שלמה גרינברג
צילום: ביזפורטל
הטור של גרינברג

מאנגר ובאפט צודקים: פלטפורמות ה-AI הפכו את השוק ל"טרקלין קזינו"

וול סטריט מצליחה להאפיל בספקולציות פראיות על כול מה שיכולה לאס ווגאס להציע בחסות סגידה לגורמים שונים דוגמת קונצנזוס האנליסטים; כיצד הגענו למצב הנוכחי ו?האם נוצרות הזדמנויות השקעה?

ווארן באפט וצ'ארלי מונגר, עדיין הקולות השפויים בוול סטריט וחשוב להקשיב: כרגיל, בסוף אפריל-תחילת מאי, מוצפת העיר אומהה שבמדינת נברסקה בעשרות אלפי עולי רגל, שמגיעים מכול רחבי העולם, אשר הפכו את העיר הזו ל"וודסטוק של הקפיטליזם", לתת כבוד לשני ענקי ההשקעות, ווארן באפט בן ה-91 ושותפו צ'ארלי מונגר בן ה-98, שהשמועות טוענות שהכנס השנה הוא האחרון שמובילים השניים כמנהלי ברקשאייאר הת'אוויי (סימול:BRKA ו-BRKB).

השניים טוענים שבין תאוות הבצע שחזרה לממדי 2006-8 ומסכנת את השוק, לבין הבערות, פלטפורמות האלגוריתמים וה-AI, הפך השוק ל"טרקלין קזינו", למאניה של ספקולציות, שלא להזכיר את עולם הקריפטו שהם דוחים בשאט נפש ממש. "המצב הוא שיש בוול סטריט משקיעים רבים שאין להם מושג על מניות שמקבלים תדרוך וייעוץ מברוקרים שמבינים פחות מהם. זה מצב מדהים ומטורף. איני חושב שמדינה שפויה מעוניינת בהתפתחות מצב שכזה", אמר מונגר.

השניים ידועים בגישה הנגטיבית שלהם מול "ממסד וול סטריט" ובנקאי ההשקעה הגדולים אבל דברים כאלו לא אמרו גם במשבר 2008. השניים "מודים" שהבלגן שבשוק דווקא עזר להם לאסוף מניות, שמתאימות למדיניות ההשקעה ההיסטורית שלהם. במהלך הרבעון הראשון הם השקיעו 51.5 מיליארד במניות ביניהן ענקיות האנרגיה OXY ו-CVX ובענקית ביטוח המשנה לרכוש ופציעות, Alleghany (סימול:Y) מה שמגדיל את עוצמתה של ברקשאייאר בשני התחומים.

בנוסף, רכשו 9.5% בחברת הבידור האינטראקטיבי Activision Blizzard (סימול:ATVI) מה שכנראה יקנה להם כסא דירקטור במייקרוסופט. הם גם הגדילו הפוזיציה בבנק אוף אמריקה (סימול:BAC), שכעת הוא האחזקה השנייה בגודלה לאחר AAPL ורכשו מניות בבנק הקמעונאי הגדול U.S.Bancorp (סימול:USB) על חשבון אחזקותיהם בבנקים הגדולים המוסדיים וולס פארגו (סימול:WFC), ג'י פי מורגן (סימול:JPM) וגולדמן סאקס (סימול:GS). מי שעוקב אחרי מדיניות ההשקעה של BRKA לאורך השנים בוודאי יראה את ההיגיון בצעדים אלו מבחינתם. השניים אגב ציינו שאת המהלך הגדול כולו ביצעו "ללא ייעוץ בנקאי ההשקעות".

הדעה שלנו היא שהשניים צודקים במאת האחוזים. שוק המניות (ולא פחות מכך שוק האג"ח והרבה יותר מכך הקריפטו והזהב) מתנהג כקזינו ולא רק בשל בערות המשקיעים והיועצים אלא שבין קרנות ההדג', פלטפורמות מונחות AI, התקשורת הפיננסית מונחת הרייטינג, קונצנזוס האנליסטים שהפך, ללא הצדקה בכלל, לעגל הזהב של החלטות ההשקעה והחוסר ברגולציה (שיהיה קשה מאוד לתקן בארה"ב ובעיקר, תתפלאו, בגלל החוקה) מצליחה וול סטריט להאפיל בספקולציות פראיות על כול מה שיכולה לאס וואגאס להציע.

