מנכ"ל סטיקספיי: "צופים להכפיל את ההכנסות כל שנה בשנים הקרובות"
מניית סטיקספיי סטיקספיי קרסה ב-98.5% מהשיא, אבל האם יש לה תקומה? החברה דיווחה על קבלת הזמנה לשבבים שלה המשמשים לבניית אנטנה אלקטרונית בסך של 20 מיליון דולר. זוהי הזמנת המשך מאותו לקוח שביצע הזמנה דומה בספטמבר האחרון בסך של 4 מיליון דולר. "אנחנו מצפים להזמנות נוספות", אומר לנו המנכ"ל ניר ברקן בשיחה, ואם הוא צודק אז ההכנסות של החברה אכן צפויות לצמוח בשיעור משמעותי.
סטיקספיי הוקמה ב-2011 על ידי יואל גת, ממקימי גילת, והוא ניהל אותה כמעט עד פטירתו לפני שנתיים. החברה פועלת בתחום התקשורת הלווינית ומפתחת שבבים גם ליחידות הקרקעיות וגם ללוויינים בחלל, זאת לצד אנטנות קרקעיות ואנטנות ללוויינים. סוג אחד של שבבים שהחברה מפתחת משומש במודמים שבתוך הלווין ובקרקע שמשמשים כמו מרכזייה ומחברים את הכלי לתקשורת הלוויינית. סוג אחר הוא שבבים שיוצרים אנטנה אלקטרונית שבניגוד לאנטנה פיזית, שמתחברת לכלי פיזית, מתחברת באופן דיגיטלי, מה שמאפשר גם תקשורת למספר אזורים בו זמנית. השבבים עוברים תקינה לכל המשימות בחלל בכל שכבות האטמוספירה.
החברה מוזגה לספאק בשם אנדורנס לפי שווי של כ-650 מיליון דולר. השווי עלה למעל 4 מיליארד דולר בסוף שנת 2022 אבל המשקיעים לא עשו איתה חסד וכנראה שבצדק. החברה פעלה על שני צירים בו זמנית שדרשו הוצאות מאוד גבוהות. הציר הראשון היה ייצור של חלק בלווין, מה שדרש ממנה הוצאות גבוהות על פיתוח, ייצור וכוח אדם וגם שם אותה כמתחרה לענקיות בתחום, והתחום השני הוא פיתוח של שבבים וטכנולוגיה שהיא צפתה באותה תקופה שהולכת להבשיל בעוד כמה שנים.
המנייה קרסה והיום היא נסחרת במחיר של 61 סנט לפי שווי של 51 מיליון דולר, אחרי שבדרך הושקעו מאות מילוני דולרים בפיתוח שכרגע נעלמו בחלל, אבל יכול להיות שהם ינחתו חזרה ועוד ישיאו דיבידנדים.
- פלנט לאבס בדרך לרווחיות והמניה מזנקת ב-38%
- גילת זכתה בחוזה בפרו בהיקף 60 מיליון דולר; המניה עולה 5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית סטיקספיי מאז המיזוג לספאק
ברבעון הראשון של השנה החברה הכניסה 1.9 מיליון דולר בהשוואה ל-2.4 מיליון דולר ברבעון המקביל כאשר ההפסד למנייה עמד על 11 סנט בהשוואה ל-40 סנט ברבעון המקביל. לחברה היום מזומנים ושווי מזומנים בסך 10 מיליון דולר בהשוואה ל-14 מיליון דולר ברבעון המקביל. בשנת 2023 תזרים המזומנים החופשי עמד על מינוס 9.3 מיליון דולר וזאת בהשוואה לתזרים שלילי של 4.5 מיליון דולר שנה לפני כן.
ניר ברקן מונה למנכ"ל החברה לפני שנה אחרי תקופה שאופיינה בחוסר יציבות. המנכ"ל הראשון, דוד ריפשטיין, החזיק זמן קצר במיוחד בחברה, לאחר שעזב-הועזב, מונה עידו גור למנכ"ל במקומו ולאחר רק חצי שנה מונה ברקן לתפקיד. אחד המהלכים הראשונים שברקן עשה היה למכור את חטיבת שבבי המידע שלה, שעסקה בפועל בבניית חלק מסוים בלוויין, לחברת החלל החלל הקנדית MDA.
