מיהי הקרן בעלת התשואה הגבוהה ביותר מתחילת השנה בשוק הישראלי בכל הקטגוריות השונות?

מבט על הקרנות המובילות בשנה האחרונה יגלה במקומות הראשונים רצף ארוך של קרנות ממונפות – בנקים פי 3, ת"א 35 פי 3, ת"א 90 פי 3 וכו'. מיד לאחריהן תבואנה הקרנות הממונפות פי 2. כידוע הקרנות הללו עלולות גם להחתך בצורה חדה בתקופת ירידות, ולאורך זמן הן סובלות משחיקה ולא באמת מספקות פי 3 או פי 2 לאורך זמן אלא מעט (או הרבה) פחות. על כל פנים מי שבחר בקרנות הללו מתחילת השנה נהנה מתשואות פנומנליות.

אבל רצינו למצוא את הקרן המוצלחת ביותר מקרב ה"נורמליות" שמנסות פשוט להכות את השוק באמצעות בחירת מניות רגילה (עם מינוף לגיטימי באמצעות אופציות שיכול להגיע לכמה עשרות אחוזים נוספים). המספרים מצביעים על מובילה חדשה בפסגה: הראל ספיר מניות, שעקפה את אילים נבחרת מניות LARGE & MID CAP ישראל עליה כתבנו לפני מספר שבועות, בזמן שהיא הייתה הקרן המובילה. כפי שציינו בעבר, להראל יש שנה טובה בקרנות המנייתיות, ושלוש הקרנות המובילות בקטגוריית "קרנות מניות לפי שווי שוק" מתחילת השנה הן קרנות של הראל, כמו גם הקרנות במקומות 7, 8 ו-12. מכל מקום הפעם נתמקד בהראל ספיר מניות - הקרן המובילה מתחילת השנה.

לשים לב ל"שיעור ההוספה"

לפני שלושה שבועות כתבנו על הקרן האחות, שמובילה את קטגוריית הגמישות – הראל איתן (מאז היא ירדה למקום השני). שתי הקרנות שייכות למשפחת הקרנות שגובות "שיעור הוספה" שהוא בעצם סוג של עמלת קניה – עמלה חד פעמית שנגבית בשעת קניית הקרן, ובאה לידי ביטוי בהבדל בין מחיר הקניה למחיר המכירה. קרנות מן הסוג הזה בדרך כלל לא גובות דמי ניהול שוטפים או שהן גובות דמי ניהול שוטפים נמוכים מהמקובל. 

הגישה הזו מספקת שני יתרונות לקרנות מן הסוג הזה. ראשית, התשואה השוטפת לא כוללת את "שיעור ההוספה" הזה, להבדיל מדמי הניהול. כיון שהקרן לא גובה דמי ניהול או שהיא גובה דמי ניהול נמוכים, נוצר לה יתרון מובנה בתשואות השוטפות בהשוואה למתחרות, מבלי ששיעור ההוספה ישפיע על כך, שכן להבדיל מדמי ניהול שוטפים, הוא לא מופחת מהתשואה המוצגת בטווחי הזמן השונים. יתרון שני עבור מנהלי הקרן הוא יצירת מחויבות ארוכת טווח של הלקוח. גביית שיעור הוספה על חשבון דמי הניהול השוטפים דומה למעין "תשלום מראש" של דמי הניהול עוד בזמן הקניה. לאחר ההשקעה הראשונית בשיעור ההוספה הגבוה יחסית, לא משתלם לעבור לקרן אחרת, לפחות למשך כמה חודשים אם לא כמה שנים. אלו הן שני יתרונות לטובת הקרן, המשקיע כמובן הוא תמונת הראי. הוא צריך לשים לב כשהוא בוחן את תשואות העבר ליתרון המובנה של הקרן מבחינת תשואות שוטפות, וכן עליו לקחת בחשבון שלא יהיה כדאי לו להחליף קרן בזמן הקרוב בגלל התשלום הנתחלתי הגבוה. 

• סיכום תשפ"ה בקרנות הנאמנות: היקף נכסים שובר שיא
• עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מבנה דמי הניהול הזה לא מאד נפוץ בשוק הקרנות הישראלי. בקטגורייה של מניות לפי גודל שוק ישנה רק עוד קרן אחת שגובה שיעור הוספה, ובאופן כללי החברה כמעט היחידה שמשתמשת בשיטה הזו היא הראל, לכן למשקיע מן השורה קל לפספס את הפרט החשוב הזה ולא לקחת אותו בחשבון. לכן חשוב לשים לב לכך. 

תעשיית הקרנות סיכמה את ספטמבר עם גיוסים של כ-3.4 מיליארד שקל, המשך רצף חיובי של גיוסים למרות חוסר הוודאות בזירה המקומית והעולמית. היקף הנכסים המנוהל זינק לכ-717 מיליארד שקל לעומת כ-708 מיליארד באוגוסט, כשכ-5.6 מיליארד שקל נבעו מעליות ערך בשווקים והיתר מהזרמות חדשות מצד משקיעים.

על פי הסקירה של מיטב, בסיכום שנתי של תשפ"ה, הגיוסים הגיעו לכ-77 מיליארד שקל נטו, והיקף הנכסים בתעשייה צמח מתחילת השנה בכ-159 מיליארד שקל בזכות גם עליות ערך וגם כניסות הון חדשות.

מה עולה מהנתונים

הנתונים מספטמבר מאותתים על שינוי עדין אך משמעותי בהתנהגות המשקיעים. אחרי חודשים ארוכים של ראלי מקומי חד במניות ישראל, נראה שחלק מהכסף מתחיל לנדוד החוצה, ייתכן כתוצאה מהתחושה שהמחירים כאן כבר טיפסו מהר מדי ומיצו חלק מהפוטנציאל. מנגד, השוק האמריקאי, ששב להציג עליות נאות לצד תחושת יציבות יחסית וגודל חברות מובילות, מושך מחדש עניין מצד משקיעים מקומיים המחפשים פיזור סיכונים והזדמנויות רחבות יותר.

במקביל, הקרנות הכספיות ממשיכות לרכז הון עצום. אמנם קצב הגיוסים נרגע מעט בהשוואה לשיאי החודשים הקודמים, בין היתר על רקע ציפיות להורדות ריבית, אבל עצם המשך הזרימות מעיד על הביקוש הגבוה לחלופות סולידיות לעו"ש ולפיקדונות בנקאיים. בעיני רבים, מדובר בכסף שמחכה להזדמנויות, אך בינתיים נשאר "מחנה בטוח" עם נזילות גבוהה ותשואה נאה יחסית לסיכון.

• חדשה בפסגה: הקרן בעלת התשואה הגבוהה ביותר בכל הקטגוריות בשוק הישראלי
• עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התמונה הזו משלימה את מה שאנחנו רואים גם בשוק האג"ח. גיוסים גבוהים במיוחד בקרנות אג"ח מחוברים ישירות לגאות בהנפקות המקומיות ולחזרה של המוסדיים לרכוש חוב, לעיתים בפרמיות קטנות מאוד. אחרי תקופה ארוכה של דרישה ל"פרמיית סיכון" גבוהה, ניכר שהגופים הגדולים מרגישים בנוח להיחשף מחדש לחוב מקומי, בין אם מתוך הערכה שהסיכון ירד ובין אם מתוך צורך "לעבוד את הכסף" במציאות של עודפי נזילות (כשהמוסדיים חייבים לקנות, החברות נהנות מריבית נהדרת).