הבנק המרכזי האירופאי צפוי להעלות ריבית? לא כל כך מהר. ומה בארה"ב?
האינפלציה העולמית מרימה ראש
עליות מחירים ניכרות כיום בכמעט כל תחום כלכלי. הסיבות לכך מגוונות, אבל נראה כי הסיבה העיקרית הם הביקושים הגואים של תקופת "פוסט קורונה", המלווים עם קשיים ממשיים בשרשרת האספקה העולמית.
עליות המחירים גם נתמכות בידע הכלכלי המצטבר שבידנו; הרחבה מוניטארית של הבנקים המרכזיים (הורדת ריבית, רכישת ניירות ערך והדפסת כסף), שוק עבודה קשיח (העלאות שכר) ועודפי חסכונות. כל אלו מצטברים ביחד ויוצרים ביקושים גואים, היצע מצומצם ועליות מחירים ברמה המערכתית. בארצות הברית פורסם על עליית מחירים (אינפלציה) בהיקף כמעט דמיוני של 7% בסוף 2021.
הבנקים המרכזיים נדרשים להגיב
הבנקים המרכזיים ברחבי העולם נדרשים לבעיית האינפלציה ששוחקת מזומנים ופיקדונות, ומהווה עלות נוספת (ומיותרת) על המשק. הפד האמריקאי כבר הכריז כי, בניגוד להכרזות העבר, הוא מתכנן כניסה לצמצום מוניטארי, והעלאת ריבית ממשית בשנת 2022. העלאת הריבית צפויה לצנן את הכלכלה, ולגרום לירידה מסוימת בביקושים, ולריסון האינפלציה ההרסנית. באופן דומה, כלל מדיניות העולם עוקבות בדריכות אחר האינפלציה העולמית והשפעתה המקומית, והן בוחנות את מדיניות הריבית של הבנק המרכזי.
ריבית הבסיס של הבנק המרכזי
הריבית הבסיסית שנקבעת על ידי הבנק המרכזי הינה הבסיס לכמעט כל הריביות בכלכלה. עליית ריבית הבנק המרכזי צפויה להגדיל את עלויות המימון לעסקים ומשקי בית ולגרום לירידה במחירי האג"חים (מחיר האג"ח והתשואה נעים בכיוונים מנוגדים). לצורך ההמחשה, ריבית הפריים הישראלית, המהווה בסיס כלכל הלוואה, פיקדון ומשכנתא (הלוואה לרכישת נדל"ן), הינה תמיד 1.5% יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל. באופן דומה, בכל רחבי העולם – ריבית הבנק המרכזי מהווה בסיס לכל חישוב מימוני ולכמעט כל הלוואה. העלאת ריבית (גם מדוגרת) צפויה לצנן את הכלכלה והביקושים.
- ביחד או לחוד: כך פועל המנגנון של האיחוד האירופי
- בהתאם לציפיות: ה-ECB מוריד את הריבית ב-0.25% ל-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבנק המרכזי האירופאי (ECB)
גוש האירו הינו אחד מהאזורים הכלכליים הגדולים בעולם, והוא חולש על מדינות חזקות כמו גרמניה, הולנד וצרפת ובמקביל כולל מדינות קצת פחות מפותחות (מבחינה כלכלית) כמו יוון, איטליה וספרד.
גם נגידת הבנק המרכזי האירופאי קריסטין לאגרד הכריזה כי היא בוחנת מקרוב את האינפלציה ומתכננת פעולות של צמצום מוניטארי, בדומה לארצות הברית. התכנון אינו מפתיע, אבל הוא צפוי להיות מאתגר במיוחד.
פער הריביות
משקיעים רבים בוחנים את פערי הריביות בין הגושים הכלכליים הגדולים, על מנת לנסות ולזהות מראש את ההתחזקות או ההיחלשות הצפויה של מטבע זה או אחר. היינו, אם נאמר לצורך הדיון שהריבית הבסיסית של הבנק המרכזי בארצות הברית צפויה לעלות במהירות ובמקביל הריבית באירופה לא תעלה באותה מהירות, הרי שתיווצר פער ריביות לטובת הדולר האמריקאי.
- פלנטיר בעסקה של כמיליארד דולר עם הצבא הבריטי
- הורדת הריבית הקפיצה את יפן לשיא חדש - ומה זה עושה לחוזים בוול סטריט?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
משקיעים ממולחים יכולים לקחת הלוואה במונחי יורו (בריבית הנמוכה) ולהפקידה בפיקדון דולרי בארצות הברית (בריבית הגבוהה) ולהרוויח את פער הריביות. תנועה כזו של משקיעים תחזק את מטבע פיקדון המטרה (דולר) ותחליש את מטבע המקור (יורו).
