לקראת ההנפקה: בריינסוויי - תהפוך לחברה גדולה באמת?

כמעט חודשיים עברו מאז בגישה החברה טיוטת תשקיף לצורך רישום לנאסד"ק, זמן טוב להסתכל על החברה, ועל חברות נוספות בתחום

חברת בריינסוויי היא אחת החברות המעניינות בתחום הביומד הישראלי. החברה מתיימרת למצוא טיפול להפרעות נירולוגיות רבות על בסיס טכנולוגיה ידועה ומוכחת, אך עם זאת עדיין לא סיימה ניסוי קליני גדול ואין בידיה אישור לשיווק.

החברה נוסדה בשנת 2003 והונפקה ב-2007 בבורסה בתל אביב. כיום החברה נמצאת לקראת הנפקה משנית בבורסת הנאסד"ק שבניו יורק, מועד טוב לבחון את פעילותה ולהשוות אותה לחברות אחרות בשוק.

בריינסוויי מפתחת מכשור רפואי לא פולשני לטיפול בהפרעות עצביות במוח, המבוסס על פטנטים שנרשמו על ידי המכון הלאומי האמריקני לבריאות (NIH). מכשיר החברה המכונה Deep TMS פועל לעירור או דיכוי נוירונים במוח בעזרת שדה מגנטי. המכשיר יוצר שדות בתדרים שונים, בהתאם למיקום הנוירונים עליהם הוא מבקש להשפיע. טכנולוגיית ה-TMS בבסיסה אינה חדשה ומוכרת בעולם מאז שנות ה-80. ייחודה של בריינסוויי היא בכך שמהכשיר מסוגל להשפיע על נוירונים בעומק המוח וזאת על ידי יצירת שדות מגנטיים רבים בעלי מוקד משותף. לכל הפרעה עצבית יש לייצר "קסדה" ספציפית, המייצרת את התדרים הרלוונטים.

מכיוון שקיימות הפרעות רבות להן מיוחסת פגיעה בתפקוד עצבי במוח, למכשיר של בריינסוויי פוטנציאל לשימוש באפליקציות רבות: ממחלות נפש כגון סכיזופרניה, דיכאון והפרעות דו-קוטביות דרך מחלות כמו אלצהיימר, פרקינסון וטרשת נפוצה ואפילו במקרים של אוטיזם והתמכרויות שונות. בהתאם, בריינסוויי פועלת במקביל במספר רב של תחומים ומבצעת ניסויים שונים - יש הטוענים אף רבים מדי.

על מנת לבחון את הפוטנציאל שקיים בבריינסוויי, אפשר להסתכל על מספר מתחרות בתחום. מלבד טיפול במכשירי TMS, טיפולים נוספים הם מתן שוק חשמלי - הליך לא ממוקד שנתון לביקורת רבה, הליך כירורגי להשתלת מכשיר רפואי במוח (DBS) ותראפיית VNS - הליך כירורגי בו מגורה ה"עצב התועה" שנמצא מעל החזה, באיזור הצוואר.

אחת החברות בעלת מכשיר TMS סטנדרטי שכבר זכתה לאישור FDA לטיפול בדיכאון היא ניורונטיקס (Neuronetics). ההבדל בין המכשיר של ניורונטיקס לזה של בריינסוויי הוא שמכשיר TMS סטנדרטי משפיע רק על קליפת המוח - המכשיר יוצר שדה מגנטי בודד ומיקודו בעומק המוח גורם לפגיעה ברקמות שבדרך.

בניגוד למכשיר TMS סטנדרטי, ה-Deep TMS של בריינסוויי יוצר שדות מגנטיים ממקורות רבים ליעד משותף - כך, כל שדה לכשעצמו חלש ואינו מסכן את הרקמות, אך ההשפעה של כולם יחד במוקד גדולה. על כן, אין מדובר ממש בחברות מתחרות - בעוד שהטכנולוגיה דומה, השימוש בה שונה. בנוסף, אין להסיק באופן אוטומטי כי התקדים של אישור ה-FDA לניורונטיקס יוביל בהכרח לאישור הקסדה של בריינסוויי בשל השוני הקיים ביניהם. עם זאת, האישור עדיין מהווה עידוד מסויים ליעילות הטכנולוגיה.

