רבעון מצוין: מבני תעשייה עברה לרווח של של 30 מיליון שקל

החברה חתמה במסגרת יישום אסטרטגיית המימושים על חוזי מכר בהיקף של כ-638 מיליון שקל
לירן סהר |

חברת מבני תעשיה מקבוצת פישמן, מסכמת את הרבעון השני של 2013 עם רווח נקי של כ-30 מיליון שקל, זאת לעומת הפסד של 51 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הכנסות החברה מנכסים מניבים הסתכמה בכ-167 מיליון שקל, זאת בהשוואה לכ-171 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הקיטון בהכנסות מנכסים מניבים בשיעור של 2.3% נובע בעיקר מירידה בהכנסות מדמי השכירות בחו"ל, שנגרמה בעיקר בשל ירידה בשערי החליפין של המטבעות השונים וכמו גם, בירידה בתפוסות במספר נכסים ובעיקר בקנדה וגרמניה ובעקבות מימוש נכסים בישראל אשר בוצע על פי אסטרטגיית החברה. קיטון זה קוזז על ידי גידול מהכנסות מדמי שכירות בישראל אשר נבע מסיומם של פרויקטים שהחלו להניב (מרכז מסחרי בעפולה, בימ"ש שלום בקריית שמונה ומרכז לוגיסטי במצפה ספיר) ומהצמדת מרבית חוזי השכירות של החברה למדד.

הרווח הגולמי מנכסים מניבים (NOI) ברבעון השני לשנת 2013 הסתכם בכ-126 מיליון שקל בהשוואה לכ-131 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח מפעולות רגילות בנטרול השינוי בשווי הוגן של נדל"ן להשקעה, הכרה בהכנסה ממכירת דירות ותוצאות חברות כלולות, הסתכם בכ- 114 מיליון שקל לעומת כ-115 מיליון שקל, בתקופה המקבילה אשתקד.

סך הכנסות החברה מדמי שכירות ברבעון השני הסתכמו בכ-144 מיליון שקל(מתוכם כ- 49 מיליון שקל מחו"ל), לעומת כ-150 מיליון שקל (מתוכם כ-54 מיליון שקל מחו"ל) בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של 4%.

נכון למועד הדו"ח, שטח המבנים להשכרה, בארץ ובחו"ל, עמד ביום 30 ביוני 2013 על כ-1.831 מיליון מ"ר, (מתוכם כ-495 אלף מ"ר בחו"ל). שיעור התפוסה של מבני החברה בארץ ובחו"ל, עמד ביום המאזן על כ-87%. מספר חוזי השכירות של החברה עמד על כ-4,465 חוזים. סך מאזן החברה ליום ה-30 ביוני 2013 הסתכם לסך של כ-10.6 מיליארד שקל. ההון העצמי של החברה הסתכם נכון ליום 30 ביוני 2013, בכ-2 מיליארד שקל.

במסגרת יישום אסטרטגיית החברה לחיזוק וגידול תזרים המזומנים ושיפור ביחסי כיסוי החוב נחתמו חוזי מכר (שטרם נכללו בדוחות) בהיקף של כ-638 מיליון שקל אשר התזרים הפנוי הצפוי ממכירתן הסתכם בכ- 368 מיליון שקל. למועד פרסום הדוח לחברה יתרת מזומנים ומסגרות אשראי לא מנוצלות בסך של כ- 900 מיליון שקל.

בין העסקאות הבולטות ניתן לראות מכירת קרקע למגורים במנהטן ניו יורק, מכירת פאוור סנטר במודיעין, מכירות קניון מריוול בקנדה, מכירת בניין משרדי חברת פריסקייל בהרצליה פיתוח וכן מכירת חלק מזכויות החברה בפרויקט מגורים, מסחר ומלונאות בתאילנד. החברה קיבלה השנה את הדרוג הגבוה ביותר בתחום האחריות החברתית בדרוג מעלה פלטינה פלוס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?