דיסקונט: "אם קפריסין לא תגייס את חלקה בתוכנית, אי הודאות תגדל"

הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט סבורה כי קיים תרחיש לפיו קפריסין תפשוט רגל ותצא מגוש האירו, זאת היה ולא תצליח לגייס 5.8 מיליארד אירו נוספים
חן דרסינובר |

קפריסין, למרות היותה מדינה קטנה יחסית בגוש האירו, מרכזת עניין רב בשבוע האחרון, זאת לאחר שהגיעה בסוף השבוע האחרון להסכם חילוץ על מנת לסייע לבנקים במדינה להגדיל את הונם. לפי תנאי ההסכם, קפריסין צפויה לקבל 10 מיליארד אירו מהאיחוד האירופי ומקרן המטבע, ותיאלץ לגייס 5.8 מיליארד אירו נוספים. חשש המשקיעים הוא כי קפריסין צפויה לגייס את הכסף באמצעות היטל על פיקדונות בבנקים, כאשר החוסכים בעלי פיקדונות של עד 100,000 אירו ישלמו היטל בגובה של 6.75%, ואילו חוסכים עם פיקדונות גדולים יותר ישלמו 9.9%, כאשר ההיטל ייגבה הן ממשקיעים מקומיים והן ממשקיעים זרים. להערכת הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט, נירה שמיר, במסגרת סקירה מיוחדת שהוציאה בנושא, חבילת החילוץ היא תקדימית לאור הפגיעה בחוסכים, שכן בכל מובן אחר החבילה אינה מהותית לאור ההיקף הנמוך (37% מהיקף הפיקדונות) ומכיוון שהכלכלה הקפריסאית הינה קטנה וחשיבותה נמוכה. להערכת שמיר, הממשלה בקפריסין תתקשה לאשר את ההיטל על החסכונות במתכונת הנוכחית, והפשרה המסתמנת היא להפחית את ההיטל על משקיעים קטנים, לפיה חוסכים עם פיקדונות עד 100 אלף אירו ישלמו היטל בגובה של 3% וההיטל על פיקדונות גבוהים יותר יהיה 12.7%. מדובר בפשרה אטרקטיבית יותר מבחינת השלטונות לנוכח המחאה הציבורית והפגיעה הקטנה יותר במקיעים המקומיים. שמיר סבורה כי במידה וקפריסין לא תצליח לגייס את חלקה בתוכנית החילוץ, אי הוודאות צפויה לגדול באופן משמעותי: הבנקים המקומיים עשויים להיקלע לקשיי נזילות, היות שהם נשענים על מימון חירום של הבנק המרכזי בהיקף של כ-9 מיליארד אירו, אשר יופסק במקרה של כישלון הגיוס. מצב זה יוביל בתרחיש קיצון ליציאתה של קפריסין מגוש האירו ולהידבקות מדינות נוספות בגוש, ובפרט יוון בה יש שלוחות של בנקים מקפריסין. תגובת השווקים עד כה הייתה מתונה יחסית, ונבעה מההנחה שקפריסין היא מקרה מיוחד והפגיעה במשקיעים הפרטיים לא תחזור על עצמה, ואלה סבורים כי הפגיעה ביתר מדינות הגוש תהא מצומצמת. אולם, קיים חשש להידבקות של מדינות נוספות בגוש האירו, אך בהשוואה לאירועים קודמים נראה כי הסיכוי להידבקות נמוך יותר. עם זאת, תוכנית החילוץ יש בה כדי להגדיל את הסיכון של מחזיקי האג"ח של בנקים בגוש, אולם הפגיעה במחזיקי הפיקדונות אינה צפויה להיות שכיחה ונובעת מהעובדה שהבנקים בקפריסין הנפיקו אג"ח בהיקף מצומצם מאוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מכסים שבביםמכסים שבבים

מתקפת המכסים נמשכת: 100% על שבבים למי שלא מעביר ייצור לארצות הברית

נושא המכסים לא יורד מהכותרות והפעם ייצור השבבים על המוקד עם מכסים של 100% על ייבוא שבבים לחברות שלא יעבירו ייצור לארצות הברית; החוזים העתידיים מסרבים להתרגש

