כלכלה 2015: על משבי הרוח האופטימיים והשקיעות השליליות

אלכס זבז'ינסקי  כלכלן ראשי, מיטב דש השקעות, מסכם את 2015 - על המהלכים החיוביים ווהתחזיות הפיסמיות של השנה החולפת

נושאים בכתבה 2015 סיכום שנה

קשה לקרוא למצב הרוח בעולם אופטימי, בטח כשמדברים בכלכלה. לרוב, אנחנו שומעים תחזיות פסימיות עם רשימה ארוכה של הסיכונים שיכולים להכניס לדיכאון גם את האופטימיים שבינינו. הדיון הכלכלי מושפע מאוד מהתנהגות השווקים הפיננסיים שלא הרבו נחת למשקיעים בשנה החולפת.

נכון שהשווקים חשובים, ושהם אמורים לשקף את הכלכלה. אולם, לעיתים קרובות הם מתנתקים, לטוב ולרע, מנושא הליבה של הכלכלה - וזה בדיוק מה שקורה כעת. לפי ויקיפדיה, כלכלה היא "מכלול הפעילות האנושית, המכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו". אכן, מעבר לדיון על שוק האג"ח או המניות, מחירי הנפט או בועת האשראי בסין, הדבר החשוב באמת הוא מה שקורה לאדם או בשם הכלכלי שלו - לצרכן. אם נסתכל על מה שקרה לצרכנים בשנה האחרונה, נראה תמונה די שונה ממה שראינו בשווקים הפיננסיים שלא הרבו נחת למשקיעים.

הצריכה הפרטית בארה"ב, אירופה וישראל צמחה בקצב גבוה ואפילו גבוה מאוד. הסנטימנט הצרכני בעולם המפותח עומד קרוב לרמות שיא שראינו רק לפני המשבר הפיננסי בשנת 2008. מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים, שפעילותו מושפעת בעיקר מהצרכנים, עומד ברמות גבוהות.

מדוע האינדיקאטורים הכלכליים שמתייחסים לצרכן נראים די טוב בשעה שתחום הייצור והיצוא נמצא בדעיכה?

לא צריכים להיות מופתעים מהאינדיקאטורים החיוביים שמתייחסים למצבו של הצרכן. קרו לו כמה דברים טובים, שבחלקם נחשבים למחוללי אסון במגזר היצרני. קודם כל, שוקי העבודה בארה"ב, גרמניה, יפן וגם בישראל, המשיכו להשתפר והגיעו קרוב למצב של תעסוקה מלאה שפירושו שכמעט כל מי שרוצה לעבוד כבר עובד. בחלק גדול מהמדינות האירופיות האחרות האבטלה עדיין גבוהה, אך גם בהן היא ירדה משמעותית בשנה האחרונה.

שנית, ירידת האינפלציה ואפילו דפלציה שכל כך מטרידה את הבנקים המרכזיים, עושה רק טוב לצרכנים - כמעט כל ירידת המחירים נובעת מהוזלת העלויות השונות. נכון, שהירידה במחירי הסחורות והנפט מאיימת על סקטורים והמדינות המתמחות בסחורות, ושסקטור האנרגיה אחראי על חלק לא מבוטל מסך ההשקעות בארה"ב ובלעדיו ההשקעות ירדו. אך יחד עם זאת, הירידה במחירי הסחורות זה האירוע החיובי ביותר למרבית הצרכנים ולחלק גדול מהעסקים. מהכסף שנחסך בתחנות דלק אפשר לקנות הרבה דברים אחרים. ההוזלה במחירי הסחורות מורגשת לא רק בדלק, אלא גם במחירי המזון, כרטיסי טיסה,  תשלומי החשמל והמים ועוד הרבה דברים שאנו צורכים יום-יום.

נזכיר שהריבית בעולם ממשיכה להיות אפסית, מה שמאפשר לצרכנים גם לחסוך סכומים לא מבוטלים בהוצאות המימון. צריכים להוסיף גם את התועלת הצרכנית שכלל לא משתקפת בסטטיסטיקה כלכלית. המהפכה הטכנולוגית שמתרחשת נגד עיננו נותנת לצרכן מגוון הרבה יותר גדול של האפשרויות, משפרת נוחות וחוסכת זמן. איך תעריכו את התועלת הצרכנית במעבר לדור חדש של הטלפון הסלולרי? הצרכן שילם 649 דולר עבור הדגם הראשון של אייפון, בדיוק כפי שהוא משלם היום, אך בתמורה מקבל ביצועים שמשתפרים בקצב אקספוננציאלי.

מהו הערך של כמות האפליקציות שניתנות להורדה? איפה באה לידי ביטוי בסטטיסטיקה הכלכלית העובדה שפעם היינו באים עם רכב לטיפול כל 5,000 ק"מ וכעת יש רכבים שצריכים טיפול פעם ב-30 אלף? אפשר להמשיך את הרשימה בעוד המון שינויים הפועלים לטובת הצרכן שרק הולכים ומתגברים. המסקנה די ברורה, חיי האדם, שהם המטרה של הפעילות הכלכלית, ממשיכים להשתפר. לא חלה האטה או משבר בתהליך והקצב רק מתגבר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

גם בעיות כמובן לא חסרות

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תודה על כמה מילים של אופטימיות לכבוד השנה החדשה! (ל"ת)
    תומר 01/01/2016 22:31
    הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: