ימי המסחר המקוצרים בפסח בלמו את תנופת הגיוסים במספר אפיקים - מי נותר במקום הראשון?
הציבור המשיך להזרים כספים לתעשיית הקרנות גם בסיכום השבוע החולף, אך עם זאת נראה כי לימי המסחר המקוצרים בחול המועד הייתה השפעה על סכומי הכסף שהוזרמו, שכן במספר אפיקים נרשמו ירידות חדות בסכומי הגיוסים לעומת השבוע קודם לכן, כך עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.
המגמה החיובית במדדי המניות בשוק המקומי בשבוע החולף (המעו"ף רשם עלייה של 1% ומדד ת"א 90 הוסיף 1.2%) בדומה למגמה בוול סטריט (מדד ה-S&P500 רשם עלייה שבועית של 0.86%) אמנם עזרה במעט לקצב הגיוסים בקרנות המסורתיות (בנטרול הכספיות) להציג עלייה כוללת בהשוואה לשבוע קודם לכן (410 מיליון שקל) ולהסתכם בכ-455 מיליון שקל. עם זאת כאמור, ישנם מספר אפיקים שהבדלי היקף הגיוס ניכר בהם לעומת השבוע קודם לכן וזאת יתכן כי בשל העובדה כי בחול המועד ימי הסמחר היו קצרים מהרגיל.
הקרנות המנייתיות גייסו בסיכום השבוע החולף סכום נמוך יחסית של כ-70 מיליון שקל, המתחלקים לגיוסים של כ-90 מיליון שקל בקרנות מניות בארץ וכ-30 מיליון שקל בקרנות הגמישות, ובניגוד לכך - קרנות מניות בחו"ל פדו כ-50 מיליון שקל. הגיוסים בקרנות המנייתיות נחתכו ביותר מחצי לעומת השבוע שעבר, אז הסתכמו הגיוסים בהיקף של 165 מיליון שקל. הירידה החדה מגיעה בעיקר מהעלייה המשמעותית בפדיונות שנרשמו בקרנות מניות חו"ל.
קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית כגון קרנות 10/90, 20/80, ירדו השבוע בקצב הגיוסים, אך עדיין רשמו גיוס גבוה של כ-510 מיליון שקל, זאת לעומת סך גיוסים של 560 מיליון שקל בתחילת חודש אפריל. מתחילת החודש, קרנות אג"ח כללי גייסו כ-1.07 מיליארד שקל, מה שמקנה להן את המקום הראשון בגיוסים מתחילת 2017, ובהפרש ניכר מהקבוצה השנייה, זו של הקרנות המנייתייות. כלומר, החשיפה העיקרית לשוק מגיעה בשלב זה בעיקר באמצעות קרנות האג"ח כללי.
- גיוס של 4 מיליארד שקל בתעשיית הקרנות בספטמבר; לאן הולך הכסף?
- מדד ה-S&P 500 עלה ב-9% - בכמה עלתה הקרן שלכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדדי התל-בונד 20,40,60 אמנם רשמו השבוע תשואה חיובית נאה של עד 0.65%, אך עם זאת, קרנות אג"ח קונצרני רשמו ירידה בקצב הגיוסים משבוע קודם, לסכום של כ-85 מיליון שקל בלבד (לעומת 155 מיליון שקל). מתחילת חודש אפריל, קרנות אג"ח קונצרני גייסו כ-240 מיליון שקל.
אגרות החוב הממשלתיות במגמה מעורבת: מדד ממשלתי כללי רשם בשבוע החולף ירידה זעירה של 0.05%. קצב הפדיונות בקרנות אג"ח מדינה המשיך לרדת גם השבוע לסכום של כ-130 מיליון שקל (מ-160 מיליון שקל). מתחילת החודש, קרנות אג"ח מדינה רשמו פדיון של כ-290 מיליון שקל, והן ממשיכות להיות קבוצת הקרנות הפודה ביותר מבין הקרנות המסורתיות.
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