בעניין הקונצנזוס שהזכרנו עצתנו לקוראים לנסות ולהבין כדוגמה את ספור "האכזבה" מאמזון, את התנהגות המניה מאז הודיעה החברה על תוצאות הרבעון הראשון ואת תגובות הקונצנזוס. לנסות להבין כיצד מסבירים האנליסטים איך, לאור "אכזבתם", רק אנליסט אחד מתוך העשרות (למעלה מ-40) שמכסים את ענקית הקמעונאות, הוריד ההמלצה מ"Buy" ל"Hold" כאשר כול השאר נשארים ב-"Buy" בעודם מורידים משמעותית את מחירי היעד שלהם ותתחילו ללמוד את הנושא בעזרת 2 הכתבות הבאות, הראשונה על הורדת מחירי המטרה, והשנייה על סטטיסטיקות של הצלחות וכישלונות של הקונצנזוס. מה הפלא, לאור כול הנ"ל, ששני אנשים שחיים את השוק יותר מ 70 שנים חוששים מעתידו?

האם נוצרות הזדמנויות השקעה? בטור זה אנחנו, כידוע, מדברים על השקעה בחברות ולעולם לא על מסחר (Trading) במניות. זה לא שיש לנו משהו נגד טריידינג. טריידינג כמו פעילות שורט או כול פעילות ספקולטיבית אחרת, זה חלק חשוב של שוק ההון מפותח. אלו פעולות שתורמות לסחירות גבוהה, להרגעה של מצבי קיצון ועוד אלא שבהעדר רגולציה מתאימה ובעזרת כול הפלטפורמות החכמות שתרמה מהפכת הטכנולוגיה הן יותר מזעזעות את השוק מאשר להרגיעו. על מנת לפעול בהצלחה בתחומים אלו צריך לחפש פרשן אחר כי אנחנו לא בנויים לכך.

קיראו עוד ב"גלובל"

באפט ומונגר סיכמו הצעותיהם למשקיע הסולידי/הגיוני, שפועל בשווקים בימים אלו, בביצוע של 3 פעולות לצורך בחירת ההשקעה: 1. להשקיע רק במניות של חברות שהוא מבין מה בדיוק הן עושות ושפועלות בתחומים שלדעתו מעניינים. 2. לבצע את המחקר לצורך כך בעצמו. לקרוא מחקרים וחוות דעת אבל להחליט בעצמו (כול החומר שיש למומחים זמין למשקיע ברשת). 3. לאסוף במחיר עליו החליט  ובעיקר בתיקונים שנגרמים כתוצאה מפחד. הערכת החברה קשורה למסקנה שהמשקיע הגיע אליה לגבי הצמיחה העתידית. הם מדגישים שמדובר במשקיעים לא בטריידרים, "If you are blindly looking up and trading stocks the way 99% of traders are, you are missing on HUGE potential returns" אמר באפט. אנחנו בהחלט מסכימים.

ההשתלשלות שהביאה למצב הנוכחי: שיא כול הזמנים האחרון שמדד ה-S&P שבר, 4818, היה בתחילת ינואר השנה וזה קרה למרות השתוללות מגפת הקורונה וכנראה יותר בגללה. מדוע? כי הסתבר למשקיעים שמהפכת הטכנולוגיה יצרה מצב שמאפשר המשך הפעילות הכלכלית (הצמיחה ללא אינפלציה) והצריכה שהסתבר ששגשגו משמעותית במהלך 2021, למרות הסגרים והמגבלות. הנאסד"ק שבר את שיא כול הזמנים האחרון שלו בנובמבר 2021, חודש וחצי לפני ה-S&P. נציין שהנאסד"ק הניב, בחמש השנים שהסתיימו בסוף 2021, תשואה יותר מכפולה משהניב ה-S&P.

מה קרה בסוף 2021 שהביא להתדרדרות במניות? משבר רוסיה-אוקרינה והפלישה הרוסית שליבו התפרצות אינפלציונית (שהבטיחה העלאות ריבית) כתוצאה מעליות במחירי הסחורות והאנרגיה וגם יצרו בעיות בשרשרת האספקה (שהוסיפו לעליות המחירים וגם לאינפלציה). התפתח חשש מהאטה מתקרבת. לבעיות אלו התווספו ההאטה שהתגלתה בכלכלת סין והחשש הגובר מניסיון סיני לפלוש לטאיוואן, פלישה שתפגע קשה בהתקדמות הטכנולוגית ואם כול זה לא הספיק אז גם משבר האקלים נראה כמתעצם.

