מכולה יצוא יבוא ספינה
צילום: Getty images Israel

מדד חדש של הפד': השיבושים בשרשרת האספקה כבר עברו את השיא

בשלוחת הפד בניו יורק פרסמו מדד חדש שמשלב כמה מאלה הקיימים העוקבים אחר עלויות הובלת חומרי גלם, הובלה אווירית, שכירת מכולות ומדד מנהלי הרכש של היצרנים, ממנו ניסו לנטרל גורמים שקשורים בביקושים חדשים. האם מדיניות של בידודים בעולם מול האומיקרון תביא בכל זאת לשיא חדש?
איתי פת-יה | (2)

הפרסום האחרון של האינפלציה בארצות הברית, זה לחודש נובמבר, הציג רמה של 6.8% - הגבוהה ביותר זה קרוב לארבעה עשורים, ובעקבותיה כידוע יצמצמו בבנק המרכזי של ארצות הברית את קצב רכישות האג"ח הממשלתי (ההדפסה הכמותית) ומתעתדים להעלות את הריבית 3 פעמים השנה. בין הסיבות העיקריות לאינפלציה שיבושים והתייקרויות בשרשראות האספקה, הן בשל ביקושים גבוהים עם פתיחת חלק מהכלכלות מחדש ולצד זאת בכל זאת השבתות בפריקת והטענת המכולות בנמלים אצל עובדים שנכנסו לבידוד.

אך מה מצב השיבושים הללו בעת הנוכחית ועד כמה יתבטאו בפרסומים הבאים של נתוני האינפלציה? בשלוחת הפדרל רזרב במדינת ניו יורק פרסמו מדד חדש ששואף לעקוב אחר שינויים אלה, והנתונים בו מציעים: השיא מאחורינו לעת עתה.

שם המדד הוא Global Supply Chain Pressure Index, ובקיצור GSCPI, והוא מרכז את השינויים מאז 1997, כשהגרף פחות או יותר נע סביב קו הממוצע בו. קפיצה בולטת הייתה ב-2011 לאחר הצונאמי ביפן ששיבש את הייצור במדינה, והשטפון בתאילנד את יצור הרכבים ורכיבים אלקטרוניים.

ואולם הקורונה הצליחה להתעלות על רמות אלה "הקפיצה במדד ה-GSCPI אחרי האירועים ההם מחווירה לעומת מה שראינו בקורונה", כתבו כלכלני הפד בניו יורק. "סין כזכור נכנסה לסגר והמדד נפל לרגע כשהייצור העולמי החל להתאושש בקיץ 2020, לפני שעלה בקצב דרמטי בחורף שלאחר מכן". השיבושים בשרשרת האספקה הגלובלית היו גבוהים מהרגיל ב-4.5 סטיות תקן - רמה שכזו לא נראתה מאז 1997, כך מורה הגרף, אך ייתכן כי כעת פניהם לירידה. "השיבושים כבר הגיעו לשיא וייתכן שיתמתנו בהמשך", כתבו הכלכלנים.

המדד החדש משקלל כמה מהמדדים הקיימים שאמורים לעקוב אחר השינויים בשרשראות האספקה. הראשון בהם הוא מדד ה-Baltic Dry שעוקב אחר השינויים במחירי הובלת חומרי הגלם, לאחריו ישנו מדד Harpex שעוקב אחר מחירי המכולות. לכך הוסיפו נתונים על עלויות שילוח אווירי אל ארצות הברית וממנה ממשרד העבודה.

עוד הוכנסו למשוואה מדד מנהלי הרכש (PMI) של הסקטור היצרני, המבוסס על משאל בקרב התעשיינים, לגבי עיכובים באספקת סחורה שהזמינו בעצמם, וכן היקף צבר ההזמנות צבר ההזמנות במדינות בולטות בכלכלה האמריקאית, האירופאית והסינית.

