האשם למשבר הבא כבר נמצא: דונלד טרמאפ

כאשר פופוליזם והרצון להראות לכולם ש"הוא הנשיא המוצלח" משתלטים על קו המחשבה: טראמפ מבצע כעת ניסוי כלכלי הרסני במיוחד
עמית טל | (10)
בעיית החוב הלאומי של ארה"ב איננו בעיה חדשה, מאז שנות ה-80 נשמעו עשרות תחזיות שהזהירו מפני הזינוק החד ברמות החוב של הפרטים השונים בכלכלה האמריקנית. ב-2008 בועת החובות של משקי הבית התפוצצה בעוצמה רבה והביאה את ארה"ב למשבר הכלכלי הגדול ביותר מאז שנות ה-30. בעשור האחרון הצליחו הבנקים במהלכי מרשימים במיוחד לייצב את הספינה: מצד אחד להזרים המון כסף למערכת, ומצד שני להימנע מאינפלציה גבוה מידי שתגרום לחובות שוב להיות במרכז העניין. איך הם עשו זאת? שמרו על כך שהשוק לא יתחמם מידי, אך גם לא קר במיוחד. כל זה הצליח עד שהנשיא טראמפ עלה לשלטון. לאחר שעלה לשלטון תחת הסיסמא הפופוליסטית "להחזיר את אמריקה לגדולתה", טראמפ מביא בצעדיו מאז נבחר לבית הלבן למשבר כלכלי חריף הרבה יותר מ-2008. טראמפ פרסם שלשום את הצעת התקציב לשנה הקרובה, והוא צפוי לגדול משמעותית, למרות שנתוני המאקרו מצביעים על כך שהכלכלה האמריקנית נמצאת ברמת שיא. התקציב יסתכם ב-4.4 טריליון דולר, מתוכו קרוב לטריליון דולר גירעון, כאשר התחזית מראה שהחל מ-2019 הגרעון צפוי לעמוד על מעל טריליון דולר בכל שנה. ובמילים פשוטות: החוב הלאומי של ארה"ב צפוי לגדול  בטריליון דולר בכל שנה בתקופה של פריחה כלכלית, מה יקרה חס ושלום אם ארה"ב תכנס למיתון (דבר שצפוי שיקרה מבחינה מחזורית)? הצעת התקציב כללה תחזית צמיחה אופטימית במיוחד שספק אם תוכל להתממש. הבית הלבן צופה כי התמ"ג של ארה"ב יצמח השנה ב-3.1%, בשנה הבאה ב-3.2% וב-2020 ב-3.1%. התחזית גבוהה משמעותית מתחזיות הצמיחה של הבנק הפדרלי, שצופות צמיחה של 2.5% השנה, 2.1% ב-2019 ו-2% ב-2020. שאלה עוד יותר מעניינת היא מי יממן את שאיפותיו של הנשיא? בשוק בו המניות מטפסות כמו בשנה האחרונה, אף אחד לא רוצה לפספס את החגיגה ולכן כסף יוצא משוקי האג"ח אל המניות, דבר שגורם לקפיצה של הריבית. העלאת התשואות יוצרת גרעון גדול יותר בתקציב הממשל, ומתחילה מעגל קסמים של ריבית עולה שמזינה את עצמה (לכתבה המלאה). מה גם שהרחבה בזמן יוצרת אינפלציה (כפי שראינו בנתון הערב), שדוחפת את הריביות למעלה. וזו בדיוק הסיבה שמבצעים הרחבות כאשר מצב הכלכלה רע, ומצמצמים כאשר המצב משתפר. מנטל את הפד' ושאר הבנקים המרכזיים בשבועיים האחרונים  רבים טענו כי הפד' עשוי להאט את קצב העלאות הריבית/וצמצום המאזן לנוכח התנודתיות בשווקים. הסתכלות על התשואות בשוקי האג"ח האמריקני מראה מצב מעניין: הפד' לא רק שלא יכול לעצור את הצמצום המוניטרי, הוא צריך להאיץ את קצב העלאות, על מנת לקרר את  התשואות מהר. מי שבונה שהפד' יציל את המשקיעים גם הפעם עלול לחוות אכזבה: גל הירידות הנוכחי הגיע במקביל להתחלת תוכנית צמצום המאזן של הפד'. רק לפני כשבועיים ראינו בפעם הראשונה ירידה חדה במאזן, כפי שפורט בכתבה