במהלך השנה האחרונה אנחנו חוזרים וכותבים שאם כתוצאה מכול הרעות החולות הללו המניות לא התרסקו עדיין לחלוטין וממשיכות לעניין משקיעים והצריכה הפרטית לא נפגעת זה אומר שמדובר בתיקון ולא במשבר ונסביר. ה-S&P ירד עד כה בכ-15% משיא כל הזמנים שלו, לא נורא עדיין בהשוואה לתיקונים של 2011 ושל סוף 2018 שהיו גדולים בהרבה ואירעו בסביבה כלכלית ופוליטית נינוחה בהשוואה. הנאסד"ק ירד אמנם ביותר מ-20%, הירידה הגדולה ביותר מאז 2009, אבל  ההערכות שם, בנובמבר 2021, היו מטורפות לחלוטין. אז נכון, התמונה הגדולה כרגע היא שהגורמים ה"אנטי-מנייתיים" שהזכרנו מובילים את התיקון הנוכחי ואם אכן ההצטברות הזו של כול הגורמים "העוינים" תימשך ותתגבר אין ספק שיתפתח משבר אמיתי. השאלה הנכונה למצב הנוכחי היא, "מדוע זה עדיין לא קרה?"  והתשובה שלנו לשאלה היא. "כי המשקיעים עדיין מאמינים שהסיכוי להצטברות שהולכת וגדלה של כול הרעות החולות שהזכרנו, הצטברות ש"תשבור המניות" ותייצר משבר נוסח 2008, אינה גדולה יותר מהסיכוי שזה לא יקרה.

תחשבו מה יקרה למניות אם מחר מסתיימת הלחימה באוקרינה, אם ביידן מאשר את צינור הקיסטון ומחזיר את ארה"ב למעמד היצואנית הגדולה בעולם של נפט וגז, אם ההשקעות הענקיות בתשתיות שאושרו יתחילו לפעול, אם הפוליטביורו בבייג'ין, שכבר מוטרד מההאטה הכלכלית שם ומפריצת הקורונה ששלח לעולם וחזרה כבומרנג, מחליט להרגיע ובפאדס, בגלל חששות ממיתון שהולכות ומתגברות, עוצרים/מאיטים את העלאות הריבית. מה יקרה אז? אם כול הטוב הזה שהזכרנו יתקיים זה יוביל לירידת מחירי האנרגיה והסחורות, ההשקעות הריאליות יחזרו בגדול, המילה "מיתון" תיעלם והמילה "צמיחה" תחזור לכותרות ולפתע יוחלפו הדיכאון והחרדה ברוממות רוח ובביטחון והכלכלנים, בדיוק כפי שהורידו תחזיות הצמיחה יעלו אותן מחדש.

האפקט הפסיכולוגי לבדו ישנה את המצב לטובה. תגובת המניות מרמות המחירים הנוכחיות (למרות שהערכות, לדעתינו, הן עדיין ביתר, בטח הטכנולוגיות הגדולות), "בעזרת" המעבר המסיבי שהטריידרים יבצעו מפוטים לקולים, תהיה פנומנלית. זה לא סביר? לנו זה נראה  לא פחות סביר מהאפשרות השנייה ולכן אנחנו מחזיקים בדעה שזה תיקון ולא משבר. נכון, ההרגשה כרגע היא שהכיוון היחיד למניות הוא מטה והטריידרים אוספים פוטים אבל למי שמאמין באלטרנטיבה שהצגנו (ולפי התנהגות המניות זה ציבור גדול) זה הזמן להתחיל לבדוק הזדמנויות. 

התחומים שכדאי לבדוק כרגע, לדעתנו, הם החקלאות והמים, השבבים, הגנת הסייבר, הביטחון והחלל, ציוד רפואי התיירות והשקעה בהודו (בסל מייצג מהסוג שלINDA  בדולרים או INR.PA באירו כדוגמאות) שלדעתנו וגם כתבנו על כך, בדרכה (לא מעט בשל המצב איליו נקלע העולם) להפוך למעצמה כלכלית מובילה ויש להם את כול מה שנדרש לכך.

