נעילה אדומה באסיה: ההאנג סנג איבד 1.2% בציפייה לנאומים בג'קסון הול

הקוספי הדרום קוריאני השיל 1.1%. נתונים ותחזיות צמיחה בארה"ב העיבו על המסחר. אסטרטג בבית השקעות אמריקני: "לא סביר שברננקי יצא בהכרזות בפיסגה"
ג'וש דוקרקר |

יום המסחר בבורסות המזרח הרחוק ננעל בירידות שערים כשהמשקיעים בעיקר המתינו לסוף השבוע בו תפתח ועידת הנגידים בארה"ב. סגירה יציבה יחסית בוול סטריט אמש ונתוני מאקרו שפורסמו בנושא הצמיחה של ארה"ב העיבו על המסחר. בסיכום יום המסחר, מדד הניקיי ירד 0.95%, מדד הקוספי הדרום קוריאני איבד 1.15%, אוסטרליה השילה 0.93%. ההאנג סנג נפל 1.19% כששנחאי היתה החזקה באיזור וננעלה ביציבות. בארה"ב אמש פורסמו מספר נתונים שהיו מעורבים. הצמיחה ברבעון השני הסתכמה ב-1.7%, צמיחה עדיין חלשה למצופה אך שיפור לעומת האומדן הראשון לתמ"ג. בנוסף פורסם ספר הבז' שתיאר צמיחה חלשה מאוד במשק האמריקני בחודש החולף. המשקיעים התאכזבו לשמוע על מצב הכלכלה וכן מאבדים תקווה להתערבות ה'פד'. המדדים סיימו בעליות קלות בלבד. לסקירת המסחר בוול סטריט האירוע המהותי הבא שמחכים לו המשקיעים הוא כנס הנגידים בעיירה ג'קסון הול. "כולם מחכים בבירור לנאום של ברננקי בפסגה", אמר מ'תיו שרווד, אסטרטג ב'פרפטואל', "סביר שלא נראה הכרזות בנאום בעיקר כשהצוק הפיסקלי מתקרב".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

זינוק חד במדד המחירים ליצרן - הורדת הריבית תידחה?

הזינוק החודשי החד ביותר במדד המחירים ליצרן מאז יוני 2022, עם זאת המשקיעים לא "שוברים את הכלים" שכן חלק מהעלייה נבעה מסעיפים כמו שירותי ניהול תיקים וטיסות

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מדד המחירים ליצרן

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב פרסמה את מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש יולי, שהפתיע כלפי מעלה עם עלייה חודשית של 0.9, לעומת צפי לעלייה של 0.2% ולאחר יציבות ביוני. בשיעור שנתי נרשמה האצה ל-3.3%, מעל התחזיות ל-2.5% ולאחר 2.3% ביוני.

גם מדד הליבה, שאינו כולל מזון ואנרגיה, זינק ב-0.9% בחודש יולי, מול תחזית ל-0.2%, ובקצב שנתי עלה ל-3.7% לעומת צפי ל-3.0%. המדד בניכוי מזון, אנרגיה ומסחר עלה ב-0.6% בחודש וב-2.8% בשנה, שניהם גבוהים מהתחזיות.

העלייה החדה נובעת בעיקר מקפיצה של 2% במרווחי השירותים הסופיים (final demand trade services), רכיב שמודד את פער המחירים בין מכירה לסיטונאי לקמעונאי. בנוסף, נרשמה האצה במחירי האנרגיה, בקורלציה עם עליית מחירי הנפט בתקופה האחרונה. 



מדד המחירים ליצרן, שינוי חודשי


המשמעות היא שלחצי המחירים אינם מגיעים רק מהסחורות, אלא בעיקר מהשירותים, מה שמאתגר את ההנחה שהאינפלציה נובעת בעיקר מהשפעות זמניות של מכסים או חומרי גלם. נזכיר כי שוק התעסוקה חווה לחצים מנוגדים, כאשר ישנה ירידה במספר המשרות מול עלייה בשכר שנובעת מגירוש של עובדים זרים, דבר שגורר עלייה בשכר העובדים המקומיים.

הנשיא טראמפ. צילום: טוויטרהנשיא טראמפ. צילום: טוויטר
הטור של גרינברג

הטור של גרינברג: האם הפעם יצליח הממשל האמריקאי להפריט את ענקיות המשכנתאות?