- ביל אקמן מציע מיליון דולר למוסר מידע על רוצח צ'רלי קירק
- השווקים באסיה במרחק נגיעה משיא היסטורי: המשקיעים בטוחים שהפד יוריד ריבית
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה...
שוחחנו עם ברקן על ההזמנה, על הייחודיות והפוטנציאל של שבבי החברה וגם על הצפי לעתיד.
מה מיוחד בשבבים מההזמנה האחרונה?
"יש מהפכה של תחום ה-Direct to Device, כלומר תקשורת ישירה של מכשירים ללוויין ללא תיווך של מגדלי תקשורת. כשיוצאים מאזור תקשורת של מגדל התקשורת עוברת ישירות ללוויין בצורה חלקה ובלי שהמשתמש בכלל ירגיש. עד היום השיטה הזו שימשה למקרי חירום אבל היא הולכת להפוך ליותר נפוצה גם בשגרה. ההזמנה האחרונה היא לשבבים שיוצרים אנטנה חכמה מהסוג שמאפשר תקשורת כזאת. היא משמעותית גם בגלל סוג הלקוח שזו ההזמנה השנייה שלו כבר וגם כי אלה בעצם השבבים הראשונים שהולכים למשימות 'מבצעיות מה שנקרא'".
אלה שבבים שלא היה להם "חיכוך מבצעי" עד עכשיו?
"כן. הם היו בשנים האחרונות בפיתוח ובבדיקות ורק שכל התהלכים הושלמו אפשר לעלות על לוויינים מבצעיים".
אז מונח כאן הרבה על הכף לא?
"ברגע שכל הבדיקות נעשו אין סיכון שהשבבים לא יעבדו. אלה שבבים שנמצאים אינו כבר תקופה ועברו הרבה תיקונים ועכשיו הם מוכנים לעלות על לוויינים ולהגיע להפעלה מסחרית וזה מאוד משמעותי. עברנו את הבדיקות של הלקוחות שלנו והם בחרו בנו אז זה משמעותי".
כמה המוצר דומיננטי כמנוע צמיחה של החברה?
"מאוד דומיננטי. החברה לקחה את התפנית הזו כבר בערך לפני 5 שנים כשהיא ראתה שהשוק הולך לשם. התחלנו לפתח את השבבים האלה הרבה לפני כולם, בערך לפני 5 וחצי שנים. בזכות זה אין היום לחברה תחרות אמיתית בתחום הזה, לוקח הרבה זמן לפתח את השבבים האלה ולהעמיד אותם בכל הדרישות, אנחנו הרבה לפני השוק, יש לנו יתרון של בערך 3 שנים על התחרות".
השבבים האלה נמכרים ליצרניות ציוד או לספקיות שירות?
"אנחנו עובדים עם שני סוגי הלקוחות, גם עם יצרניות לוויינים כמו לוקהיד מרטין, איירבאס, MDA, חברות גדולות שבונות לוויינים עבור בעלות רשתות, וגם עם הספקיות".
גילת לא מייצרת לווינים אבל היא מייצרת מערכות קרקעיות. לחברה אין פעילות מול גילת שידועה לציבור אך ניתן להניח שיש פעילות בין שתי החברות, בעיקר לאור העובדה שהחברה הוקמה על ידי אחד מהמייסדים של גילת.
"זה אחד ממנועי הצמיחה העיקריים שלנו, ומנוע נוסף זה אנטנות אלקטרוניות לתחנות קרקע, שבתחום הזה פועלת החברה שגילת רכשה, והייתי אומר שגם בתחום הזה הטכנולוגיה שלנו יותר מתקדמת משל החברה הזו".
אם היכולת שלכם בשני התחומים האלה יותר מתקדמת משל חברות אחרות ונמצאת לפני השוק, לא כדאי לבחון מיזוג לחברה אחרת?