למה חקלאות? כי המשבר הנוכחי מגדיל משמעותית את חשיבות הסקטור החקלאי: המגפה הסינית בעזרת הפלישה הרוסית לאוקרינה וכול הצרות שנובעות מכך נתנו דחיפה גדולה למה שמכונה היעדים לפתוח בר קיימא של האו"ם (ה-SDG Sustainable Development Goals) שהוכן ע"י ה OECD בקיץ האחרון ושכולל מטרות בתחום החקלאות והסביבה. היעדים כמובן מדברים על מיגור העוני והרעב, מיגור מחלות וכו אבל ממוקדים בהשקעות שכול מדינה חייבת לעשות בשפור התשתיות, התפוקה והשבחת המוצרים החקלאיים. אם תתעמקו מעט בדברים כמו מיכון חקלאי, זרעים,  דשנים או מוצרי מזון מובילים כמו תירס, סויה (ראו הכתבה ברויטרס כדוגמה בנושא התירס והסויה), דגניים, בקר, חלב וכו' תגלו, בטח במקרה של ארה"ב, שהביקוש להם והמחירים שוברי שיאים ואין אפילו תחזית אחת שמצביעה על ירידה בעתיד הנראה לעין.

מה שקורה בתחום הדשנים בחקלאות זה פשוט טירוף. לבטח לא שמעתם על חברות כמו pivot Bio מקליפורניה או Kula Bio ממסצ'וסטס, סטארט-אפים שעיסוקם ברתימה של חיידקים ומוצרים מהצומח ליצירה של דשנים כתחליף לדשנים המסורתיים שמיוצרים ממינרלים שונים ומגז טבעי. משקיעים, ביניהם חברות ענק של דשנים ו/או חקלאות, משקיעים בחברות כאלו בהתלהבות. השתיים שהוזכרו הופכים, בעזרת מיקרובים, חנקן מהאוויר לדשן, תהליך  עתיק יומין שבעזרת הטכנולוגיה המתקדמת ומחירי הדשנים הופך לבר-בצוע.

בקיצור וכיוון שממילא תתקשו מאוד בבחירת השקעות "מנצחות", ישנם סלי ההשקעה מסוגים שונים. יש סלי הקומודיטי, שמתמקדים במוצר בודד, כמו סל התירס, CORN או הסויה, SOYB או החיטה WEAT ואפילו קנה הסוכר, CANE. ישנם סלים מתמקדי "עסקי החקלאות" (Agrobusiness) בראשות MOO או VEGI, יש את סלי החוזים העתידיים בנושא כמו DBA ועוד. אנחנו חושבים שסלי ה-Agrobusiness, MOO ו- VEGI הם היותר מעניינים בגלל המגוון. החברות המובילות ב MOO כדוגמה מייצגת הן דיר (סימול:DE) שעיסוקה במיכון, השקיה ותשתיות, Nutrien (סימול:NTR) שעוסקת בדשנים, טיפול בגידולים וכו. חברת החקלאות הגדולה בעולם ארצ'ר דניאל (סימול:ADM ) שעוסקת בכול דבר שקשור בחקלאות וכמותן. כולן מומלצות ע"י הקונצנזוס.  

