מלחמה גנרית: המאבק על ה-Rituxan גועש

שלמה גרינברג, פרשן וול סטריט של אתר Bizportal, מתייחס למירוצים והתחרויות אחר תרופות העל בתעשייה הגנרית. Rituxan כמשל

בשנים הקרובות יפקעו ההגנות למספר הולך וגדל של תרופות-על. פקיעת ההגנה על תרופת-על יוצרת פוטנציאל שוק אדיר מימדים לחברות הגנריות המסוגלות לצאת עם תחליפים. הפוטנציאל הזה הביא במהלך השנים לגידול מרשים במספר החברות שנכנסות לתחום הגנרי, מחברות ענק פרמקולוגיות במקור שראו את הפוטנציאל והחליטו להיכנס לתחום באמצעות רכישות ומיזוגים, כמו נובארטיס (סימול: NVS) שנכנסה בגדול לתחום באמצעות רכישת Sandoz או סנופי (סימול: SNY) ואפילו פייזר (סימול: PFE) שעדיין מהססת דרך חברות שזיהו את הנישה בחיתוליה וצמחו בתוכה, כמו טבע (סימול: TEVA) או מאיילאן (סימול: MYL) וחברות חדשות, הודיות וסיניות בעיקר, שהחלו להיכנס לתחום בשנים האחרונות ובהצלחה מרשימה. עליית התעשייה הגנרית הכימית

התעשייה הגנרית היא למעשה תוצר של הקפיטליזם בארה"ב. התעשיינים האמריקנים, מיד לאחר שארה"ב זכתה בעצמאות, דרשו להבטחת פירות השקעתם מפני תחרות ולאורך זמן. לקח זמן רב עד שסודרו חוקי הגנת הפטנטים וההגדרות לגבי מהי בדיוק תרופה גנרית. בשנת 1984 העבירו הסנטורים האטש ווקסמן את ה-Drug Price Competition and Patent Term Restoration Act שהסדיר סופית את הנושא הגנרי לתחום הפרמקולוגי. אלי הורוביץ ז"ל (וזאת מידע אישי שלנו), הבין כבר אז וחזה בדייקנות את הפוטנציאל הגנרי. הוא החליט ללכת בכיוון, החלטה שנתנה לטבע מקדמה והפכה אותה לחברה הגנרית המובילה שהיא היום. התעשייה הגנרית עדיין קטנה יחסית, ומגלגלת כ-70 מיליארד דולרים (סכום זניח בהשוואה לתעשייה הרפואית הפרמקולוגית). אבל בעשור הבא תגדל התעשייה הזו משמעותית עקב פקיעה של אינספור פטנטים פרמקולוגיים.

התפתחות התעשייה הגנרית הביולוגית

במהלך שנות התשעים ובעזרת ההתקדמות הטכנולוגית, החלו להגיע לשוק תרופות ביולוגיות חדשניות המתבססות על חלבונים בעיקר, אבל לא רק. הפריצה הטכנולוגית שהחלה בשנות ה-60 הביאה להקמת חברות ביו טכנולוגיות כמו ג'נאטק (אז DNA) , אמג'ן (סימול: AMGN) ו-Chiron (אז CHIR) בשנות ה-70, שהגיעו לוול סטריט בתחילת העשור שלאחר מכן ויצרו חלום אדיר ובועת ענק. היו ביניהן גם חברות ביו ישראליות שהשתתפו בחגיגות הגיוסים, כמו אינטר פארם וביו טכנולוגיה כללית (היום סאביינט). הבלון הטכנולוגי של שנות ה-80 התפוצץ לבסוף כי המוצרים עצמם הגיעו לשוק, לרופאים ולחולים, רק לקראת סוף שנות ה-90. אבל בסוף המאה הצטרפו החברות הביו-טכנולוגיות שוב למנפחי הבועה של 2000. תרופות הביו הצריכו פיתוח של כללי אישור חדשים של ה-FDA, שונים מאלו של התרופות הפרמקולוגיות ותהליך האישור שלהן היה ארוך מאוד והססני, אבל לבסוף יישרה ה-FDA את ההדורים וחלק גדול מהתרופות החדשות, הביולוגיות, הפכו לתרופות-על.