לא כל כך פשוט להעלות ריבית בגוש האירו
בניגוד לציפיות, לנגידת הבנק המרכזי האירופאי לא כל כך קל להיכנס למתווה של העלאת ריבית. הסיבה הראשונית לכך היא השונות הרבה כל כך בין מדיניות גוש האירו. לדוגמא, הפער בין התשואה הנדרשת על אגרת חוב ממשלתית ל- 10 שנים של איטליה נמצאת כמעט 1.7% יותר גבוהה מגרמניה. היינו, בגוש הכלכלי האירופאי, יש הבדלים מהותיים בתשואה לפדיון של חוב לאומי בין המדינות השונות.
הבנק המרכזי האירופאי (ECB) נדרש לתמוך בצורה פעילה בכלכלות היותר חלשות, והוא מבצע זאת כיום על ידי רכישות של אג"חים בשוק החופשי, ותחזוקה שוטפת של ריבית נמוכה (יחסית).
הבנק המרכזי האירופאי מסנדל את עצמו
לא זו אף זו – הבנק המרכזי האירופאי (ECB) הצהיר מפורשות כי לא יוכל להתחיל את מתווה העלאת הריבית (וצינון האינפלציה) במקביל לתוכנית לרכישת אג"ח. יש בכך הרבה הגיון כלכלי – לא סביר שיד אחת תפעל לצמצום מוניטרי (העלאת ריבית) בעוד היד השנייה עמלה במרץ על הרחבה מוניטארית (שימור ריבית נמוכה).
אלא, שהצהרה זו מחייבת את הבנק המרכזי האירופאי להכיר בפער הריביות הפנימי הקיים אצלה. ההפרשים בין גרמניה לספרד, או בין הולנד לאיטליה הם ממשיים ומפחידים. יש חשש אמיתי שהעלאת הריבית תוביל למכירת חיסול של אג"חים מהמדינות היותר חלשות. ב- 2011 תרחיש שכזה איים בצורה ישירה על גוש האירו בכללותו.
להגן על החלשים
הבנק המרכזי האירופאי נדרש להגן על המדינות החלשות בגוש, והוא מאוד יתקשה ליישם מדיניות חדה של צמצום מוניטרי (העלאת ריבית) ובמקביל שמירה על כלל מדינות האזור הכלכלי. התוצאה הצפויה הינה העלאת ריבית הרבה יותר מדורגת, הרבה יותר מתונה והרבה פחות חדה ומשמעותית.
בעוד בארצות הברית, יש מדיניות מאוד ברורה וכוללת (שמשפיעה בצורה פחות או יותר אחידה על כלל מדינות האזור הכלכלי), בגוש האירו אין יכולת שכזו. האירופאים חייבים לשקלל את ההשפעות השונות על המדינות השונות ולשים את שרידות האירו לפני המלחמה באינפלציה.
הדולר יתחזק ביחס לאירו
פער הריביות בין ארצות הברית לאירופה צפוי לעלות, וכתוצאה האירו צפוי להיחלש מול הדולר האמריקאי. למי שיש השקעות נקבות באירו, ומטבע הייחוס שלו בדולרים – צריך לשקול גידור סיכוני מטבע חוץ.
ביחס לשקל הישראלי, הדברים קצת יותר מורכבים; למרות פער הריביות הצפוי (לטובת ארצות הברית), הרי שהדולר (ארה"ב) והשקל הישראלי נחשבים מטבעות מאוד חזקים; כלכלות במצב מאקרו כלכלי טוב, עם צמיחה חזקה וביקושים הולכים וגואים.
מוסיפים שמן למדורה..
כל הניתוח מתבסס על שגרה כלכלית בגוש האירופאי. אבל קולות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה (שהתגברו מאוד בימים האחרונים) צפויים רק להחמיר את המצב. אירופה עומדת מול עליה קיצונית במחירי האנרגיה (מחסור בגז טבעי שמיובא מהמזרח), וחוסר וודאות פוליטית מול הדוב הרוסי. החששות מאינפלציה עוד יותר משמעותית, ביחד עם האיום של תוקפנות צבאית רוסית נוספת, עלולה להחמיר את הבעיה של הבנק המרכזי האירופאי (ECB).
אל מול המורכבות החדשה, קשה עד בלתי אפשרי לראות את נגידת הבנק האירופאי מבצעת מהלכים של צמצום מוניטארי ממשי (כפי שארצות הברית מתכננת). גם מול עליות מחירים עוד יותר קיצוניות (אינפלציה גואה), גוש האירו יאלץ להכריע לטובת שימור האזור הכלכלי.
