כלכלת ישראל מציגה עוצמה - אז למה אף אחד לא בא?
מאז הקמתה של הכלכלה הישראלית, ובעשור האחרון בפרט, היא מציגה עוצמה הולכת וגוברת. מכלכלה חקלאית התפתחנו לכלכלת טכנולוגיה, רפואה וביטחון. ישראל מהווה כאחד מאתרי החדשנות המובילים בעולם. האיתנות הכלכלית באה לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר במהלך המשבר הפיננסי של השנים האחרונות בארה"ב (2008) ואירופה (2011), כשהכלכלה הישראלית נפגעת רק באופן מתון ביחס למדינות העולם.
עם זאת, מפתיע שהמשקיעים הזרים נכנסים להשקעה בישראל במשורה ומחזורי המסחר בבורסה של ת"א נמוכים מאוד. אלה האחרונים הם אחד מנושאי הדיון המרכזיים סביב שולחנות הרגולטורים בישראל בהובלת הרשות לני"ע, שהובילה מהלך להחלפת תפקידי הניהול בבורסה במטרה לעורר את המוסד הפיננסי החשוב הזה. גם מעבר למחזורי המסחר, מעט מאוד חברות זרות נכנסות להשקיע בכלכלה הישראלית כמו גם קרנות השקעה.
משיחות עם משקיעים זרים מאירופה, ארה"ב ואסיה וגורמים בכירים בחברות הדירוג הבינלאומיות, אני מסיק שהכלכלה הישראלית סובלת משתי בעיות מרכזיות. הראשונה, הבעיה המדינית מול הפלסטינים. כל עוד לא יהיה תהליך מדיני אמיתי ומגעים רציניים לקראת חתימה על הסכם שלום - משקיעים זרים ימשיכו לחשוש מהשקעה מסיבית בכלכלה הישראלית. זה גם הגורם המרכזי שמונע מדירוג האשראי של ישראל לעלות לקבוצת ה-AA, שם מקומה הכלכלי הטבעי.
הבעיה השנייה, שמונעת משוק ההון והכלכלה לשגשג, היא הסיכון התפעולי/רגולטורי בישראל. השוק המקומי עבר בשנים האחרונות ממצב של תת רגולציה למצב של עודף רגולציה, וחמור מזה היא עברה למצב של חוסר וודאות רגולטורית, אשר לא מאפשר לייצר כר עבודה עסקי אמיתי - קשה מאוד לשכנע משקיעים לשים כספם במקום בו לא ברור איזו תקנה חדשה תצא מחר בבוקר ואיך היא עשויה לפגוע במודל העסקי הנוכחי.
- האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
- להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לשמחתי, גם הרשות לני"ע מבינה סוף סוף את השפעת עודף הרגולציה במקומות מסוימים על הכלכלה הישראלית, ופועלת בנחישות לבצע התאמות מבורכות ברגולציה כדי להקל היכן שניתן. אולם שהבעיה הרגולטורית נותרת קשה ובעייתית, בהובלת הכנסת שמשנה חוקים ותקנות חדשות לבקרים, לעתים אף רטרואקטיבית, ומשנה כל פעם מחדש את חוקי המשחק. רק עתה אנו שומעים על שינויים מקוממים ברגולציה של משק החשמל בישראל.
חברות שהשקיעו מיליארדי שקלים במשך שנים רבות, על בסיס חוקים ותקנות של הרגולטור, סובלות מחוסר וודאות ומשינויים קדימה ואחורה שמעמידים בסכנה את השקעתן. זה נכון במשק החשמל, ונכון גם בתעשיות אחרות בישראל.
כדי לייצר סביבה עסקית בריאה ולהעלות את מחזורי המסחר בבורסה בישראל ולעודד יותר ויותר חברות להנפיק עצמן בבורסה, ולא רק למחוק ממסחר, על הרגולטורים להבין את תפקידם - עליהם להבין שהם הולכים על קו עדין ודק שבין הגנה מתבקשת על הצרכן לעידוד הצמיחה הכלכלית. חריגה מהקו לכל צד הינה בעלת השלכות מסוכנות לכלכלה, בין אם במצב של תת רגולציה ובין אם עודף רגולציה.
