ירון ייני: "אפשר לרשום בבורסה בת"א עוד 1,000-2,000 חברות"

"המדינה היא שלי. אני גר בה והילדים שלי משרתים בה. הצדקנות של כל פקידות הפרופסורים הזו לא היא שתקבע לי מה נכון ומה לא נכון. אנחנו, אנשי העסקים הפעילים בישראל שותפים במדינה הזו לא פחות מהפקידים שקיבלו סמכויות יתר. הם לא צריכים להציל את המדינה מאנשי העסקים", כך אומר בראיון נוקב ועצבני ל-Bizportal רו"ח ירון ייני.

ייני הוא איש עסקים צבעוני שהחל את דרכו בשוק ההנפקות לפני יותר מ-20 שנה ומוכר כיום בעיקר כמי שפועל בתחום השלדים הבורסאיים. ייני מחזיק כיום, בין היתר, בנתחים בחברות כמו אולטרה אקוויטי, גרינסטון, צמיחה, גפן השק, אינטרקולוני ואחרות. ייני תוקף בראיון בחריפות את ההמלצות של הוועדה להגברת הנזילות שהציג בשבוע שעבר יו"ר הרשות, פרופ' האוזר, קורא לשינוי של כללי השימור ולהקלות ברישום ומבכה את המתקפה הציבורית על אנשי העסקים בארץ.

מה דעתך על ההמלצות לשיפור הנזילות שהניח השבוע פרופ' האוזר על השולחן? "זה גיבוב של שטויות. אין להצעה הזו משמעות. היא לא מטפלת בבעיות האמיתיות ולא פותרת את הבעיות שהרשות עצמה יצרה. מה זה כל הדוחות האלה? מה זה הקלות? למה בכלל צריך היה להגיע למצב של הקלות? היד שהכבידה היא היד שמקלה עכשיו? לא ברור לי איך זה מגן על הציבור כשבפועל מוחקים פה מניות, במיוחד כשברשות יודעים שאנחנו נמצאים בשנים קשות מבחינה כלכלית. הפרופסורים האלה גדלו על ברכי כלכלה שהיא כבר לא רלוונטית. זה עולם אחר כיום".

באמת הרבה חברות נמחקו מהבורסה. הכל בגלל הרגולציה? "מה שקרה בשנים האחרונות זה שהיתה התרחקות גדולה של חברות מהבורסה בהחלט על רקע עודף הרגולציה. הבורסה והרשות עושות נזק גדול לשוק, במיוחד בכל מה שקשור לכללי השימור. לראיה, עד לפני כשנתיים היו רשומות למסחר בבורסה קרוב ל-800 חברות שמתוכן כ-200 חברות נמחקו".

אז מתי אתה חושב שצריך למחוק חברה מהמסחר? "אני לא רואה שום סיבה למחוק חברה, אם היא עומדת בכל הדיווחים. אבל בפועל, במקום להגן על ציבור המשקיעים הרגולטורים גרמו נזק לציבור המשקיעים והבריחו את החברות הקטנות מהבורסה עם כללי השימור הנוקשים שלא מתאימים למה שקורה בכלכלה כיום".

אבל האוזר אומר שהוא רוצה לעודד רישום של חברות בבורסה "אולי הוא אומר את זה, אבל בפועל הראיה של הנהלת הבורסה ורשות ני"ע היא מאוד צרה. הם רוצים רק חברות כמו טבע ומי שהיא לא טבע אין להם בה עניין. כל מניות היתר לא זוכות כלל לסיוע מהרשויות או מהבנקים. יש פה תפיסת עולם ישנה, מעוותת ושבורה של המדינה שלא מבינה את חשיבותן של החברות הקטנות ולא תומכת בהן".

מה דעתך על מצבם של המשקיעים בבורסה? "אין ספק שמצבו של המשקיע הקטן בבורסה בתל אביב נהיה הרבה יותר גרוע בגלל הרגולציה המוגברת. מה שקורה בפועל זה שבגלל שחסר לו איפה להשקיע הוא מוצא את עצמו משקיע בנכסים הרבה יותר מסוכנים, כמו מסעדות או סטארטאפים, שהסיכוי שלהם לקרוס הוא 80%-90%, וזה במקום להשקיע בבורסה, ששם יש חברות אמיתיות שיכולות היו לצמוח בעזרת הכסף הציבורי הזה יפה".

מה דעתך על ההתנהלות של ההנהלות של החברות הציבוריות? "בההנהלות של החברות הציבוריות יושבים האנשים הכי איכותיים ורציניים בארץ - ובמקום לעודד אותם, רק נותנים להם בראש. מתרכזים רק בשכר, מתקיפים אותם עם עודף רגולציה ניהולית, מכבידים עליהם בהיקף הדיווחים. אני לא נגד רגולציה אבל זה צריך לחזור לפרופורציות הנכונות. רמזור זה דבר טוב - אבל לא כל 100 מטר".

אז הבעיה היא בעצם בנתק של ראשי הרגולציה מהשוק? "כן. התחושה היא שיש ברשות ובהנהלת הבורסה אוסף של אנשים צדקנים ותאורטיקנים שאף אחד מהם אף פעם לא שם את הכסף שלו בשוק, אלא כל תפקידם הוא לבוא בטענות למי שכן פועל ועושה. הם לא חיים את הסיכון והעובדה היא שכל מה שהם עושים רק גורם נזק".

