האשם למשבר הבא כבר נמצא: דונלד טרמאפ

כאשר פופוליזם והרצון להראות לכולם ש"הוא הנשיא המוצלח" משתלטים על קו המחשבה: טראמפ מבצע כעת ניסוי כלכלי הרסני במיוחד
עמית טל | (10)
בעיית החוב הלאומי של ארה"ב איננו בעיה חדשה, מאז שנות ה-80 נשמעו עשרות תחזיות שהזהירו מפני הזינוק החד ברמות החוב של הפרטים השונים בכלכלה האמריקנית. ב-2008 בועת החובות של משקי הבית התפוצצה בעוצמה רבה והביאה את ארה"ב למשבר הכלכלי הגדול ביותר מאז שנות ה-30. בעשור האחרון הצליחו הבנקים במהלכי מרשימים במיוחד לייצב את הספינה: מצד אחד להזרים המון כסף למערכת, ומצד שני להימנע מאינפלציה גבוה מידי שתגרום לחובות שוב להיות במרכז העניין. איך הם עשו זאת? שמרו על כך שהשוק לא יתחמם מידי, אך גם לא קר במיוחד. כל זה הצליח עד שהנשיא טראמפ עלה לשלטון. לאחר שעלה לשלטון תחת הסיסמא הפופוליסטית "להחזיר את אמריקה לגדולתה", טראמפ מביא בצעדיו מאז נבחר לבית הלבן למשבר כלכלי חריף הרבה יותר מ-2008. טראמפ פרסם שלשום את הצעת התקציב לשנה הקרובה, והוא צפוי לגדול משמעותית, למרות שנתוני המאקרו מצביעים על כך שהכלכלה האמריקנית נמצאת ברמת שיא. התקציב יסתכם ב-4.4 טריליון דולר, מתוכו קרוב לטריליון דולר גירעון, כאשר התחזית מראה שהחל מ-2019 הגרעון צפוי לעמוד על מעל טריליון דולר בכל שנה. ובמילים פשוטות: החוב הלאומי של ארה"ב צפוי לגדול  בטריליון דולר בכל שנה בתקופה של פריחה כלכלית, מה יקרה חס ושלום אם ארה"ב תכנס למיתון (דבר שצפוי שיקרה מבחינה מחזורית)? הצעת התקציב כללה תחזית צמיחה אופטימית במיוחד שספק אם תוכל להתממש. הבית הלבן צופה כי התמ"ג של ארה"ב יצמח השנה ב-3.1%, בשנה הבאה ב-3.2% וב-2020 ב-3.1%. התחזית גבוהה משמעותית מתחזיות הצמיחה של הבנק הפדרלי, שצופות צמיחה של 2.5% השנה, 2.1% ב-2019 ו-2% ב-2020. שאלה עוד יותר מעניינת היא מי יממן את שאיפותיו של הנשיא? בשוק בו המניות מטפסות כמו בשנה האחרונה, אף אחד לא רוצה לפספס את החגיגה ולכן כסף יוצא משוקי האג"ח אל המניות, דבר שגורם לקפיצה של הריבית. העלאת התשואות יוצרת גרעון גדול יותר בתקציב הממשל, ומתחילה מעגל קסמים של ריבית עולה שמזינה את עצמה (לכתבה המלאה). מה גם שהרחבה בזמן יוצרת אינפלציה (כפי שראינו בנתון הערב), שדוחפת את הריביות למעלה. וזו בדיוק הסיבה שמבצעים הרחבות כאשר מצב הכלכלה רע, ומצמצמים כאשר המצב משתפר. מנטל את הפד' ושאר הבנקים המרכזיים בשבועיים האחרונים  רבים טענו כי הפד' עשוי להאט את קצב העלאות הריבית/וצמצום המאזן לנוכח התנודתיות בשווקים. הסתכלות על התשואות בשוקי האג"ח האמריקני מראה מצב מעניין: הפד' לא רק שלא יכול לעצור את הצמצום המוניטרי, הוא צריך להאיץ את קצב העלאות, על מנת לקרר את  התשואות מהר. מי שבונה שהפד' יציל את המשקיעים גם הפעם עלול לחוות אכזבה: גל הירידות הנוכחי הגיע במקביל להתחלת תוכנית צמצום המאזן של הפד'. רק לפני כשבועיים ראינו בפעם הראשונה ירידה חדה במאזן, כפי שפורט בכתבה