כלכלת ישראל מציגה עוצמה - אז למה אף אחד לא בא?

אורי גלאי, מנ"ל סיגמא בית השקעות, מפרט את הסיבות לכך שהמשקיעים הזרים לא שמים כספם במשק המקומי
אורי גלאי | (3)

מאז הקמתה של הכלכלה הישראלית, ובעשור האחרון בפרט, היא מציגה עוצמה הולכת וגוברת. מכלכלה חקלאית התפתחנו לכלכלת טכנולוגיה, רפואה וביטחון. ישראל מהווה כאחד מאתרי החדשנות המובילים בעולם. האיתנות הכלכלית באה לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר במהלך המשבר הפיננסי של השנים האחרונות בארה"ב (2008) ואירופה (2011), כשהכלכלה הישראלית נפגעת רק באופן מתון ביחס למדינות העולם.

עם זאת, מפתיע שהמשקיעים הזרים נכנסים להשקעה בישראל במשורה ומחזורי המסחר בבורסה של ת"א נמוכים מאוד. אלה האחרונים הם אחד מנושאי הדיון המרכזיים סביב שולחנות הרגולטורים בישראל בהובלת הרשות לני"ע, שהובילה מהלך להחלפת תפקידי הניהול בבורסה במטרה לעורר את המוסד הפיננסי החשוב הזה. גם מעבר למחזורי המסחר, מעט מאוד חברות זרות נכנסות להשקיע בכלכלה הישראלית כמו גם קרנות השקעה.

משיחות עם משקיעים זרים מאירופה, ארה"ב ואסיה וגורמים בכירים בחברות הדירוג הבינלאומיות, אני מסיק שהכלכלה הישראלית סובלת משתי בעיות מרכזיות. הראשונה, הבעיה המדינית מול הפלסטינים. כל עוד לא יהיה תהליך מדיני אמיתי ומגעים רציניים לקראת חתימה על הסכם שלום - משקיעים זרים ימשיכו לחשוש מהשקעה מסיבית בכלכלה הישראלית. זה גם הגורם המרכזי שמונע מדירוג האשראי של ישראל לעלות לקבוצת ה-AA, שם מקומה הכלכלי הטבעי.

הבעיה השנייה, שמונעת משוק ההון והכלכלה לשגשג, היא הסיכון התפעולי/רגולטורי בישראל. השוק המקומי עבר בשנים האחרונות ממצב של תת רגולציה למצב של עודף רגולציה, וחמור מזה היא עברה למצב של חוסר וודאות רגולטורית, אשר לא מאפשר לייצר כר עבודה עסקי אמיתי - קשה מאוד לשכנע משקיעים לשים כספם במקום בו לא ברור איזו תקנה חדשה תצא מחר בבוקר ואיך היא עשויה לפגוע במודל העסקי הנוכחי.

לשמחתי, גם הרשות לני"ע מבינה סוף סוף את השפעת עודף הרגולציה במקומות מסוימים על הכלכלה הישראלית, ופועלת בנחישות לבצע התאמות מבורכות ברגולציה כדי להקל היכן שניתן. אולם שהבעיה הרגולטורית נותרת קשה ובעייתית, בהובלת הכנסת שמשנה חוקים ותקנות חדשות לבקרים, לעתים אף רטרואקטיבית, ומשנה כל פעם מחדש את חוקי המשחק. רק עתה אנו שומעים על שינויים מקוממים ברגולציה של משק החשמל בישראל.

חברות שהשקיעו מיליארדי שקלים במשך שנים רבות, על בסיס חוקים ותקנות של הרגולטור, סובלות מחוסר וודאות ומשינויים קדימה ואחורה שמעמידים בסכנה את השקעתן. זה נכון במשק החשמל, ונכון גם בתעשיות אחרות בישראל.

כדי לייצר סביבה עסקית בריאה ולהעלות את מחזורי המסחר בבורסה בישראל ולעודד יותר ויותר חברות להנפיק עצמן בבורסה, ולא רק למחוק ממסחר, על הרגולטורים להבין את תפקידם - עליהם להבין שהם הולכים על קו עדין ודק שבין הגנה מתבקשת על הצרכן לעידוד הצמיחה הכלכלית. חריגה מהקו לכל צד הינה בעלת השלכות מסוכנות לכלכלה, בין אם במצב של תת רגולציה ובין אם עודף רגולציה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

רק כשהרגולטורים השונים יבינו את תפקידם, שוק ההון יוכל לחזור להוות למרכז כלכלי שמניע את התעשייה הישראלית ומאפשר לכספי משקיעים זרים לשים כספם בכלכלה הישראלית, ובכך לדחוף את הכלכלה הישראלית קדימה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    סיגמא 04/05/2014 17:00
    הגב לתגובה זו
    במקום לתקוף את הרגולטור כדאי שתעשה בדק בית. אי אכיפת חוקי ניירות ערך, ואי אכיפת חוקי התעסוקה דורשים רגולציה. כל עוד אתה לא מקיים אותם אז יש סיבה לרגולציה.
  • 2.
    noamro 04/05/2014 13:51
    הגב לתגובה זו
    הכתב רושם את הסכסוך ישראלי-פלשתיני בתור הסיבה הראשונה. ממה שאני ראיתי אצל אנשי עסקים - אותם לא מעניין שום דבר בדרך אל הכסף. ואם הם באמת לא באים לכאן אז זה מסיבות עיסקיות ולא מוסריות
  • 1.
    רגולציה = שחיתות! 04/05/2014 13:19
    הגב לתגובה זו
    כל דבר בישראל - עוד פקיד, עוד שחיתות, עוד רגולציה, עוד שוחד. זו מהותה של עודף רגולציה. כל מהלך עסקי פה עובר דרך הפקידים.
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.