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- F‑35, איירבוס וגם אנבידיה: סעודיה מכוונת הכי גבוה בדרך להפוך למוקד תחבורה אזורי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
רק כשהרגולטורים השונים יבינו את תפקידם, שוק ההון יוכל לחזור להוות למרכז כלכלי שמניע את התעשייה הישראלית ומאפשר לכספי משקיעים זרים לשים כספם בכלכלה הישראלית, ובכך לדחוף את הכלכלה הישראלית קדימה.
- 3.סיגמא 04/05/2014 17:00הגב לתגובה זובמקום לתקוף את הרגולטור כדאי שתעשה בדק בית. אי אכיפת חוקי ניירות ערך, ואי אכיפת חוקי התעסוקה דורשים רגולציה. כל עוד אתה לא מקיים אותם אז יש סיבה לרגולציה.
- 2.noamro 04/05/2014 13:51הגב לתגובה זוהכתב רושם את הסכסוך ישראלי-פלשתיני בתור הסיבה הראשונה. ממה שאני ראיתי אצל אנשי עסקים - אותם לא מעניין שום דבר בדרך אל הכסף. ואם הם באמת לא באים לכאן אז זה מסיבות עיסקיות ולא מוסריות
- 1.רגולציה = שחיתות! 04/05/2014 13:19הגב לתגובה זוכל דבר בישראל - עוד פקיד, עוד שחיתות, עוד רגולציה, עוד שוחד. זו מהותה של עודף רגולציה. כל מהלך עסקי פה עובר דרך הפקידים.
הונאה פיננסית (X)עושר שלא ביושר - התופעה שמתפשטת בזירה העסקית בישראל
במהלך השנים האחרונות נחשפנו לשורה ארוכה של פרשות הונאה שהותירו אחריהן שובל של עשרות אלפי נפגעים והפסדים מצטברים של מאות מיליוני שקלים: מקריסת קרן קלע של אמיר ברמלי, דרך פרשות נטו פיננסים, סלייס, גלובל פייננס, ועד למיזמים רבים של חברות השקעה למיניהן, שהוכיחו כי חלום העושר המהיר מסתיים באסון למשקיעים
גם בעולם פרשות כמו קריסת אנרון, נפילתו של ברני מיידוף או מעלליו של ברני קורנפלד, שבהן נפלו גם משקיעים ישראלים, מחזקות את אותה מסקנה: יש אנשים שלא כדאי להשקיע איתם. וורן באפט היטיב לנסח זאת כשאמר "כשאתה מחפש אנשים להשקיע איתם, חפש שלוש תכונות: יושרה, אינטליגנציה ומרץ. ואם אין להם את הראשונה – השתיים האחרות יחסלו אותך."
בעולם ההשקעות, שבו החלטה אחת עשויה לייצר ערך עצום או למחוק הון שנצבר, דברי באפט מקבלים משנה תוקף. אינטליגנציה ומרץ הם אמנם תנאי הכרחי להצלחה, אך ללא יושרה, הם עלולים להפוך לחרב פיפיות.
גם בתנ"ך יש נגיעה בנקודה זו. ירמיהו הנביא אמר "עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל". פסוק שרלוונטי גם להיום: עושר שלא ביושר פשוט לא מחזיק. הוא מתפורר, ומשאיר אחריו רק חרפה.
הבעיה אינה מסתכמת בכך שהעושר המושג בתרמית מתקבל לעיתים ללא סנקציה אלא שהוא אף זוכה לא פעם להערכה ולהערצה. בעולם שבו הצלחה נמדדת בעיקר בכסף, משקיעים, לקוחות והציבור מתרשמים מהמספרים בלבד, מבלי לשאול כיצד הושגו. כך הופכים לעיתים הרמאים לאייקוני הצלחה, דמויות מופת כביכול. ההערצה הזו מסוכנת במיוחד, משום שהיא יוצרת תמריץ לדור חדש של רמאים ללכת בדרכם.
