קרנות הנאמנות המסורתיות רושמות ירידה חדה בקצב הפדיונות

מתחילת 2019 ניכרת מגמת התאוששות בתעשיית הקרנות שסגרה את החודש החולף עם גיוסים של כ-440 מיליון שקל. היכן עיקר הגיוסים ואיפה נמשכים הפדיונות?

מורן ישעיהו |

​תעשיית קרנות הנאמנות מסכמת את חודש פברואר עם ירידה חדה בקצב הפדיונות בקרנות המסורתיות לסכום של כ-20 מיליון שקל. מתחילת 2019 ניכרת מגמת התאוששות בקרנות שסגרו את החודש החולף עם גיוסים של כ-440 מיליון שקל. כך לפי הערכות כלכלני מיטב דש.

אלו הגופים שגייסו הכי הרבה כסף בפברואר

עיקר הגיוסים בפברואר התרכזו בקרנות המחקות שגייסו כ-860 מיליון שקל בעוד לקרנות הכספיות נכנסו כ-460 מיליון שקל. הפדיונות התרכזו בקרנות הסל שפדו כ-460 מיליון שקל והקרנות המסורתיות האקטיביות-המנוהלות מהן יצאו כ-420 מיליון שקל. מנגד, הקרנות הפאסיביות גייסו סכום של כ-400 מיליון שקל.

הנתונים מובאים ברקע לעליות שערים בשוקי המניות ואגרות החוב הקונצרניות בישראל ובעולם בחודש פברואר. בתוך כך, מדד S&P500 עלה ב-3%, מדד הנאסד"ק רשם עלייה של 3.4%, ה-DAX הגרמני עלה ב-3.1%, הניקיי היפני עלה ב- 2.95%, ומדדי ת"א 35 ות"א 125 רשמו בסיכום חודשי תשואה חיובית של עד כ-1.3%.

בשוק האג"ח הקונצרני המקומי, מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו תשואה חיובית של 1.2%, וגם בשוק האג"ח הממשלתי המקומי מדד ממשלתי כללי רשם החודש עלייה של 0.6%. 

מהפך בקרנות האקטיביות

קטגורית אג"ח כללי רושמת מהפך בפברואר וחוזרת לראש טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות מתחילת החודש, עם גיוס חודשי הנאמד בכ-185 מיליון שקל. זאת לאחר שבשנת 2018 הציגה את הפדיון החודשי והשנתי המצטבר הגדול ביותר. אמנם, מתחילת השנה הקרנות רשמו פדיון בסכום הנאמד בכ-615 מיליון שקל. 

קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות מסיימות את החודש ללא שינוי. מתחילת השנה, קרנות אג"ח קונצרני מציגות פדיון בסכום של כ-530 מיליון שקל. קרנות אג"ח מדינה שפתחו את החודש בפדיונות, רשמו במהלך החודש גיוסים, אך בסופו של דבר, לאחר חודש הפכפך הן מסכמות את חודש פברואר בפדיון של כ-25 מיליון שקל. מתחילת השנה קרנות אג"ח מדינה פדו סכום של כ-355 מיליון שקל.

 

הקרנות האג"חיות השקליות רושמות עלייה בקצב הפדיונות לסכום של כ-260 מיליון שקל כאשר מתחילת השנה רשמו פדיון של כ-400 מיליון שקל.

 

קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, למרות עליות השערים הנאות מתחילת השנה, ממשיכות במומנטום השלילי גם החודש, ורושמות פדיונות הנאמדים בכ-100 מיליון שקל. מתחילת השנה הקרנות המנייתיות1 פדו סכום של כ-300 מיליון שקל. כל זאת, למרות עליות השערים החזקות שנרשמו בשוקי המניות הן בישראל והן בחו"ל.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

 

קרנות הסל סוגרות את פברואר עם פדיונות

ברמת התעשייה הפאסיבית, הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו - קרנות המתמחות במניות - מסיימת את פברואר בגיוסים בהיקף של כ-65 מיליון שקל. גם הקרנות המחקות רשמו גיוסים ואילו קרנות הסל סיכמו את החודש בפדיונות. בתוך הקטגוריה הזו, בחתך של יעד ההשקעה, היה פער עצום בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל שגייסו כ-565 מיליון שקל לבין הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שרשמו פדיונות של כ-500 מיליון שקל.

קרנות אג"ח מדינה פדו בחודש החולף כ-10 מיליון שקל. קבוצת קרנות אג"ח כללי שחלקה בתעשייה הפאסיבית קטן,  פדתה סכום של כ-25 מיליון שקל. מנגד, קרנות אג"ח חברות ממשיכות במומנטום החיובי מתחילת השנה, גם בחודש פברואר, עם גיוסים  הנאמדים בכ-385 מיליון שקל (מחקות + קרנות סל).