ענקיות התרופות השוויצריות, Roche Holding AG (סימול: RHHBY) ונובארטיס (סימול: NVS) היו הראשונות להבין את מה שקורה ורכשו את האמריקניות המובילות ג'אנאטק ואת קיירון, בהתאמה. רכישת ג'אנאטק, "היהלום הביו טכנולוגי" דאז, הייתה סיפור גדול בוול סטריט. החברה הונפקה באמצע שנות ה-80, ובשנת 1990 רכשה במפתיע ענקית התרופות השוויצרית Roche Holding AG (סימול: RHHBY),בעסקת M&A ענקית במניות ובמזומן 70% ממניות ג'אנאטק. שנה מאוחר יותר מכרה החברה השוויצרית כ-14% מהחזקותיה בג'אנאטק בהנפקה ציבורית חמה ביותר, וירדה בהחזקתה ל-56%. בסוף 2009 רכשו השוויצרים את יתרת 44% בעבור 46.8 מיליארד במזומן. בסה"כ שילמו השוויצרים מעל ל-70 מיליארד עבור ג'אנאטק, אבל למרות המחיר הייתה זו רכישה מדהימה ל-Roche. כי זו הראשונה הוציאה לשוק סדרה ארוכה של תרופות-על מהסוג של התרופה האנטי סרטנית, ה-Rituxan, האבסטין שמטפלת בכלי דם, ה-Herceptin לטיפול בסרטן השד ואחרות.

התעשייה הגנרית הביו טכנולוגית, שנקראת הביו סימילארית, עדיין בחיתוליה. רק לאחרונה פרשה ה-FDA עבור היצרניות הגנריות של התעשייה, המפה דומה לזו שקיימת בתעשייה הפרמקולוגית. החלק הקשה הוא בהגדרה - לא מוצר ביו סימילארי כמוצר גנרי כימי. הבעיה אפילו מסובכת יותר לאור כניסת הביו, באמצעות מהפכות הטכנולוגיות והאינפורמציה, לרפואה וחלק לא מבוטל של תרופות הן עירוב פרמקולוגי-ביולוגי, ה-Rituxan כדוגמא אחת בולטת. אין לנו ספק שב-FDA כבר מכינים שדרוג למפת הדרכים החדשה. בכל מקרה, התחום התעשייתי שימשיך לצמוח בגדול, בין אם במיתון או בצמיחה, הוא הגנרי. אין לנו ספק שיותר ויותר חברות יכנסו, בעיקר בשל העלויות. ההגנה על ה-Rituxan באירופה תפקע ב-2015 ובארה"ב ב-2018, לכן יש לצפות לבאות. ההיסטוריה של ה-Rituxan

בשנת 1976 זכו שני מדענים יהודים, מילשטיין וקוהלר, בפרס נובל לכימיה על הפרדת נוגדנים. תהליך שנחשב באותה תקופה כבלתי אפשרי. ג'אנאטק, ביחד עם חברה בשם איידק, היום ביוג'ן / איידק (סימול: BIIB) רכשו את זכויות הפיתוח, ולאחר 20 שנה ובעלות כוללת של למעלה מחצי מיליארד דולרים הצליחו לפתח ב-1996 נוגדן מסחרי. שנה לאחר מכן, ב-1997, אושר הנוגדן ע"י ה-FDA תחת השם המסחרי MabThera®. בשנה הראשונה למכירות הניבה התרופה 5.5 מיליון דולרים בלבד (בניגוד ל-100 פלוס שהבטיחו האנליסטים). אבל 6 שנים מאוחר יותר, עברו המכירות את מיליארד הדולרים. ב-2010 עברו את רף ה-6 מיליארד. בסה"כ התרופה הכניסה עד כה למעלה מ-40 מיליארד דולרים לקופתן של רוש וביוג'ן. אורך תהליך הפיתוח, הבדיקה, האישור והעלות של ה-Rituxan אינם יוצאי דופן.

חשוב שמשקיעי חלום, ש"מרימים" כל מניה של חברה שזכתה באישור על רישום פטנט לחלל, וכאלו שקונים מניות של חברות תאי גזע או חלומיות-רפואיות אחרות יבינו את התהליך. העובדה למשל שחברה מסוימת מקבלת אישור על פטנט רק מבטיחה שמרגע האישור ועד לתרופה יעברו שנים רבות, יעלה המון כסף, המניה תתנהג כיו-יו והסיכוי הריאלי להגיע לשוק הוא פחות מ-1 ל-100. חשוב שהמשקיעים יבינו שעל מנת לפתח, לייצר ולהגיע לרופא ולחולה עם תרופה, כל תרופה חדשה מצריכה מוחות, המון כסף לפיתוח וייצור וגם, אינשאללה, לשיווק (בתרופת על זה יכול להגיע ל-2-3 מיליארד). בל נשכח שגם עקשנות, דבקות במטרה, המון סבלנות והמון מזל חשובים להגעתה לשימוש. צריך להתכונן להמון אכזבות בדרך (זוכרים את פרוטליקס?) וחשוב להתייעץ, לא פלא שההגנה ניתנת ל-20 שנה. אז מי הנלחמים על ה-Rituxan?

ב-15 שנות קיומה של התרופה בשוק, המכירות עלו וממשיכות לעלות בכל שנה. היום, מדובר בעוגה ששווה כ-7 מיליארד דולר וכולה בידי רוש וביוג'ן. מה שקורה לאחר פקיעת ההגנה על תרופת-על שונה מתרופה לתרופה ומחברה לחברה. אבל בגדול - המחיר יורד משמעותית. סך המכירות גדלות משמעותית (בדיוק כפי שקורה אם מורידים מחיר של צעצוע אלקטרוני). חברה שאיבדה את הפטנט עוברת שינוי יסודי. תרופת העל הגדולה בהיסטוריה, הליפיטור של פייזר - התרופה כנגד כולסטרול, שמכירותיה השנתיות ערב פקיעת הפטנט הגיעו ל-12 מיליארד פקעה בארה"ב בנובמבר 2011 (ההגנה ברחבי העולם פגה כבר ב-2010). ההערכה היא שפייזר תמכור השנה ליפיטור בכ-4 מיליארד דולרים, כשליש מהמכירות ב-2011 ובמחיר נמוך בהרבה. לא רק שההכנסות מהתרופה נפלו בכשני שלישים, אלא גם ההוצאות על מכירת הליפיטור עלו משמעותית. פייזר הקצתה כ-630 מיליון דולרים לצורך השיווק. אם משתמשים בליפיטור כדוגמא, אזי כ-4.6 מיליארד דולרים, במקרה של ה-Rituxan, יעברו לחברות אחרות גנריות - על סכום כזה שווה להילחם. טבע (סימול: TEVA), עם נובארטיס לצדה, מובילה את התחום הגנרי בעולם. היא נכנסה לתחום הביו סימילארי בעוצמה, באמצעות רכישות ושתפי"ם. לפני 3 שנים נכנסה להסכם שת"פ עם החברה השוויצרית Lonza (סימול: LZAGY), על מנת לצאת עם כמה תרופות-על ביו סימילאריות שה-Rituxan הייתה הראשונה ביניהן. לאחרונה עצרה טבע את הפעילות שנמצאת בשלב השלישי של הניסויים הקליניים. הסיבה, חוסר בהירות לגבי הדרישות לתרופה הגנרית באירופה ובארה"ב. טבע נחשבת כמובילה במירוץ, אבל התחרות עדיין לא הסתיימה ונושפות בעורפה חברת הבת של נובארטיס, סאנדוז, שנכנסה גם היא לשלב השלישי וחברת Celltrion הקוריאנית (שמניותיה נסחרות בבורסה של סיאול - 068270.KQ). כמותן משתתפות בתחרות Quintiles Transnational האמריקנית, שהפכה לפרטית ב-2004 ופועלת (בין השאר) בישראל - והפתעה - גם סמסונג במירוץ.

החטיבה הביו סימילארית של סמסונג אלקטרוניקס (סימול: SSNLF) ביחד עם ביוג'ן (סימול:BIIB) הולכת על הנושא. Samsung BioLogics, מדברת על התחום הגנרי הביו טכנולוגי בלא פחות התלהבות מאשר החברה מדברת על הטלפון החכם. לטענתם כבר ב-2015 הם מתכוונים להוביל את התחום. הנהלת סמסונג מסבירה את בטחונה ש"עולם הביו טכנולוגיה מתאפיין ביכולת לחדשנות ומכירה, אבל חסר מאוד ביכולות הייצור", אמר נשיא החטיבה, Tae-Han Kim, "המומחיות של סאמסונג היא דווקא בייצור יעיל וזול. אנחנו מסוגלים להביא את מחיר הנוגדנים היקר לשימוש כללי". השבוע נודע שגם החברה הגרמנית הותיקה Boehringer Ingelheim מצטרפת לאחר שהודיעה שגייסה 306 חולים לניסוי הקליני שהיא מבצעת - כל אלו לפני שידוע מה עושות חברות אחרות.

מוסר ההשכל

ה-Rituxan הובילה את מניית ג'אנאטק בזמנו על כנפי החלום שיצרה ולאחר מכן עזרה למניית ROCHE. כיום, היא יוצרת חלום לחברות הגנריקה. הבאנו את הקטע המוזכר בשביל דבר אחר לחלוטין - על מנת שמשקיעים שאינם מנוסים יפעלו עם רגליים על הקרקע. מי שרוצה להבין בנושא הפער בין חלום למציאות טיפה יותר, יש ראיון מצוין בנושא עם מר Geert Kersten שמוביל את חברת החלום CEL-SCI Corporation (סימול: CVM). המגזין פורבס מכנה אותו כאחד המומחים המובילים בתחום התרופות. כבר הזכרנו את החברה והשת"פ עם טבע לפיתוח תרופת ה-Multikine שנמצאת בשלב השלישי והאחרון של הניסויים הקליניים. היאצפויה לשמש לטיפול בסרטן הצוואר והראש. הצעתנו היא

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כפיר 10/10/2012 10:05
    הגב לתגובה זו
    הכתבה שלך היום תפורה לרכישת חברה כמו פרוטליקס או שאני לא מבין שום דבר מה זה ביוסימילאר אם לא פרןטליקס ? מחכה לתגובתך בברכת יום מבורך כפיר