כלכלת ישראל מציגה עוצמה - אז למה אף אחד לא בא?

אורי גלאי, מנ"ל סיגמא בית השקעות, מפרט את הסיבות לכך שהמשקיעים הזרים לא שמים כספם במשק המקומי
אורי גלאי | (3)

מאז הקמתה של הכלכלה הישראלית, ובעשור האחרון בפרט, היא מציגה עוצמה הולכת וגוברת. מכלכלה חקלאית התפתחנו לכלכלת טכנולוגיה, רפואה וביטחון. ישראל מהווה כאחד מאתרי החדשנות המובילים בעולם. האיתנות הכלכלית באה לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר במהלך המשבר הפיננסי של השנים האחרונות בארה"ב (2008) ואירופה (2011), כשהכלכלה הישראלית נפגעת רק באופן מתון ביחס למדינות העולם.

עם זאת, מפתיע שהמשקיעים הזרים נכנסים להשקעה בישראל במשורה ומחזורי המסחר בבורסה של ת"א נמוכים מאוד. אלה האחרונים הם אחד מנושאי הדיון המרכזיים סביב שולחנות הרגולטורים בישראל בהובלת הרשות לני"ע, שהובילה מהלך להחלפת תפקידי הניהול בבורסה במטרה לעורר את המוסד הפיננסי החשוב הזה. גם מעבר למחזורי המסחר, מעט מאוד חברות זרות נכנסות להשקיע בכלכלה הישראלית כמו גם קרנות השקעה.

משיחות עם משקיעים זרים מאירופה, ארה"ב ואסיה וגורמים בכירים בחברות הדירוג הבינלאומיות, אני מסיק שהכלכלה הישראלית סובלת משתי בעיות מרכזיות. הראשונה, הבעיה המדינית מול הפלסטינים. כל עוד לא יהיה תהליך מדיני אמיתי ומגעים רציניים לקראת חתימה על הסכם שלום - משקיעים זרים ימשיכו לחשוש מהשקעה מסיבית בכלכלה הישראלית. זה גם הגורם המרכזי שמונע מדירוג האשראי של ישראל לעלות לקבוצת ה-AA, שם מקומה הכלכלי הטבעי.

הבעיה השנייה, שמונעת משוק ההון והכלכלה לשגשג, היא הסיכון התפעולי/רגולטורי בישראל. השוק המקומי עבר בשנים האחרונות ממצב של תת רגולציה למצב של עודף רגולציה, וחמור מזה היא עברה למצב של חוסר וודאות רגולטורית, אשר לא מאפשר לייצר כר עבודה עסקי אמיתי - קשה מאוד לשכנע משקיעים לשים כספם במקום בו לא ברור איזו תקנה חדשה תצא מחר בבוקר ואיך היא עשויה לפגוע במודל העסקי הנוכחי.

לשמחתי, גם הרשות לני"ע מבינה סוף סוף את השפעת עודף הרגולציה במקומות מסוימים על הכלכלה הישראלית, ופועלת בנחישות לבצע התאמות מבורכות ברגולציה כדי להקל היכן שניתן. אולם שהבעיה הרגולטורית נותרת קשה ובעייתית, בהובלת הכנסת שמשנה חוקים ותקנות חדשות לבקרים, לעתים אף רטרואקטיבית, ומשנה כל פעם מחדש את חוקי המשחק. רק עתה אנו שומעים על שינויים מקוממים ברגולציה של משק החשמל בישראל.

חברות שהשקיעו מיליארדי שקלים במשך שנים רבות, על בסיס חוקים ותקנות של הרגולטור, סובלות מחוסר וודאות ומשינויים קדימה ואחורה שמעמידים בסכנה את השקעתן. זה נכון במשק החשמל, ונכון גם בתעשיות אחרות בישראל.

