ירידה חדה באבטלה: 7.1% בחישוב הרחב במחצית הראשונה של אוקטובר
שיעור אבטלה ירידה חדה בשיעור האבטלה נרשמה במחצית הראשונה של חודש אוקטובר. לפי נתוני הלמ"ס שיעור האבטלה הרחב ירד מ-7.9% במחצית השניה של ספטמבר, ל-7.1% (305.4 אלף איש) בתקופת המדידה.
שיעור האבטלה המצומצם, של אלו שמחפשים עבודה, ירד מ-5.7% מכח העבודה ל-5.1%, שהם 217.4 אלף איש - ירידה של כ-23 אלף מובטלים שככל הנראה מצאו עבודה. שיעורם של המובטלים בצירוף המוצאים לחל"ת (שאינם מקבלים כבר דמי אבטלה, להוציא חלק מבני ה-45 ומעלה שמספר ימי הזכאות שלהם טרם מוצה), ירד מ-6.5% ל-5.6%. הנתון צומצם בכ-33 אלף איש, ובניכוי אותם מובטלים שמצאו עבודה, נותר פער של כעשרת אלפים איש - ככל הנראה חל"תניקים ששבו למקום עבודתם, או מצאו משרה אחרת.
השיעור הרחב אם כן כולל את כל אלה שהוזכרו, מוצאים לחל"ת ומובטלים שמחפשים עבודה, בצירוף אלו שפוטרו ממקום העבודה שנסגר בשל הקורונה - וטרם שבו לחפש עבודה, בתחומם או בכל תחום, בלשכת התעסוקה. כאן, הפער בין נתוני המחצית השנייה של ספטמבר לזו הראשונה של אוקטובר היה 30 אלף איש. המשמעות היא שבכל זאת היו מספר אלפים שדווקא עכשיו פוטרו או שמקום עבודתם נסגר, בשל השפעות הקורונה לפי תשובתם בסקר, וטרם חיפשו עבודה כשנשאלו על כך על ידי סוקרי הלמ"ס. בפרסום הקודם, במחצית השניה של ספטמבר, הנתון דרך במקום מול המחצית הראשונה, על שיעור של 7.8%.
"קיומו של שוק איגוח יעודד את התחרות בתחום האשראי"
"כלי האיגוח עשוי להיות משמעותי מאוד בתקופות משבר כדוגמת הקורונה בהן הרגולטור מעוניין לתמרץ את הבנקים להעמיד אשראי לעסקים קטנים ובינוניים – בדגש על אלו עם רמת סיכון גבוהה יותר", כך אמר היום נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון בכנס של הבנק ושל הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, שנושאו היה האיגוח ככלי לקידום האשראי בישראל. ירון הסביר כי בפעולת איגוח יזם מוכר נכסים המניבים תזרים (למשל משכנתא) לתאגיד ייעודי, שלצורך רכישת נכסים אלו מממן את העסקה באמצעות הנפקת אג"ח. מחזיקי אגרות החוב למעשה חשופים לסיכון הממוקד בנכסים המגבים בלבד, שהוא המקור הבלעדי לשירות החוב. מבנה העסקה יוצר בידוד כלכלי ומשפטי בין הנכסים המועברים בעסקת האיגוח לבין יתר הנכסים בבעלות היזם, פירט הנגיד. "הפלטפורמה המשפטית והתפעולית של איגוח עשויה להגדיל את מגוון הבטוחות עבור הלוואות מוניטריות וכך לשמש את הבנק המרכזי בהנגשת אשראי לעסקים קטנים ובינוניים במהלך משבר", אמר. ירון ציין ששוק האיגוח כמעט ואינו קיים בישראל, אך נמצא בשימוש נרחב בשווקים מובילים בעולם, ופיתוחו גם כאן יאפשר פיזור סיכונים יעיל יותר בכלכלה, שכן איגוח מאפשר לאגד תחת מכשיר אחד מספר רב של הלוואות, ואת אותו המכשיר לחלק ולמכור למספר רב של משקיעים. "בנוסף, נוצרים מספר 'טראנצ'ים' עם סיכונים שונים שיתאימו למשקיעים עם תאבון סיכון שונה. בכך יגדל בצורה ניכרת פיזור הסיכונים בשוק הכספים". עוד יתאפשרו פיתוח שוק האשראי החוץ-בנקאי ומכאן ייתכן שלמערכת הבנקית יתפנה עוד הון שיוקצה למימון עסקים קטנים ובינוניים. במסגרת זאת, הסביר הנגיד כי שחקני תחום האשראי החוץ בנקאי "יוכלו כנראה כנראה להנות מפירות שוק האיגוח, ולגייס כספים בעלות נמוכה יותר לשם מתן אשראי לציבור ובכך גם להציע מחירים אטרקטיביים יותר". בהקשר זה, לפי ירון הדבר יטיב גם עם תחום הפינטק שיקבל תנופה מרפורמת הבנקאות הפתוחה ויתווספו אליו חברות נוספות. "קיומו של שוק איגוח יאפשר לחברות הקטנות