כתוצאה, פער הריביות בין ארצות הברית לגוש האירופאי צפוי לגדול לטובת האמריקאים, שכן הבנק המרכזי האמריקאי אינו מושפע עד כדי כך מהצרות באירופה, וייתכן ודווקא המתיחות עם רוסיה (ועליות מחירי האנרגיה) יובילו להעלאת ריבית מהירה יותר מהמתווה הראשוני.
לקריאה נוספת:
>>> כמה שוות תחזיות הפד' ואיך העלאת הריבית צריכה להשפיע על ההשקעות שלכם?
לסיכום: הכלכלה עולמית מתמודדת עם עליות מחירים מערכתיות (אינפלציה). הבנקים המרכזיים מצהירים ונערכים לצמצום מוניטרי והעלאות ריבית. העלאת הריבית צפויה לצנן את הכלכלה. גם הבנק המרכזי האירופאי (ECB) מתכונן לכך. בניגוד לפד האמריקאי, לגוש האירו יש מגבלות מבניות מאתגרות, שימנעו העלאת ריבית סדורה ומשמעותית. כתוצאה, צפוי להיווצר פער ריביות משמעותי לטובת ארצות הברית; מה שיחזק את הדולר האמריקאי כנגד היורו. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה (ולקהילה הבינלאומית), צפוי לשפוך שמן על המדורה וליצור עוד לחצים אינפלציוניים באירופה, שיישארו ללא מענה ישיר.
הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.

הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25% – מה אמר פאוול במסיבת העיתונאים?
הפדרל ריזרב הפחית את הריבית ברבע אחוז לטווח של 4%-4.25% וצופה עוד 2 הורדות ריבית השנה. הבנק המרכזי ציין כי נוכח האינפלציה הגבוהה יפעל בזהירות ויבחן הפחתות נוספות לפי הנתונים
בפעם הראשונה השנה ומאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%. החלטת הפדרל ריזרב התקבלה כצפוי לאחר תקופה ארוכה של סימנים להאטה בשוק העבודה והיחלשות בלחצי האינפלציה. מדובר במהלך שנועד להמריץ את הצמיחה ולתמוך בתעסוקה, ומסמן שינוי כיוון מובהק אחרי חודשים של ריבית יציבה ברמות גבוהות. כעת נותר לראות מה פאוול יגיד במסיבת העיתונאים.
הפדרל ריזרב הוריד את הריבית
לראשונה מזה תשעה חודשים, אך שמר על גישה זהירה כאשר הפחית אותה ברבע אחוז בלבד. בתום ישיבת מדיניות בת יומיים קבעה ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי יעד ריבית חדש בטווח של 4%-4.25%, בהתאם לציפיות המשקיעים. עוד לפני ההחלטה העריך שוק החוזים על הריבית בסבירות של 96%
שהפד יבחר בהפחתה צנועה זו.
בהודעתו ציין הפדרל ריזרב כי זוהי הפחתת הריבית הראשונה לשנת 2025, וכי התחזית החציונית
מצביעה על הורדה כוללת של כ-0.5% נוספים עד סוף השנה. עם זאת, לא כולם שותפים לקצב הזה: המושל מירן הצביע בעד הפחתה חדה יותר של חצי אחוז כבר בהחלטה הנוכחית, בעוד שישה בכירים סבורים שלא תהיינה עוד הורדות במהלך השנה ותשעה בכירים מעריכים שתי הפחתות נוספות. עוד הדגיש
הבנק כי הסיכונים להיחלשות בשוק העבודה גברו, מה שמעיד על שינוי דגש במדיניות – ממאבק באינפלציה להגנה על התעסוקה והצמיחה.
- הפד' המפולג: הורדת ריבית בצל דרמה פוליטית, ואיך יגיב שוק המניות?
- האם הפד יוריד את הריבית ב-0.5% ומה יקבע את הכיוון של וול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק העבודה
למרות סימנים ברורים להאטה בשוק העבודה, הפדרל ריזרב הותיר ללא שינוי את תחזיותיו לשיעור האבטלה לשנה הקרובה. לפי התחזית החציונית בעדכון האחרון של תחזיות המדיניות (SEP), שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-4.5% עד סוף 2025 – בדיוק כפי שנקבע בתחזיות הקודמות.

פלנטיר בעסקה של כמיליארד דולר עם הצבא הבריטי
פלנטיר תחתום על חוזה עם משרד ההגנה של בריטניה בשווי של כ־750 מיליון פאונד (כמיליארד דולר), במטרה לשנות מהיסוד את הצבא הבריטי ואת תפיסת ההגנה; האם העסקה מעבירה גם את פלנטיר משלב הפוטנציאל האדיר לשלב שבו הוא מתחיל להתממש?