כדי לייצר סביבה עסקית בריאה ולהעלות את מחזורי המסחר בבורסה בישראל ולעודד יותר ויותר חברות להנפיק עצמן בבורסה, ולא רק למחוק ממסחר, על הרגולטורים להבין את תפקידם - עליהם להבין שהם הולכים על קו עדין ודק שבין הגנה מתבקשת על הצרכן לעידוד הצמיחה הכלכלית. חריגה מהקו לכל צד הינה בעלת השלכות מסוכנות לכלכלה, בין אם במצב של תת רגולציה ובין אם עודף רגולציה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

רק כשהרגולטורים השונים יבינו את תפקידם, שוק ההון יוכל לחזור להוות למרכז כלכלי שמניע את התעשייה הישראלית ומאפשר לכספי משקיעים זרים לשים כספם בכלכלה הישראלית, ובכך לדחוף את הכלכלה הישראלית קדימה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    סיגמא 04/05/2014 17:00
    הגב לתגובה זו
    במקום לתקוף את הרגולטור כדאי שתעשה בדק בית. אי אכיפת חוקי ניירות ערך, ואי אכיפת חוקי התעסוקה דורשים רגולציה. כל עוד אתה לא מקיים אותם אז יש סיבה לרגולציה.
  • 2.
    noamro 04/05/2014 13:51
    הגב לתגובה זו
    הכתב רושם את הסכסוך ישראלי-פלשתיני בתור הסיבה הראשונה. ממה שאני ראיתי אצל אנשי עסקים - אותם לא מעניין שום דבר בדרך אל הכסף. ואם הם באמת לא באים לכאן אז זה מסיבות עיסקיות ולא מוסריות
  • 1.
    רגולציה = שחיתות! 04/05/2014 13:19
    הגב לתגובה זו
    כל דבר בישראל - עוד פקיד, עוד שחיתות, עוד רגולציה, עוד שוחד. זו מהותה של עודף רגולציה. כל מהלך עסקי פה עובר דרך הפקידים.
זיו סגלזיו סגל
בלוגסטריט