אז מה אתה חושב שצריך לעשות על מנת לשנות את התמונה הקשה שאתה מציג? "צריך לעשות הקלה אמיתית, מהותית חדה וברורה בניהול החברות ובדרכי הדיווח. צריך לעשות פה מה שעושים בלונדון, דיווח חצי שנתי ושנתי בלבד. צריך גם להוריד את העוצמה של ה'כאסח' והתיאוב בה מדברים אל אנשים שמנהלים פה חברות".

מה לדעתך יקרה אם ישנו את הגישה? "אם ישנו את הגישה לדעתי אפשר יהיה לרשום למסחר עוד כ-1,000-2,000 חברות קטנות, בסדר גודל של מיליונים עד עשרות מיליונים בודדים. לעומת זאת, מה שקורה היום זה שכל הכסף הפנסיוני שלנו הולך להשקעות בחו"ל במקום להיות מושקע בחברות הישראליות ובמקום שיעודד את התעשיה הישראלית".

אתה יכול לתת דוגמאות לנזק שעשו הרשות או הבורסה לאנשי עסקים? "בואי נדבר למשל על החקירה של נמרוד טבי מלאנדמארק. ביוני 2010 כל העיתונים היו מרוחים עם התמונות שלו וחשדות והאשמות מכל מני סוגים ומינים. בסוף, אחרי 3 שנים מפרסמים בדף פנימי בכלכליסט הודעה קטנה שמספרת שהתיק נסגר מחוסר אשמה. זה לא צריך להיות ככה. מדובר באנשים שרובם הם אנשים טובים שאם שואלים אותם שאלות הם עונים. צריך להפסיק עם כל תאוריות הקונספריציה האלה כנגד בעלי עניין בחברות ציבוריות. תראי מה עשו לג'קי בן זקן עם החקירות האלה. אני לא יודע אם הוא יצא אשם או לא, אבל הנזק כבר נגרם לו".

"אני לא מצליח להבין איך יכול להיות שמישהו כמו פרופ' זהר גושן שרק סיים את תפקידו כיו"ר רשות ני"ע לקח מיליון דולר מחברת אידיבי על תיווך עסקה שבכלל לא התבצעה ואף אחד לא אומר מילה. זה הזוי. זה גרם לדעתי נזק לשלטון החוק בארץ בצורה קשה".

מה דעתך על התנהלות הסדר החוב בקונצרן אידיבי ועל היחס לו זוכה נוחי דנקנר בציבוריות הישראלית? "אני לא מבין ולא מכיר מבפנים את הסדר החוב מול נוחי דנקנר, אבל השפה הנהוגה פה כיום הן בקרב הציבור והעיתונות והן בין הצדדים היא לא ראויה. הרי לא מדובר על רוצח חובש כיפה. מה זה? אין לנו זכות להיכשל או לטעות? מה זו כל ההתנפלות הוולגארית הזו עליו?".

יש איזושהי מסקנה שהגעת אליה בעקבות הסדרי החוב שגררו תיספורות דרמטיות? "ברור לי שבגיוסי אג"חים העתידיים יידרשו תקופות הארכה אוטומטיות, על מנת לעזור לחברות להתגבר על תקופות שהן בעייתיות למיחזור חוב. מה שקרה עם דלק נדל"ן שעשתה בסופו של דבר תספורת אדירה שהסבה רק נזק לכולם זה לא הדבר שאני רוצה לראות פה. זה לא מתאים לכלכלה החדשה כפי שהיא קיימת היום".

שוק הנפקות האקוויטי כמעט ונעלם מתל אביב ולעומת זאת הפעילות בשלדים תוססת למדי, אתה חושב שזה הכיוון שאליו הולך שוק ההון? "אין ברירה, בסופו של דבר העתיד יהיה בכניסה לבורסה דרך התמזגות לשלדים. אי אפשר לעבוד שנה שלמה על הנפקה שבסוף תושפע מארוע של אפס או אחד. מצליחה לגייס או לא מצליחה לגייס. הנפקה כזו, במיוחד כשמדובר בחברות קטנות, תלויה לגמרי ביום נתון שמושפע מדברים חיצוניים לחברה כמו מתיחות מול אסד או מנפילה בבורסות בחו"ל. המתח הזה הוא לא הגיוני".

"לעומת זאת, כשמכניסים חברה לשלד בורסאי אנחנו עושים אבחנה בין הרישום למסחר לבין גיוס הכסף. מי שלוחץ לי יד יודע שזה רק עניין של זמן עד שיצליח להכניס פעילות לשלד שקנה ממני. אין לחץ, אין פחד, אין טירוף, יש ניהול ויש זמן להביא את הכסף לתוך השלד לפי התנאים של המנהלים ולא של השוק", מסיים ייני את דבריו.

עוד כתבות על נושאים שעלו בכתבה

האוזר לא התגמש, וכך 12 מניות יעברו ל"שימור" .

מנפלאות הבורסה - עוד חברה הולכת

ההמלצות של האוזר לעידוד הנזילות בבורסה