דרהי בוחן הגשת הצעת רכש מלאה למניות הוט ומחיקה מהמסחר בתל אביב בהשקעה של מעל 1.2 מיליארד שקלים
איש העסקים פטריק דרהי רוצה להשתלט על חברת הוט ולהפוך אותה לפרטית, כך נודע ל-Bizportal. דרהי המחזיק כיום ב-65% שוקל הגשה של הצעת רכש מלאה למניות חברת הכבלים ולמחוק אותה מהמסחר. אם ההצעה תענה והמהלך יצליח, ירכוש דרהי את מלוא החזקות הציבור בהוט תמורת למעלה מ-1.2 מיליארד שקל.
המהלך של דרהי מעט מפתיע, זאת מאחר ורק לפני חודש נכנסה החברה למדד המעו"ף בצורה חגיגית. עם זאת, יכול להיות שהצפייה במתרחש במניות חברות התקשורת המקומיות והירידה במחיר מניית הוט דחפה אותו לבחון לעומק מהלך של מחיקת החברה. חשוב להדגיש כי גם לאחר המהלך, הוט תמשיך להיות חברה מדווחת, זאת מאחר ולחברה ישנן איגרות חוב שנסחרות בבורסה בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל.
חברת הוט עברה בשנה האחרונה שינוי מבני. מחברת כבלים בינונית היא הפכה לקבוצת תקשורת. דרהי הוביל את מהלך המיזוג בין הוט לבין מירס וזאת תוכל להציע בעתיד ללקוחותיה ארבעה שירותים בחבילה אחת: שירותי כבלים, טלפון ביתי, אינטרנט וסלולאר.
עבור פטריק דרהי מדובר במהלך יקר במיוחד. מניות הוט נסחרות הבוקר לפי שווי שוק של 3.36 מיליארד שקל. הצעת רכש מלאה תצריך פרמיה של עשרות אחוזים על מחיר השוק, זאת במטרה לשכנע את המחזיקים להיענות להצעה. כך למשל, בפרמיה של 20% יידרש דרהי להשיג מימון בהיקף של 1.4 מיליארד שקל כדי להשלים את המהלך, ובפרמיה של 30% סך ההשקעה יגדל ליותר מ-1.5 מיליארד שקל.
ככל הנראה חלק מן המימון לעסקה צפוי להגיע כתוצאה מדיבידנד שיקבל דרהי מחברת הוט. בשנת 2011 חתמה חברת הכבלים על הסכם מימון מול המערכת הבנקאית בהיקף של 3.4 מיליארד שקל. בין הצדדים סוכם כי הוט תוכל לחלק דיבידנד ראשון בהיקף של כמיליארד שקל אך עד כה נמנעה חברת הכבלים לחלק אותו. אם יחזיק דרהי במלוא הבעלות על הוט, יוכל ליהנות ממלוא פירות הדיבידנד.
כרוניקה ידועה מראש?
לא ממש ברור מהי רמת הנזילות של איש העסקים פטריק דרהי אשר החל ברכישת מניות הוט לפני כשנתיים וחצי באוגוסט 2009. לאט לאט ובשיטתיות הגדיל איש העסקים הצרפתי את החזקותיו בחברה והגיע להחזקה של 65%.
באוגוסט 2009 רכש דרהי כ-15% מהמניות מבנק לאומי, חודשיים מאוחר יותר רכש אחזקות מבנק הפועלים והבנק הבינלאומי לפי 35 שקלים למניה. ככל שדרהי התקדם במסע ההשתלטות, המחיר שהוא נדרש לשלם עבור המניות הלך ועלה. בדצמבר, נדרש דרהי לשלם 44 שקלים בעבור כל מניה מידי קבוצת דלק והגיע לאחזקה של 44.76% ממניות החברה.
כאן נתקל דרהי במגבלה של חוק החברות אשר אוסר על חברה לחצות את רף ה-45% בחברה ללא הצעת רכש או הקצאה פרטית. דרהי בחר בהקצאה פרטית. בעלי המניות ברוב קולות אישרו הקצאה של 1.9% ממניות החברה לדרהי בהשקעה של 83 מיליון שקל נוספים.
בשלב מאוחר יותר רכש דרהי גם את רוב ההחזקות של אליעזר פישמן בחברה, שהם כ-6% ממניות הוט לפי מחיר של 54.5 שקלים למניה ובהמשך רכש גם את החזקות קבוצת ידיעות בחברה (כ-13%) תמורת כ-65 שקלים למניה. מאז, הידרדרה מניית החברה לרמה של כ-43 שקלים, זאת על רקע האווירה הכללית בשווקים.
מבדיקת Bizportal עולה כי עד כה השקיע דרהי כ-2.2 מיליארד שקל ברכישת מניות של הוט בדומה לשווי הנוכחי של ההחזקה בשוק.
דרהי הצליח לרשום לזכותו אקזיט מסוים לאחר שרכש את חברת הסלולר מירס תמורת 650 מיליון שקל ומכר אותה לחברת הוט תמורת 1.2 מיליארד שקל. בעת השלמת העסקה שלשל לידיו דרהי 750 מיליון שקל ויתר הסכום (450 מיליון שקל) מותנה בביצועים של חברת מירס בשנים הקרובות ובהם שיעורי החדירה לשוק וסך הרווחיות התפעולית התזרימית.
- 4.עמית 31/01/2012 07:07הגב לתגובה זוכמה טוב לקנות מונופול, חברה מגעילה ברמות. מקווה לראות עוד חברות כבלים ועוד חברות חשמל ועוד ועוד. ריכוזיות דוחה אותי בארץ. אין פה שום שוק חופשי !
- 3.כולם לברוח מהבורסה (ל"ת)לברוח 30/01/2012 15:35הגב לתגובה זו
- 2.מהלך הגיוני מאוד מצידו (ל"ת)איל 30/01/2012 14:23הגב לתגובה זו
- 1.יובל 30/01/2012 13:59הגב לתגובה זוקנה חברה ומכר אותה לעצמו במחיר כפול!!! ובעצם שילשל את הרווח לכיסו! שקשוקה חריפה!!!
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