בעיצומו של ביקורו המדיני של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בבריטניה, נחתמה עסקה בין משרד ההגנה הבריטי לבין פלנטיר Palantir -1.13% , שמתמחה בעיבוד נתונים ובינה מלאכותית. מדובר בעסקה בשווי של כ-750 מיליון פאונד (כמיליארד דולר), שתציב את פלנטיר בלב הצבא הבריטי. עבור פלנטיר, שהוטלו ספקות רבות ביכולות שלה להצדיק את התמחור שהתבסס על צמיחה אקספוננציאלית, זוהי פריצת דרך משמעותית מחוץ לארצות הברית. עד כה, רוב החוזים הגדולים שלה התרכזו בגופים אמריקאיים, כולל משרד ההגנה האמריקאי, ה-CIA, המרכז לבקרת מחלות (CDC), וכמובן סוכנויות הביון.
וכך, אם מדובר בסנונית ראשונה באירופה, או שזוהי עסקה בודדת, הפעם, פלנטיר מצליחה להכנס אל אחת ממערכות הביטחון האירופיות הבכירות. החוזה החדש אינו כולל רק את הצבא הבריטי, אלא גם את הצי המלכותי, אשר כבר עשה שימוש בפלטפורמת ניתוח הנתונים של פלנטיר בפרויקט קראקן (מערך מודיעיני תפעולי שהתחיל לפעול בתחילת העשור כחלק מאסטרטגיית הנתונים של מערכת הביטחון הבריטית). פרויקט זה סיפק תובנות על זמינות כלי שיט, נתוני תחזוקה שוטפים, והיערכות מבצעית, והוא יהיה הבסיס להרחבה החדשה.
פלנטיר תספק מוכנות צבאית רציפה ומיידית
על פי פרטי ההסכם, פלנטיר תאסוף ותנתח מידע ממגוון מאגרי נתונים של מערכת הביטחון הבריטית: החל מרישומי כוח אדם ועד לדוחות תחזוקה, מסמכים רפואיים, נתוני שכר ואימונים. המטרה היא לייצר מפת מוכנות עדכנית ומדויקת של הצבא, שתאפשר לקבל החלטות מבצעיות מהירות ויעילות. לדוגמה, התוכנה תדע לזהות בזמן אמת פערי גיוס, כשירות לוחמים לפריסה, הצטברות תקלות טכניות ותחזית של תקלות עתידיות (מישהו אמר 7.10?). בפועל, מדובר בשינוי עמוק של אופן קבלת ההחלטות הצבאיות. במקום מודלים מסורתיים של שליפת מידע איטית ותחקור בדיעבד, המערכת של פלנטיר משלבת יכולות שפת מכונה, גישה לביג דאטה ואנליטיקה מתקדמת שמייצרות תובנות בזמן אמת.
במילים אחרות, המפקדים בשטח יוכלו לעקוב אחר מיקומם של טנקים, מטוסים ואוניות של כל הצדדים המעורבים, ולהשתמש בתמונה המבצעית השלמה כדי לשפר תכנון, פריסה, ותקיפה. העסקה גם כוללת התחייבות של פלנטיר להשקיע כ-1.5 מיליארד פאונד (2 מיליארד דולר) בבריטניה בחמש השנים הקרובות, אך נכון לעכשיו לא ברור באילו תחומים יתמקדו ההשקעות. ייתכן שמדובר בהקמת מרכזי פיתוח, הרחבת נוכחות עסקית או שיתופי פעולה עם מוסדות מחקר. כך או כך, זו התחייבות שמעידה על כוונה אסטרטגית ארוכת טווח מצד החברה.
- המשקיעים תוהים: לאן הולך אילון מאסק?
- אלכס קארפ, מנכ"ל פלנטיר, מכר 409 אלף מניות ב־63 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זהו אינו רק במהלך טכנולוגי, אלא גם החלטה פוליטית. בריטניה בחרה לשים את מבטחה בחברה חיצונית, אמריקאית, כשותפה ליבה בבניית תשתית המידע הצבאית שלה. יש בכך אמירה ברורה על הצורך הדחוף בפתרונות מתקדמים, גם במחיר של הפחתת התלות בתעשיות המקומיות. אמנם יש מי שיעלו שאלות בנוגע לריבונות המידע, לאבטחת הנתונים ולאידיאולוגיה של מייסד החברה פיטר ת'יל, אך אלו לא צפויות לעכב את המימוש המבצעי של ההסכם.