כבר שנים מנסים קברניטי וושינגטון הבירה להוציא לפועל את ההיפרדות מפאני מיי ופרדי מק, מהלך שיכניס לקופת הממשל עשרות מיליארדי דולרים חיוניים, אך ללא הצלחה. מאז ניצחונו של טראמפ בבחירות, קפצו שתי המניות במאות אחוזים מתוך הנחה שהפעם זה יקרה, ודיווחים על פגישות עם בנקי השקעות תרמו עוד למומנטום, אבל יש גם סיכונים במהלך כך שמוקדם לדעת אם יבשיל



שלמה גרינברג |

יותר ויותר עולה השאלה מדוע התקשורת הפיננסית בוול סטריט טועה כל כך בשנים האחרונות, ומה שקרה עם "המכסים של טראמפ" זו דוגמה מעניינת. הכתבה הבאה כוללת טבלה שמציגה את תחזיותיהם של 12 אנליסטים חשובים בוול סטריט, על מצב מדד ה-S&P 500 כפי שהם העריכו לפני פרסום המכסים, לאחר הפרסום והמצב היום. הנשיא טראמפ, כדרכו, לועג לאנליסטים ובראשם לגולדמן זאקס והמנכ"ל שלה דיוויד סולומון, שם העריכו לפני ההודעה, שהמדד יגיע בסוף השנה ל-6,500 נקודות. לאחר ההודעה עדכנו ל-5,700 וכעת הם חוזים 6,600.

"דיוויד סולומון וגולדמן זאקס מסרבים לתת קרדיט היכן שמגיע קרדיט", כתב טראמפ בפוסט שפורסם ביום שלישי ברשת Truth Social שלו תוך שהוא משבח את ההכנסות ממכסים ואת שוק המניות ששובר שיאים. "הם כבר נתנו תחזית גרועה לפני זמן רב הן לגבי השלכות השוק והן לגבי המכסים עצמם והם טעו, בדיוק כמו שהם טועים לגבי הרבה דברים אחרים. אני חושב שדיוויד צריך לצאת ולמצוא לעצמו אנליסט חדש או שאולי הוא צריך פשוט להתמקד בלהיות דיג'יי, ולא לטרוח לנהל מוסד פיננסי גדול". 

בגולדמן זאקס סירבו כמובן להגיב לפוסט אבל הנשיא צודק. זה לא רק שם. במקרה של ישראל זה בולט הרבה יותר, שהרי אם היינו מקשיבים לעצת כל המומחים המובילים בארץ הקודש, הדולר היה צריך להיסחר היום בשווי של 4.5 שקלים וכנראה יותר והכלכלה הייתה חייבת להתרסק מזמן. למה זה לא קורה? כי התקשורת מתעלמת מהעובדות. השקל לא יורד כי כסף גדול נכנס לישראל לרכישות והשקעות במקום ש"יברח לחו"ל" כפי שהבטיחה התקשורת, ואלביט מערכות (סימול:ESLT), כדוגמה אחת, הודיעה ביום רביעי כי זכתה בחוזה בשווי 1.635 מיליארד דולר לאספקת מגוון פתרונות ביטחוניים למדינה אירופאית אנונימית. החברה גם העלתה משמעותית את תחזיותיה.

חבל רק שרפאל או התעשיות הצבאיות אינן מפרסמות נתוני מכירות. חס וחלילה עוד יסתבר שאפילו הצרפתים קונים מאתנו (איני רואה ש-THLES ביקנעם נסגרה במחאה על "הרעב בעזה"). אז למה שהכלכלה תתרסק? אולי הגיע הזמן שנירגע מעט. המצב טוב בהרבה מכפי שמתארת לנו התקשורת. איך אומר החבר שלי האוונגליסט מפנסיקולה? "Don’t worry be happy, Somebody up there likes you".

טראמפ דוחף להפרטת הסוכנויות הממשלתיות

אבל הסיפור הגדול באמת, שכבר מתגלגל 17 שנים, תפס שוב תאוצה בשבוע שעבר כאשר המניות של שתי ענקיות המשכנתאות, פאני מיי ופרדי מק, התעוררו שוב ובעוצמה גדולה לאור הדיווח שהנשיא טראמפ מדבר עם בנקי ההשקעות הגדולים על הנפקת השתיים. מסתבר שהיה צריך שני אנשי עסקים רציניים, האחד נדל"ניסט מומחה, שעשה מיליארדים בנדל"ן ונבחר לנשיא, והשני מנהל השקעות, מיליארדר יהודי, שמבין בערכים, בוול סטריט ובנפש המשקיעים, על מנת לתת, סוף-סוף, לפאני מיי (סימול:FNMA) ולפרדי מק (סימול:FMCC) את הכבוד שמגיע להן. אבל אנחנו שוב רק בהתחלה וכדאי להיזהר, אז הנה הסיפור, שוב: