הבנק המרכזי האירופאי צפוי להעלות ריבית? לא כל כך מהר. ומה בארה"ב?
האינפלציה העולמית מרימה ראש
עליות מחירים ניכרות כיום בכמעט כל תחום כלכלי. הסיבות לכך מגוונות, אבל נראה כי הסיבה העיקרית הם הביקושים הגואים של תקופת "פוסט קורונה", המלווים עם קשיים ממשיים בשרשרת האספקה העולמית.
עליות המחירים גם נתמכות בידע הכלכלי המצטבר שבידנו; הרחבה מוניטארית של הבנקים המרכזיים (הורדת ריבית, רכישת ניירות ערך והדפסת כסף), שוק עבודה קשיח (העלאות שכר) ועודפי חסכונות. כל אלו מצטברים ביחד ויוצרים ביקושים גואים, היצע מצומצם ועליות מחירים ברמה המערכתית. בארצות הברית פורסם על עליית מחירים (אינפלציה) בהיקף כמעט דמיוני של 7% בסוף 2021.
הבנקים המרכזיים נדרשים להגיב
הבנקים המרכזיים ברחבי העולם נדרשים לבעיית האינפלציה ששוחקת מזומנים ופיקדונות, ומהווה עלות נוספת (ומיותרת) על המשק. הפד האמריקאי כבר הכריז כי, בניגוד להכרזות העבר, הוא מתכנן כניסה לצמצום מוניטארי, והעלאת ריבית ממשית בשנת 2022. העלאת הריבית צפויה לצנן את הכלכלה, ולגרום לירידה מסוימת בביקושים, ולריסון האינפלציה ההרסנית. באופן דומה, כלל מדיניות העולם עוקבות בדריכות אחר האינפלציה העולמית והשפעתה המקומית, והן בוחנות את מדיניות הריבית של הבנק המרכזי.
ריבית הבסיס של הבנק המרכזי
הריבית הבסיסית שנקבעת על ידי הבנק המרכזי הינה הבסיס לכמעט כל הריביות בכלכלה. עליית ריבית הבנק המרכזי צפויה להגדיל את עלויות המימון לעסקים ומשקי בית ולגרום לירידה במחירי האג"חים (מחיר האג"ח והתשואה נעים בכיוונים מנוגדים). לצורך ההמחשה, ריבית הפריים הישראלית, המהווה בסיס כלכל הלוואה, פיקדון ומשכנתא (הלוואה לרכישת נדל"ן), הינה תמיד 1.5% יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל. באופן דומה, בכל רחבי העולם – ריבית הבנק המרכזי מהווה בסיס לכל חישוב מימוני ולכמעט כל הלוואה. העלאת ריבית (גם מדוגרת) צפויה לצנן את הכלכלה והביקושים.
- ביחד או לחוד: כך פועל המנגנון של האיחוד האירופי
- בהתאם לציפיות: ה-ECB מוריד את הריבית ב-0.25% ל-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבנק המרכזי האירופאי (ECB)
גוש האירו הינו אחד מהאזורים הכלכליים הגדולים בעולם, והוא חולש על מדינות חזקות כמו גרמניה, הולנד וצרפת ובמקביל כולל מדינות קצת פחות מפותחות (מבחינה כלכלית) כמו יוון, איטליה וספרד.
גם נגידת הבנק המרכזי האירופאי קריסטין לאגרד הכריזה כי היא בוחנת מקרוב את האינפלציה ומתכננת פעולות של צמצום מוניטארי, בדומה לארצות הברית. התכנון אינו מפתיע, אבל הוא צפוי להיות מאתגר במיוחד.
פער הריביות
משקיעים רבים בוחנים את פערי הריביות בין הגושים הכלכליים הגדולים, על מנת לנסות ולזהות מראש את ההתחזקות או ההיחלשות הצפויה של מטבע זה או אחר. היינו, אם נאמר לצורך הדיון שהריבית הבסיסית של הבנק המרכזי בארצות הברית צפויה לעלות במהירות ובמקביל הריבית באירופה לא תעלה באותה מהירות, הרי שתיווצר פער ריביות לטובת הדולר האמריקאי.
- ממדאני נגד וול סטריט: ראש העיר הנבחר ומלחמתו בבורסה האמריקאית; מה צפוי בהמשך?
- ממדאני וישראל: עמדות חדות נגדנו ושינוי צפוי ביחסים עם הקהילה היהודית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
משקיעים ממולחים יכולים לקחת הלוואה במונחי יורו (בריבית הנמוכה) ולהפקידה בפיקדון דולרי בארצות הברית (בריבית הגבוהה) ולהרוויח את פער הריביות. תנועה כזו של משקיעים תחזק את מטבע פיקדון המטרה (דולר) ותחליש את מטבע המקור (יורו).