- הגלגל שלך גמור: חמישה תושבי מזרח ירושלים נעצרו בחשד לעוקץ שיטתי
- הודעות פרטיות מסלבס ומבצעי חיסול מעכשיו לעכשיו: חודש הקניות מביא איתו גם הונאות מבוססות AI.
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למעשה, משקיעים פרטיים נגררים אחרי "סיפורי הצלחה" חריגים, גם אם מודעים לכך שהשיטה לא לגמרי נקייה. במספר הזדמנויות עסקתי בסוגיה "למה משקיעים עם נוכלים", והצגתי סיפורים שמוכיחים שההערצה לרווחיות מיידית מקנה לגיטימציה לרמאות.
הפגנה פלסטינית בלונדון, קרדיט: גרוקהבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
העלייה החדה באנטישמיות בבריטניה החלה לגבות קורבנות עם הפיגוע במנצ'סטר וכעת מביאה לשבר באוכלוסיה היהודית, כאשר בשכונת גולדרס גרין,שכונה עם אוכלוסיה יהודית גדולה, יהודים רבים מוכרים כעת את בתיהם ומתכננים הגירה מבריטניה
מאז ה-7 לאוקטובר, קצב ההטרדות וההתקפות האנטישמיות על הקהילה היהודית בבריטניה עלה משמעותית ורבים מחברי הקהילה מרגישים הרבה פחות בטוחים. תחושה זו צוברת תאוצה עם ממשלה בריטית שחלקה אנטי ישראלית וחלקה הקטן אפילו אנטישמי.
הפיגוע שהתרחש לא מזמן בבית כנסת בעיר מנצ'סטר היווה זעזוע נוסף ליהודים בממלכה ובהם תושבי שכונת גולדרס גרין Golders Green בצפון מערב לונדון, שידועה כמרכזה הגדול של הקהילה היהודית בבריטניה, המונה מאות אלפי חברים. כ-50% מתושבי השכונה מזדהים כיהודים, אחוז מהגבוהים באירופה. יחד עם השכונות הסמוכות המפסטד, הנדון ופינצ'לי, מונה האוכלוסייה היהודית באזור כ-55,000 נפש. תושבי השכונה חוו בעצמם לפני כשנה ניסיון פיגוע שהסתיים בשלום וכעת בא הרצח הטרוריסטי הכפול.
הזעזוע הפעם התחיל להניע שבר טקטוני. יהודים התחילו למכור את בתיהם בגולדרס גרין ובקצב הולך וגובר וחלקם עולים או מתעתדים לעלות לישראל. זה לא שהמצב בישראל טוב יותר. רחוק מכך כמובן. אך כפי שהעיד בפניי עולה חדש משם: "אם אני עומד בכל מקרה להיפגע כי אני יהודי, אז לפחות שזה יקרה במולדת שלי".
כדור שלג - 10% מהבתים מוצעים למכירה
הסיטואציה בגולדרס גרין מורכבת. סמוך לה ישנן שכונות המאכלסות הרבה מאד מוסלמים. כך למשל שכונת Cricklewood כמו גם שכונות שאף הן אינן מרוחקות דוגמת Willesden Green, Kilburn, Hendon ועוד. לא פלא, אם כן, שמי שקונה את הבתים והדירות מידי היהודים הם כמעט אך ורק מוסלמים, בעיקר פקיסטניים. האוכלוסיה המוסלמית גדלה בבריטניה במהירות, האוכלוסיה הבריטית המקורית מצטמצמת וכך קורה שליהודים שעושים זאת אין באמת ברירה, מסתבר שאין כמעט קונים אחרים.
- אירופה בעליות, החוזים בוול סטריט בירוק בוהק
- החוזים מצביעים על פתיחה שלילית, ומה קורה בקריפטו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרוב ל-10% מהבתים והדירות בשכונה מוצעים כעת למכירה, שיעור אדיר לכל הדעות. זה מעורר חשש כבד, בבחינת "האחרון יכבה את האור" וגל המכירות צובר תאוצה כאשר מחירי הנדל"ן יורדים במהירות. מכיוון שרבים מהיהודים שם דתיים, רבים מחליטים לעבור לישראל, אם כבר אז כבר.
