונים מול חברת ארזים עוד בשנת 2008, אך הסדר החוב יצא לפועל רק בשנת 2012. המשקיעים, ובמיוחד המוסדיים, כולל חברת הפניקס עצמה, העניקו למאיר גורביץ' "גרייס" ושילמו על כך בגדול.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    קאפו 06/08/2014 07:12
    הגב לתגובה זו
    מה לגבי פרוייקטים של ארזים ?
  • 3.
    גדי צ. 07/07/2014 14:06
    הגב לתגובה זו
    מינוף גבוה=סיכון גבוה מול סיכוי גבוה. חבל שהוא נפל כי זה הפיל אחרים שהשקיעו. לדעתי צריך היה פיזור סיכונים, הנו להשקיע בעוד תחום אחד או שנים ואז אולי לא היה קורס (למרות שאין ערובה לשום דבר)...
  • 2.
    שוקי 07/07/2014 12:30
    הגב לתגובה זו
    הגביר, מאיר גורביץ ניכנס לגור בארמון בסביון. לא יאומן
  • 1.
    בן 07/07/2014 09:53
    הגב לתגובה זו
    אותו גורביץ תמיד היה אוהב להתפאר שיש לו תואר של בוגר ישיבה היה שחצן ויהיר....צניעות זה שם המשחק!!
מניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AIמניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AI

העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א

רבל התעשייתית הכבדה - מצליחה להתרומם; סי-לאב מנסה להימחק ללא-הצלחה; ג'י סיטי נלחצת מרכישת מניות המיעוט - ומה קורה בחברות החלום?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בורסת ת"א

אנחנו פותחים את השבוע הראשון של המסחר, כשהיום נרשמת מגמה חיובית מתונה עד יציבה במדדי הדגל של הבורסה  לסקירת בורסת תל אביב. מחזורי המסחר ברמות נמוכות יחסית לשעות הצהריים, מחזור הרצף נע סביב 800 מיליון שקל, די אופייני לימי ראשון, ואם כבר הזכרנו את ראשון אז כדאי לציין שנותרו עוד 9 ימי מסחר בלבד עד למועד שבו תעבור הבורסה למתכונת החדשה - ימי מסחר שני עד שישי (14:00) ללא מסחר בראשון בדומה לסדר בשאר בורסות העולם.

למרות "השקט" היחסי, יש מניות שמושכות את תשומת הלב וזזות בחדות. בהמשך נסקור את המניות שבולטות היום וגם מה הסיבות שמאחורי התנועות.

העולות

נתחיל בטבלת העולות. לפני שקופצים למסקנות מזינוקים "דו ספרתיים" צריך לזכור שהרבה מהמניות שמככבות בטבלה הזאת עולות על בסיס מחזורי מסחר נמוכים במיוחד מאות עד עשרות אלפי שקלים בודדים. במצבים כאלה, גם עסקה בודדת שנעשית על ה-BID, היא קנייה במחיר שמנותק ממחיר השוק, והיא מייצרת תנועת פייק. ולכן אין לזה משמעות ממשית, והעלייה הזאת יכולה להתהפך באותה מהירות שבה היא נוצרה. באמירת אגב זה גם, בעצם, אחת הרעות החולות של הבורסה המקומית - הסחירות הנמוכה. יש לא מעט מניות שבמהלך יום שלם לא עובר בהן כמעט שקל, מה שמקשה על תמחור אמיתי של שווי החברות ומייצר תנודתיות מלאכותית.



סי-לאב - סי-לאב 7.57%   תופסת את העין עם עלייה של כ-10%. זו חברת מערכות מחשוב שהצטרפה לבורסה בפברואר 2021, בעיצומה של עונת ההנפקות, אז נכנסה לבורסה לפי שווי של כ-180 מיליון שקל ומחיר מניה של כ-18 שקל. כיום היא מבקשת להימחק מהמסחר לפי מחיר של 9 שקלים למניה סביב ה-78 מיליון שקל בשווי. אבל היום המניה מזנקת מעל לרמת מחיר הרכישה המוצעת, מה שמרמז שהמשקיעים מבקשים שהמחיקה תתבצע בפרמיה גבוהה יותר. סי-לאב עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות מחשב מתקדמות, הן במתכונת של מחשבים "ארוזים" במארזים תעשייתיים והן ככרטיסים אלקטרוניים ייעודיים שמוטמעים במערכות אחרות. החברה פועלת מול לקוחות מוסדיים ותעשייתיים בארץ ובעולם, ונחשבת לשחקנית נישתית בתחום המחשוב המותאם לצרכים ביטחוניים וייעודיים.


ג'ין טכנולוגיות - ג'ין טכנולוגיות 2.93%  מזנקת היום סביב ה-7% למרות שאין הודעה שיכולה להסביר את התנועה. GEEN AI “רוכבת” על גל ההתעניינות הגובר סביב תחום ה-AI, והיא לוקחת את זה ליישומים ארגוניים. ג׳ין, נולדה מתוך חטיבת הדאטה של וואן טכנולוגיות והונפקה במאי האחרון, מפתחת פתרונות בינה מלאכותית לארגונים גדולים, בהם חברת החשמל, מכבי שירותי בריאות וגם התעשייה האווירית. לאחרונה הודיעה החברה על הרחבת הפעילות הבינלאומית, עם הקמת שני מרכזי הפצה בסינגפור - שיתפקד כמרכז הפעילות לאזור אסיה-פסיפיק, ובסן פרנסיסקו לשוק האמריקאי. ג'ין רחוקה מרווחיות, ברבעון השני היא שרפה 20 מיליון שקל, קפיצה משמעותית מהפסדים רבעוניים שנעים סביב ה-5 מיליון בחודש כשבקופה שלה יש רק 17 מיליון שקל, כך שסביר להניח שהיא תיאלץ לגייס הון בקרוב אם ע"י דילול או בדרכים אחרות. 


חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.