קפריסין, למרות היותה מדינה קטנה יחסית בגוש האירו, מרכזת עניין רב בשבוע האחרון, זאת לאחר שהגיעה בסוף השבוע האחרון להסכם חילוץ על מנת לסייע לבנקים במדינה להגדיל את הונם. לפי תנאי ההסכם, קפריסין צפויה לקבל 10 מיליארד אירו מהאיחוד האירופי ומקרן המטבע, ותיאלץ לגייס 5.8 מיליארד אירו נוספים.

חשש המשקיעים הוא כי קפריסין צפויה לגייס את הכסף באמצעות היטל על פיקדונות בבנקים, כאשר החוסכים בעלי פיקדונות של עד 100,000 אירו ישלמו היטל בגובה של 6.75%, ואילו חוסכים עם פיקדונות גדולים יותר ישלמו 9.9%, כאשר ההיטל ייגבה הן ממשקיעים מקומיים והן ממשקיעים זרים.

להערכת הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט, נירה שמיר, במסגרת סקירה מיוחדת שהוציאה בנושא, חבילת החילוץ היא תקדימית לאור הפגיעה בחוסכים, שכן בכל מובן אחר החבילה אינה מהותית לאור ההיקף הנמוך (37% מהיקף הפיקדונות) ומכיוון שהכלכלה הקפריסאית הינה קטנה וחשיבותה נמוכה.

להערכת שמיר, הממשלה בקפריסין תתקשה לאשר את ההיטל על החסכונות במתכונת הנוכחית, והפשרה המסתמנת היא להפחית את ההיטל על משקיעים קטנים, לפיה חוסכים עם פיקדונות עד 100 אלף אירו ישלמו היטל בגובה של 3% וההיטל על פיקדונות גבוהים יותר יהיה 12.7%. מדובר בפשרה אטרקטיבית יותר מבחינת השלטונות לנוכח המחאה הציבורית והפגיעה הקטנה יותר במקיעים המקומיים.

שמיר סבורה כי במידה וקפריסין לא תצליח לגייס את חלקה בתוכנית החילוץ, אי הוודאות צפויה לגדול באופן משמעותי: הבנקים המקומיים עשויים להיקלע לקשיי נזילות, היות שהם נשענים על מימון חירום של הבנק המרכזי בהיקף של כ-9 מיליארד אירו, אשר יופסק במקרה של כישלון הגיוס. מצב זה יוביל בתרחיש קיצון ליציאתה של קפריסין מגוש האירו ולהידבקות מדינות נוספות בגוש, ובפרט יוון בה יש שלוחות של בנקים מקפריסין.

תגובת השווקים עד כה הייתה מתונה יחסית, ונבעה מההנחה שקפריסין היא מקרה מיוחד והפגיעה במשקיעים הפרטיים לא תחזור על עצמה, ואלה סבורים כי הפגיעה ביתר מדינות הגוש תהא מצומצמת.