גיא טל |

מכסים נוספים הגיעו

סאגת המכסים טרם הסתיימה. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכס של כ-100% על מוליכים למחצה  ושבבי מחשב המיובאים לארה"ב, אלא אם כן החברות נמצאות בתהליך של העברת ייצור לארצות הברית. כך אכן עושה אפל, שזינקה במסחר היום (ומוסיפה לטפס במסחר המאוחר) עקב ההסכמות שהשיגה עם הנשיא. טראמפ אכן הבהיר בהצהרתו כי חברות טכנולוגיה כמו אפל, המשקיעות בייצור אמריקאי, יזכו לפטור מהמכס החדש. "אנחנו נטיל מכסים של בערך 100% על שבבים ומוליכים למחצה". במידה והחברות יתחייבו לייצר בארצות הברית אך לא חעשן זאת לבסוף, המכסים יצטברו - "תצטרך לשלם את זה מאוחר יותר" אמר טראמפ. ההכרזה מגיעה ימים ספורים לפני תום המועד האחרון שהציב טראמפ להחלטות בנושאי מכסים, שיחול ביום חמישי השבוע. טראמפ לא ציין את תאריך החלת המכסים החדשים. חברת אפל הודיעה על התחייבות להשקעה נוספת בסך 100 מיליארד דולר בארה"ב, בנוסף להתחייבות קודמת של 500 מיליארד דולר. במסיבת עיתונאים בבית הלבן, עם מנכ"ל אפל טים קוק, שיבח טראמפ את ההשקעה החדשה וכינה אותה צעד משמעותי. "הם חוזרים הביתה", אמר טראמפ בהתייחסו לענקית הטכנולוגיה.

כיום, רוב מוחלט של השבבים מיוצר מחוץ לארצות הברית. כמה חברות כבר הודיעו על השקעה בהקמת מפעלים בארצות הברית, אך עד להשלמת הבנייה יקח עוד שנים ארוכות. בינתיים טראמפ צובר התחייבות להשקעות בארצות הברית בטריליונים. החוזים העתידיים לא מתרגשים מהמכסים החדשים ומטפסים בכ-0.2% במדדים המרכזיים לאחר העליות הנאות ביום המסחר האחרון. נראה שהשוק נהיה פשוט אדיש להודעות המכסים השונות שמשתנות חדשות לבקרים, בנוסף לכך שבינתיים לא נראית השפעה ממשית של המכסים שכבר הוטלו על ביצועי רוב החברות כשיותר מ-80% מחברות ה-SP500 שדיווחו עד כה היכו את התחזיות. מניות השבבים נסחרות בעליות קלות, מניית אנבידיה מטפסת בכ-0.6% ו-AMD מתקנת בכמעט אחוז את הירידות שלאחר הדוחות, ואינטל עולה ביותר מאחוז. 


במקביל, טראמפ קיים את איומיו והטיל מכסי ענישה על הודו בגין רכישת נפט מרוסיה. הוא הודיע כי על יבוא מהודו יוטל מכס נוסף בשיעור של 25%, בנוסף למכס הקיים, ובכך יגיע סך המכסים על יבוא הודי ל-50%. המאמצים הדיפלומטיים סביב המלחמה באוקראינה נמשכים, כאשר שליחו המיוחד של טראמפ, סטיב ויטקוף, נפגש במוסקבה עם הנשיא פוטין. טראמפ הבהיר כי על רוסיה להגיע להסכם שלום עם אוקראינה בהקדם, אחרת היא תסתכן בסנקציות כלכליות חמורות. נראה שהוא מרים את הרף האיומים וגם עובר למעשים. 


בתוך כך, מזכיר המדינה מרקו רוביו נפגש עם נשיאת שוויץ, קארין קלר-סאטר, שהגיעה במיוחד לוושינגטון בניסיון למנוע מכס של 39% שצפוי להיות מוטל על ארצה. קלר-סאטר אמרה לכתבים כי הפגישה הייתה "טובה מאוד" אך סירבה למסור פרטים נוספים.


