"השקעת רווחי הגז בקרן ספקולטיבית בחו"ל מסכנת את ישראל"
בשעה בה מביא ראש הממשלה את החלטתו בעניין יצוא הגז בשיעור של 40% לאישור הממשלה, ועוד לפני שהמדינה הרוויחה משהו (משמעותי) מתמלוגי הגז, יוצא עו"ד שרגא בירן, מייסד המכון לרפורמות מבניות, במתקפה חזיתית על הנגיד פישר ואומר "הדחיפה של סטנלי פישר להשקיע את רווחי הגז בקרן ספקולטיבית בחו"ל מסכנת את ישראל. יש להקים בארץ קרן חברתית מהכנסות הגז בהיקף של 500 מיליארד שקל". ומוסיף, "אסור שבנק ישראל ינהל את הקרן. הבנק נעדר כל מומחיות בניהול קרנות עושר והפסיד משנת 2012 26.3 מיליארד שקל במסגרת קרן המט"ח שהוא מנהל. הדחיפה ההיסטרית של הצעת החוק ללא דיון ציבורי היא שערורייה ומנוגדת למסקנות דו"ח קרן המטבע הבינ"ל (IMF)". ממחקר מקיף שערך המכון לרפורמות מבניות מייסודו של עו"ד שרגא בירן עולה, שהטענה של בנק ישראל בדבר הצורך בהעברת רווחי הגז לקרן השקעה ספקולטיבית בנכסים פיננסיים ואחרים בחו"ל אינה נתמכת במציא?ת ובלקחי עבר ממקרים דומים. תחת זאת, מסבירים במכון, "עדיף לו יושקעו הרווחים בבניית תשתית לאומית לטיפול בצרכים חברתיים-כלכליים שיאפשרו צמיחה ושגשוג עתידיים, ולהזנקת המשק לקטגורית השמנת של המדינות המפותחות". "הכנסות המדינה ב-25 שנים הקרובות מוערכות ב-126.2 מיליארד דולר. המצדדים בהקמת הקרן לרווחי הגז חוששים מ-"מחלה ההולנדית" שבה הכנסה בלתי צפויה כדוגמת גילוי משאבי טבע בהיקף משמעותי מובילה לגידול חד בהכנסות ממטבע חוץ והתחזקות המטבע המקומי, לירידה בכושר התחרות של ענפי המשק בהתמודדותם מול מתחרים בשווקי חו"ל ופגיעה חמורה בייצוא, וירידה בתפוקה. ולטענתם, כדי להימלט מהמחלה יש להבריח את הכסף לקרנות השקעה בחו"ל. "ישראל לא תסבול מהמחלה ההולנדית" עם זאת, המכון לרפורמות מבניות מוכיח שבכל קטגוריה שהיא, ישראל אינה צפויה לסבול מאותה "מחלה הולנדית" ומפרדוקס השפע כיוון שהכנסות המדינה מהגז הן בשיעור נמוך יחסית מהתמ"ג ומהיקפי המט"ח. בעוד שהכנסות נורווגיה מרווחי גז ונפט מהוות כ-11% מהתמ"ג, הכנסות ישראל מהגז מהוות רק 1% מהתמ"ג. עוד מסבירים חוקרי המכון מדוע לא ניתן לגזור גזירה שווה בין הכלכלה הישראלית לזו הנורווגית. התמ"ג בנורווגיה כפול מבישראל ובעל צמיחה ריאלית הגבוהה ב-7% מהצמיחה בישראל. בנוסף, התמ"ג לנפש גבוה בכ-72% מבישראל, שיעור האבטלה הוא חצי מבישראל , ולעומת זאת שיעור העוני בישראל גבוה פי חמישה. כך גם אחוז ההשקעה הנורווגי בחינוך, ברווחה ובבריאות מסך התמ"ג גבוה מישראל ב-26%, 15% ו-26% בהתאמה ואילו החוב הלאומי של ישראל (באחוז מהתמ"ג) גבוה בכ-150%". מסקנת חוקרי המכון היא שיש להקים קרן עושר מהכנסות הגז, אך בניגוד להמלצות בנק ישראל והאוצר, זאת צריכה להיות קרן חברתית. הקרן תשקיע באופן שוטף את התקבולים, לא בקרנות חוץ למיניהן, אלא בקידום מטרות חברתיות: בחינוך, בקידום מחקרי בסיס מדעיים ובהשמה לעבודה. זאת, במסגרת אסטרטגיה ארוכת טווח שתגדיל את ההון הבלתי מוחשי ותתמוך בשגשוג כלכלי משמעותי.