לגבי המדד האחרון, בפד ניסו לבודד את הגורמים הקשורים בצד ההיצע באמצעות נטרול שינויים שקשורים בהזמנות חדשות - שהן כבר אינדיקציה לשיטתם למה שקורה בצד הביקוש. הרעיון הוא להתמקד ביצור - כי בכלכלות שחוות שיעורי אינפלציה גבוהים טוענים בפני האזרחים, כמו גם שוקי ההון, שההיצע הוא הסיבה לכך. בסך הכל 27 משתנים שונים הוכנסו לתוך מדד ה-GSCPI החדש, ובפד בניו יורק אמרו שיפרסמו בהמשך את ההשפעה של טלטלות בו על מדדי המחירים לצרכן וליצרן.

קיראו עוד ב"גלובל"

ובכל זאת, כפי שניתן לראות, הגרף מראה ירידה מזערית מהשיא, ומדינות רבות מתמודדות עתה עם התפרצויות גדולות של זן האומיקרון - ומנסות לגבש אסטרטגייה להתמודד איתו, כשכמובן אין ערובה לגישה אחידה. בסין למשל חזרו לסגרים, הגם שנתונים מבריטניה מראים כי המחלה לה גורם הזן פחות חמורה מזו שגרם לה וריאנט הדלתא. ככל שיבחרו לנקוט עוד צעדים של בידודים, הדבר עשוי לפגוע בתחום היצור, כמו גם בהובלה ופריקה של סחורות, ולהמשיך להשפיע על המדד.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    וורן באפט 05/01/2022 11:49
    הגב לתגובה זו
    גנבת לי את השם
  • 1.
    אוברסיז הולכת לטוס (ל"ת)
    באפט 05/01/2022 11:00
    הגב לתגובה זו
מקרון צרפתמקרון צרפת

הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות

צרפת מתמודדת עם האטה כלכלית וחוסר יציבות פוליטית: הבנק המרכזי מוריד תחזיות צמיחה, פיץ' מפחיתה דירוג אשראי והשווקים דורשים תשואה גבוהה יותר על החוב הממשלתי

אדיר בן עמי |

הבנק המרכזי של צרפת הודיע על הפחתת תחזיות הצמיחה לשנים 2026 ו-2027 ב־0.1 נקודת אחוז, בעקבות חוסר הוודאות הפוליטי שנוצר לאחר נפילת הממשלה השנייה בתוך פחות משנה. הבנק מזהיר כי צרפת עלולה להישאר מאחור ביחס לשאר מדינות האיחוד האירופי בשנים הקרובות.


המצב הכלכלי בצרפת מסתבך. ראש הממשלה החדש, סבסטיאן לקורנו, מנסה לגבש תקציב ל־2026 תוך ניהול משא ומתן עם מפלגות האופוזיציה. אך מפלגות מהשמאל והימין הקיצוניים דורשות בחירות חדשות במקום לסייע בגיבוש הסכמות, מה שמקשה על תהליך קבלת ההחלטות. המפלגה הסוציאליסטית, שעל תמיכתה תלויה יציבות הממשלה, דורשת להעלות מסים על עסקים ולהאט את תהליך צמצום הגירעון – הגדול ביותר באיחוד האירופי. קו זה מנוגד לרצון השווקים, והדבר מתבטא בעליית תשואות האג"ח הממשלתיות הצרפתיות ביחס למדינות שכנות.


פיץ' הורידה דירוג

חברת הדירוג פיץ' הורידה ביום שישי את דירוג האשראי של צרפת מ-AA- ל-A+, בשל חששות מיכולת הממשלה לעמוד ביעדי התקציב ולהגיב למצבי חירום כלכליים. המהלך משקף הערכה גוברת של המשקיעים כי צרפת נעשית פחות יציבה מבחינה פיסקלית.


