אבירם גרובר ראש עיריית רמת השרון
צילום: ביזפורטל
TV

ראש עיריית רמה"ש: "המחירים קפצו. גם אני לא יכול לקנות כאן דירה"

אבירם גרובר ראש עיריית רמת השרון בפרק הרביעי בתכנית "בית בעיר" - סבב ראיונות עם ראשי ערים על תכניות הנדל"ן, התשתיות והתחבורה בעירם. הפעם - אחת הערים היקרות בישראל שהמחירים בה ממשיכים לזנק ותכניות ההתרחבות שלה - ראיון TV
עדי ברזילי | (9)

צפו בפרק הרביעי בתכנית בית בעיר:

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אלי לנדאו היד.. 06/12/2021 17:59
    הגב לתגובה זו
    לא קונה כי מקבל חינם.. בשביל זה יש חברים..
  • 6.
    צודק! לא ראיתי ראש עיר קונה דירה מקבלים שכירות לדורות (ל"ת)
    צודק 02/10/2021 21:10
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יקרוני 24/09/2021 21:30
    הגב לתגובה זו
    לא יודע להסביר מה נעשה במדינה בנושא הנדל"ן הכל הפךכל כך מיורףבמדינות אחרות יש סופות הוריקאן וגם לנו במדינה יש סופות שניקראות סופות נדל"ן והם בעוצמא מעל דרגה 7 טורפות את הכיסים של האזרחים ומשאירות אותם ללא מכנסיים ואין על העם הזה הגאונות שלו מטריפה אותו ומעבירה אותו על דעתו
  • 4.
    י"ע 22/09/2021 11:19
    הגב לתגובה זו
    הוא לא יכול לקנות דירה -לא אמין לחלוטין !
  • 3.
    יזם נדלן בחובות 22/09/2021 08:09
    הגב לתגובה זו
    רכשתי הרבה מלאי של קרקעות במחירי חלל, ולכן אני סבור שהקולות שקוראים להוריד את מחירי הדירות כדי שיתאימו למה שאנשים מסוגלים לשלם, הם קולות מסוכנים. עדיף להשאיר את המחירים למעלה ופשוט להרים את יכולת הקניה ויכולת המימון של הקונים
  • 2.
    טרכטנברג 22/09/2021 07:37
    הגב לתגובה זו
    הוא אמר שהבת שלו יושבת גם באוהלים כי אין לה דירה . הוא ואשתו עם הכנסה של 80 אלף שח לחודש לא יכלו לקנות דירה לנסיכה. והתוצאה מס בורסה מוגדל כך שכל אדיוט שחוסך בבורסה לדירה הפסיד מיד מהרווח עוד 5% . שטרכטנברג וראש העיר ההזוי יקחו משכנתא של מליון וחצי שח הרי זה מה שהמדינה רוצה רק לא ברור מאיפה לאנשים יש כסף להתחייב למליון שח איך הם חיים איך הם מחזירים איך הם גם קונים דירה גם קונים 2 מכוניות וגם טסים כל כמה חודשים לחול. מאיפה הכסף אז התשובה מחפשים מאז יאיר לפיד הגיע לייצג את מעמד הביניים בעצם להרוס לו את החיים עוד. נא לא לבכות אין כסף אל תקנו או קחו משכנתא של כמה מליונים בעיה שלכם
  • 1.
    מוצי 21/09/2021 22:56
    הגב לתגובה זו
    מה שאתם שומעים- ממס הכנסה עד מס שבח והיטל השבחה. מוכרםי לכם סיפורים על מחירי קרקעות וכו או קבלנים. הכל בלוף. הדבר היחידי שיש לו שווי זו קרקע. כל השאר אלו מיסים שהמדינה והרשויות המקומיות חולבות
  • נדלניסט 22/09/2021 12:53
    הגב לתגובה זו
    אם תוכל לפרט לנו איך הגעת לזה יעזור מאוד להבין את גודל העוולה מה שברור 17 אחוז מס זה המע"מ הרגיל ויש את עלות הקרקע-שזה כמובן למדינה מה עוד ואיך מגיע ל60 אחוז?
  • גינדי 24/09/2021 16:24
    היטל פיתוח + מס שבח + היטל השבחה 50%! + רישוי חפירה ודיפון + היתר בניה + מס קניה + מע"מ ככה מגיעים למחיר של 5 מיליון לדירה 100 מ"ר
דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג. 

דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג.