רווחי דסק"ש ברבעון הראשון הסתכמו ב-413 מיליון שקלים
אחרי דוחות סלקום, כור ונכסים ובנין מגיע תורה של חברת האם דיסקונט השקעות מקבוצת אידיבי אחזקות של נוחי דנקנר לפרסם את תוצאותיה לרבעון הראשון של השנה ולהציג ברבעון הראשון ל 2012 רווח של 413 מיליון שקלים, עלייה של כ-25%, רגע לפני המפולת שפקדה את הקונצרן. מניית דיסקונט השקעות נחתכה כמעט ב-50% בשבוע הקודם וב-85.9% ב-12 החודשים האחרונים.
תוצאות הכספיות של שלושת החודשים שהסתיימו ב-31 במארס 2012 מציגות עלייה ביחס לרווח של 329 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד אך מהוות חדשות ישנות עבור המשקיעים, המתמודדים מאז סיום הרבעון עם הנפילה החדה במניות קרדיט סוויס וסלקום המהוות אחזקות עיקריות של הקבוצה.
התרומה העיקרית לעלייה ברווחי דסק"ש הגיעה מכיוונן של נכסים ובניין וכור שרשמו גידול בשורה התחתונה. נכסים ובנין הרוויחה 167 מיליון שקלים לעומת 17 מיליון שקלים אשתקד וכור רשמה רווח של 287 מיליון שקלים לעומת 161 מיליון שקלים אשתקד בהמשך לעליית ערך מניית הבנק השוויצרי (הובילה לרווח חשבונאי בסך של 344 מיליון שקלים).
דיסקונט השקעות מסרה בדוחות, כי הערכות שווי נדל"ן להשקעה שבוצעו במארס 2012 הובילו לעדכון שוויים ההוגן של בניין HSBC בניו יורק ע"י נכסים ובנין ושל בנין המשמש למסחר בשיקגו לסך של 580 מיליון דולר ולסך של 155 מיליון דולר, בהתאמה. השווי של בניין HSBC עלה מ-498 מיליון דולר בסוף 2011. עוד נמסר, כי נכסים ובנין מנהלת מגעים ראשוניים עם גופים פיננסיים בינלאומיים מובילים לביצוע מימון מחדש לבנין HSBC בניו יורק בסכום של כ 400-350 מיליון דולר.
במהלך הרבעון הראשון של שנת 2012 קיבלה דסק"ש דיבידנדים מחברות מוחזקות בהיקף של כ-82 מיליון שקל. החברה מדווחת כי במהלך הרבעון השני ועד כה היא קבלה כ -86 מיליון שקל נוספים.
עוד עולה מן הדו"חות כי עודף התחייבויות פיננסיות על האמצעים הנזילים של דסק"ש הסתכם ב-31 במארס 2012 בגירעון של כ-5 מיליארד שקל, בהשוואה לגירעון של כ-4.861 מיליארד שקל בסוף שנת 2011.
מהמאזן עולה כי סך הנכסים של דסק"ש והחברות המאוחדות שלה הסתכם בסוף הרבעון בכ-46 מיליארד שקל, לעומת כ-45.9 מיליארד שקל בסוף שנת 2011. ההון המיוחס לבעלים של דסק"ש הסתכם בכ-2.76 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-2.5 מיליארד שקל ביום 31 בדצמבר 2011.
טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