הקרנות הכספיות רושמות ירידה חדה בקצב הגיוסים מחודש ינואר כאשר הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-140 מיליון שקל והקרנות הכספיות הדולריות גייסו כ-320 מיליון שקל, וסה"כ כ-460 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
השקעות דיגיטיליות
צילום: FREEPIK
קרנות נאמנות

זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס

הראל איתן היא הקרן המובילה בקטגוריית הגמישות בחמש ושלוש שנים אחרונות וגם מתחילת שנה - האם היא תמיד רק עולה? מה המשמעות של דמי כניסה של 5% להשקעה בקרן והאם זה אמור להיות דיל ברקר?

גיא טל |

אנחנו נוהגים לבדוק תשואות לזמן ארוך, בדרך כלל בטווח זמן של חמש שנים. יש אפשרות לבחון זמן ארוך יותר, אבל לדעתי זה פחות יעיל. בעשר שנים, לדוגמה, הרבה דברים יכולים לקרות. אנשים מתחלפים, אסטרטגיות השקעה משתנות והשוק משתנה. קשה לראות מישהו מתמיד ומצליח שנים ארוכות במקום אחד, למעט הגדולים ביותר (כדאי להעיף מבט על הגורואים הגדולים כמווורן באפט, בנג'מין גראהם, ג'ון פולסון, סטנלי דרוקנמילר, פול טיודור ג'ונס, או דיוויד טפר). לפעמים גם טווח הזמן של חמש שנים הוא מטעה. לתנועות האחרונות יש השפעה משתנה על התשואה הכוללת בטווח הזמן של חמש שנים באופן שיכול לעוות את הנתונים. ניקח לדוגמה קרן תיאורטית שבמשך ארבע שנים טיפסה ב-100%. כעת, עלייה של 20% נוספים תיראה בתשואה החמש-שנתית כעלייה של 40% בשנה אחת. מצד שני, קרן שנחתכה בארבע שנים ב-50%, ירידה של 20% נוספים תיראה כמו ירידה של 10% בלבד בתשואה החמש-שנתית. לכן, מלבד הבדיקה של הקרן המובילה בחמש שנים, חשוב לראות את ההתפלגות השנתית כדי להבין את העקביות בביצועים של הקרן. השבוע נבחן את ביצועי הקרן הטובה ביותר בחמש השנים האחרונות בקטגורית הקרנות הגמישות - הראל איתן . 

תעודת זהות: ללא דמי ניהול, עם דמי הוספה גבוהים

הקרן של הראל הוקמה בסוף שנת 2019, ולא שינתה מדיניות מאז. מדובר בקרן ייחודית מבחינת מבנה העלויות. היא לא גובה דמי ניהול שוטפים, אבל כן גובה "דמי הוספה" בגובה 5%. כלומר, בקניית הקרן משלמים כבר 5%, אבל אחר כך לא משלמים כלום כל עוד מחזיקים בקרן. המשמעות היא שהקרן מיועדת להשקעה לטווח ארוך, שכן רק אחזקה ארוכת טווח תצדיק את דמי הכניסה הגבוהים. דמי הניהול בקרנות הגמישות נעים על פי רוב בין 1% ל-2.5%. כלומר, הקרן גובה "מראש" דמי ניהול של שנתיים עד חמש שנים לעומת המתחרות. יש לציין גם שהיעדר דמי ניהול שוטפים מסייע בתשואות המוצגות, שכן דמי הוספה לא באים לידי ביטוי בתשואה, אבל דמי ניהול שוטפים כן. יוצא, שהקרן מתחילה מראש עם "מקדמה" של 1-2.5 אחוזים בתשואה השנתית לעומת הקרנות המתחרות, למרות שברוב המקרים התשואה בפועל עבור המשקיעים נמוכה יותר, לפחות בשנתיים-שלוש הראשונות. כך הקרן מנסה ליצור נאמנות של המשקיעים, שישארו איתה כמה שנים ולא יכנסו ויצאו לפי תנודות השוק ומצב הרוח. באופן כללי זה נכון לא למהר להיכנס ולצאת מקרנות, אבל דמי כניסה כל כך גבוהים הם בעיתיים. לשם השוואה, אף קרן גמישה אחרת לא גובה דמי כניסה כל כך גבוהים. יש חמש קרנות גמישות עם דמי הוספה, שלוש מתוכם של הראל, השתיים האחרות גובות 2% דמי הוספה, ועוד שתי קרנות עם חצי אחוז דמי הוספה. יחד עם זאת כל הקרנות האחרות שגובות דמי הוספה גובות גם דמי ניהול ברמות שונות. זהו לא שיקול שאמור למנוע לחלוטין השקעה בקרן, במיוחד לאחר הצלחה כל כך גדולה (כפי שנראה בהמשך), אבל בהחלט שיקול מרכזי שצריך להתחשב בו לפני שנכנסים לקרן. 

מטרת הקרן המוצהרת היא "להשיג תשואה חיובית לאורך זמן". מדובר בקרן גמישה, כך שהמנהל רשאי לפעול כפי ראות עיניו, בכל זאת, בשונה מקרנות גמישות אחרות, ישנן מגבלות מבחינת חשיפה (לא יותר מ-120% לאג"ח, למניות ולמט"ח. פרופיל חשיפה D4). כיוון שמדובר בקרן גמישה, אין מדד ייחוס. נתייחס למדד ת"א 125 כמדד הייחוס.

גיוסים ופדיונות