בנוסף, סוכנות הידיעות היפנית קיודו דיווחה בשם פקידים אנונימיים בבית הלבן על כוונה להטלת מכסי תגמול נוספים בשיעור 15% על היבוא מיפן, בנוסף למכסים הקיימים. לידיעה הזו אין אישור ממקור מוסמך, אך היא צוטטה במספר אתרים מרכזיים כמו בלומברג ואחרים. 



וול סטריט מסחר בורסה
צילום: רוי שיינמן
סקירה

נעילה מעורבת בוול-סטריט; קרוקס צנחה ב-29%, אינטל ירדה ב-3%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה מיקרוסופט מטא


הראלי בשוק המניות האמריקאי נבלם, לאחר שמדד S&P 500 – שטיפס בכמעט 30% מאז השפל שנרשם באפריל – נסוג מרמות השיא על רקע חששות מהערכת יתר של מניות רבות. הדאו ירד ב-0.5%, בעוד הנאסד״ק סיים בעליות של 0.3%. שילוב של תמחור גבוה ועיתוי עונתי בעייתי מגביר את זהירות המשקיעים, במיוחד כאשר אוגוסט וספטמבר נחשבים היסטורית לחודשים החלשים ביותר בשוק. גופים פיננסיים מרכזיים החלו להתריע מפני תיקון אפשרי, תוך הדגשת הרגישות המוגברת לכותרות ולסיכונים חיצוניים.


בקרב המניות הבולטות נרשמו ירידות חדות באינטל, שאיבדה 3.5% לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ קרא למנכ"ל החברה להתפטר בשל ניגוד עניינים, ובאלי לילי, שצנחה ב-14% בעקבות נתונים מאכזבים על כדור ההרזיה החדש שלה. מנגד, מניית אפל המשיכה להתחזק, והשלימה עלייה מצטברת של 8% ביומיים. מדד יצרניות השבבים עלה, למרות הלחץ באינטל.


גם שוק האג"ח האמריקאי הפגין חולשה, כאשר מכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר הסתיימה בתשואה של 4.81% – גבוהה מהצפי, מה שמעיד על ירידה בתיאבון המשקיעים לאג"ח ארוכות טווח. תשואת האג"ח ל-10 שנים עלתה לשיעור של 4.24%, כשברקע גם מכרזים חלשים לאגרות חוב לטווחים קצרים יותר שנערכו השבוע.



בנוסף, נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע על מינויו של סטיבן מירן, יושב ראש מועצת היועצים הכלכליים, לתפקיד נגיד הפדרל ריזרב. מירן יחליף את הנגידה אדריאנה קוגלר עד תום כהונתה בינואר הקרוב, כאשר המינוי כפוף לאישור הסנאט האמריקאי. טראמפ ציין: "הוא איתי מאז תחילת הקדנציה השנייה, והמומחיות שלו בעולם הכלכלה – ללא תחרות." המינוי מעורר שאלות באשר לכיוון המדיניות המוניטרית העתידית, שכן מירן ידוע כביקורתי כלפי הבנק המרכזי. במאמר שפרסם במרץ 2024 יחד עם דן כץ, המשמש כיום כראש הסגל במשרד האוצר, טען מירן כי שגיאות במדיניות הפדרל ריזרב נובעות מ"חשיבה קבוצתית". השניים הציעו רפורמה מבנית, הכוללת הפרדה בין קבלת החלטות מוניטריות לבין הפיקוח על הבנקים.


מניית פאלו אלטו Palo Alto Networks צנחה ב-19% מאז רכישת סייברארק – האם זו הזדמנות? הירידה במניית פאלו אלטו בעקבות רכישת סייברארק משקפת בעיקר חששות מדילול, אך בוול-סטריט טוענים כי הפוטנציאל העסקי ארוך הטווח והסינרגיות הצפויות עשויים להפוך את העסקה למנוע צמיחה – ולהפוך את הירידה להזדמנות.