תיק הנכסים של הישראלים בחו"ל גדל ברבעון ה-4 ב-250 מ' ד'

העלייה ביתרת הנכסים נבעה בעיקר מגידול בהשקעות תושבי ישראל בחו"ל ומהגידול ביתרות המט"ח. הירידה בהתחייבויות נבעה בעיקר מהירידה הגדולה של מחירי המניות בשוק הישראלי
יעל גרונטמן | (3)

אם הייתם צריכים עוד הוכחה לכל שהישראלים מסיטים את כספם לחו"ל, פירסם היום (ב') בנק ישראל את הדו"ח של מצב הנכסים וההתחייבויות של המשק מול חו"ל לחודש דצמבר שבו גם הסתיים הרבעון והשנה. לפי הדו"ח של בנק ישראל עלה שווי תיק הנכסים ברוטו של תושבי ישראל בחו"ל ברבעון הרביעי של 2011 בכ-250 מיליון דולר לרמה של 256 מיליארד דולר.

בשנת 2011 עלתה יתרת הנכסים בכ-5.2 מיליארדי דולרים (2.1%), כאשר העלייה נבעה בעיקר מגידול בהשקעות תושבי ישראל בחו"ל ומהגידול ביתרות המט"ח.

לעומת זאת, יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל ירדה במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2011 בכ-300 מיליוני דולרים ועמדה בסוף דצמבר על כ-223 מיליארדים.

בשנת 2011 כולה ירדה יתרת ההתחייבויות במשק בכ- 11.2 מיליארדי דולרים (4.8%). בבנק ישראל מסבירים את הירידה בהתחייבויות המשק מול חו"ל בעיקר מהירידה הגדולה של מחירי המניות בשוק הישראלי, אך גם ממימושים נטו של תושבי חוץ במק"מ.

יתרת תיק ההשקעה נטו במניות ישראליות עלתה ברבעון הרביעי בכ-900 מיליון דולר, כאשר עליות המחירים שנרשמו במהלך הרבעון האחרון של השנה בשוק המניות הישראלי בהיקף של כ- 2.6 מיליארדי דולרים קוזזו חלקית ע"י מימושים נטו בהיקף של כ- 1.3 מיליארד דולר בגין עסקה אחת בענף הכימיקלים, מציינים בבנק ישראל ומתכוונים להשלמת מכירת השליטה במכתשים אגן לכימצ'יינה הסינית.

בשנת 2011 כולה, ירדה יתרת תיק ההשקעות במניות ישראליות בכ- 13.4 מיליארד דולר, ירידה אשר נבעה בעיקר מהירידה הגדולה במחירי המניות הישראליות בהיקף של 11.8 מיליארדים ומזרם מימושים נטו בהיקף של כ-700 מיליון דולר, שנוצרו משילוב של מימושים של כ- 1.4 מיליארדים במניות ישראליות בחו"ל שקוזזו בחלקן בהשקעות נטו של כ-670 מיליוני דולרים בבורסה בת"א.

בסה"כ אומרים בחטיבת המידע והסטטיסטיקה של בנק ישראל כי הירידה הניכרת ביתרת ההתחייבויות והעלייה ביתרת הנכסים, הביאה, בשנת 2011, לגידול ניכר של כ-16.4 מיליארדי דולרים בעודף הנכסים של המשק מול חו"ל.

בהתייחס למכשירי החוב בלבד ירד עודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל ברבעון הרביעי של שנת 2011 בכ- 1.5 מיליארד דולרים ועמד בסוף דצמבר 2011 על כ-56.8 מיליארדי דולרים (חוב חיצוני נטו שלילי).

ראיה לכך שהזרים יצאו מהבורסה הישראלית ברבעון האחרון של 2011 ניתן לקבל מהנתון שמצביע על כך ששווי התיק הפיננסי של תושבי חוץ בבורסה לני"ע בתל-אביב ירד ברבעון הרביעי של 2011 בכ-5.7 מיליארד דולר, ועמד בסוף חודש דצמבר על כ-29.8 מיליארד דולר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בעל ניסיון 19/03/2012 15:34
    הגב לתגובה זו
    זהירות הנפילות בפתח
  • 2.
    גם האנשים בורחים! 19/03/2012 14:58
    הגב לתגובה זו
    ופיזיקה מרויחים הון בחול
  • 1.
    אובמה בלוף כלכלי=גל עליות לפני מימושים=מיתון= (ל"ת)
    בחירות=בורסה בלוף 19/03/2012 13:26
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן
דוחות

מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר - המניה מגיבה בעליות - מה אמר  אלוונגר המנכ"ל בשיחת הועידה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.

טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.

טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.