לקראת סוף השנה: עדיפות למניות הקטנות

איזה מניות קטנות יכולת להתאושש מהקרשים ולמה המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מהמפולת של 2008?
זיו סגל |
שנת הלימודים האקדמית התחילה כך שלמגוון מנועי החשיבה שלנו מצטרפות השאלות של הסטודנטים. השנה השאלות משמעותיות במיוחד משום שהסטודנטים הצעירים הם המשקיעים החדשים שעליהם נבנות העליות הבאות. אם בעבר הייתי מלמד שוק ההון כ״חוכמת זקני וול סטריט״ לצעירים, היום המשוואה לפחות מתאזנת. האינטראקציה עם תלמידי מנהל עסקים נותנת לי הזדמנות לחוות את משקיעי הדור.   כאשר דיברתי על נושא תיקונים ומפולות בשווקים ואמרתי שמתי שהוא המשבר הבא יגיע והוא יהיה גדול יותר ממשבר 2008, סטודנטית שאלה אותי: למה בעצם חייב להיות משבר? לרגע עצרתי כי כאשר מתריסים מולך שאלה שהיא בניגוד ל״מובן מאליו״ זה כמו עצירת חירום במכונית.   ואז, פרסתי את משנתי הסדורה על ניפוח המחירים ושחיקת ערך הכסף, על מכפילים, על כך ששוק ההון הפך להיות סוג של משחק (ודיברנו על תרגיל הציוצים של אילון מאסק) אבל בעיקר התמקדתי בטבע האנושי. הטבע האנושי הוא דרמטי בכל הקשור להתנהגות המונים  ונוטה למצבי קיצון, למעלה ולמטה. מספיק שתראו את התנודתיות היומית / דו יומית במניות. אם תקחו עליות שערים רצופות שיצרו מציאות לפיה לדור המשקיעים החדשים אין ממש חווית מפולת בתודעה, תוסיפו לזה את כמות הכסף שנשפכה לשווקים ואת העובדה שמתי שהוא, איפה שהוא, יתגלה איזה אסון פיננסי שהחביאו מתחת לשטיח, מפולת היא רק עניין של זמן.   המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מ-2008 כי זאת הסטטיסטיקה של מפולת. יותר כסף מעורב, כוחות חזקים יותר מנפחים את המחירים למעלה. לכן, עוצמת ההתרסקות היא גדולה בהתאם.   ההקדמה נועדה לכוון אל העובדה שהיום נתחיל בהסתכלות על השוק. היינו עסוקים לאחרונה בסקטורים המרגשים: מטה וורס, טיפולים פסיכודליים ומיחשוב קוואנטום ואני חש צורך לעדכן עבורכם את הניתוח הטכני של מדדי המניות על מנת שנשמור על איזון.   נתחיל ב-S&P500. אנחנו נמצאים עכשיו בחודשים שנחשבים לטובים ביותר בשנה. נובמבר - ינואר. נראה כי אווירת השמחה הכללית מתקיימת. אבל, אתם יכולים לראות על הגרף שהמדד ״מתעייף״. שיפועי הקווים שעוקבים אחריו מתמתנים. אולי אף נראה תיקון ל - 4540 עוד בתוך תקופת שמחת סוף השנה. ההתנגדות היא ב-4700. מהלך מעל הרמה הזו ילמד כי שמחת ראש השנה תקפה כך שטכנית לא צריך למכור אל תוך עליות שיהיו אל מעל 4700 אלא להמשיך לעקוב.   מדד הראסל 2000, מדד שמיצג מניות קטנות יותר שהן הנהנות ביותר מעליות תחילת שנה חדשה נראה במצב טוב יותר מה-S&P500 כך שבהחלט אפשר לכוון את ההשקעה לכיוון המניות הקטנות יותר (נחשו איזה מניה היא בעלת המשקל הגבוה במדד? תשובה בסוף המאמר). שתי עובדות מהותיות מדברות בעד הראסל 2000. הראשונה היא שהוא פרץ רמת התנגדות שבלמה אותו תקופה ארוכה. מכאן אמור להיוולד מהלך עליות משמעותי. השנייה היא שהוא מתחזק בהשוואה ל-S&P500. על פי מסורת אפקט ינואר המניות הקטנות שעולות הן פעמים רבות אלו שירדו הרבה בשנה החולפת. זאת מכיוון שמנהלי השקעות נפטרים מהן לקראת דו״חות סוף השנה (שלקוחות לא ישאלו שאלות על ההשקעות ההפסדיות) ואז חוזרים לקנות אותן כמציאות בתחילת השנה. הדבר משתלב עם המאמרים שפרסמנו לא מזמן בדבר רכישת חבוטות.   שלוש מניות על הקרשים לעיונכם רוצים עוד מניות חבוטות (שלא נשמע חס וחלילה כמו מעודדים בקרב אגרוף...)? קבלו את AI מתחום הבינה המלאכותית. האתר Motley Fool  מציין אותה כאחד משתי מניות הבינה המלאכותית השוות ביותר לרכישה. על הגרף תוכלו לראות התרסקות פוסט הנפקה טיפוסית, משהו שגם כדאי שמשקיעים צעירים יראו. עכשיו היא מצאה בסיס תמיכה ממנו היא יכולה לעלות כמציאה. גם אל BYND אפשר להתייחס כאל מניה חבוטה (או בהומור מסוים, שחוטה). אספני מציאות יכולים לנסות לראות מה קורה סביב 70 דולר. היא יכולה להיות מציאה טכנית ברמות האלו. ונסיים בעוד הומור של וול סטריט. תסתכלו על הגרף של רובין הוד. המניה, HOOD, של החברה שמייצגת את כניסתם של המשקיעים החדשים, נמצאת גם היא על הקרשים. זאת בין היתר בשל הביקורת על המודל העסקי שלה. אבל, באזור ה - 34 דולר, הבאז סביב המניה יכול לחזור.   שיהיה בהצלחה בזירה!   ומי המניה עם המשקל הגבוה ביותר בראסל 2000? AMC... עוד משהו שמעלה חיוך קטן.