האנליסטים מריעים לבזק: 5.8 מיליארד ש' דיבידנד בשנת 2011 ו-35% תשואה
חברת בזק מתכוונת לבצע הפחתת הון בהיקף של כ-3 מיליארד שקל לצורך ביצוע חלוקת דיבידנד שביחד עם הדיבידנדים השוטפים אותם צפויה החברה לחלק בשנה הקרובה מביא את תשואת דיבידנד על המנייה למעל 20% ב-2011.
מניית החברה מצידה ממשיכה את המומנטום החיובי ומגיבה בזינוק של עוד 3% ובמחזור המסחר הגבוה בבורסה. Bizportal ריכז את תגובות האנליסטים למהלך של בזק אשר צפוי לשנות את מבנה ההון של חברת התקשורת.
דבידנד בגובה של כמעט 6 מיליארד שקלים
חיים ישראל, ראש מחלקת המחקר במריל לינץ' ישראל, שצפה בעבר את המהלך חזר על המלצת ה"קנייה" למנייה תחת הכותרת "תשואת דיבידנד של 22% בשנה". לדבריו, בשכלול מדיניות חלוקת הדיבידנד של החברה (100% מהרווח הנקי) הדיבידנד בשנת 2011 צפוי לעמוד על 5.8 מיליארד שקלים.
ישראל מעלה את מחיר היעד למנייה ל-11.5 שקלים ורואה אפסייד של 35% בשכלול התשואה על המנייה והדיבידנד הצפוי.
מגדל שוקי הון
לדברי האנליסט אמיר אדר ממגדל שוקי הון: "בזק ממשיכה להיות הבחירה הראשונה שלנו". לדבריו, "השוואה לקבוצת הייחוס שלה (שלא לומר לרמת השווקים כיום) רק מוסיפה לה נקודות זכות בתור ההשקעה המועדפת בתחום התקשורת".
עוד הוסיף אדר כי: "הפחתת ההון הצפויה בבזק מגדילה את הסבירות לחלוקת דיבידינד בבי קומיוניקיישנס אשר ממשיכה להיות מומלצת על ידינו בקניה". אדר חוזר על המלצתו הקודמת כי הדבר הנכון הוא להיחשף במידה יתרה למניות השוק הקווי על פני מניות הסלולר ומדגיש כי: "למרות שינוי מודל בשוק הסלולר אחזקה בסלקום עדיין עדיפה".
פסגות
ראש מחלקת המחקר בפסגות לימור גרובר הגיבה אף היא למהלך של בזק וציינה לחיוב את ההגעה להסכם עם העובדים אשר מתבצעת בעלויות סבירות. לדבריה, "המשך תכנית הפרישה הופכת את קבוצת בזק לחברה גמישה יותר ויעילה יותר ולספק שקט העשייתי עד 2015 לפחות".
סוגיה נוספת אליה מתייחסת גרובר היא התפטרותו של מנכ"ל חברת חשמל. גרובר מציינת כי לסקר היה הכוח המניע המרכזי מאחורי מיזם התקשורת של חברת החשמל והתפטרותו עלולה להוביל לפגיעה משמעותית בהתקדמות המיזם.
גרובר סבורה כי להערכתנו עדיין קיימת הצדקה לאחזקת מניית בזק במשקל גבוה ממשקלה בשוק ואנו מותירים המלצת קנייה. גרובר נוקבת במחיר יעד של 11.2 שקלים למניה, הגבוה בכ-10% ממחיר השוק של המניה בבורסה.
כלל פיננסים
האנליסט צחי אברהם מתייחס בסקירתו לחלוקת הדיבידנד הענק. לדבריו, "צריך לזכור כי שהפחתת ההון תמומן דרך לקיחת הלוואות אבל הריבית הנמוכה מאד בשוק ההון מאפשרת מרווח משמעותי והופכת את ההחלטה הפיננסית הזו לנכונה במיוחד".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
