כלכלה 2015: על משבי הרוח האופטימיים והשקיעות השליליות

אלכס זבז'ינסקי כלכלן ראשי, מיטב דש השקעות, מסכם את 2015 - על המהלכים החיוביים ווהתחזיות הפיסמיות של השנה החולפת

אלכס זבז'ינסקי | 29/12/2015 12:13 (1)

נושאים בכתבה 2015 סיכום שנה

קשה לקרוא למצב הרוח בעולם אופטימי, בטח כשמדברים בכלכלה. לרוב, אנחנו שומעים תחזיות פסימיות עם רשימה ארוכה של הסיכונים שיכולים להכניס לדיכאון גם את האופטימיים שבינינו. הדיון הכלכלי מושפע מאוד מהתנהגות השווקים הפיננסיים שלא הרבו נחת למשקיעים בשנה החולפת.

נכון שהשווקים חשובים, ושהם אמורים לשקף את הכלכלה. אולם, לעיתים קרובות הם מתנתקים, לטוב ולרע, מנושא הליבה של הכלכלה - וזה בדיוק מה שקורה כעת. לפי ויקיפדיה, כלכלה היא "מכלול הפעילות האנושית, המכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו". אכן, מעבר לדיון על שוק האג"ח או המניות, מחירי הנפט או בועת האשראי בסין, הדבר החשוב באמת הוא מה שקורה לאדם או בשם הכלכלי שלו - לצרכן. אם נסתכל על מה שקרה לצרכנים בשנה האחרונה, נראה תמונה די שונה ממה שראינו בשווקים הפיננסיים שלא הרבו נחת למשקיעים.

הצריכה הפרטית בארה"ב, אירופה וישראל צמחה בקצב גבוה ואפילו גבוה מאוד. הסנטימנט הצרכני בעולם המפותח עומד קרוב לרמות שיא שראינו רק לפני המשבר הפיננסי בשנת 2008. מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים, שפעילותו מושפעת בעיקר מהצרכנים, עומד ברמות גבוהות.

מדוע האינדיקאטורים הכלכליים שמתייחסים לצרכן נראים די טוב בשעה שתחום הייצור והיצוא נמצא בדעיכה?

לא צריכים להיות מופתעים מהאינדיקאטורים החיוביים שמתייחסים למצבו של הצרכן. קרו לו כמה דברים טובים, שבחלקם נחשבים למחוללי אסון במגזר היצרני. קודם כל, שוקי העבודה בארה"ב, גרמניה, יפן וגם בישראל, המשיכו להשתפר והגיעו קרוב למצב של תעסוקה מלאה שפירושו שכמעט כל מי שרוצה לעבוד כבר עובד. בחלק גדול מהמדינות האירופיות האחרות האבטלה עדיין גבוהה, אך גם בהן היא ירדה משמעותית בשנה האחרונה.

שנית, ירידת האינפלציה ואפילו דפלציה שכל כך מטרידה את הבנקים המרכזיים, עושה רק טוב לצרכנים - כמעט כל ירידת המחירים נובעת מהוזלת העלויות השונות. נכון, שהירידה במחירי הסחורות והנפט מאיימת על סקטורים והמדינות המתמחות בסחורות, ושסקטור האנרגיה אחראי על חלק לא מבוטל מסך ההשקעות בארה"ב ובלעדיו ההשקעות ירדו. אך יחד עם זאת, הירידה במחירי הסחורות זה האירוע החיובי ביותר למרבית הצרכנים ולחלק גדול מהעסקים. מהכסף שנחסך בתחנות דלק אפשר לקנות הרבה דברים אחרים. ההוזלה במחירי הסחורות מורגשת לא רק בדלק, אלא גם במחירי המזון, כרטיסי טיסה, תשלומי החשמל והמים ועוד הרבה דברים שאנו צורכים יום-יום.

נזכיר שהריבית בעולם ממשיכה להיות אפסית, מה שמאפשר לצרכנים גם לחסוך סכומים לא מבוטלים בהוצאות המימון. צריכים להוסיף גם את התועלת הצרכנית שכלל לא משתקפת בסטטיסטיקה כלכלית. המהפכה הטכנולוגית שמתרחשת נגד עיננו נותנת לצרכן מגוון הרבה יותר גדול של האפשרויות, משפרת נוחות וחוסכת זמן. איך תעריכו את התועלת הצרכנית במעבר לדור חדש של הטלפון הסלולרי? הצרכן שילם 649 דולר עבור הדגם הראשון של אייפון, בדיוק כפי שהוא משלם היום, אך בתמורה מקבל ביצועים שמשתפרים בקצב אקספוננציאלי.

מהו הערך של כמות האפליקציות שניתנות להורדה? איפה באה לידי ביטוי בסטטיסטיקה הכלכלית העובדה שפעם היינו באים עם רכב לטיפול כל 5,000 ק"מ וכעת יש רכבים שצריכים טיפול פעם ב-30 אלף? אפשר להמשיך את הרשימה בעוד המון שינויים הפועלים לטובת הצרכן שרק הולכים ומתגברים. המסקנה די ברורה, חיי האדם, שהם המטרה של הפעילות הכלכלית, ממשיכים להשתפר. לא חלה האטה או משבר בתהליך והקצב רק מתגבר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

גם בעיות כמובן לא חסרות

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
תודה על כמה מילים של אופטימיות לכבוד השנה החדשה! (ל"ת)
תומר 01/01/2016 22:31
הגב לתגובה זו

פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין | 25/12/2025 13:01

נושאים בכתבה פנסיה הפקדות לפנסיה קצבת פרישה יועץ פנסיוני חיסכון פנסיוני

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:

טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: יעל צור

פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?

עינת דואני | 25/12/2025 16:05

נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).

להמשך הכתבה לחץ כאן