הזו. הפד' לא יכול לסגת עכשיו מצעדיו, גם בגלל שצעד כזה יוביל לחוסר אמון בפד' (שנעלם בכל מקרה בשנים האחרונות), וגם בגלל שהריביות ימשיכו לטפס בתרחיש זה, ובעולם שכולם שקועים בחובות זהו מצב בעייתי. הגל הבא של צמצום המאזן של הפד' צפוי לקראת ה-25 לחודש, כאשר הפידונות של האג"ח מרוכזים בעיקר בימים האחרונים של כל חודש (נציין כי שבוע שעבר מאזן הפד' חזר לעלות והוא ככל הנראה צפוי לעלות גם השבוע בגלל האופן שתוכנית צמצום המאזן עובדת). נציין כי הפדיונות הקרובים צפויים להיות קטנים מהפדיונות שחווה השוק לפני כשבועיים. לקראת סוף מרץ מאזן הפד' צפוי לקטון משמעותית. ולסיכום, כפי שכתבתי בעבר, נראה כי פיצוץ בועת האשראי התחיל. שוקי האג"ח כפי שהגדיר השבוע ריי דליו, עברו את נקודת "האל חזור". זה כמובן לא אומר ירידות חדות בקו ישר. בעולם בו מדינה אוסרת על מכירות וקובעת למנהלי השקעות מה לקנות (כמו אמש), המדדים יכולים לתקן, אך השבר בשוק האג"ח מאותת לנו ש-2018 הולכת להיות שנה מרתקת במיוחד. בשנה האחרונה הנשיא דאג לקחת אחריות ביצועי שוקי המניות, כאשר צייץ בכל שבירת שיא חדש במדדים. הוא האיש שיצטרך לקחת אחריות גם על המשבר שהביא לארה"ב.  

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    ישראל 15/02/2018 12:59
    הגב לתגובה זו
    לא היה לך את הידע שלו אתה סתם שורטיסט לוזר טור בעיתון מקומי לא הייתי נותן לך לרשום עמית תסיק מסקנות
  • 8.
    איזה אחריות טרמפ נעל בית (ל"ת)
    יוני 15/02/2018 10:36
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    הכותב הוא דמוקרט בכיין. (ל"ת)
    אא 15/02/2018 07:11
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    נו באמת! (ל"ת)
    sda 15/02/2018 03:27
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    טראמפ: חחחחחחחחחחחחח.... (ל"ת)
    ישראל 14/02/2018 23:40
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אייל 14/02/2018 23:20
    הגב לתגובה זו
    היה להם שבוע וחצי מי שנשאר בשיא הפאניקה לא בורח עכשיו אלו שברחו יכולים להתחיל ליילל כמה המצב חמור וריביות ופימפופים לא יעזור להם השוק יעוף חזרה לשיא
  • 3.
    אין לך מושג בשוק ההון (ל"ת)
    מיקי 14/02/2018 21:47
    הגב לתגובה זו
  • שומר נפשו 14/02/2018 22:46
    הגב לתגובה זו
    השוק לא מתמחר ירידות של מעל עשרה אחוז וזה אופטימי מדי.
  • 2.
    הגדלת 14/02/2018 20:29
    הגב לתגובה זו
    ממומן מהדפסת כסף כאשר המשק חם וודאות לאינפלציה גבוה
  • 1.
    הגדלת 14/02/2018 20:27
    הגב לתגובה זו
    גרעון זה יותר תקציב יותר כסף לפד יצמצם משמעותית לסקטור הפרטי עיסקי משהו על חשבון האחר משמעות העלאת ריביות במידה והגרעון יממומן עי כיוס כספים זה אומר עליית תשואות אכח הן אוצרי הן קונצרני השוק יצטרך לספוג ירידות נוספות בהמשך בשנים הבאות
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.