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו  לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(32):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 20.
    לרון 10/05/2022 13:30
    הגב לתגובה זו
    תנודתיות וסיכון,אולם השוק תמיד היה קזינו בטווח הקצר וכלכלה בטווח הארוך,זה לא חדש
  • 19.
    נהג 10/05/2022 04:12
    הגב לתגובה זו
    מתי יבינו הממליצים שהמצב קטסטרופלי ושלא כדאי לקנות כלום כרגע?
  • דגן 10/05/2022 12:35
    הגב לתגובה זו
    קצת לחשוב מחוץ לקופסא. לא הכל זה מניות פר אקסלנס.
  • נהג 10/05/2022 19:15
    כשיורד גשם כולם נירטבים, הסחורות לא י תהינה מוגנות במשבר עם מיתון
  • 18.
    מעולה שלמה, תודה. (ל"ת)
    דגן 09/05/2022 11:46
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    באפט ומונגר שוללים לחלוטין את מטבעות הקריפטו, מה דעתך? (ל"ת)
    שאלה לשלמה 08/05/2022 21:15
    הגב לתגובה זו
  • כך אכן כתוב בכתבה (ל"ת)
    שלמה גרינברג 09/05/2022 14:45
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    חיים 08/05/2022 20:35
    הגב לתגובה זו
    סלים כאלו שמשקיעים בשקלים קצת מסובך לקנות בחול דולרים וכו
  • 15.
    מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)
    הקורא 07/05/2022 12:39
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    זה עדיין לא משבר 06/05/2022 19:47
    הגב לתגובה זו
    נוכל לומר שזה משבר
  • שלמה גרינברג 09/05/2022 14:44
    הגב לתגובה זו
    מדוע זה יהיה משבר?
  • לרון 12/05/2022 20:34
    משבר זה כשהנאסד"ק פוחת ב 60% לא פחות....
  • 13.
    מכפילים שפויים לנאסדק בהווה לא בעתיד ? (ל"ת)
    מגיב 06/05/2022 19:26
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    תודה 06/05/2022 18:58
    הגב לתגובה זו
    תודה
  • 11.
    הבורסה בארהב תמיד היית קזינו (ל"ת)
    משה 06/05/2022 18:38
    הגב לתגובה זו
  • בדיוק... ולא רק שם (ל"ת)
    מיחחחא 06/05/2022 20:25
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    שמילו 06/05/2022 18:38
    הגב לתגובה זו
    ויצא מכל פרופורציה אלה הן חברות הטכנולוגיה ,כל אפליקציה שווה מיליארדים בשוק המניות כשמעל ליצור סודה ואחרות שוות מיליארדים זאת הבעיה לדעתי.
  • 9.
    כתבה מרתקת אופטימית כהרגלך (ל"ת)
    תודה שלמה 06/05/2022 18:34
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    שלמה זה שלמה כרגיל,מקצוען,ובעל ניסיון (ל"ת)
    מתי מבני ברק 06/05/2022 17:40
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    גידעון 06/05/2022 17:27
    הגב לתגובה זו
    האם יעלו בהמשך "יותר" מהאחרים ?
  • 6.
    תכף לרון הטרול יתחיל על השטויות שלו (ל"ת)
    טוביה 06/05/2022 17:26
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    תודה רבה שלמה.. מעניין מאוד. (ל"ת)
    עמית 06/05/2022 17:26
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עיצעס גיבער 06/05/2022 17:01
    הגב לתגובה זו
    כי הוא לא רוצה לקבל עצות...
  • 3.
    שלי 06/05/2022 16:44
    הגב לתגובה זו
    כפי שכתבתי לפני חודשיים נסדק 12400 בקרוב 11900 מדד 35 1890 וזה ההתחלה
  • 2.
    I 06/05/2022 16:11
    הגב לתגובה זו
    זאת הסיבה שרובין הוד ורדיט יצאו לשוק כדי להלחם בסוחרי השורט הנוכלים שהפילו הרבה משקיעים תמימים.וזה מזמן בימים שכאילו וולסטריט לא היה קזינו
  • שלמה גרינברג 07/05/2022 13:39
    הגב לתגובה זו
    לפני שאתה מגיב בביטחון. לקוחות רובינהוד, מאז הרבעון השלישי של 2020 מגדילים פוזיציות שורט ובגדול. לך לאתר שלהם, https://robintrack.net/symbol/SQQQ ותבדוק את סלי בשורט. רובינהוד הוקמה על מנת להגדיל את השתתפות הקהל במסחר ובהשקעות בהחלט לא "להלחם בסוחרי השורט. רדיט זה ספור שונה לחלוטין וגם כאן אני ממליץ לך לחקור.
  • ן 08/05/2022 09:38
    סוחרי השורט והקזינו בוול סטריט הם חזקים יותר היום.נגמרו החלתים והמענקים .הם הפילו גם את הצעירים שניסו לעשות כסף.לדוגמה amc gme הסיפו עוד ארוך אתה בטח מבין אותי
  • 1.
    לא מכיר מישהו שהרוויח מתעודות סל מתמחות כאלו (ל"ת)
    עדי 06/05/2022 16:07
    הגב לתגובה זו
  • שלמה גרינברג 07/05/2022 13:48
    הגב לתגובה זו
    כפי שיניתי למגיב 2 אני ממליץ לך פחות לחפש חברים ויותר ללמוד העובדות וזה רל מאוד לעשות. MOO למשל היכה, בשנתיים האחרונות, את הנאסד"ק ואת ה 500S&P.ו- VEGI אפילו יותר
  • לרון 08/05/2022 11:32
    מכרתי אחרי רווח וזאת עקב השערתי שתרד בהמשך יחד עם השוק הדובי,לא המלצה
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.