רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI
צילום: יח"צ

רפי גוזלן: "מלחמת הנפט מקרבת את העולם צעד נוסף בדרך למיתון"

"משבר הנפט מסוף השבוע האחרון סיפק זעזוע נוסף לעולם שברירי ממילא", כך לדברי הכלכלן הראשי של IBI. "צניחת הנפט מציבה סיכון גבוה למיתון בקרב יצרניות הנפט וכן לקריסה של חברות בתעשיית הפצלים האמריקאית"
ערן סוקול | (5)

"מלחמת הנפט מקרבת את העולם צעד נוסף בדרך למיתון", כך מעריך רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI. לדבריו, משבר הנפט מסוף השבוע האחרון סיפק זעזוע נוסף לעולם שברירי ממילא וצניחת מחיר הנפט מציבה סיכון גבוה למיתון בקרב יצרניות הנפט וכן לקריסה של חברות בתעשיית הפצלים האמריקאית.

"ההתפשטות המואצת של נגיף הקורונה מחוץ לסין הובילה במהלך השבועיים האחרונים את השווקים לבצע הערכת מצב מחודשת, תוך הפנמה כי הנגיף אינו משקף בעיה אזורית אלא גלובלית", כותב גוזלן בסקירתו השבועית.

בעוד הנתונים היוצאים מסין משקפים ירידה ניכרת במספר הנדבקים החדשים, הרי שבשאר העולם מספר הנדבקים עלה בשיעור ניכר מכ-200 בלבד בתחילת פברואר לכ-26 אלף כיום, וסביר כי מספרים אלו ימשיכו להתעדכן באופן מהיר כלפי מעלה.

המדינה המערבית הבולטת במספר הנדבקים היא איטליה שבה ננקטו בימים האחרונים צעדים חריגים, אך לדברי גוזלן החשש הגובר הוא לאופן התפשטות הנגיף בארה"ב, שצפוי לאתגר את מבנה מערכת הבריאות ושוק העבודה.

חצי שנה קשה במקרה הטוב, אולי אפילו מיתון 

לפיכך, כותב גוזלן, "אם עד לפני מספר שבועות ההערכה הרווחת הייתה לפגיעה זמנית בצמיחה העולמית והתאוששות במהלך הרבעון השני אל תוך המחצית השנייה של השנה, הרי שכיום ההערכות הולכות ונהיות שמרניות יותר ונעות בין האטה במחצית הראשונה והתאוששות הדרגתית בשנייה לבין גלישה למיתון". 

הערכת המצב המחודשת באה עד כה לידי ביטוי בירידה חדה בשיעור דו ספרתי במרבית שוקי המניות בעולם, בעלייה חדה בתנודתיות ובירידת תשואות חדה באיגרות החוב הממשלתיות, המהוות חוף מבטחים, כאשר ירידה זו נתמכה גם בהפחתות ריבית מצד בנקים מרכזיים בעולם.

לדברי גוזלן, "אם עד לשבוע האחרון הפוקוס העיקרי היה סביב התפשטות הנגיף, הגיע משבר הנפט מסוף השבוע האחרון וסיפק זעזוע נוסף לעולם שברירי ממילא. חוסר ההסכמה בנוגע לקיצוצי התפוקה בקרב חברות אופ"ק+ הוביל לזניחת ההסכמים הקודמים ולחזרה למלחמה על נתח שוק, דווקא במצב שבו העולם מתאפין בירידה בביקושים בעקבות התפשטות הקורונה והפגיעה החריפה בתעשיית התעופה".

קיראו עוד ב"גלובל"

הבוקר צנח הנפט במסחר בכ-30% לכ-30 דולר לחבית (ברנט) והשלים ירידה של כ-50% מתחילת השנה. בהתייחס לכך מציין גוזלן כי צניחת הנפט מציבה סיכון גבוה למיתון בקרב יצרניות הנפט וכן לקריסה של חברות בתעשיית הפצלים האמריקאית.

"העקום העתידי של הנפט משקף חזרה הדרגתית לרמות גבוהות יותר, אם כי הסיכון בטווח הקצר נותר כלפי מטה שכן ללא קיצוצי תפוקה, הירידה בביקוש העולמי תמשיך ללחוץ את המחירים כלפי מטה. זאת, עד להסכם אופ"ק+ חדש, במידה והמדינות ילחצו מירידת המחירים ויגיעו להסכם, או לפגיעה חריפה בתעשיית הפצלים האמריקאית שתוביל לירידה בהיצע", סיכם.