"זה תמיד יכול לקרות, תפקידינו זה לעשות את הכי טוב שאנחנו יודעים ולהתקדם, אבל אנחנו רק בהתחלה. מ-2025 מתחיל הצד המסחרי ואמורה להיות עלייה משמעותית של המכירות. אנחנו נסחרים בשווי יחסית נמוך, השקענו מאות מיליוני דולרים בשביל להגיע לאיפה שאנחנו נמצאים אז מטרתנו היא קודם כל לשפר את החברה מכל הבחינות. מיזוגים ורכישות קורות בשוק גם לגדולות ביותר, כמו המיזוג של SES ואינטלסאט שקורה עכשיו, לכן זה לגמרי יכול לקרות, השאלה מתי ובאיזה תנאים".
מתי תעברו לרווחיות? מה מצב תזרים המזומנים?
"כנראה שב-2025 נעבור לרווחיות. מבחינת תזרים מזומנים אנחנו אמורים להיות מסוגלים להחזיק את עצמנו, אנחנו לא בונים על גיוסים נוספים. ההכרות בהכנסות מבחינה חשבונאית הוא שונה, אם לקוח מזמין היום שבבים והוא משלם רק חלק מהסכום אז אי אפשר להכיר בהכנסות עדיין, לכן אנחנו מתכווננים להיות רווחיים ב-2025. יכול להיות שזה יזוז ל-2026 אבל מבחינת מזומנים אנחנו לא צריכים לגייס".
המנייה ירדה ב-98.5% מהשיא, מה יש לך להגיד למשקיעים וותיקים או חדשים?
"בסופו של דבר צריך לראות מה השווי של החברה. אנחנו מחזיקים טכנולוגיה ומוצרים מאוד חזקים בשוק שיש בו ביקושים וצורך אמיתי כאשר לנו יש יתרון תחרותי, לכן אני צופה גדולות לחברה. יש לנו עדיין חוב אבל בעל החוב הוא גם בעל מניות אז הוא מיושר עם האינטרסים שלנו".
לפני קצת פחות משנה מכרתם חטיבה שלמה ל-MDA. מה הייתה הפעילות שלה ומה עמד מאחורי ההחלטה הזו?
"זו הייתה החלטה אסטרטגית והיא הייתה בין הראשונות שלקחתי כשנכנסתי לתפקיד. החטיבה הזו השתמשה בשבבים שלנו כדי לבנות מערכת תקשורת לוויינית, כלומר ניסינו לבנות חלק מהלוויין. זה שם אותנו בתחרות מול הלקוחות הפוטנציאלים שלנו ונתפסנו יותר כמתחרים מאשר כספקי שבבים וטכנולוגיה וההחלטה הזו נועדה גם לעזור ל-MDA להאיץ את היכולות שלה בתחום. אבל גם כדי שנוכל לעשות עסקים עם חברות אחרות בלי שהם ירגישו שאנחנו מתחרים בהן, וזאת לצד מיקוד אסטרטגי של החברה במקומות שיש לנו יתרון תחרותי, בבניית לוויינים לא היה לנו יתרון תחרותי, זה דורש המון כוח אדם, המון משאבים, המון כוח אדם עם רווחיות נמוכה, ובשבבים יש לנו ידע עצום ויתרום תחרותי".
כמה עובדים יש לכם היום?
"סדר גודל של 170 עובדים, מתוכם בערך 80 עובדים בארץ. אנחנו צפויים לגדול ל-200 עובדים".
כמה רווחית העסקה שסגרתם?
"העסקה הזאת רווחית בצורה חריגה גם לעסקאות הבאות שנעשה. הרווחיות בה מאוד גבוהה, מעל 80% רווחיות וזה לא טיפוסי. באופן כללי השבבים ללוויינים הם רווחיים מאוד כי ההוצאות פיתוח הנדרשות בשביל להגיע לתוצאה הסופית מאוד גבוהות ועלות המכר נמוכה".
איפה החברה תהיה עוד 3-4-5 שנים? כמה החברה תצמח בהכנסות וברווחים?
