פרויקט שרונה בתל אביב - התאוששות גדולה אחרי האכזבה
לפני עשור בערך, הציפיות היו בשמיים. פרויקט שרונה שמשלב משרדים וחנויות בחלקה הדרומי של הקריה (לשעבר), היה אמור להיות אחד האזורים המבוקשים ביותר. אלא שבפועל, הסתבר שביקושים אומנם יש, אבל לא כאלו גבוהים ולא בכל מחיר.
חברת מידאס -5.01% שהחזיקה בשליטה בחברת גני שרונה שמחזיקה ב-20 נכסים רובם משרדים, נאלצה בתחילת הדרך לדווח על הפסדים וירידות ערך במתחם. בהמשך, (לפני כארבע שנים) הפכה קרן ריט 1 2.07% לבעלת השליטה בחברת גני שרונה עם רכישת 50% מהפעילות ומאז בשנים האחרונות היא מתאוששת. מלבד ריט1 ומידאס שמחזיקה ב-33% מהפעילות, החברות אמאר יועצים ואדלר חומסקי תקשורת מחזיקות כל אחת ב-8.5%.
במהלך השנה החולפת, טיפס שכר הדירה הדירה בפרויקט ל-186 שקל למ"ר, בהשוואה לכ-176 מיליון שקל בשנת 2020. במקביל, הצליחה החברה גם להגדיל את שיעור התפוסה בפרויקט ל-86%, לעומת שיעור תפוסה של 83% בעבר. זאתף בעיקר בשל העובדה שהאזור נמצא "במעגל הקורקינטים", האזור הכי מבוקש לחברות הייטק שחלק גדול מעובדיהם מגיע בקורקינט ובאופניים.
בשנת 2021, הסתכם ה-NOI המתואם (פוטנציאל ה-NOI) בכ-12 מיליון שקל, קפיצה לעומת הנתון התקופה המקבילה אשתקד, כ-8 מיליון שקל. בפועל הסתכם ה-NOI בכ-10.3 מיליון שקל, גידול משמעותי לעומת 7.7 מיליון שקל שנה קודם ו-8.7 מיליון שקל לפני שנתיים.
- מידאס רוכשת זכויות על שטח בנתניה בתמורה ל-37 מיליון שקל
- חברת הנדל"ן של דובי פרנסס יוצאת מאנגליה ומתמקדת בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקור: דוחות החברה
הרווח התפעולי של החברה זינק ל-9 מיליון שקל, פי 6 מהרווח בשנה קודמת. אבל לחברה יש בעיה - מימון גדול ויקר. חלק גדול מההלוואה שלה בגין הנכסים היא צמודת מדד ונושאת ריבית של מעל 3%. המשמעות היא, שהמימון עלול להגיע לאזור ה-6%-6.5%. הנכס עצמו מניב תשואה של 4.85%, לעומת תשואה של 3.675% בשנה קודמת ו-4.025% לפני שנתיים, אבל במימון כזה יקר, ברור שעדיין יש בעיה. המימון היקר כבר מתבטא בספרים של מידאס, אבל בהינתן שהאינפלציה השנה תהיה גבוה מהאינפלציה בשנה שעברה, ההשפעה ב-2022 תהיה אקוטית יותר. מימון מתייקר מביא ככל הנראה גם להתייקרות שכר הדירה. זה מעגל האינפלציה שבעצם מלבה את עצמו.
מקור: דוחות החברה
למידאס, שני מגזרי פעילות מרכזיים, לאחר שמכרה לאחרונה את כלל פעילותה בבריטניה. התחום הראשון, הוא נדל"ן להשקעה בישראל, באמצעות ההחזקה בגני שרונה ובפרויקט שמצוי בשלבי הקמה בשם קריית השרון בנתניה. התחום השני, אליו נכנסה במהלך השנה החולפת, הינו תחום ייזום פרויקטים בתחום הבניה למגורים, למסחר ולמלונאות, במסגרתו היא מחזיקה בפרויקט הרברט סמואל ועזרא הסופר. במהלך השנה שעברה, השלימה החברה את מכירת כלל החזקותיה בפעילות הפעלת מרכים מסחריים במגזר הערבי, לשותפתה רני צים, תמורת 70 מיליון שקל.
- 2.מוסדי 27/03/2022 11:58הגב לתגובה זו,תבדקו שוב את הדוחות כל החוזים צמודים למדד
- 1.שכר הדירה צמוד גם הוא למדד... (ל"ת)אריאל 27/03/2022 09:40הגב לתגובה זו

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותלקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?
לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.
הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.
נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף. המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי.
כלל אצבע - לקנות או לשכור
כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.