הזו. הפד' לא יכול לסגת עכשיו מצעדיו, גם בגלל שצעד כזה יוביל לחוסר אמון בפד' (שנעלם בכל מקרה בשנים האחרונות), וגם בגלל שהריביות ימשיכו לטפס בתרחיש זה, ובעולם שכולם שקועים בחובות זהו מצב בעייתי. הגל הבא של צמצום המאזן של הפד' צפוי לקראת ה-25 לחודש, כאשר הפידונות של האג"ח מרוכזים בעיקר בימים האחרונים של כל חודש (נציין כי שבוע שעבר מאזן הפד' חזר לעלות והוא ככל הנראה צפוי לעלות גם השבוע בגלל האופן שתוכנית צמצום המאזן עובדת). נציין כי הפדיונות הקרובים צפויים להיות קטנים מהפדיונות שחווה השוק לפני כשבועיים. לקראת סוף מרץ מאזן הפד' צפוי לקטון משמעותית. ולסיכום, כפי שכתבתי בעבר, נראה כי פיצוץ בועת האשראי התחיל. שוקי האג"ח כפי שהגדיר השבוע ריי דליו, עברו את נקודת "האל חזור". זה כמובן לא אומר ירידות חדות בקו ישר. בעולם בו מדינה אוסרת על מכירות וקובעת למנהלי השקעות מה לקנות (כמו אמש), המדדים יכולים לתקן, אך השבר בשוק האג"ח מאותת לנו ש-2018 הולכת להיות שנה מרתקת במיוחד. בשנה האחרונה הנשיא דאג לקחת אחריות ביצועי שוקי המניות, כאשר צייץ בכל שבירת שיא חדש במדדים. הוא האיש שיצטרך לקחת אחריות גם על המשבר שהביא לארה"ב.  

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    ישראל 15/02/2018 12:59
    הגב לתגובה זו
    לא היה לך את הידע שלו אתה סתם שורטיסט לוזר טור בעיתון מקומי לא הייתי נותן לך לרשום עמית תסיק מסקנות
  • 8.
    איזה אחריות טרמפ נעל בית (ל"ת)
    יוני 15/02/2018 10:36
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    הכותב הוא דמוקרט בכיין. (ל"ת)
    אא 15/02/2018 07:11
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    נו באמת! (ל"ת)
    sda 15/02/2018 03:27
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    טראמפ: חחחחחחחחחחחחח.... (ל"ת)
    ישראל 14/02/2018 23:40
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אייל 14/02/2018 23:20
    הגב לתגובה זו
    היה להם שבוע וחצי מי שנשאר בשיא הפאניקה לא בורח עכשיו אלו שברחו יכולים להתחיל ליילל כמה המצב חמור וריביות ופימפופים לא יעזור להם השוק יעוף חזרה לשיא
  • 3.
    אין לך מושג בשוק ההון (ל"ת)
    מיקי 14/02/2018 21:47
    הגב לתגובה זו
  • שומר נפשו 14/02/2018 22:46
    הגב לתגובה זו
    השוק לא מתמחר ירידות של מעל עשרה אחוז וזה אופטימי מדי.
  • 2.
    הגדלת 14/02/2018 20:29
    הגב לתגובה זו
    ממומן מהדפסת כסף כאשר המשק חם וודאות לאינפלציה גבוה
  • 1.
    הגדלת 14/02/2018 20:27
    הגב לתגובה זו
    גרעון זה יותר תקציב יותר כסף לפד יצמצם משמעותית לסקטור הפרטי עיסקי משהו על חשבון האחר משמעות העלאת ריביות במידה והגרעון יממומן עי כיוס כספים זה אומר עליית תשואות אכח הן אוצרי הן קונצרני השוק יצטרך לספוג ירידות נוספות בהמשך בשנים הבאות
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.