האם אנחנו בעיצומה של 'הונאת פונזי' בשוק האג"ח הקונצרני בעולם?
שיעורי הריבית מסביב לעולם נמצאים ברמות הנמוכות ביותר בכל הזמנים, והבנקים המרכזיים בעולם (הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של אירופה והבנק המרכזי ביפן) מרחיבים את המאזנים שלהם לסכום כולל של כ-100 מיליארד דולר בחודש. המשקיעים מצידם "רעבים" לתשואה, וזה גורם להם לקחת החלטות מסוכנות שבמצב אחר הם לא היו לוקחים לנוכח התשואות הצפויות כיום.
לקריאה נוספת
> זהירות - דמי הניהול בקרנות אג"חיות יחסלו לכם את התשואה - מה לעשות?
> מדד המחירים לא זז, אבל אגרות החוב הצמודות למדד זינקו השנה ב-14% - הנה ההסבר
כל זה משתקף כיום בצורה נחרצת בשוק האג"ח הקונצרני העולמי. לדוגמה, תעודת הסל - iShares iBoxx USD Investment Grade Corporate Bond ETF (סימול: LQD) עלתה השנה ביותר 17% בעוד שתעודת הסל iShares iBoxx High Yield Corporate Bond ETF (סימול: HYG) טיפסה ביותר מ-14%. המשמעות ברורה - התשואה יורדת ומעלה את הסיכון על אגרות החוב "הבטוחות".
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- האם אג"ח קונצרני שקלי לשנה הוא הזדמנות השקעה טובה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, הנזילות והביקושים הגבוהים פירושם שחברות מסוימות מצליחות להבטיח מימון כאשר במצב אחר השוק היה מסתכל עליהן בעין הרבה יותר סקפטית.
"אחת ההשלכות של ההקלות של הבנקים המרכזיים היא שהן מאכילות את ה'זומבים', העסקים המתים שהיו הולכים ונעלמים אם זה לא היה כל כך זול וקל לקבל אשראי", אמר הכלכלן אדוארד ירדני בראיון ל-Barrons בהתייחסו לציפיות שלו לשנת 2020. "עם ריביות כה נמוכות ברחבי העולם, המשקיעים פשוט קונים אג"ח זבל".
החלק המדורג כ"טוב להשקעה" בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב (אגרות חוב המדורגות BBB ויותר) זינק מכ-800 מיליארד דולר בשנת 2007 ל-3.3 טריליון דולר כיום, לפי סקוט מינרד, מנהל ההשקעות הראשי העולמי בגוגנהיים השקעות, כשלדבריו, הצמיחה המהירה בהנפקות באה על חשבון האיכות.
"כיום, כ-50% משוק ההשקעה מדורג BBB, ובשנת 2007 זה היה 35%", ציין מינרד והוסיף כי מן העבר השני, "כ-8% משוק האג"ח היה בדרוג BBB- בשנת 2007 והיום הוא כ-15%". מינרד חושש כי התיאבון של המשקיעים לאג"ח קונצרניות לא התפוגג כתוצאה מהמגמה הזו, וציין כי גוגנהיים צופה כי עד 20% מאיגרות החוב המדורגות BBB- יקבלו הורדת דירוג השנה.
- ג'ף בזוס חוזר לכסא המנכ"ל: יעמוד בראש פרומתאוס, סטארט אפ שגייס כבר 6.2 מיליארד דולר
- 10,000 עובדים עשויים לאבד את עבודתם ב-UBS עד 2027
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי...
- 9.מיכאל 23/01/2020 08:39הגב לתגובה זוהאם יש קרן זרה (VANGARD ׂ) שורט על אגחים
- 8.SQQQ- שורט על הנאסדק- שורט המאה!!! (ל"ת)חיים מחדרה 23/01/2020 08:22הגב לתגובה זו
- 7.המציאות שונה 23/01/2020 07:31הגב לתגובה זוברגע שהבנקים המרכזיים החליטו שמותר להם להתערב בשוקי ההון כרצונם על ידי הדפסת כסף, כללי המשחק של ביקוש-היצע וסיכון-סיכוי פשוט לא רלוונטיים. עד שלא יקרה משבר ריאלי שיכפה עליהם להפסיק, שום דבר לא ישתנה במשחק המוזר הזה
- דני 23/01/2020 08:53הגב לתגובה זושאיש לא יוכל לנבא את העיתוי והחומרה שלו. לכל מטבע ,יש שני צדדים
- 6.כלכלן 22/01/2020 23:55הגב לתגובה זותיקון בוודאות יגיע אבל יומרני להשוות ל 1929 ,אני מניח שהתיקון יהיה הרבה פחות אגרסיבי מנבואות הזעם
- 5.יניב67 22/01/2020 23:32הגב לתגובה זוככה הכלכלה עובדת... בעצם ככה כלכלת חוב עובדת.בשלבים הראשונים האשראי מגדיל את הצמיחה, את ההכנסות ואת שווי הנכסים מה שבהמשך מגדיל את האשראי (כי פשוט יש מול מה ללוות) שמגדיל את הצמיחה... עד שמגיעה הנקודה שמשהו משתבש.ואז לא ניתן לשרת את החוב בעזרת עוד אשראי (עוד חוב) ומאותו הרגע התהליך מתהפך, הצמיחה מאיטה, ההכנסות קטנות, שווי הנכסים יורדים וחוזר חלילה.שאלות השאלות היא איפה אנחנו בתהליך הזה... ואת זה יודעים רק בדיעבד.בקיצור חברים, נהלו סיכונים בחוכמה...
- 4.דירה=קורת גג 22/01/2020 23:27הגב לתגובה זודירה=קורת גג,היא צורך בסיסי של האדם
- 3.וואי וואי וואי (ל"ת)שו 22/01/2020 20:58הגב לתגובה זו
- 2.דן 22/01/2020 20:31הגב לתגובה זוהכל כתוב באותיות קידוש לבנה .....הדפסות שמחזיקות את השווקים והבנקים במשך שנים ......ריבית אפסית שרצו להוריד לשנה שנתיים ונמצאת במשך שנים .......הגדלות סיכונים עוד ועוד ........חזירות ועיוותי שוק במשך שנים ......רק אל תצפו למפולת כמו 2008 ....זה יהיה גרוע מ 1929 ......שלא תגידו לא ידענו .
- הגזמות (ל"ת)אפשר עוד קצת 22/01/2020 21:20הגב לתגובה זו
- 1.חברה זהירות 22/01/2020 20:24הגב לתגובה זועדיף שקל ביד מאג"ח בבנק
שבבי AI (AI)המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון
גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר
אנבידיה מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול.
אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות -
מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר).
הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות.
- אנבידיה עולה על הגל - ומה שקורה עכשיו בשוק שבבי‑AI
- פלאנטיר משיקה פלטפורמת AI חדשה בשיתוף אנבידיה וסנטרפוינט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
