אלונה שפר: "דו"ח צמח ניפח את כמויות הגז, כבר עכשיו הוא כבר לא רלוונטי"
פאנל בתחום הייצוא התקיים הבוקר בוועידת האנרגיה בר"ג, אלונה שפר , מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה, דיברה ראשונה ואמרה כי "דו"ח צמח ניפח את כל נושא כמות הגז והקטין בכל הקשור לעניין הביקושים של השוק המקומי, הדו"ח הזה כבר לא רלוונטי. רצים פה ל-LNG ולייצא את המשאב הכי חשוב של המדינה ולא נוהגים באחראיות".
עמוס ירון , פרוייקטור הגז הנוזלי, דיבר אחריה ואמר כי "חייבים לפתוח את האפשרות לייצא, גם אם בעוד 20-25 שנה נקלי למצב שבו אנחנו לא יכולים לייצא יותר אז פשוט נמכור לצריכה המקומית, אבל חייבים את האופציה והמשרד לאיכות הסביבה לא צריך להתערב בעניין כמה גז נייצא. אני צריך שנה-שנה וחצי של שקט בכדי לבחון את כל נושא הייצוא".
יוסי אבו מדלק: "המדיניות של המשרד לאיכות הסביבה היא שב ועל תעשה, זה מזכיר לי את הסיפור של הנקודה הצפונית וכבר הפסדנו שם מיליארדים. אנחנו חייבים וודאות, המוסדות הפיננסים בזרים חייבים לקבל את הוודאות הזו וכך גם התעשייה בארץ". אבן התייחס גם לדבריו של עמוס ירון כי הוא צריך שנה-שנה וחצי בכדי לבחון את סוגיית ההנזלה ואמר כי "אין לנו את הזמן הזה, צריכים לקבל החלטות. אני קורא לראש הממשלה לממש את המנהיגות והמשילות שהוא מדבר עליהן.
- 10.מבין עינין 28/10/2012 14:44הגב לתגובה זומי שקורא בין השורות מביןשזה בסה"כ הודעה טובה לשותפויות הגז כי בגדול מבינים שיש להקל על השותפויות ולא להחמיר ופחות מקלות וביורוקרטיה....כמו שעושה ממשלת קפריסין כמו שאמר נציג נובל שהקלות למשקיעים רק יביאו עוד...
- 9.חכם חנוכה 28/10/2012 14:21הגב לתגובה זואויש, תנוחי.
- 8.ישראל בפיגור 28/10/2012 14:07הגב לתגובה זוצאו מההלם ותנו לשותפויות לעבוד מדינת חלם
- 7.28/10/2012 14:03הגב לתגובה זושאר הפיטפוטים לא מענינים אף אחד .
- 6.בסחבר ואי הבהירות 28/10/2012 14:00הגב לתגובה זותתביישו לכם על הסחבת המדינה מסידה מיליארדים ! חייבים לאשר ייצוא גז אחרת ליוויתן לא יפותח ! הים גדול יש סיכוי טוב לעוד תגליות !
- 5.ליצא כמה שאפשר 28/10/2012 13:48הגב לתגובה זובגלל השב ואל תעשה. יותר מזה אנשים כמותך מובילים את המדינה לאובדון.
- 4.לכל פלוץ יש מה להגיד יהודים רבים על כסף (ל"ת)גועל נפש 28/10/2012 13:45הגב לתגובה זו
- 3.משקיע גז 28/10/2012 13:44הגב לתגובה זוגם מסקנות ששינסקי לא רלוונטיות בגלל שאין את הגז המצרי
- 2.משקיע גז 28/10/2012 13:42הגב לתגובה זומעניין כמה כסף היא השקיעה בחיפוש גז ונפט במדינה שלנו שפשוט תסתום את הפה ותעוף מפה
- 1.שושנה 28/10/2012 13:39הגב לתגובה זולכמה גז ברמה מיטבית ציפו בקידוחים שנכשלו ? האם לא קצת הגזימו ? גם בקביעה הזאת ?

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה
מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה
ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.
למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון
ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.
שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.
- עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח
נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה
מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה
ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.
למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון
ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.
שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.
- עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח
נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.
