צניחה ברווחי השקעות הפילו את רווחי מגדל ב-94% ל-45.4 מ' ש'
חברת מגדל ביטוח פירסמה הבוקר (ג') את תוצאותיה הכספיות לשנת 2011 מהם עולה כי החברה שאת השליטה בה רוצה להחזיק שלמה אליהו, הציגה ירידה חדה במרבית מרכיבי הדוח השנתי, למרות שחברת הביטוח הגדולה בישראל רשמה עלייה של כ-4% בהיקף הנכסים המנוהלים שגדלו לכ- 139 מיליארד שקל ומגידול בהכנסות מפרמיות.
לאחר תאריך המאזן הכריזו מגדל אחזקות ומגדל ביטוח על דיבידנדים בסך של כ- 150 מיליון שקל וכ- 220 מיליון שקל, בהתאמה. זאת לאחר שבמהלך השנה הכריזו וחילקו מגדל אחזקות ומגדל ביטוח דיבידנדים בסך של כ- 150
מיליון שקל וכ- 146 מיליון שקל, בהתאמה.
סך ההכנסות של החברה שמנוהלת על ידי יונל כהן ירדו ב-38% והסתכמו ב-10.129 מיליארד שקל. מתוך סך ההכנסות הכולל נרשם גידול בהכנסות מפרמיות שהורווחו בשייר (ברוטו+מבטחי משנה) שגדלו ב-8.3% ביחס לשנת 2010 ל-8.173 מיליארד שקל.
הצניחה בהכנסות בשנת 2011 נבעה בעיקר בנפילה חדה בהכנסות שנבעו מרווחים מהשקעות (נטו) ומקיטון בהכנסות מימון, כלומר הפגיעה העיקרית בתוצאות החברה נבעה מפעילות החברה בשוק ההון. סעיף זה הסתכם ב-2011 ב-661 מיליון שקל לעומת הכנסות של 7.1 מיליארד שקל שרשמה חברת הביטוח ב-2010 מרווחי השקעות והכנסות מימון, צניחה של 90.6%.
נציין כי גם שורת ההוצאות הכוללות של החברה הצטמצמה בשיעור של 36.5% וההוצאות ב-2011 הסתכמו ב- 9.667 מיליארד שקל, כאשר עיקר הצמצום בהוצאות נבע מקיטון בתשלומים ושינוי בהתחיבויות בגין חוזי ביטוח וחוזי השקעה ברוטו אשר קטנו ב-41.9% והסתכמו ב- 7.379 מיליארד שקל.
בשורת הרווח דיווחה חברת הביטוח מגדל על צניחה של כ-62% ברווחי 2011 לעומת 2010 אשר נפלו ל-296 מיליון שקל לעומת 780 מיליון שקל ב-2010. ובשורה התחתונה הכוללת גם רווחים שנובעים משינוים כגון הפסד משינוי בשווי ההוגן של נכסים פיננסים או מהפסד שנפע ממימוש נכסים פיננסים נפל הרווח הכולל של בעלי המניות של מגדל ב-2011 ב- 94% ל-45.4 מיליון שקל לעומת רווח כולל של 809 מיליון שקל ב-2010.
במצגת שפירסמה החברה היא אומרת כי כתוצאה מהירידות בשוקי ההון לא נגבו דמי ניהול משתנים בפוליסות המשתפות ברווחים אשר שווקו עד שנת 2004. בנוסף מסרה החברה כי אומדן יתרת דמי הניהול שהחברה לא תוכל לגבות עד להשגת תשואות ריאליות חיוביות מצטברות למבוטחי הפוליסות המשתפות ברווחים, מסתכם נכון להיום לסך של כ- 100 מיליון שקל (לפני מס).
למרות הירידה החדה ברווחיות החברה, חמשת הבכירים בחברה לקחו הביתה 19.5 מיליון שקל בשנת 2011. עלות שכרו של אהרון פוגל, יו"ר מגדל ומגדל שוקי הון, הסתכמה בכ-3.5 מיליון שקל.
נזכיר כי ב- 7 במרס 2012, הודיעה ג'נרלי כי חתמה על הסכם עם מר שלמה אליהו למכירת כל הון המניות המוחזק על ידה (69%). העסקה תלויה בקבלת האישורים הדרושים מידי הרשויות בישראל בתמורה ל-4.2 מיליארד שקל.
- 1.gg 27/03/2012 08:53הגב לתגובה זואוסף של נמושות שלא מבינים כלום בכלכלה לא חסכו משיבטם לנסות ולהפיל את השוק בימים הקשים התהדרו בכך שאין מה לחפש בשווקי המניות אני מקווה שכל הגאוותנים למיניהם שם ישלמו את המחיר כי הפעם יהיה שם בעל הבית חדש

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?