תיק הנכסים של הישראלים בחו"ל גדל ברבעון ה-4 ב-250 מ' ד'

העלייה ביתרת הנכסים נבעה בעיקר מגידול בהשקעות תושבי ישראל בחו"ל ומהגידול ביתרות המט"ח. הירידה בהתחייבויות נבעה בעיקר מהירידה הגדולה של מחירי המניות בשוק הישראלי
יעל גרונטמן | (3)

אם הייתם צריכים עוד הוכחה לכל שהישראלים מסיטים את כספם לחו"ל, פירסם היום (ב') בנק ישראל את הדו"ח של מצב הנכסים וההתחייבויות של המשק מול חו"ל לחודש דצמבר שבו גם הסתיים הרבעון והשנה. לפי הדו"ח של בנק ישראל עלה שווי תיק הנכסים ברוטו של תושבי ישראל בחו"ל ברבעון הרביעי של 2011 בכ-250 מיליון דולר לרמה של 256 מיליארד דולר.

בשנת 2011 עלתה יתרת הנכסים בכ-5.2 מיליארדי דולרים (2.1%), כאשר העלייה נבעה בעיקר מגידול בהשקעות תושבי ישראל בחו"ל ומהגידול ביתרות המט"ח.

לעומת זאת, יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל ירדה במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2011 בכ-300 מיליוני דולרים ועמדה בסוף דצמבר על כ-223 מיליארדים.

בשנת 2011 כולה ירדה יתרת ההתחייבויות במשק בכ- 11.2 מיליארדי דולרים (4.8%). בבנק ישראל מסבירים את הירידה בהתחייבויות המשק מול חו"ל בעיקר מהירידה הגדולה של מחירי המניות בשוק הישראלי, אך גם ממימושים נטו של תושבי חוץ במק"מ.

יתרת תיק ההשקעה נטו במניות ישראליות עלתה ברבעון הרביעי בכ-900 מיליון דולר, כאשר עליות המחירים שנרשמו במהלך הרבעון האחרון של השנה בשוק המניות הישראלי בהיקף של כ- 2.6 מיליארדי דולרים קוזזו חלקית ע"י מימושים נטו בהיקף של כ- 1.3 מיליארד דולר בגין עסקה אחת בענף הכימיקלים, מציינים בבנק ישראל ומתכוונים להשלמת מכירת השליטה במכתשים אגן לכימצ'יינה הסינית.

בשנת 2011 כולה, ירדה יתרת תיק ההשקעות במניות ישראליות בכ- 13.4 מיליארד דולר, ירידה אשר נבעה בעיקר מהירידה הגדולה במחירי המניות הישראליות בהיקף של 11.8 מיליארדים ומזרם מימושים נטו בהיקף של כ-700 מיליון דולר, שנוצרו משילוב של מימושים של כ- 1.4 מיליארדים במניות ישראליות בחו"ל שקוזזו בחלקן בהשקעות נטו של כ-670 מיליוני דולרים בבורסה בת"א.

בסה"כ אומרים בחטיבת המידע והסטטיסטיקה של בנק ישראל כי הירידה הניכרת ביתרת ההתחייבויות והעלייה ביתרת הנכסים, הביאה, בשנת 2011, לגידול ניכר של כ-16.4 מיליארדי דולרים בעודף הנכסים של המשק מול חו"ל.

בהתייחס למכשירי החוב בלבד ירד עודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל ברבעון הרביעי של שנת 2011 בכ- 1.5 מיליארד דולרים ועמד בסוף דצמבר 2011 על כ-56.8 מיליארדי דולרים (חוב חיצוני נטו שלילי).

ראיה לכך שהזרים יצאו מהבורסה הישראלית ברבעון האחרון של 2011 ניתן לקבל מהנתון שמצביע על כך ששווי התיק הפיננסי של תושבי חוץ בבורסה לני"ע בתל-אביב ירד ברבעון הרביעי של 2011 בכ-5.7 מיליארד דולר, ועמד בסוף חודש דצמבר על כ-29.8 מיליארד דולר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בעל ניסיון 19/03/2012 15:34
    הגב לתגובה זו
    זהירות הנפילות בפתח
  • 2.
    גם האנשים בורחים! 19/03/2012 14:58
    הגב לתגובה זו
    ופיזיקה מרויחים הון בחול
  • 1.
    אובמה בלוף כלכלי=גל עליות לפני מימושים=מיתון= (ל"ת)
    בחירות=בורסה בלוף 19/03/2012 13:26
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?