לא כל כך פשוט להעלות ריבית בגוש האירו
בניגוד לציפיות, לנגידת הבנק המרכזי האירופאי לא כל כך קל להיכנס למתווה של העלאת ריבית. הסיבה הראשונית לכך היא השונות הרבה כל כך בין מדיניות גוש האירו. לדוגמא, הפער בין התשואה הנדרשת על אגרת חוב ממשלתית ל- 10 שנים של איטליה נמצאת כמעט 1.7% יותר גבוהה מגרמניה. היינו, בגוש הכלכלי האירופאי, יש הבדלים מהותיים בתשואה לפדיון של חוב לאומי בין המדינות השונות.
הבנק המרכזי האירופאי (ECB) נדרש לתמוך בצורה פעילה בכלכלות היותר חלשות, והוא מבצע זאת כיום על ידי רכישות של אג"חים בשוק החופשי, ותחזוקה שוטפת של ריבית נמוכה (יחסית).
הבנק המרכזי האירופאי מסנדל את עצמו
לא זו אף זו – הבנק המרכזי האירופאי (ECB) הצהיר מפורשות כי לא יוכל להתחיל את מתווה העלאת הריבית (וצינון האינפלציה) במקביל לתוכנית לרכישת אג"ח. יש בכך הרבה הגיון כלכלי – לא סביר שיד אחת תפעל לצמצום מוניטרי (העלאת ריבית) בעוד היד השנייה עמלה במרץ על הרחבה מוניטארית (שימור ריבית נמוכה).
אלא, שהצהרה זו מחייבת את הבנק המרכזי האירופאי להכיר בפער הריביות הפנימי הקיים אצלה. ההפרשים בין גרמניה לספרד, או בין הולנד לאיטליה הם ממשיים ומפחידים. יש חשש אמיתי שהעלאת הריבית תוביל למכירת חיסול של אג"חים מהמדינות היותר חלשות. ב- 2011 תרחיש שכזה איים בצורה ישירה על גוש האירו בכללותו.
להגן על החלשים
הבנק המרכזי האירופאי נדרש להגן על המדינות החלשות בגוש, והוא מאוד יתקשה ליישם מדיניות חדה של צמצום מוניטרי (העלאת ריבית) ובמקביל שמירה על כלל מדינות האזור הכלכלי. התוצאה הצפויה הינה העלאת ריבית הרבה יותר מדורגת, הרבה יותר מתונה והרבה פחות חדה ומשמעותית.
בעוד בארצות הברית, יש מדיניות מאוד ברורה וכוללת (שמשפיעה בצורה פחות או יותר אחידה על כלל מדינות האזור הכלכלי), בגוש האירו אין יכולת שכזו. האירופאים חייבים לשקלל את ההשפעות השונות על המדינות השונות ולשים את שרידות האירו לפני המלחמה באינפלציה.
הדולר יתחזק ביחס לאירו
פער הריביות בין ארצות הברית לאירופה צפוי לעלות, וכתוצאה האירו צפוי להיחלש מול הדולר האמריקאי. למי שיש השקעות נקבות באירו, ומטבע הייחוס שלו בדולרים – צריך לשקול גידור סיכוני מטבע חוץ.
ביחס לשקל הישראלי, הדברים קצת יותר מורכבים; למרות פער הריביות הצפוי (לטובת ארצות הברית), הרי שהדולר (ארה"ב) והשקל הישראלי נחשבים מטבעות מאוד חזקים; כלכלות במצב מאקרו כלכלי טוב, עם צמיחה חזקה וביקושים הולכים וגואים.
מוסיפים שמן למדורה..
כל הניתוח מתבסס על שגרה כלכלית בגוש האירופאי. אבל קולות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה (שהתגברו מאוד בימים האחרונים) צפויים רק להחמיר את המצב. אירופה עומדת מול עליה קיצונית במחירי האנרגיה (מחסור בגז טבעי שמיובא מהמזרח), וחוסר וודאות פוליטית מול הדוב הרוסי. החששות מאינפלציה עוד יותר משמעותית, ביחד עם האיום של תוקפנות צבאית רוסית נוספת, עלולה להחמיר את הבעיה של הבנק המרכזי האירופאי (ECB).
אל מול המורכבות החדשה, קשה עד בלתי אפשרי לראות את נגידת הבנק האירופאי מבצעת מהלכים של צמצום מוניטארי ממשי (כפי שארצות הברית מתכננת). גם מול עליות מחירים עוד יותר קיצוניות (אינפלציה גואה), גוש האירו יאלץ להכריע לטובת שימור האזור הכלכלי.
כתוצאה, פער הריביות בין ארצות הברית לגוש האירופאי צפוי לגדול לטובת האמריקאים, שכן הבנק המרכזי האמריקאי אינו מושפע עד כדי כך מהצרות באירופה, וייתכן ודווקא המתיחות עם רוסיה (ועליות מחירי האנרגיה) יובילו להעלאת ריבית מהירה יותר מהמתווה הראשוני.
לקריאה נוספת:
>>> כמה שוות תחזיות הפד' ואיך העלאת הריבית צריכה להשפיע על ההשקעות שלכם?
