שנה חזקה לשיכון ובינוי: לחברה 7,000 דירות שניתן לשחרר מיידית לשוק
חברת שיכון ובינוי מסכמת את 2010 עם רווח נקי של כ-545 מיליון שקל, זאת לעומת 232 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של 135%. העלייה ברווחים נובעת בין היתר משערוך האחזקות בכביש 6. החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד של 200 מיליון שקל, כאשר בסך הכל חילקה 410 מיליון שקל דיבידנדים מאז ראשית 2009, כולל הדיבידנד הנוכחי.
הכנסות הקבוצה הסתכמו בכ-4.9 מיליארד שקל, עלייה של 9.4% לעומת שנת 2009. ללא השפעת שערי מט"ח, גדלו הכנסות החברה ב-12.5%. מרבית העלייה בהכנסות החברה נבעה מעלייה בהכנסות תשתיות ובנייה בחו"ל.
הכנסות מגזר יזמות הנדל"ן בארץ הסתכמו בכ- 827 מיליון שקל לעומת כ- 813 מילון שקל בשנת 2009. השנה קטנו מספר אכלוסי הדירות ל-442 יחידות
דיור לעומת 475 יחידות דיור שההכנסות בגינן הוכרו בשנת 2009, אך מאידך גדל היקף המגרשים והקרקעות שנמכרו. החלטת הקבוצה להאיץ את קצב מכירת הדירות צפויה לבוא לידי ביטוי בשנים הקרובות. החברה מכרה במהלך שנת 2010 1142 דירות ומגרשים בהיקף כספי של 1.5 מיליארד שקל.
הרווח התפעולי של הקבוצה עמד ב- 2010 על 901 מיליון שקל, זינוק של 27.4%. מעבר לשיפור ברווחיות הגולמית, נבע השיפור ברווח התפעולי גם משערוך אחזקות שיכון ובינוי מעסקת דרך ארץ, כאשר במהלך השנה עלתה החברה לאחזקה של 50% בפרויקט ושליטה משותפת. הצפת הערך שביצעה החברה בעסקה זו, יצרה לה רווח חד פעמי של 256 מיליון שקל. אשתקד רשמה החברה רווח חד פעמי של 130 מיליון שקל שנבע מהקצאת מניות פרטית בחברה בת.
דורון בלשר סמנכ"ל הכספים של הקבוצה, ציין כי הגדלת האחזקה בדרך ארץ מהווה הצפת ערך, וכן תשרת את הקבוצה מבחינה אסטרטגית-כלכלית בכך שתאפשר לה לעמוד בתנאי סף של מכרזים בינלאומיים. לדבריו, החברה צופה קבלת עבודות הרחבה של הכביש מדי שנה, שיבוצעו על ידי החברה הבת, סולל בונה.
עופר קוטלר, מנכ"ל החברה, מסר כי "הקבוצה פועלת כיום ב- 20 מדינות בשלוש יבשות. ביססנו את הקבוצה כגדולה ביותר בתחום הזכיינות בישראל בשיטת BOT, עם פרויקטים גדולים דוגמת דרך ארץ, מנהרות הכרמל, מתקן ההתפלה בחדרה, מעונות הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב ותחזוקת 270 ק"מ כבישים בצפון, וכן פרויקטים דוגמת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, מעונות הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב (שלב ב'), מרכז ההדרכה הארצי של משטרת ישראל ועוד. כשמסתכלים על צבר ההזמנות שלנו, שגדל בשנה החולפת ב- 12% לשיא של 8.7 מיליארד שקל, רואים שגם בשנים הקרובות נמשיך ביישום אסטרטגיית הצמיחה והמובילות".
לחברה יש קרקעות ליותר מ- 7,000 דירות חדשות שחלקן תקועות כבר 15 שנים בהליכי תכנון שונים. ראשי החברה מסרו היום, כי הם קוראים לראש הממשלה ולשר השיכון לפעול לקיצור תהליכי התכנון והבנייה. לדבריהם, הדבר ישחרר באופן מיידי קרקעות לעשרות אלפי דירות חדשות לשוק, יענה על הביקושים וימתן את המחירים.
שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI, אומר כי ההכנסות ממשיכות להציג עליה בפעילויות העיקריות וסולל בונה ארצות חוץ ממשיכה לגדול ולשמור על רווחיות פנומנלית של כ- 18%. "הכנסות מגזר תשתית ובניה בחו"ל הסתכמו בכ- 581 מיליון שקל - גידול של כ- 16.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע ברובו מכניסה לפעילות במדינה חדשה - אזרביג'אן. ירידת שער החליפין של הדולר לעומת השקל גרעה כ- 25 מיליון שקל מסך הכנסות הקבוצה ובפרט מהכנסות מגזר פעילות זה ברבעון הרביעי וכ- 138 מיליון שקל בכל 2010. בסביבת המחיר של 10 שקל למנייה כדאי להגדיל את האחזקות. קניה מצויינת מחיר יעד לפני הדוח 12 שקל למנייה".
- 1.אייל 29/03/2011 10:46הגב לתגובה זוושיבנו ביניינים פשוטים וזולים , לא " פרויקטים" רק לזוגות לאסור על רכישה למען השקעה !
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