- 8.מכון לרפורמות מבניות 24/06/2013 11:07הגב לתגובה זולמי שמתעניין, להלן קישור לנייר העמדה: http://reformsinstitute.org/%D7%A7%D7%A8%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%A8-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA/
- 7.אנונימי 23/06/2013 18:55הגב לתגובה זושרגא בירן צודק ויותר. כל הארגומנטים שנמנו, לעינין. חסר ארגומנט חשוב: "בורות", בור #1 70 ביליון חברת החשמל, תקציב המדינה 5% וזה עוד לא הסוף, בתי חולים ומערך הבריאות בקריסה. חינוך בגרעון אדיר , מדוע ילד בפריפריה או בשכונות עוני אינו יכול לקבל חינוך כצפונבון.. בועת נדל"ן, בורות ברשיות ועיקר בפריפריה. מיגון ישובים המופגזים. הגנה על ערים מפני טילים. ועוד ועוד.... 3 קרנות בארץ שינוהלו ע"י מיטב המומחים, כל אחת תתחרה בביצועיה עם האחרות. ותבוא הברכה לארץ.
- 6.נכון ביותר .לתשומת לב וליביצוע השלטון ! (ל"ת)נשלט 23/06/2013 14:41הגב לתגובה זו
- 5.אזרח ישראלי 23/06/2013 14:40הגב לתגובה זושלא כמו פופוליסטים הקוראים להורדה בשיעור היצוא אתה כותב דברים נכונים וטובים אני מסכים שאין מקום להוציא את ההשקעות למקומות זרים בזמן שהתשתיות הבסיסיות בישראל הם כמו במדינות העולם השלישי.
- 4.הסר דאגה מליבך. הגז קודש לבטלני התורה ! (ל"ת)גד 23/06/2013 14:26הגב לתגובה זו
- ולקצבאות ביטוח לאומי לערבים. (ל"ת)טלי דומיד 23/06/2013 16:35הגב לתגובה זו
- 3.ג'ונסי 23/06/2013 13:42הגב לתגובה זואין לי ספק שבסוף המדינה החכמה הזאת תצליח איכשהו להרוס את זה.
- 2.נשלט 23/06/2013 13:33הגב לתגובה זוליוצרי ותומכי הצמיחה והחברה ותנאים לסגירת פערים חברתיים.
- 1.נכון 23/06/2013 13:11הגב לתגובה זובמקומות שאנשים יוכלו לעלות בלי להזיז את האוטו שלהם . קדימה במקום אוטובוסים רכבות .
בזק רושמת זינוק של 48% ברווח הנקי הודות ליס; מעלה תחזית שנתית
בזק ממשיכה במומנטום עם צמיחה במנועי הצמיחה האסטרטגיים, כולל עלייה בכל מדדי ה-ARPU ומעדכנת בשנית את תחזיותיה השנתיות כלפי מעלה; מדווחת על צמיחה של כ-3.1% בהכנסות הליבה של הקבוצה וצמיחה של כ-11.3% ב-EBITDA המתואם
בזק בזק 1.9% סכמת רבעון שני עם תוצאות חזקות בליבת הפעילות ועלייה בשורת הרווח, כשחלק מהשיפור נובע מסעיף חד פעמי מהותי בצורת עדכון בהערכת השווי של יס שהוסיף כ-147 מיליון שקל לרווח הנקי. הרווח הנקי המתואם עמד על 427 מיליון שקל, גבוה מתחזיות הקונצנזוס, בעוד ההכנסות וה‑EBITDA המתואם היו קרובים לציפיות. השיפור בפרמטרים התפעוליים, ובראשם צמיחה בהכנסות הליבה ועלייה ב‑ARPU בכל המגזרים, ממשיך לתמוך בעדכון התחזיות כלפי מעלה.
תוצאות החברה
ההכנסות הסתכמו בכ-2.14
מיליארד שקל, ירידה של כ-2.6%. הכנסות הליבה עלו בכ-3.1% לכ-1.95 מיליארד שקל, בעיקר כתוצאה מצמיחה בהכנסות הליבה של כל מגזרי הקבוצה העיקריים. הכנסות הליבה במחצית הראשונה של שנת 2025 הסתכמו בכ-3.93 מיליארד שקל, עלייה של כ-2.7%.
