מנית דל כמעט הכפילה את עצמה השנה - האם זה יימשך ומה הקשר לאנבידיה?
מנית דל DELL TECHNOLOGIES INC עלתה ב-95% מתחילת השנה, והאמת שהיא חייבת את הביצועים הללו לאנבידיה. דל נהנית מביקושים הולכים וגוברים לשרתי בינה מלאכותית שהיא בונה המתבססים כמעט לחלוטין על השבבים שאנבידיה מייצרת, כך שככל שאנבידיה ממשיכה להנות מביקושים כך גם דל ולהפך.
אנליסטים בסיטי טענו כי דל יכולה לזכות בנתח שוק משמעותי יותר ככל שגובר הביקוש לבינה מלאכותית. האנליסטים בבנק העלו את מחיר היעד למניות יצרנית המחשבים ל-170 דולר מ-125 דולר, מחיר יעד שמציב אפסייד של 15% על המחיר הנוכחי, העלו הערכות וחזרו על דירוג "קנייה" ביום שלישי.
"אנו מאמינים שזכייה במכרזים בארגונים גדולים (במיוחד בטסלה) יאפשרו תחזיות אופטימיות לחברה והמשך צמיחה גם בעתיד", כתבו האנליסטים. הצוות צופה רווח למניה של לפחות 2.5 דולר עד שנת 2026 בזכות הכנסות הקשורות לבינה מלאכותית - כרבע מהתרומה הכוללת לרווח למניה. בטווח הקצר, סיטי רואה הזדמנויות לחברה לעקוף את הציפיות, בין היתר בזכות התאוששות בביקושים לשרתים כלליים.
שווי של מעל 100 מיליארד דולר
בשבוע שעבר הגיע דל לראשונה לשווי של מעל 100 מיליארד דולר מאז החברה יצאה להנפקה שוב ב-2018. במורגן סטנלי אמרו אז כי שרתי הבינה המלאכותית ואחסון של החברה רואים יותר מומנטום ממה שהם ציפו והעלו את מחיר היעד ל-152 דולר, לעומת 128 דולר קודם לכן.
- טראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין תמורת 25% מההכנסות
- ממשל טראמפ שוקל לאפשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפברואר פרסמה דל תוצאות טובות מהצפוי לרבעון הרביעי, הודות לביקוש חזק לשרתי AI המופעלים על ידי שבבי ה-H100 של אנבידיה. החברה אמרה כי צבר ההזמנות שלה לשרתי AI עמד בסוף הרבעון על 2.9 מיליארד דולר, לעומת 1.6 מיליארד דולר ברבעון הקודם ו-800 מיליון דולר שני רבעונים קודם לכן. בנוסף, דל ציינה כי יש לה עוד רשימת מתעניינים גדולה יותר מצבר ההזמנות הנוכחי. החברה אמרה שיש ביקושים נוספים לשרתים המופעלים על ידי מעבד ה-MI300 של AMD ועל ידי הדור הבא של שבבי אנבידיה.
דל דיווחה לרבעון הרביעי על רווח למניה של 2.20 דולר, לעומת הצפי בוול-סטריט לרווח למניה של 1.73 דולר. ההכנסות עמדו על 22.3 מיליארד דולר, קצת מעל צפי האנליסטים שעמד על 22.17 מיליארד דולר. מגזר הפתרונות ללקוחות, שכולל בתוכו את פלח המחשבים האישיים, הצג צניחה בהכנסות של כמעט 12% ל-11.72 מיליארד דולר. החברה ציינה כי ארגונים גדולים נשארים "קצת זהירים" בהוצאות ה-IT שלהם בעקבות המצב הגיאו-פוליטי והמאקרו כלכלי.
למרות זאת, שוק המחשבים האישיים העולמי מראה סימני התאוששות מההאטה בהכנסות שהחלה בשנת 2022 לאחר הביקוש שיא למחשבים במהלך הקורונה. שוק ה-PC העולמי חזר לצמיחה של 3% ברבעון הרביעי של 2023 ולפי הערכות הוא מוכן להתאוששות חזקה ביותר ב-2024. דל ציינה גם כי היא ממשיכה להיות אופטימית כי סייקל שדרוג מתקרב, ככל ומחשבים ניידים שנרכשו בתקופת הקורונה מתיישנים. במחצית השנייה של השנה, החברה צפויה להשיק מחדשים חדשים מבוססי בינה מלאכותית, מה שאמור לעזור לביקושים.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- דוחות אורקל: 3 אסטרטגיות אופציות שוריות (מתונה עד אגרסיבית) לניצול התנודתיות הגבוהה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"
חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -1.05% נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.
הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.
על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?
אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.