חברה אחרת החופפת יותר לתחומי הפעילות שבריינסוויי מבקשת להיכנס אליהם היא סייברוניקס, למרות שמדובר בטכנולוגיה שונה לחלוטין. לסייברוניקס מטפלת במחלות עצביות שונות, כמו אפילפסיה, דיכאון והפרעות עצביות נוספות בעזרת מכשור רפואי שאף הוא גורם לגירוי או דיכוי של המערכת העצבית, אך בניגוד לבריינסוויי הטיפול נעשה בצורה פולשנית המכונה תראפיית VNS, קיצור ל"גירוי העצב התועה".

השימוש במכשיר של סייברוניקס דורש הליך כירוגי פשוט יחסית שאורך כשעה והחולים משוחררים מביה"ח עוד באותו היום, אך עם זאת נעשה תחת הרדמה כללית. בניתוח מחברים את המכשיר למערכת העצבית באמצעות כבל על מנת לגרום לגירויים הרצויים. כאמור, סייברוניקס כבר מחזיקה אישור FDA בטיפול בדיכאון ובאפילפסיה. העובדה המעניינת בהקשר זה היא שסייברוניקס, חברה ציבורית הנסחרת בנאסד"ק (סימול: CYBX), נסחרת בשווי של כ-922 מיליון דולר.

בריינסוויי נסחרת בתל אביב בשווי של כ-370 מיליון שקל - פחות מתשיעית מערכה של סייברסוניקס. ההשוואה בין החברות מעידה על גודל השוק הקיים ועל היתרון הגדול שיהיה לבריינסוויי במידה ותצליח לזכות באישורי FDA לאפליקציות השונות - במידה והניסויים יעידו על יעילות דומה, ברור שרבים יעדיפו לשים קסדה על הראש למספר דקות אחת לכמה ימים ולא לעבור ניתוח בהרדמה בו יחובר להם מכשיר למערכת העצבים המרכזית.

כאמור, בריינסוויי מקיימת בימים אלה ניסויים רבים, בין השאר במחלות עצביות שונות, התמכרויות (למשל לעישון וקוקאין) ואף בהשפעת המכשיר על מחסום הדם-מוח - החברה פרסמה כי טיפול בחיות הביא לפתיחת המחסום, המהווה מכשול בטיפול במחלות שונות, כמו למשל גידולים במערכת העצבים המרכזית. עם זאת, הניסוי המשמעותי ביותר שמבצעת החברה הוא לטיפול בדיכאון. החברה מקיימת בימים אלה ניסוי רב-מרכזי לטיפול בדיכאון, האפליקציה בה כאמור כבר אושר הטיפול במכשיר של ניורונטיקס.

באשר למודל העסקי, החברה פועלת לפי מודל של Pay Per Use - "השאלת" המכשיר למרכזים הרפואיים וקבלת תשלום בהתאם לשימוש. בעוד שמדובר בטיפול יקר יחסית, בחברה מביעים ביטחון לגביו, בעיקר לאחר שארגון הבריאות האמריקאי פרסם קוד לכיסוי ביטוחי לטיפולים בטכנולוגיית TMS, העשוי לכסות בעתיד את גם עלות טיפול ה-Deep TMS בארה"ב.

בתשובה לביקורת לפיה החברה מקיימת ניסויים רבים דבר שמעיד על חוסר מיקוד, בבריינסווי עונים באופן מסורתי בביטול וטוענים כי הדבר מפחית את הסיכון לפי הסברה ש"לא שמים את כל הביצים בצד אחד".

