תורת המשחקים והצעת הרכש החליפין של פטרוכימיים
יום שלישי הקרוב הינו היום האחרון להיענות להצעת הרכש החליפין (מלאה) למחזיקי סדרת פטרוכימיים אגח ה בתמורה להרחבת סדרה של פטרוכימיים אגח ג.
חברת המפעלים הפטרוכימיים שהחזקותיה העיקריות הן בחברות בזן ואבגול, נמצאת במצב של אי וודאות. גוברים הקולות שלחברה אין ברירה אלא ללכת להסדר חוב. במהלך חודש נובמבר, הורידה חברת מדרוג את הדירוג לאג"ח ג' של החברה מ-Baa1 ל-Baa2 והעמידה את אופק הדירוג על שלילי, זהה לשאר סדרות האג"ח של החברה.
שווי ההחזקות של המפעלים הפטרוכימיים בבז"ן ובאבגול שווה ליתרת החוב של החברה. בעקבות הפסקת תשלום הדיבידנדים ע"י בז"ן וחוסר היכולת להשפיע על חלוקתם, (פטרוכימיים אינה בעלת השליטה העיקרית בבז"ן אלא החברה לישראל), המטרה של החברה היא לפרוס את החוב לתקופה יותר ארוכה ולקוות לשינוי עסקי ו/או שינוי במדיניות חלוקת הדיבידנדים של בז"ן.
אגרות החוב מסדרה ה' הינן אג"ח ללא ביטחונות, הנסחרות בתשואת זבל של כ-40% במח"מ של 1.7 שנים. בעקבות הפסקת הדיבידנדים ע"י חברת בז"ן, נפגע תזרים המזומנים של פטרוכימיים, ועימו כנראה גם היכולת לשרת את החוב בזמן הקצר. לכן החברה מעוניינת לדחות ולפרוס את תשלומי החוב לבעלי האג"ח. החברה הציעה למחזיקי אג"ח ה', החלפה עם סדרה ג'. משמעות ההחלפה הינה פריסת החוב למח"מ של 5.7 שנים, ובתמורה יקבלו המחזיקים שעבוד ראשון על מניות בז"ן (הנכס העיקרי של החברה). יחס ההחלפה יעמוד על 1:0.973 (עפ"י יחס הערך המתואם - פארי).
האם כדאי להיענות להצעה?
מלבד היתרון בקבלת ביטחונות מול דחיית תשלום החוב, ישנה דילמה למשקיעים שמזכירה ניהול ובחירת אסטרטגיות חכמות מתורת המשחקים.
האפשרות הראשונה הינה היענות של כלל המחזיקים להצעת הרכש החליפין. כתוצאה מכך, מצב החברה ישתפר, הסיכויים של החברה לשרת את החוב יגדלו, בעלי האג"ח יקבלו בטחונות והמצב שלהם ישתפר.
האפשרות השנייה הינה שכלל מחזיקי האג"ח לא יענו להצעה, ההצעה תיכשל, מצב החברה יורע, החברה לא תוכל לשרת את החוב וככל הנראה תצטרך ללכת להסדר חוב המלווה בתספורת למחזיקי האג"ח.
האפשרות השלישית היא שרוב המחזיקים נענים להצעה וחלק קטן לא נענה. מכיוון שרובם נענו, החברה תפרוס חלק גדול מהחוב ומצב החברה ישתפר. יחד עם זאת גדל משמעותית הסיכוי לשרת את החוב הקצר למחזיקי אג"ח ה' (שלא נענו להצעה), ולכן החלק הקטן של המחזיקים בסדרה ה' שלא נענה להצעה, ירוויח יותר מכולם.
ההתלבטות של מחזיק האג"ח היא האם להיות רציונאלי ולהיענות להצעה מכיוון שזה יטיב עם כולם (win-win), או להיות אנוכי ולא להיענות להצעה ולקוות שרוב המחזיקים יענו להצעה.
כמובן שמנקודת המחזיקים התוצאה של הצעת הרכש אינה ידועה מראש, הם לא יודעים להעריך כיצד ינהגו שאר המחזיקים. למשקיעים יש דרגות שונות של רציונאליות. לא הגיוני לצפות ששאר המחזיקים אינם חכמים ואנוכיים. לכן כמו באסטרטגיות אחרות בתורת המשחקים, בדרך כלל התשובה אינה חד משמעית.
- 10.בישראל אין לתורת המשחקים תוקף (ל"ת)בעז 13/12/2011 06:45הגב לתגובה זו
- 9.כתבה מרתקת, ברור שכדאי להיענות להצעה! (ל"ת)אופיר 12/12/2011 22:19הגב לתגובה זו
- 8.כתבה מעניינת ומחכימה כמו כל הכתבות של האדון (ל"ת)שובי דובי 12/12/2011 16:03הגב לתגובה זו
- 7.אנליסט 12/12/2011 15:55הגב לתגובה זואני קניתי ב40000 שקל יותר גרוע לא יכול להיות ואם יקבלו את ההצעה קרוב לבדי שכן ובעידכון המדדים ביום רבעי הקרנות ייכנסו תעלה יפה
- 6.ואן גוך 12/12/2011 15:13הגב לתגובה זויופי של אנלוגיה
- 5.ריבית 12/12/2011 11:28הגב לתגובה זולא משתמשים מספיק בנשק הריבית ככלי משקף סכון. האם פטרוכימים טובים מאיטליה או ספרד,
- 4.ברי 12/12/2011 10:35הגב לתגובה זולא רואה סיבה שתהיה תספורת במידה ובעלי האג" ח הקצרות לא יענו להצעה- שמפ" ב ימכרו מניות של בז" ן ויחזירו את החוב.
- 3.צחי מגאון 12/12/2011 10:19הגב לתגובה זונושא חם אצלנו, העברתי לכל היועצים בבנק, כולם מבסוטים
- 2.מוטי 12/12/2011 09:33הגב לתגובה זובאופציה השלישית, על המיעוט של מחזיקי אג" ח ה' לא חל הדין של הרוב של מחזיקי אג" ח ג' שנענה להצעה? מה יקרה בהמשך עם אג" ח ה' שנסחר עד שהופך ל-ג' ? חלק צריך להסחר לפי תמחור שהופך ל- ג' וחלק לפי תמחור שנשאר ה' .
- כתבה יפה (ל"ת)ערן 12/12/2011 10:01הגב לתגובה זו
- 1.כתבה מצויינת! נקודה טובה למחשבה. (ל"ת)חיים 12/12/2011 09:17הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
