האגרות לרשות ני"ע יופחתו עד 40%; מנהלי תיקים גדולים ישלמו יותר
ועדת הכספים אישרה היום (ג') מהלך הסדרה שיזמה רשות ניירות ערך לפיו תבוצע הפחתה רוחבית של האגרות השנתיות המשולמות לרשות על ידי כלל מפוקחיה בצעד רב שנתי. ההפחתה תיעשה בשיעורים אחידים לכלל השחקנים. שיעורי ההפחתה ינועו בין 20% ל-40%, לפי שנת ההפחתה הקבועה בתקנות.
ההפחתה תחול על האגרות המשולמות על ידי התאגידים המדווחים, קרנות הנאמנות, הבורסה, יועצי השקעות, מנהלי תיקים, החתמים ומפיצי המידע.
לצורך הסדרת הנושא ובעקבות אישור ההחלטה בוועדת הכספים הבוקר, אומצו מספר שינוים בנושא האגרות אותן גובה הרשות: האגרה השנתית לכלל המפוקחים תופחת בשיעורים הבאים: בשנתיים הראשונות בשיעור של 40% כל שנה; בשנתיים שלאחריהן בשיעור של 30% כל שנה; ובשנה החמישית בשיעור של 20%. בנוסף, בוצעה הפחתה קבועה באגרות השנתיות שמשלמות קרנות הנאמנות בשיעור של 10%.
במקביל, אישרה הכנסת כי האגרה שמשלמות חברות ניהול התיקים הגדולות תגדל והן ישלמו אגרה במדרג עולה לפי היקף הנכסים המנוהל על ידן. כלומר במקביל למהלך הפחתת האגרות הרוחבי, תוסדר מחדש האגרה המשולמת על ידי החברות לניהול תיקים באופן שהיא תותאם להיקף הנכסים המנוהל על ידן.
האגרות המשולמות על ידי חברות ניהול התיקים ייקבעו באופן דיפרנציאלי כך שככל שלחברה יהיה שווי נכסים מנוהל גבוה יותר היא תשלם אגרה גבוהה יותר (עד לרף מקסימלי של 600,000 שקל לשנה).
ברשות מדגישים כי חברות ניהול התיקים שמנהלות עד 150 מיליון שקל לא ישלמו יותר ממה שהן משלמות עד עתה. ההיפך הוא הנכון - הן ישלמו אף פחות ממה שהן משלמות היום בחמש השנים הקרובות.
המצב כיום לא סביר, יוצר עיוותים ואבסורדים שונים בו חברה לניהול תיקים עתירת נכסים ולקוחות משלמת את אותה אגרה בדיוק כמו חברה קטנה. אגרה שנתית המסתכמת בכ-4,570 שקל בלבד כשכאמור אין הבחנה בין אם החברה מנהלת עשרות מיליארדי שקלים או מיליונים בודדים. כמו כן, התיקון מסדיר את נושא האגרות באופן בו הן תשקפנה במתאם גבוה ונכון את תשומות הפיקוח של הרשות לפעילותיה השונות.
ההערכה ברשות היא כי במסגרת המהלך יפחת סכום האגרות הכולל שגובה הרשות בכ 20-40 מיליון ש"ח מידי שנה.
יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, אמר כי: "הרשות ערה וקשובה למתרחש בשוק. משכך החלטנו לבצע מהלך הסדרה רוחבי לכל נושא האגרות - מהלך שבעיקרו יקל עם ציבור המפוקחים ויפחית בשיעורים ניכרים את האגרות שישלמו לרשות במהלך השנים הקרובות ויצור ודאות בקרב המפוקחים בשנים הקרובות. במקביל צומצם הפער ששרר בין האגרות ששולמו על ידי מנהלי הקרנות לבין האגרות ששולמו על ידי מנהלי התיקים, תוך הקפדה לא להכביד עם הגופים הקטנים".
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
