נכסי הקרנות בשיא של 163 מיליארד ש', אך הכנסות מנהליהן צנחו 27%
ב-28 באוקטובר הגיעו נכסי תעשיית קרנות הנאמנות בישראל לשיא כל הזמנים - 163.1 מיליארד שקל, זאת לאחר שהשיא הקודם נרשם ב-21 בפברואר 2011 ועמד על 162.9 מיליארד שקל, כך עולה מנתונים שפירסמה היום (ג') חברת מיטב.
מומחי מיטב לא ממהרים לחגוג ולדבריהם "לפני שמתפעלים, כדאי להעיר, שזהו שיא נומינלי ולא ריאלי במונחי מדד המחירים לצרכן השיא הריאלי יישבר, אולי, בימים הקרובים, כאשר נכסי הקרנות יחצו בנכסיהן את רף ה-170 מיליארד שקל. אגב, שבירת קו ה-170 מיליארד שקל תשבור גם את השיא הריאלי שנקבע ביוני 2006, עת ניהלה תעשיית הקרנות 144.6 מיליארד שקל.
אך במיטב מציינים כי יש הבדל חשוב אחד: לפני שש שנים כל הנכסים שנוהלו ע"י תעשיית הקרנות היו כספים שנוהלו כקרנות מסורתיות ברווחיות שונה לחלוטין מזו הקיימת היום. קרנות כספיות לא היו קיימות אז.
עוד סיבה להוריד את ההתלהבות לדעת מיטב היא שנכסי קרנות הנאמנות בישראל מהווים רק 6.4% מסך הנכסים הפיננסיים של הציבור, המסתכמים ב-2.65 טריליון שקל - הרבה פחות מן המקובל בשווקים הפיננסים של מדינות מפותחות.
אבל, זה לא העיקר. אם משווים את אופי התעשייה ומצבה היום מול אופייה ומצבה לפני מעט יותר משנה וחצי, מגלים שינויים דרמטיים בהרכב הפנימי שלה, שמשקפים בעיקר את העדפות הציבור בפרק זמן זה.
לדוגמא, בפברואר 2011 החזיקו הקרנות הכספיות והשקליות בנכסים בסך של 19.7 מיליארד שק ו-31 מיליארד שקל בהתאמה, שהיוו 12.1% ו-19% מנכסי תעשיית הקרנות בארץ, לעומת זאת ב-15 בנובמבר 2012 זינק הסך בכספיות ל-38 מיליארד שקל ובשקליות ל-34.4 מיליארד שקל כך ששני סוגי הקרנות הללו היוו 22.6% ו-20.5% מסך הנכסים שנוהלו בקרנות, כלומר כמעט הכפלה בנכסי הקרנות הכספיות.
לעומת זאת הגידול בסך הכולל של הנכסים שנוהלו בתעשיית הקרנות גדל רק ב-2.9% מ-162.9 מיליארד שקל ל-167.7 מיליארד שקל. התבוננות בתהמהיל מצביעה על כך ששיעור הכספים שנוהלו במניות בישראל ובקרנות גמישות נחתך 54% ל-3.4 מיליארד שקל וכי היקף הכספים שנוהלו בקרנות המוגדרות כאג"ח כללי אחר נפל מ-61.4 מיליארד שקל שהיווה כ-37.7% מהנכסים ל-45.3 מיליארד שקל שהם כ-27.1%. בנוסף בולטת צניחה חדה בשווי הקרנות המתמחות באג"ח חברות ובקרנות אג"ח כללי, למרות העלייה הנאה מאוד בנכסיהן בחודשיים האחרונים.
טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
ניר דוד מנכ״ל בזק, מנכ״ל פלאפון ו-Yes אילן סיגל, ויו״ר הקבוצה תומר ראב״ד, צילום: אלעד גוטמן"פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
אחרי עשור של השקעות כבדות, בבזק מסמנים מעבר לשלב הבא: ירידה בקאפקס, עלייה בתזרים והתרחבות לעולמות ה-AI והענן. "אנחנו עוגן לאומי לתשתיות ישראל ומוכנים לעשרים השנה הבאות", אומרים בהנהלה; וגם - האם החדירה של ה-AI תתורגם לפיטורים בקבוצת בזק?
