כלכלת ישראל מציגה עוצמה - אז למה אף אחד לא בא?

אורי גלאי, מנ"ל סיגמא בית השקעות, מפרט את הסיבות לכך שהמשקיעים הזרים לא שמים כספם במשק המקומי
אורי גלאי | (3)

מאז הקמתה של הכלכלה הישראלית, ובעשור האחרון בפרט, היא מציגה עוצמה הולכת וגוברת. מכלכלה חקלאית התפתחנו לכלכלת טכנולוגיה, רפואה וביטחון. ישראל מהווה כאחד מאתרי החדשנות המובילים בעולם. האיתנות הכלכלית באה לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר במהלך המשבר הפיננסי של השנים האחרונות בארה"ב (2008) ואירופה (2011), כשהכלכלה הישראלית נפגעת רק באופן מתון ביחס למדינות העולם.

עם זאת, מפתיע שהמשקיעים הזרים נכנסים להשקעה בישראל במשורה ומחזורי המסחר בבורסה של ת"א נמוכים מאוד. אלה האחרונים הם אחד מנושאי הדיון המרכזיים סביב שולחנות הרגולטורים בישראל בהובלת הרשות לני"ע, שהובילה מהלך להחלפת תפקידי הניהול בבורסה במטרה לעורר את המוסד הפיננסי החשוב הזה. גם מעבר למחזורי המסחר, מעט מאוד חברות זרות נכנסות להשקיע בכלכלה הישראלית כמו גם קרנות השקעה.

משיחות עם משקיעים זרים מאירופה, ארה"ב ואסיה וגורמים בכירים בחברות הדירוג הבינלאומיות, אני מסיק שהכלכלה הישראלית סובלת משתי בעיות מרכזיות. הראשונה, הבעיה המדינית מול הפלסטינים. כל עוד לא יהיה תהליך מדיני אמיתי ומגעים רציניים לקראת חתימה על הסכם שלום - משקיעים זרים ימשיכו לחשוש מהשקעה מסיבית בכלכלה הישראלית. זה גם הגורם המרכזי שמונע מדירוג האשראי של ישראל לעלות לקבוצת ה-AA, שם מקומה הכלכלי הטבעי.

הבעיה השנייה, שמונעת משוק ההון והכלכלה לשגשג, היא הסיכון התפעולי/רגולטורי בישראל. השוק המקומי עבר בשנים האחרונות ממצב של תת רגולציה למצב של עודף רגולציה, וחמור מזה היא עברה למצב של חוסר וודאות רגולטורית, אשר לא מאפשר לייצר כר עבודה עסקי אמיתי - קשה מאוד לשכנע משקיעים לשים כספם במקום בו לא ברור איזו תקנה חדשה תצא מחר בבוקר ואיך היא עשויה לפגוע במודל העסקי הנוכחי.

לשמחתי, גם הרשות לני"ע מבינה סוף סוף את השפעת עודף הרגולציה במקומות מסוימים על הכלכלה הישראלית, ופועלת בנחישות לבצע התאמות מבורכות ברגולציה כדי להקל היכן שניתן. אולם שהבעיה הרגולטורית נותרת קשה ובעייתית, בהובלת הכנסת שמשנה חוקים ותקנות חדשות לבקרים, לעתים אף רטרואקטיבית, ומשנה כל פעם מחדש את חוקי המשחק. רק עתה אנו שומעים על שינויים מקוממים ברגולציה של משק החשמל בישראל.

חברות שהשקיעו מיליארדי שקלים במשך שנים רבות, על בסיס חוקים ותקנות של הרגולטור, סובלות מחוסר וודאות ומשינויים קדימה ואחורה שמעמידים בסכנה את השקעתן. זה נכון במשק החשמל, ונכון גם בתעשיות אחרות בישראל.

כדי לייצר סביבה עסקית בריאה ולהעלות את מחזורי המסחר בבורסה בישראל ולעודד יותר ויותר חברות להנפיק עצמן בבורסה, ולא רק למחוק ממסחר, על הרגולטורים להבין את תפקידם - עליהם להבין שהם הולכים על קו עדין ודק שבין הגנה מתבקשת על הצרכן לעידוד הצמיחה הכלכלית. חריגה מהקו לכל צד הינה בעלת השלכות מסוכנות לכלכלה, בין אם במצב של תת רגולציה ובין אם עודף רגולציה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

רק כשהרגולטורים השונים יבינו את תפקידם, שוק ההון יוכל לחזור להוות למרכז כלכלי שמניע את התעשייה הישראלית ומאפשר לכספי משקיעים זרים לשים כספם בכלכלה הישראלית, ובכך לדחוף את הכלכלה הישראלית קדימה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    סיגמא 04/05/2014 17:00
    הגב לתגובה זו
    במקום לתקוף את הרגולטור כדאי שתעשה בדק בית. אי אכיפת חוקי ניירות ערך, ואי אכיפת חוקי התעסוקה דורשים רגולציה. כל עוד אתה לא מקיים אותם אז יש סיבה לרגולציה.
  • 2.
    noamro 04/05/2014 13:51
    הגב לתגובה זו
    הכתב רושם את הסכסוך ישראלי-פלשתיני בתור הסיבה הראשונה. ממה שאני ראיתי אצל אנשי עסקים - אותם לא מעניין שום דבר בדרך אל הכסף. ואם הם באמת לא באים לכאן אז זה מסיבות עיסקיות ולא מוסריות
  • 1.
    רגולציה = שחיתות! 04/05/2014 13:19
    הגב לתגובה זו
    כל דבר בישראל - עוד פקיד, עוד שחיתות, עוד רגולציה, עוד שוחד. זו מהותה של עודף רגולציה. כל מהלך עסקי פה עובר דרך הפקידים.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.