ה-EBITDA הסתכם בכ-1.01
מיליארד שקל, עלייה של כ-11.8%. ה-EBITDA המתואם הסתכם בכ-1.01 מיליארד שקל (שיעור EBITDA מתואם של כ-47.4%), עלייה של כ-11.3%. ה-EBITDA המתואם במחצית הראשונה של שנת 2025 הסתכם בכ-1.93 מיליארד שקל, עלייה של כ-5.5%.
הרווח הנקי הסתכם בכ-426 מיליון שקל,
עלייה של כ-48%. הרווח הנקי המתואם הסתכם בכ-427 מיליון שקל, עלייה של כ-46%. הרווח הנקי המתואם במחצית הראשונה של שנת 2025 הסתכם בכ-746 מיליון שקל, עלייה של כ-26%.
- בזק מעדכנת תחזית ל-2025: צופה רווח חד פעמי
- משרד התקשורת יוזיל את תעריפי הסיבים, בזק תומכת במהלך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ה-EBITDA המתואם והרווח הנקי המתואם הושפעו בעיקר משינוי בהערכת השווי של יס.
התזרים החופשי הסתכם בכ-230 מיליון שקל, עלייה של כ-29%, אשר נבעה בעיקר מפערי עיתוי בהון החוזר. התזרים החופשי במחצית הראשונה של שנת 2025 הסתכם בכ-492 מיליון שקל, ירידה של כ-24% לעומת התקופה המקבילה.
עדי צפדיה, מנכ"ל גילת; קרדיט: Gilat Satellite Networksגילת מכה את התחזיות - המניה מזנקת
חברת הלווינות הישראלית הכתה את הצפי: הכנסות החברה ברבעון השני הסתכמו ב-105 מיליון דולר לעומת תחזית של 100.98 מיליון, והרווח למניה עמד על 0.17 דולר לעומת תחזית של 0.04 דולר; גם התחזיות השנתיות עודכנו כלפי מעלה.
חברת הלווינות הישראלית הדואלית גילת גילת 12.33% מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השני של 2025: ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-105 מיליון דולר, גבוה מהתחזיות שעמדו על 100.98 מיליון דולר. הרווח למניה לפי כללי GAAP הגיע ל-0.17 דולר, לעומת תחזית של 0.04 דולר למניה. לשם השוואה, ברבעון המקביל ב-2024 הרווח למניה עמד על 0.02 דולר בלבד, וההכנסות הסתכמו ב-76.6 מיליון דולר.
המניה מגיבה לתוצאות בזינוק של כ-10% ונסחרת לפי שווי שוק של כ-1.57 מיליארד שקל. למרות ירידה של 1.6% בחודש האחרון,
המניה מציגה תשואה חיובית של כ-10.6% מתחילת השנה, וזינוק של כ-59% ב-12 החודשים האחרונים.
הרווח הנקי לרבעון הסתכם ב-9.8 מיליון דולר, עלייה של 654% לעומת 1.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי עלה ל-5.7 מיליון דולר, גידול של 103% לעומת 2.8 מיליון דולר ברבעון השני של 2024.
במונחים מתואמים (Non-GAAP), הרווח התפעולי הגיע ל-9.3 מיליון דולר, עלייה של 27% ביחס ל-7.3 מיליון דולר אשתקד, והרווח הנקי עמד על 12 מיליון דולר, או 0.21 דולר למניה בדילול מלא זינוק של 114% לעומת 5.6 מיליון דולר ו-0.10 דולר למניה ברבעון המקביל. ה-EBITDA המתואם הסתכם ב-11.8 מיליון דולר, עלייה של 17% לעומת 10.1 מיליון דולר בשנה הקודמת, ובנטרול הפסד של 1.5 מיליון דולר מפעילות Stellar Blu, הנתון המתואם עומד על 13.3 מיליון דולר צמיחה של 32%.
- גילת זכתה בחוזה בפרו בהיקף 60 מיליון דולר; המניה עולה 5%
- גילת עם הזמנות חדשות מעל ל-22 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעדכנת תחזית ללמעלה
לאור תוצאות הרבעון והתחזקות בצבר ההזמנות, הנהלת החברה עדכנה כלפי מעלה את התחזיות לשנה כולה. ההכנסות לשנת 2025 צפויות לנוע בטווח של 435 עד 455 מיליון דולר, לעומת תחזית קודמת של 415 עד 455 מיליון דולר. תחזית ה-EBITDA המתואם עודכנה לטווח של 50 עד 53 מיליון דולר, לעומת 47 עד 53 מיליון קודם לכן. העדכון מגלם צמיחה של כ-46% בהכנסות וכ-22% ב-EBITDA, בנקודת האמצע של התחזיות.
