המוסדיים כבר הבטיחו את מרבית הנפקת החוב של אלביט מערכות

אלביט מערכות רוצה לגייס 900 מיליון שקל בהרחבת סדרת האג"ח א' הנושאת ריבית קבועה בשיעור 4.84%. המוסדיים הזמינו כבר 806,409 יחידות בנות 1,000 שקל ע.נ.
יעל גרונטמן |

אלביט מערכות מתכוננת להשלים את הנפקת החוב בסך של 920 מיליון שקל ולגייס מחר (ד') חוב גם מהציבור בישראל. אתמול כבר הובטחו על ידי המוסדיים 830 מיליון שקל לפי מחיר מינימלי של 1,029 שקל ל-1000 יחידות או 102.90 אגורות לאג"ח אחת.

נציין כי בשלב המוסדי שנערך אתמול זכתה ההנפקה לביקושי יתר גדולים בסך של 3 מיליארד שקל, כך שמחיר המינימום שנקבע בהצעת המדף שהוגשה היום לבורסה, גבוה מהמחיר בו נסחרה האגח אתמול בבורסה שהיה 102.4 אג' וכרגע נסחרת האג"ח בבורסה במחיר הדומה למחיר המינימום שנקבע בשלב המוסדי.

החברה מרחיבה בכך את סדרת האג"ח א' שזכתה לאישרור הדירוג Aa1 ממדרוג. את ההנפקה מתכוונת החברה לבצע על פי תשקיף מדף מה-18 במאי 2010. את ההזמנות להנפקה בשלב הציבורי תקבל החברה עד ל-28 במארס 2012. החתם שמרכז את ההנפקה הוא כלל חיתום. ההנפקה אינה מובטחת בחיתום.

האג"ח המונפקות יקבלו ריבית שנתית קבועה בשיעור של 4.84%, הריבית על האג"ח שאינה צמודה למדד המחירים לצרכן תשולם על ידי החברה פעמיים בשנה, ב-30 ביוני וב-30 בדצמבר. החברה תציע 900 אלף יחידות בנות 1,000 שקל ע.נ. כל אחת בדרך של מכרז על מחיר יחידה שלא יפחת מ-1,029 שקל.

כאמור, משקיעים מסווגים (מוסדיים) כבר נתנו התחייבות מוקדמת לרכישת 806,409 יחידות בשלב המוסדי שהתקיים אתמול. כאשר את כמות היחידות הגדולה ביותר הזמינו קרנות הנאמנות של אלטשולר שחם שהתחייבו לרכוש 110,687 יחידות לפי מחיר המינימום 1,029 שקל. גם אלטשולר שחם גמל ופנסיה הזמינו 59,819 יחידות במחירי המינימלי. הנוסטרו של בנק לאומי הזמין 70 אלף יחידות במחיר של 1,031 שקל ועוד 17 ,925 יחידות במחיר המינימלי.

החברה שמניותיה נסחרות באופן דואלי גם בבורסה בת"א וגם בבורסת נאסד"ק בארה"ב מבהירה כי הצעת ני"ע במסגרת דוח הצעת מדף זה תיעשה בישראל בלבד ולא בארה"ב, כך שהמשתתפים בהנפקה יצטרכו להצהיר כי אינם מוגדרים כ- US Person וכי אינם רוכשים את ני"ע בעבור מי שמוגדר ככזה, אאו שיש בכוונתו להפיץ את ני"ע בארה"ב.

נציין כי ההנפקה הנוכחית שמתכוונת לבצע החברה הינה לפי הצעת המדף שמאפשרת לחברה לגייס חוב בסך של עד 2 מיליארד שקל, מתוך סך זה ביצעה החברה הנפקה ביוני 2010 ובה גייסה חוב בסך של 1.1 מיליארד שקל, כך שההנפקה המתוכננת כעת למעשה משלימה את הסכום האפשרי להנפקה לפי תשקיף מדף זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?