כלכלה 2015: על משבי הרוח האופטימיים והשקיעות השליליות

אלכס זבז'ינסקי  כלכלן ראשי, מיטב דש השקעות, מסכם את 2015 - על המהלכים החיוביים ווהתחזיות הפיסמיות של השנה החולפת

נושאים בכתבה 2015 סיכום שנה

קשה לקרוא למצב הרוח בעולם אופטימי, בטח כשמדברים בכלכלה. לרוב, אנחנו שומעים תחזיות פסימיות עם רשימה ארוכה של הסיכונים שיכולים להכניס לדיכאון גם את האופטימיים שבינינו. הדיון הכלכלי מושפע מאוד מהתנהגות השווקים הפיננסיים שלא הרבו נחת למשקיעים בשנה החולפת.

נכון שהשווקים חשובים, ושהם אמורים לשקף את הכלכלה. אולם, לעיתים קרובות הם מתנתקים, לטוב ולרע, מנושא הליבה של הכלכלה - וזה בדיוק מה שקורה כעת. לפי ויקיפדיה, כלכלה היא "מכלול הפעילות האנושית, המכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו". אכן, מעבר לדיון על שוק האג"ח או המניות, מחירי הנפט או בועת האשראי בסין, הדבר החשוב באמת הוא מה שקורה לאדם או בשם הכלכלי שלו - לצרכן. אם נסתכל על מה שקרה לצרכנים בשנה האחרונה, נראה תמונה די שונה ממה שראינו בשווקים הפיננסיים שלא הרבו נחת למשקיעים.

הצריכה הפרטית בארה"ב, אירופה וישראל צמחה בקצב גבוה ואפילו גבוה מאוד. הסנטימנט הצרכני בעולם המפותח עומד קרוב לרמות שיא שראינו רק לפני המשבר הפיננסי בשנת 2008. מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים, שפעילותו מושפעת בעיקר מהצרכנים, עומד ברמות גבוהות.

מדוע האינדיקאטורים הכלכליים שמתייחסים לצרכן נראים די טוב בשעה שתחום הייצור והיצוא נמצא בדעיכה?

לא צריכים להיות מופתעים מהאינדיקאטורים החיוביים שמתייחסים למצבו של הצרכן. קרו לו כמה דברים טובים, שבחלקם נחשבים למחוללי אסון במגזר היצרני. קודם כל, שוקי העבודה בארה"ב, גרמניה, יפן וגם בישראל, המשיכו להשתפר והגיעו קרוב למצב של תעסוקה מלאה שפירושו שכמעט כל מי שרוצה לעבוד כבר עובד. בחלק גדול מהמדינות האירופיות האחרות האבטלה עדיין גבוהה, אך גם בהן היא ירדה משמעותית בשנה האחרונה.

שנית, ירידת האינפלציה ואפילו דפלציה שכל כך מטרידה את הבנקים המרכזיים, עושה רק טוב לצרכנים - כמעט כל ירידת המחירים נובעת מהוזלת העלויות השונות. נכון, שהירידה במחירי הסחורות והנפט מאיימת על סקטורים והמדינות המתמחות בסחורות, ושסקטור האנרגיה אחראי על חלק לא מבוטל מסך ההשקעות בארה"ב ובלעדיו ההשקעות ירדו. אך יחד עם זאת, הירידה במחירי הסחורות זה האירוע החיובי ביותר למרבית הצרכנים ולחלק גדול מהעסקים. מהכסף שנחסך בתחנות דלק אפשר לקנות הרבה דברים אחרים. ההוזלה במחירי הסחורות מורגשת לא רק בדלק, אלא גם במחירי המזון, כרטיסי טיסה,  תשלומי החשמל והמים ועוד הרבה דברים שאנו צורכים יום-יום.

נזכיר שהריבית בעולם ממשיכה להיות אפסית, מה שמאפשר לצרכנים גם לחסוך סכומים לא מבוטלים בהוצאות המימון. צריכים להוסיף גם את התועלת הצרכנית שכלל לא משתקפת בסטטיסטיקה כלכלית. המהפכה הטכנולוגית שמתרחשת נגד עיננו נותנת לצרכן מגוון הרבה יותר גדול של האפשרויות, משפרת נוחות וחוסכת זמן. איך תעריכו את התועלת הצרכנית במעבר לדור חדש של הטלפון הסלולרי? הצרכן שילם 649 דולר עבור הדגם הראשון של אייפון, בדיוק כפי שהוא משלם היום, אך בתמורה מקבל ביצועים שמשתפרים בקצב אקספוננציאלי.

מהו הערך של כמות האפליקציות שניתנות להורדה? איפה באה לידי ביטוי בסטטיסטיקה הכלכלית העובדה שפעם היינו באים עם רכב לטיפול כל 5,000 ק"מ וכעת יש רכבים שצריכים טיפול פעם ב-30 אלף? אפשר להמשיך את הרשימה בעוד המון שינויים הפועלים לטובת הצרכן שרק הולכים ומתגברים. המסקנה די ברורה, חיי האדם, שהם המטרה של הפעילות הכלכלית, ממשיכים להשתפר. לא חלה האטה או משבר בתהליך והקצב רק מתגבר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

גם בעיות כמובן לא חסרות

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תודה על כמה מילים של אופטימיות לכבוד השנה החדשה! (ל"ת)
    תומר 01/01/2016 22:31
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.