כלכלה 2015: על משבי הרוח האופטימיים והשקיעות השליליות
אלכס זבז'ינסקי כלכלן ראשי, מיטב דש השקעות, מסכם את 2015 - על המהלכים החיוביים ווהתחזיות הפיסמיות של השנה החולפת
קשה לקרוא למצב הרוח בעולם אופטימי, בטח כשמדברים בכלכלה. לרוב, אנחנו שומעים תחזיות פסימיות עם רשימה ארוכה של הסיכונים שיכולים להכניס לדיכאון גם את האופטימיים שבינינו. הדיון הכלכלי מושפע מאוד מהתנהגות השווקים הפיננסיים שלא הרבו נחת למשקיעים בשנה החולפת.
נכון שהשווקים חשובים, ושהם אמורים לשקף את הכלכלה. אולם, לעיתים קרובות הם מתנתקים, לטוב ולרע, מנושא הליבה של הכלכלה - וזה בדיוק מה שקורה כעת. לפי ויקיפדיה, כלכלה היא "מכלול הפעילות האנושית, המכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו". אכן, מעבר לדיון על שוק האג"ח או המניות, מחירי הנפט או בועת האשראי בסין, הדבר החשוב באמת הוא מה שקורה לאדם או בשם הכלכלי שלו - לצרכן. אם נסתכל על מה שקרה לצרכנים בשנה האחרונה, נראה תמונה די שונה ממה שראינו בשווקים הפיננסיים שלא הרבו נחת למשקיעים.
הצריכה הפרטית בארה"ב, אירופה וישראל צמחה בקצב גבוה ואפילו גבוה מאוד. הסנטימנט הצרכני בעולם המפותח עומד קרוב לרמות שיא שראינו רק לפני המשבר הפיננסי בשנת 2008. מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים, שפעילותו מושפעת בעיקר מהצרכנים, עומד ברמות גבוהות.
מדוע האינדיקאטורים הכלכליים שמתייחסים לצרכן נראים די טוב בשעה שתחום הייצור והיצוא נמצא בדעיכה?
לא צריכים להיות מופתעים מהאינדיקאטורים החיוביים שמתייחסים למצבו של הצרכן. קרו לו כמה דברים טובים, שבחלקם נחשבים למחוללי אסון במגזר היצרני. קודם כל, שוקי העבודה בארה"ב, גרמניה, יפן וגם בישראל, המשיכו להשתפר והגיעו קרוב למצב של תעסוקה מלאה שפירושו שכמעט כל מי שרוצה לעבוד כבר עובד. בחלק גדול מהמדינות האירופיות האחרות האבטלה עדיין גבוהה, אך גם בהן היא ירדה משמעותית בשנה האחרונה.
- סוסייטה ג'נרל: "זו הייתה השנה הקשה ביותר לתשואות מזה 78 שנים"
- מסכמים את 2015: מדוע חובות גבוהים פוגעים בצמיחה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנית, ירידת האינפלציה ואפילו דפלציה שכל כך מטרידה את הבנקים המרכזיים, עושה רק טוב לצרכנים - כמעט כל ירידת המחירים נובעת מהוזלת העלויות השונות. נכון, שהירידה במחירי הסחורות והנפט מאיימת על סקטורים והמדינות המתמחות בסחורות, ושסקטור האנרגיה אחראי על חלק לא מבוטל מסך ההשקעות בארה"ב ובלעדיו ההשקעות ירדו. אך יחד עם זאת, הירידה במחירי הסחורות זה האירוע החיובי ביותר למרבית הצרכנים ולחלק גדול מהעסקים. מהכסף שנחסך בתחנות דלק אפשר לקנות הרבה דברים אחרים. ההוזלה במחירי הסחורות מורגשת לא רק בדלק, אלא גם במחירי המזון, כרטיסי טיסה, תשלומי החשמל והמים ועוד הרבה דברים שאנו צורכים יום-יום.
נזכיר שהריבית בעולם ממשיכה להיות אפסית, מה שמאפשר לצרכנים גם לחסוך סכומים לא מבוטלים בהוצאות המימון. צריכים להוסיף גם את התועלת הצרכנית שכלל לא משתקפת בסטטיסטיקה כלכלית. המהפכה הטכנולוגית שמתרחשת נגד עיננו נותנת לצרכן מגוון הרבה יותר גדול של האפשרויות, משפרת נוחות וחוסכת זמן. איך תעריכו את התועלת הצרכנית במעבר לדור חדש של הטלפון הסלולרי? הצרכן שילם 649 דולר עבור הדגם הראשון של אייפון, בדיוק כפי שהוא משלם היום, אך בתמורה מקבל ביצועים שמשתפרים בקצב אקספוננציאלי.
מהו הערך של כמות האפליקציות שניתנות להורדה? איפה באה לידי ביטוי בסטטיסטיקה הכלכלית העובדה שפעם היינו באים עם רכב לטיפול כל 5,000 ק"מ וכעת יש רכבים שצריכים טיפול פעם ב-30 אלף? אפשר להמשיך את הרשימה בעוד המון שינויים הפועלים לטובת הצרכן שרק הולכים ומתגברים. המסקנה די ברורה, חיי האדם, שהם המטרה של הפעילות הכלכלית, ממשיכים להשתפר. לא חלה האטה או משבר בתהליך והקצב רק מתגבר.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
גם בעיות כמובן לא חסרות
- 1.תודה על כמה מילים של אופטימיות לכבוד השנה החדשה! (ל"ת)תומר 01/01/2016 22:31הגב לתגובה זו
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