והחדשות שיקומו, להתחרות בשחקנים וותיקים בשוק, בכך שיאפשר להם להעניק אשראי בהיקפים גבוהים גם ללא החזקה בהון בסכומים גדולים", העריך. תולדה חיובית נוספת שהוא מונה מיצירת שוק איגוח הוא הוזלת מקורות המימון והרחבת אפיקי ההשקעה של המוסדיים בשוק המקומי, ואולי כך לאזן את הסטת הכספים לחו"ל. "בנוסף, חשוב להדגיש כי כלי האיגוח ישמש חברות ריאליות כמו חברות ליסינג, תשתיות רשויות מקומיות, ולא רק חברות פיננסיות", ציין הנגיד. איגוח הוא מכשיר פיננסי שהיה לו קרדיט נכבד במשבר הסאב פריים ב-2008, ועל כן ירון העלה בכנס גם את הסיכונים וציין מספר נקודות "שיש לשים לב אליהן בכדי שפיתוח שוק האיגוח יתבצע בצורה זהירה ואחראית, שלא תגרור חלילה תופעות שליליות כפי שראינו בהיסטוריה הלא רחוקה בארה"ב ואירופה". הראשונה היא ה-"True Sale": "אחד הסיכונים המרכזיים בעסקת איגוח הוא כי מכירת הנכסים לתאגיד הייעודי (SPE) לא יוכר באופן מלא", הסביר. "סיכון זה קיים הן עבור היזם והן עבור המשקיעים: עבור היזם, במידה שעסקת האיגוח אינה עסקת מכר-מלא, במקרה בו התזרימים מהנכסים המגבים לא יספיקו לכיסוי אגרות החוב מגובות הנכסים, יוכלו רוכשי אגרות החוב לתבוע אותו ואת נכסיו. עבור המשקיעים, במקרה של חדלות פירעון של היזם, במידה ועסקת האיגוח אינה עסקת מכר, אזי ייתכן שהנכסים המגבים יהוו חלק ממצבת הנכסים לשירות חובם של נושי היזם". "לגבי של נכסים מאוגחים אנחנו סבורים כי יש לאסור זאת באמצעות חוק. זאת, לאור הקושי בתמחור הסיכונים במכשיר זה והסיכון המערכתי שעלול לנבוע מכך. גם בעולם - הדירקטיבה האירופית אוסרת איגוח של נכסים מאוגחים למעט במקרים חריגים. עוד אנחנו ממליצים על חובת דיווח שוטפת על שיעור הסיכון שמחזיק היזם. כך, החשש מפגיעה בתמחור ניירות הערך יתמרץ את היזם להחזיק בשיעור הסיכון הקבוע בחוק לכל אורך חיי העסקה, והמידע הקיים אצל המשקיעים יהיה מעודכן ככל האפשר". "לצד אלה, כתוצאה ממידע א-סימטרי בין היזם ובין ציבור המשקיעים בנוגע לסיכונים הנובעים מהנכסים המגבים עלול להיווצר כשל שוק. לכן, בכדי למנוע העברת נכסים מסוכנים במיוחד בתהליך האיגוח על היזם להשאיר אצלו ולהחזיק חלק מהתיק המאוגח בידיו". המפקח על שוק ההון, ד"ר משה ברקת גם כן תמך בפיתוחו של שוק איגוח מקומי ואמר "אנחנו חושבים שיש לקדם במהירות האפשרית את חוק האיגוח על מנת להרחיב ולשכלל את שוקי ההון והאשראי המקומיים והיצע המוצרים בהם. אנחנו מכוונים גם לשוק הלא סחיר ולא רק לשוק הסחיר. המטרה העיקרית שלנו היא הרחבת שוק האשראי הישראלי והבאתו לסטנדרטים המקובלים בחול". עוד הוסיף "זו מטרה חשובה הן למשק והן עבור החוסכים. קידום ופיתוח השוק צפוי להוביל להרחבת היקף ההשתתפות של גופים מוסדיים בתחומי האשראי, וגיוון סט הכלים לניהול ותמיכה בהון כנגד סיכונים לטווחי זמן שונים. כבר השנה רשות שוק ההון נקטה צעדים לקידום הנושא, בעדכון דרישות ההון בהתאם למקובל באירופה, ומתן רישיונות לשחקנים חדשים בתחומי שירותי האשראי לשם הגברת התחרות. הרשות תמשיך לפעול ולקדם את שוק האשראי בישראל הן באמצעות כלי האיגוח והן באפיקים נוספים". בשולי דבריו בכנס דיבר הנגיד ירון על שוק הריפו: "במהלך העשור האחרון השוק לא התפתח בישראל, בעיקר על רקע מצב הנזילות במערכת הפיננסית. בעת הזו נראה כי ייתכן וישנם תנאים טובים יותר לפיתוח שוק הריפו. אמנם מצב הנזילות לא השתנה אך במהלך משבר הקורונה בנק ישראל ביצע עסקות ריפו מול כל הגופים המוסדיים העיקריים ופעילות זו תרמה להבנת השוק לגבי הצורך בכלי גם בימי שגרה".