הבנק המרכזי הצרפתי מזהיר מפני המשך מדיניות כזו. הכלכלן הראשי אוליביה גארנייה אמר כי אם לא יתקדמו בצמצום הגירעון, "אי הוודאות הפיסקלית תתרחב, והחלטות השקעה ותעסוקה של עסקים ומשקי בית יישארו מהוססות". נגיד הבנק, פרנסואה וילרואה דה גלהאו, הוסיף כי הממשלה הבאה חייבת להישאר מחויבת ליעד של גירעון של 3% מהתמ"ג עד 2029. לדבריו, "אם נכשלים בתחילת הדרך, קשה לשכנע שהיעד יושג בזמן".

התחזיות החדשות

התחזית המעודכנת מצביעה על האטה בצמיחה לעומת שאר מדינות האיחוד האירופי בשנים הקרובות. הבנק צופה צמיחה מתונה ב-2026 וב-2027, ומדגיש כי עסקים ומשקי בית נוטים לעכב השקעות עד שתהיה בהירות בנוגע למדיניות התקציב.


דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרדונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

טראמפ רוצה לבטל דיווחים רבעוניים - איך זה יכול לפגוע במשקיעים

נשיא ארה״ב דוחף לביטול חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות, מהלך שעשוי לגרום לפגיעה בשקיפות, להעמקת פערי מידע בין משקיעים ולתנודתיות גבוהה יותר בשווקים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ חוזר לרעיון ישן שלו: ביטול החובה על חברות ציבוריות לפרסם דוחות כספיים מדי רבעון והסתפקות בדיווח חצי־שנתי. השבוע טראמפ חזר והעלה את ההצעה ברשתות החברתיות, והפעם ייתכן שיש לו יותר כוח לקדם שינוי רגולטורי. למרות זאת, נראה שהמשקיעים לא מתלהבים. אין לחץ מצד השוק על הרשות לניירות ערך האמריקנית לשנות את דרישות הדיווח, כשהמשמעות של מהלך כזה היא פחות מידע למשקיעים ויותר חוסר־וודאות.


הרבה סיבות למה זה רעיון גרוע

דיווח כספי סדיר ושקוף מפחית לחברות את עלויות הגיוס. ככל שהמידע אמין ונגיש יותר, כך קל וזול לחברה לגייס הון או ליטול אשראי. איש לא רוצה להמתין שלושה חודשים נוספים כדי לגלות התפתחויות שליליות, כמו מעבר של חברה מרווח להפסד. באותה מידה, איש אינו מעוניין להחמיץ שינוי פתאומי לטובה, כפי שקרה באנבידיה. זו גם אחת הסיבות לכך שעלות ההון של חברות אמריקניות נחשבת לאורך שנים לנמוכה יחסית לעולם.


פחות דוחות כספיים עלולים להוביל לתנודתיות גבוהה יותר במניות. מרווחי זמן ארוכים בין פרסומים יוצרים "קפיצות" חדות כאשר סוף־סוף מתפרסם המידע. יתרה מכך, העובדה שמידע אינו מדווח לציבור אינה אומרת שאינו קיים. מנהלים ובעלי תפקידים עדיין מחזיקים בו ועלולים להשתמש בו לפני כולם.


הפחתת תדירות הדיווח תחזק במיוחד את היתרון של משקיעים מוסדיים עם תקציבי מחקר גדולים וגישה ישירה להנהלות, ותפגע במשקיעים פרטיים. דיווח קבוע מסייע לאזן את תנאי השוק. גם מנקודת מבט עסקית רחבה הצעד אינו מתיישב עם המציאות. מחזורי העסקים מתקצרים, לא מתארכים.


שוק הבינה המלאכותית ממחיש את זה היטב, כאשר לפני שלוש שנים כמעט שלא הוזכר, וכיום הוא משנה ענפים שלמים. המתנה של חצי שנה בין דוחות כספיים עלולה להיחשב נצח בתעשיות דינמיות כאלה.


תחזיות רווח לעומת דיווח שוטף