בועה
צילום: Istock

האם אנחנו בעיצומה של 'הונאת פונזי' בשוק האג"ח הקונצרני בעולם?

שיעורי הריבית מסביב לעולם נמצאים ברמות הנמוכות ביותר בכל הזמנים, והבנקים המרכזיים בעולם ממשיכים לתדלק את האג"ח הקונצרניות בכסף זול 
נועם בראל | (11)

שיעורי הריבית מסביב לעולם נמצאים ברמות הנמוכות ביותר בכל הזמנים, והבנקים המרכזיים בעולם (הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של אירופה והבנק המרכזי ביפן) מרחיבים את המאזנים שלהם לסכום כולל של כ-100 מיליארד דולר בחודש. המשקיעים מצידם "רעבים" לתשואה, וזה גורם להם לקחת החלטות מסוכנות שבמצב אחר הם לא היו לוקחים לנוכח התשואות הצפויות כיום.

לקריאה נוספת

> זהירות - דמי הניהול בקרנות אג"חיות יחסלו לכם את התשואה - מה לעשות?

> מדד המחירים לא זז, אבל אגרות החוב הצמודות למדד זינקו השנה ב-14% - הנה ההסבר

כל זה משתקף כיום בצורה נחרצת בשוק האג"ח הקונצרני העולמי. לדוגמה, תעודת הסל - iShares iBoxx USD Investment Grade Corporate Bond ETF (סימול: LQD) עלתה השנה ביותר 17% בעוד שתעודת הסל iShares iBoxx High Yield Corporate Bond ETF (סימול: HYG) טיפסה ביותר מ-14%. המשמעות ברורה - התשואה יורדת ומעלה את הסיכון על אגרות החוב "הבטוחות".

בנוסף, הנזילות והביקושים הגבוהים פירושם שחברות מסוימות מצליחות להבטיח מימון כאשר במצב אחר השוק היה מסתכל עליהן בעין הרבה יותר סקפטית.

"אחת ההשלכות של ההקלות של הבנקים המרכזיים היא שהן מאכילות את ה'זומבים', העסקים המתים שהיו הולכים ונעלמים אם זה לא היה כל כך זול וקל לקבל אשראי", אמר הכלכלן אדוארד ירדני בראיון ל-Barrons בהתייחסו לציפיות שלו לשנת 2020. "עם ריביות כה נמוכות ברחבי העולם, המשקיעים פשוט קונים אג"ח זבל".

החלק המדורג כ"טוב להשקעה" בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב (אגרות חוב המדורגות BBB ויותר) זינק מכ-800 מיליארד דולר בשנת 2007 ל-3.3 טריליון דולר כיום, לפי סקוט מינרד, מנהל ההשקעות הראשי העולמי בגוגנהיים השקעות, כשלדבריו, הצמיחה המהירה בהנפקות באה על חשבון האיכות.

"כיום, כ-50% משוק ההשקעה מדורג BBB, ובשנת 2007 זה היה 35%", ציין מינרד והוסיף כי מן העבר השני, "כ-8% משוק האג"ח היה בדרוג BBB- בשנת 2007 והיום הוא כ-15%". מינרד חושש כי התיאבון של המשקיעים לאג"ח קונצרניות לא התפוגג כתוצאה מהמגמה הזו, וציין כי גוגנהיים צופה כי עד 20% מאיגרות החוב המדורגות BBB- יקבלו הורדת דירוג השנה.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מיכאל 23/01/2020 08:39
    הגב לתגובה זו
    האם יש קרן זרה (VANGARD ׂ) שורט על אגחים
  • 8.
    SQQQ- שורט על הנאסדק- שורט המאה!!! (ל"ת)
    חיים מחדרה 23/01/2020 08:22
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    המציאות שונה 23/01/2020 07:31
    הגב לתגובה זו
    ברגע שהבנקים המרכזיים החליטו שמותר להם להתערב בשוקי ההון כרצונם על ידי הדפסת כסף, כללי המשחק של ביקוש-היצע וסיכון-סיכוי פשוט לא רלוונטיים. עד שלא יקרה משבר ריאלי שיכפה עליהם להפסיק, שום דבר לא ישתנה במשחק המוזר הזה
  • דני 23/01/2020 08:53
    הגב לתגובה זו
    שאיש לא יוכל לנבא את העיתוי והחומרה שלו. לכל מטבע ,יש שני צדדים
  • 6.
    כלכלן 22/01/2020 23:55
    הגב לתגובה זו
    תיקון בוודאות יגיע אבל יומרני להשוות ל 1929 ,אני מניח שהתיקון יהיה הרבה פחות אגרסיבי מנבואות הזעם
  • 5.
    יניב67 22/01/2020 23:32
    הגב לתגובה זו
    ככה הכלכלה עובדת... בעצם ככה כלכלת חוב עובדת.בשלבים הראשונים האשראי מגדיל את הצמיחה, את ההכנסות ואת שווי הנכסים מה שבהמשך מגדיל את האשראי (כי פשוט יש מול מה ללוות) שמגדיל את הצמיחה... עד שמגיעה הנקודה שמשהו משתבש.ואז לא ניתן לשרת את החוב בעזרת עוד אשראי (עוד חוב) ומאותו הרגע התהליך מתהפך, הצמיחה מאיטה, ההכנסות קטנות, שווי הנכסים יורדים וחוזר חלילה.שאלות השאלות היא איפה אנחנו בתהליך הזה... ואת זה יודעים רק בדיעבד.בקיצור חברים, נהלו סיכונים בחוכמה...
  • 4.
    דירה=קורת גג 22/01/2020 23:27
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג,היא צורך בסיסי של האדם
  • 3.
    וואי וואי וואי (ל"ת)
    שו 22/01/2020 20:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דן 22/01/2020 20:31
    הגב לתגובה זו
    הכל כתוב באותיות קידוש לבנה .....הדפסות שמחזיקות את השווקים והבנקים במשך שנים ......ריבית אפסית שרצו להוריד לשנה שנתיים ונמצאת במשך שנים .......הגדלות סיכונים עוד ועוד ........חזירות ועיוותי שוק במשך שנים ......רק אל תצפו למפולת כמו 2008 ....זה יהיה גרוע מ 1929 ......שלא תגידו לא ידענו .
  • הגזמות (ל"ת)
    אפשר עוד קצת 22/01/2020 21:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חברה זהירות 22/01/2020 20:24
    הגב לתגובה זו
    עדיף שקל ביד מאג"ח בבנק
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.