לסיכום: הכלכלה עולמית מתמודדת עם עליות מחירים מערכתיות (אינפלציה). הבנקים המרכזיים מצהירים ונערכים לצמצום מוניטרי והעלאות ריבית. העלאת הריבית צפויה לצנן את הכלכלה. גם הבנק המרכזי האירופאי (ECB) מתכונן לכך. בניגוד לפד האמריקאי, לגוש האירו יש מגבלות מבניות מאתגרות, שימנעו העלאת ריבית סדורה ומשמעותית. כתוצאה, צפוי להיווצר פער ריביות משמעותי לטובת ארצות הברית; מה שיחזק את הדולר האמריקאי כנגד היורו. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה (ולקהילה הבינלאומית), צפוי לשפוך שמן על המדורה וליצור עוד לחצים אינפלציוניים באירופה, שיישארו ללא מענה ישיר.
הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.
פארוק פתיח אוזר (רשתות)הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי
מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו
פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר.
Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה.
באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים בלי כיסוי לנכסים שלהם. בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.
הרשעה תקדימית
בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- ברקע החקירות והתביעות אוטומקס וסייספארק מבטלות את המיזוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי.
זוהראן מאמדני ראש העיר ניו יורק (יוטיוב)ממדאני וישראל: עמדות חדות נגדנו ושינוי צפוי ביחסים עם הקהילה היהודית
ראש עיריית ניו-יורק הנבחר מביא אג'נדה שמאלית בנושא ישראל-פלסטין; הקהילה היהודית והממסד הישראלי עוקבים בדאגה; "ישראל מבצעת רצח עם", "ישראל עושה אפרטהייד"
בחירתו של זוהראן ממדאני לראשות עיריית ניו-יורק מהווה שינוי משמעותי גם בקשר עם ישראל והקהילה היהודית. ממדאני, חבר בזרם הסוציאליסטי הדמוקרטי, מביא עמו אג'נדה שמאלית מובהקת, חלקה מעוררת מחלוקת, במיוחד בכל הנוגע ליחסיו של ממשל ישראל עם הפלסטינים.
"לישראל יש זכות קיום - אך לא כמדינה יהודית בלבד"
על פניו, נדמה כי ממדאני מנסה לייצר איזון, מצד אחד הוא מצהיר: "אני מאמין שלישראל יש זכות להתקיים", אך מיד מוסיף הסתייגות: "כמדינה עם זכויות שוות". כלומר, לא כמדינה יהודית באופן ייחודי, אלא כזו המושתתת על שוויון בין כלל אזרחיה, כולל אלה שאינם יהודים. אמירה זו, לכאורה כללית, מגלמת בתוכה עמדה ברורה: שלילת ההגדרה הלאומית-יהודית של ישראל.
ממדאני הרחיק אף מעבר לכך. בהתבטאות פומבית בעבר הצהיר: "אני חושב שישראל מבצעת רצח עם". הוא תיאר את המתרחש ברצועת עזה כמסע הרס שיטתי וככזה שאינו נופל מהגדרות הקשות ביותר של המשפט הבינלאומי. בנוסף, קישר ממדאני בין יחסי המשטרה בניו-יורק לפעילות צה"ל, ואמר כי "כשמגף ה-NYPD על הצוואר שלכם – זה בהמשך לאימונים על ידי צה"ל". מדובר באמירה קשה וכבדה שזיעזעה את הקהילה היהודית בעיר, אם כי צריך להגיד ששי יהודים לא מעטים בניו יורק שהצביעו לממדאני.
לפי ממדאני, הפתרון לסכסוך תלוי ב"סיום הכיבוש והאפרטהייד". הוא רואה את המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים כחסרת לגיטימציה מוסרית, משפטית ואנושית. במאמר שפרסם סמוך ליום השנה למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, כתב: "הכיבוש חייב להסתיים. האפרטהייד חייב להיעלם. הדימום האנושי חצה את הגבול, והשפה עצמה נגמרת לה מול עוצמת הסבל בעזה".
- ממדאני יכול להפוך את ניו יורק - בירת הקפיטליזם - למעבדה סוציאליסטית; והקשר לישראל
- "לא נשקיע באג"ח ישראל" ו"אינתיפאדה גלובלית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנהיגים יהודיים בעיר הגדירו את הדברים כ"חתרניים", ופרשנים מעריכים כי מדובר באיום על הקשרים ההיסטוריים בין ניו-יורק לישראל.
ממדאני צפוי להיכנס לתפקידו ב-1 בינואר, אך כבר כעת ברור כי יחסו לישראל יהפוך למוקד מרכזי בפוליטיקה העירונית והבינלאומית. מצד אחד, יש הרואים בו קול חדש, אמיץ וערכי. מצד שני, יש הרואים בכך איום על הקשרים המסורתיים של העיר עם ישראל במקביל לפגיעה גם ביהודי ניו יורק.