בעניין היחס למשקיעים, בהודעה על ההנפקה בנאסד"ק אמר מנכ"ל החברה עוזי סופר כי ההנפקה "לא תיעשה בכל מחיר" וכי הוא ישלח את המשקיעים הישראליים להרפתקה בעקבותיה, כלומר לא יסכן אותם. הבעת אמון נוספת של בכירי החברה היא התבטאויותיהם כי הם לא מחפשים אקזיט - מטרתם היא להפוך את בריינסוויי לחברה גדולה ומצליחה בתחום.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    נפגע נוסף 26/01/2011 22:18
    הגב לתגובה זו
    כמעט שנה המניה משחקת בין720 ל800 משהו כאן לא הגיוני
  • גישושים עד להנפקה 03/02/2011 13:39
    הגב לתגובה זו
    ה-700 עד 800 במהרה יהפוך ל-1300 עד 4000 תוך מס' חודשים. המבין יבין.........
  • 10.
    נפגע בריינסווי 26/01/2011 17:07
    הגב לתגובה זו
    כל פעם שהיו עליות חזקות , יום אחרי זה הודעה חיובית . כל פעם שהיו ירידות חזקות, יום אחרי זה הודעה שלילית . התנהגות עקבית של מסחר במידע פנים
  • 9.
    ישראל 26/01/2011 15:56
    הגב לתגובה זו
    בעולם שמתפתח כ" כ מהר כמו שלנו זה ייקח הפעם רק 5 שנים ולא 30 כדי שהחברה תהיה בעלת שווי שוק של עשרות מיליארדים. לקנות ולהמתין, זה הכל.
  • 8.
    Dr. No 26/01/2011 10:02
    הגב לתגובה זו
    I am sick and tired of reporters that don' t know what they are talking about. Cyberonics has $180m of revenues with 70% gross margins. Enough with the hype
  • 7.
    דודי 25/01/2011 18:42
    הגב לתגובה זו
    הניסויים מדהימים, אבל הם עדיין לא משווקים באירופה (שם קיבלו אישור) ולחלק מהמשקיעים אין סבלנות.
  • 6.
    יש להם אישורים לא מ FDA. ולא מוכרים כלום (ל"ת)
    טון.קילו.גרם.מיליגרם 25/01/2011 17:40
    הגב לתגובה זו
  • זיו 25/01/2011 18:17
    הגב לתגובה זו
    שים לב שאתה נוגד את הכתבה גם.
  • משה 25/01/2011 18:01
    הגב לתגובה זו
    משמעותיים שיותר מתקדמים מבחינה קלינית חברה פרטית מהארץ שיושבת ביוקנעם ומוכרת את המערכת בארה" ב...
  • 5.
    ron 25/01/2011 16:29
    הגב לתגובה זו
    התוצאות אינן פושרות בשלב זה.
  • משה 25/01/2011 17:53
    הגב לתגובה זו
    תוצאות המחקר ב- 20 המבוגרים הסובלים מאוטיזם או מתסמונת אספרגר מצביע על שיפור קטן אך " משמעותי" בכישורים החברתיים של הנבדקים בקבוצה שקיבלה טיפול במכשיר החברה, לעומת אלה בקבוצת הביקורת שקיבלו טיפול בסליל הדמה מה אסף מפריעים לך להריץ?
  • 4.
    אלעד 25/01/2011 15:26
    הגב לתגובה זו
    ראו מקרי פרוטליקס ודי מדיקל חברות מצויינות כשלעצמן רצוי לקנות חצי שנה אחרי ההנפקה
  • 3.
    משה 25/01/2011 13:42
    הגב לתגובה זו
    וזה במקרה הטוב
  • אסף הרופא 25/01/2011 14:19
    הגב לתגובה זו
    איזה תגובה עלובה נתת. דבר בפרטים או שתשתוק.
  • 2.
    אסף הרופא 25/01/2011 12:37
    הגב לתגובה זו
    טובות בניסוי על אוטיזם!!!! אין היום בעולם שום טיפול שעוזר לתסמינים של אוטיסטים. רק זה לבד שווה עשרות מיליארדים. חברה מדהימה עם פוטנציאל עצום עצום. ההנפקה בנסד" ק תחשוף את החברה לעולם. אני צופה רווח של אלפי אחוזים עליה בשנים הקרובות. שוויה הנוכחי מגוחך.
  • 1.
    עוד שנתיים נדע שיסתיימו הניסויים (ל"ת)
    אנליסט 25/01/2011 12:06
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מחלבה קרדיט: גרוקמחלבה קרדיט: גרוק

יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל

עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו

הדס ברטל |

כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.

1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות

תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.

2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים

ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.


קרטוני חלב קרדיט: גרוק
קרטוני חלב - קרדיט: גרוק


3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא

לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.

4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל

כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.