אחרי עלייה של כמעט 40% במניית בזק -0.48% מתחילת השנה, הקבוצה סוגרת את הרבעון השלישי עם נתונים טובים כמעט בכל החזיתות: צמיחה של 2% בהכנסות הליבה, עלייה של 14% ב-EBITDA, ותחושת יציבות שמעט חברות תקשורת בעולם יכולות להרשות לעצמן. בבזק מדגישים כי 93% מהכנסות הקבוצה מגיעות כיום מפעילויות הליבה תוצאה של יישום של האסטרטגיה הרב-שנתית, שמתחילה לתת את אותותיה גם ברווחיות. על הדוחות לרבעון השלישי של קבוצת בזק: בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
הרבעון הזה מסמן גם את סיום אחד המהלכים המשמעותיים ביותר של החברה בעשור האחרון - פריסת הסיבים. 2.9 מיליון משקי בית כבר מחוברים, ו-969 אלף מנויים פעילים על הרשת, כשבזק מדווחת שהפרויקט הארצי כמעט הושלם. "אנחנו עוגן לאומי בהיבט התשתיתי של ישראל", אומרים בקבוצה, ומדגישים את תפקיד הרשת כחיבור מרכזי לכלכלה הדיגיטלית, לעולם הבינה המלאכותית ולפעילות הענן המקומית.
לצד השיפור התפעולי, גם המאזן של בזק ממשיך להתחזק. יחס החוב נטו ל-EBITDA ירד ל-1.3 בלבד, והחברה שומרת על דירוג אשראי גבוה של AA - נתון יוצא דופן בשוק התקשורת. זה מאפשר לה גמישות פיננסית, ומעניק ביטחון למשקיעים הזרים שהחלו לשוב לשוק הישראלי בחודשים האחרונים.
במקביל, החברות הבנות ממשיכות להציג מגמת צמיחה. פלאפון רושמת שיא של שש שנים בהכנסות משירותים, ו-yes משלימה את מה שבקבוצה מכנים "מהפך מלא", עם שיפור עקבי ברווחיות, עלייה במספר המנויים, וחיסכון של עשרות מיליוני שקלים כתוצאה מהמעבר לשידור מבוסס אינטרנט במקום לוויין. עכשיו, כשההשקעות ההוניות מגיעות לסופן, בקבוצה מתכננים את הצעד הבא. "הפריסה נגמרת, אבל הצמיחה רק מתחילה", הם אומרים. עם ירידה צפויה בהיקף ההשקעות, גידול בתזרים, ושילוב הולך וגדל של בינה מלאכותית בתהליכים הפנימיים ובמוצרים ללקוחות, בזק מבקשת לעבור שלב - מחברת תשתית לחברת שירותים חכמים.
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- ברקליס: בזק המניה המועדפת בסקטור; מה מחירי היעד של מניות התקשורת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בראיון שקיימנו עם הנהלת בזק - יו"ר הקבוצה תומר ראב"ד, המנכ"ל ניר דוד, ומנכ"ל פלאפון ו-yes אילן סיגל - הם מדברים על השנה החולפת, על סיום פרויקט הסיבים ההיסטורי ועל השלב הבא של החברה. השלושה מתארים את המהלכים מאחורי השיפור ברווחיות, מסבירים כיצד הבינה המלאכותית נכנסת לכל רובדי הפעילות - מהשירות ללקוח ועד ההתייעלות הפנימית - ומתייחסים גם לתחומי הצמיחה העתידיים, מהחשמל ועד כבלים תת-ימיים שיחברו את ישראל לאירופה. לדבריהם, בזק נמצאת כעת "בנקודת איזון חדשה", אחרי שנים של השקעות כבדות, ומתחילה לקצור את הפירות.
רבעון שלישי טוב, והתוצאות מדברות בעד עצמן. איך אתם מסכמים את התקופה הזאת?
