ירידה חדה באבטלה: 7.1% בחישוב הרחב במחצית הראשונה של אוקטובר
ירידה חדה בשיעור האבטלה נרשמה במחצית הראשונה של חודש אוקטובר. לפי נתוני הלמ"ס שיעור האבטלה הרחב ירד מ-7.9% במחצית השניה של ספטמבר, ל-7.1% (305.4 אלף איש) בתקופת המדידה.
שיעור האבטלה המצומצם, של אלו שמחפשים עבודה, ירד מ-5.7% מכח העבודה ל-5.1%, שהם 217.4 אלף איש - ירידה של כ-23 אלף מובטלים שככל הנראה מצאו עבודה. שיעורם של המובטלים בצירוף המוצאים לחל"ת (שאינם מקבלים כבר דמי אבטלה, להוציא חלק מבני ה-45 ומעלה שמספר ימי הזכאות שלהם טרם מוצה), ירד מ-6.5% ל-5.6%. הנתון צומצם בכ-33 אלף איש, ובניכוי אותם מובטלים שמצאו עבודה, נותר פער של כעשרת אלפים איש - ככל הנראה חל"תניקים ששבו למקום עבודתם, או מצאו משרה אחרת.
השיעור הרחב אם כן כולל את כל אלה שהוזכרו, מוצאים לחל"ת ומובטלים שמחפשים עבודה, בצירוף אלו שפוטרו ממקום העבודה שנסגר בשל הקורונה - וטרם שבו לחפש עבודה, בתחומם או בכל תחום, בלשכת התעסוקה. כאן, הפער בין נתוני המחצית השנייה של ספטמבר לזו הראשונה של אוקטובר היה 30 אלף איש. המשמעות היא שבכל זאת היו מספר אלפים שדווקא עכשיו פוטרו או שמקום עבודתם נסגר, בשל השפעות הקורונה לפי תשובתם בסקר, וטרם חיפשו עבודה כשנשאלו על כך על ידי סוקרי הלמ"ס. בפרסום הקודם, במחצית השניה של ספטמבר, הנתון דרך במקום מול המחצית הראשונה, על שיעור של 7.8%.
בנימין נתניהו: "נצטרך להמשיך להפחית את יוקר המחיה ומוצרי המזון"
מוקדם יותר היום (ד') פורסם דו"ח מבקר המדינה בנושא הפיקוח על מחירי המזון ומחירי מוצרי חלב. על פי הדו"ח, בשנת 2008 הכין משרד הבריאות סל מוצרים בסיסי העונה על הצורך המינימלי של אדם לתזונה הולמת. אולם משרדי הממשלה הרלוונטיים לא השתמשו בסל זה כבסיס להבטחת הביטחון התזונתי לתושבי המדינה. יתר על כן, ועדת המחירים אינה בוחנת מהן עמדותיו של ציבור הצרכנים, שהוא המושפע העיקרי מהפיקוח על מוצרי המזון, ואינה מביאה בחשבון את השפעת השינוי במחיר, ההחלה או ההסרה של הפיקוח על מחיר המוצר או השינוי ברמת הפיקוח עליו על רווחת הצרכנים בהליך קבלת ההחלטות. "נמצאו ליקויים בשימוש במנגנוני קביעת המחירים המפוקחים. לא בוצע עדכון במועדים שנקבעו, לא בוצעו בדיקות מעמיקות בחברות המפוקחות, סלי התשומות של המוצרים בפיקוח הורכבו מפרמטרים כלליים שאינם מייצגים את השינויים בכל חברה מפוקחת, והמרווח הקמעונאי לא נבחן מחדש זה שנים רבות" תגובות שונות לדו"ח לא אחרו להגיע, וביניהן תגובות של ראש הממשלה, בינימין נתניהו: "זו בעיה שאנחנו חייבים לטפל בה, טיפלנו בה, נצטרך להמשיך להפחית את יוקר המחיה, בייחוד במה שכרוך במחירי המזון. אני מודע לקשיים של האזרחים, ואנחנו נידרש לטפל בבעיה הזאת תוך כדי שמירה על ניהול אחראי של כלכלת ישראל ומקומות העבודה של אזרחי ישראל". הפורום לצדק חברתי השתמש בנתוני הדו"ח על מנת לתקוף את ראש הממשלה: "הדו"ח מוכיח כי עליית המחירים לא נובעת מהעדר תחרותיות אלא כי המדינה לא ממלאת את תפקידה. בתקופת החגים נזכיר לממשלת ישראל ולעומד בראשה כי זהו הזמן לשוב ולדאוג לאזרחיו, להגביר את פיקוח המחירים ולדאוג לרגולציה ולסייע להם לחיות בכבוד במדינת ישראל" תנועת הצרכנים הוסיפה על דברי הפורום לצדק חברתי: "על פי דוח המבקר לנושא החלב הביצים, מדיניות הממשלה אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הצרכני. כמו ברוב מדינות העולם גם בישראל כשלי השוק המתוכנן וההגנה הגבוהה אותם מקבלים היצרנים והמחלבות, לא מאפשר ולא תוכל לאפשר כל תחרות. קיימים מודלים אחרים בעולם שהפכו במהלך העשורים האחרונים את החקלאות כולל שוקי החלב והביצים לתחרותיים בניגוד לשוק הישראלי".