>>>הציבור מפסיד המון כסף, אבל ממש עכשיו נולדים המיליונרים החדשים

>>>ארה"ב היא הברבור השחור הבא

>>>בסיומו של מחזור הירידות, נהיה במקום טוב יותר מאשר בתחילת המשבר

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שמחה 12/03/2020 12:45
    הגב לתגובה זו
    המטוסים הם לקוח ענק של הנוזל השחור. ויש הציע גדול וביקוש יורד. ב10 דולר לחבית, אני קונה.
  • 3.
    ישראל 10/03/2020 21:30
    הגב לתגובה זו
    ירידה בעלויות של עסקים אמורה לעזור להם
  • 2.
    דוד 10/03/2020 19:26
    הגב לתגובה זו
    לא ברור מדוע ירידת מחירי הנפט מלחיצה מישהו. אנרגיה זולה היא ברכה לכלכלה. קיים בלבול בין סיבה לתוצאה - מחיר הנפט הנמוך הוא תוצאה של ביקושים נמוכים ומלחמת מחירים בקרטל. הוא לא סיבה למיתון. להיפך, נפט זול הוא סיבה לשיפור מסויים (סיבה ממתנת)
  • 1.
    מושון 09/03/2020 22:14
    הגב לתגובה זו
    אמרת לפני חודש שזו הזדמנות שיש ירידות עכשיו יש מפולת זאת שוב הזדמנות ?
  • שמחה 12/03/2020 12:47
    הגב לתגובה זו
    הם סתם מחרטטים. אז כשיש עליות הם גאונים . וכשיש ירידות הם מראים את הפרצוף האמיתי. רק לבדוק מי ממנהלי הקרנות זרקו שוב את כספי החוסכים לבור של יצחק תשובה שמבזבז את הכסף בהשקעות מטורפות בחו"ל.
גוגל אלפאבית רשתות חברתיותגוגל אלפאבית רשתות חברתיות

אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה מרחיבה את שליטתה בתשתיות חשמל ומרכזי נתונים כחלק מהיערכות לגידול בביקוש למחשוב ולבינה מלאכותית, על רקע מגבלות רשת החשמל בארה״ב

אדיר בן עמי |

אלפאבית Alphabet 1.48%  הודיעה כי תרכוש את חברת התשתיות Intersect Power בעסקת מזומן בהיקף של 4.75 מיליארד דולר, בתוספת חוב קיים. המהלך משתלב בגל השקעות רחב של ענקיות הטכנולוגיה, המבקשות להרחיב במהירות את קיבולת מרכזי הנתונים והאנרגיה הנדרשת להפעלתם, על רקע העלייה החדה בביקוש למחשוב עבור יישומי בינה מלאכותית.


Intersect עוסקת בפיתוח תשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים, ולפי הודעת אלפאבית מחזיקה בצבר פרויקטים בהיקף של מספר ג’יגוואטים, הנמצאים בשלבי פיתוח או הקמה. רכישת החברה צפויה להעניק לגוגל גישה ישירה למקורות חשמל נוספים, בתקופה שבה רשתות החשמל בארה״ב מתקשות לעמוד בקצב הביקוש הגובר. העסקה מגיעה לאחר שגוגל כבר יצרה קשרים עסקיים עם Intersect בשנה שעברה, אז נכנסה להשקעה מיעוט והחלה בשיתוף פעולה לפיתוח מתקני ייצור חשמל בסמוך לקמפוסים של מרכזי נתונים. כעת, אלפאבית מבקשת להעמיק את השליטה בשרשרת האספקה האנרגטית הנדרשת לפעילותה.


לדברי אלפאבית, Intersect תמשיך לפעול כיחידה נפרדת תחת המותג הקיים, ולא תשולב באופן מלא בפעילות גוגל. הנהלת החברה תישאר על כנה, ובראשה המנכ״ל שלדון קימבר. נכסים פעילים של Intersect בטקסס, וכן נכסים פעילים ומתוכננים בקליפורניה, לא ייכללו בעסקה.


אלפאבית תרכוש את פלטפורמת פיתוח האנרגיה של Intersect ואת צוות העובדים העוסק בפרויקטים שכבר הוקצו לגוגל. מדובר בנכסים שנועדו לתמוך ישירות בהרחבת פעילות מרכזי הנתונים של החברה בארה״ב.


ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל

העסקה משקפת מגמה רחבה יותר בענף, שבה חברות טכנולוגיה גדולות מחפשות חיבור ישיר לייצור חשמל. הביקוש למרכזי נתונים גדולים, המונעים על ידי מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, הפך את סוגיית האנרגיה לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של הענף.במקביל, גם שחקנים נוספים בוחנים רכישות בתחום. קבוצת סופטבנק בוחנת יעדים אפשריים בענף מרכזי הנתונים, וחברות השקעה פרטיות פועלות לרכישת ספקיות תשתית ורשתות חשמל, במטרה ליהנות מהגידול בביקוש.


דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.