- 2.משקיע מאוכזב 24/06/2024 15:25הגב לתגובה זומזל שיצאתי משם בשן ובעין
- 1.איפה משיגים את הכדורים שהוא לוקח? (ל"ת)נירה 18/06/2024 21:19הגב לתגובה זו

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס
אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט. Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.
הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.
מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה
הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)
שנים של מו"פ ונקודת המפנה?
כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב
באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה
לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק
הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.
- Wearable Devices מנצלת את העליות ותגייס 4 מיליון דולר
- החברה הישראלית שמזנקת ב-70% בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה
המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra
Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.

רעידת אדמה בתקשורת הטורקית: ארדואן משתלט על ענקית המדיה האברטורק
הממשל הטורקי מאשים את ענקית המדיה בשחיתות, אבל הסיבה האמיתית להשתלטות על האברטורק היא שהקו שלה אובייקטיבי ולא מסתדר עם האג'נדה של ארדואן; אחרי ששם בכלא את המתנגדים שלו, הוא נלחם בתקשורת "העויינת" ומחסל התנגדויות
מהלך דרמטי זעזע עולם התקשורת הטורקי כאשר הרשויות השתלטו על האברטורק (Haberturk), אחת מחברות השידור הגדולות והמשפיעות במדינה. הפעולה, שנעשתה במסגרת חקירת שחיתות רחבת היקף, כללה השתלטות על 121 חברות נוספות של קבוצת קאן הולדינג (Can Holding) ומעלה שאלות קשות על גורל חופש העיתונות במדינה.
ארדואן מחסל את ההתנגדות
רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה, לא בוחל בשום אמצעי כדי לחסל התנגדויות. המהלכים בשנה האחרונה העצימו, במיוחד כשהוא שם את יריבו במעצר וקבע כי הוא עבר עבירות שלא מאפשרות לו להתמודד במירוץ לנשיאות נגדו, אבל במקביל הוא מחסל כל כיסי התנגדות נגד המשטר. תקשורת אובייקטיבית היא מבחינתו - גורם עויין.
התביעה הטורקית הובילה מבצע מקיף שבמסגרתו הוצאו צווי מעצר לעשרה חשודים בכירים. נכסי הענק העסקית קאן הולדינג, הפועלת במגוון תחומים כולל מדיה, חינוך, אנרגיה, מלונאות, בריאות, בנייה ולוגיסטיקה, הועברו לניהול קרן הביטוח לפיקדונות הממלכתית (TMSF). בין הנכסים שעברו לשליטה ממשלתית נמצא גם ערוץ שואו טיוי (Show TV), קבוצת שידור מובילה בשוק הטורקי.
כוחות משטרה פעלו במהירות בשעות הבוקר המוקדמות ופשטו על משרדי הקבוצה באיסטנבול. הניהול עבר באופן מיידי לידי הקרן הממשלתית, אך באופן מפתיע השידורים נמשכו כסדרם ללא הפרעה. עובדי הערוץ מדווחים על אווירה מתוחה במיוחד במסדרונות, כשהעתיד המקצועי שלהם לוט בערפל.
- ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים"
- טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה שנוסדה ב-1999 הפכה לאורך השנים לאחד ממקורות המידע המרכזיים בטורקיה. הקבוצה מפעילה ערוץ טלוויזיה מצליח, אתר חדשות עם מיליוני גולשים ועיתון יומי נפוץ. המעניין הוא שבשנים האחרונות הערוץ ספג ביקורת דווקא על קרבתו היתרה לממשלת ארדואן, במיוחד לאחר שינויי בעלות משמעותיים. עם זאת, הוא ביקר את ארדואן בשנה האחרונה על רקע הפעילות הקשה והמעצרים של מנהיגי אופוזיציה ורבים עדיין רואים בערוץ את אחד המעוזים האחרונים של עיתונות עצמאית יחסית, בנוף תקשורתי שרובו נשלט על ידי גורמים המקורבים למפלגת הצדק והפיתוח השלטת.