תעשיית המוזיקה קרדיט FREEPICההתפתחות הכלכלית בתעשיית המוזיקה: משנות ה-60 ועד היום
תעשיית המוזיקה השתנתה מאוד במשך השנים – מהתקופה שבה הרווחים הגיעו בעיקר ממכירת תקליטים, דרך המשבר הגדול שגרם האינטרנט וההורדות החינמיות. איך הרווחים שלה התפתחו מהתקופה של מכירת תקליטים ועד עידן הפלטפורמות הדיגיטליות, כמה היא שווה היום ומה המודלים העיקריים ליצירת רווחים?
תעשיית המוזיקה השתנתה מאוד בעשרות השנים האחרונות. אם נחזור לשנות ה-60, המוזיקה התבססה בעיקר על מכירת תקליטים באותן שנים, רוב ההכנסות בתעשייה הגיעו מחברות התקליטים, אלה שהפיקו וייצרו את התקליטים. למשל, ב-1960, תקליט עלה בממוצע בין 3 ל-5 דולרים בארה"ב. שנות ה70 יכלו להגיע ל-6-8 דולרים. עם עליית ה-CD בשנות ה-80, מחיר תקליט החלה לרדת המחיר לדיסקים ליחידה עלה לכ-10-15 דולרים. מבחינת הזמרים היו עושים הופעות חיות כדי להרוויח כסף, הופעות ברדיו, תמלוגים, לא היה מגוון רחב של אפשרויות להגיע לעוד קהלים ולהרוויח עוד סכומים.
גם הקלטת מוזיקה הייתה תהליך יקר ומורכב בשנות ה60-70 . חדרי הקלטה היו מצוידים במכשירים גדולים ויקרים, מכשירי הקלטה אנלוגיים, קונסולות מיקסר, מיקרופונים איכותיים ועוד עלות השכר של חדר הקלטות הייתה גבוהה מאוד, ולעיתים אומנים או חברות תקליטים היו משלמים אלפי דולרים לשעות הקלטה. גם הקלטת אלבום שלם יכלה לקחת שבועות ואף חודשים, מה שהגביר את העלויות.
המעבר לשירותי סטרימינג
תחילת שנות ה2000 היה שינוי משמעותי בכל הקשור לתעשיית המוזיקה, האינטרנט שתפס חלק מרכזי אצל אנשים בתחום הכלכלה, תרבות ,צריכת תוכן ובידור גם לקחה חלק ניכר בתעשיית המוזיקה- האינטרנט אפשר הורדות מוזיקה חופשיות, האזנה אונליין בפלטפורמות ושונות ולעיתים לא חוקיות. אתרים כמו Napster, Kazaa ו-LimeWire הפכו לדרך הפופולרית ביותר לקבלת שירים בלי לשלם עליהם. מה שפגע קשות במכירות הפיזיות. הכנסות ממכירת תקליטים ודיסקים צנחו בעשרות אחוזים, במקרים רבים עד 50-70% ירידה בתוך שנים ספורות. אומנים רבים, מצאו את עצמם מתקשים לממן הפקות, הקלטות והופעות, וחברות התקליטים שהיו רגילות לשלוט בשוק, לא יכלו לשלוט על המצב. גם האינטרט גרם לתחרות גדולה וקשה – יותר אמנים ויותר יצירות היו זמינים, והקהל פחות מוכן לשלם על כל אלבום או שיר. בתוך כ-10 שנים, עד אמצע שנות ה-2010, ההכנסות צנחו בכ-60%-70%, לרמה של כ-7-10 מיליארד דולר בלבד בתעשיית המוזיקה.
מודל עסקי חדש
היה צורך בשינוי מודל דרסטי , תעשיית המוזיקה החליטה לשנות את המודל הכלכלי שלה ע"י כך שהפסיקה למכור תקליטים או דיסקים, התקדמה לשמיעה באונליין פלטופרמות כמו ספוטיפיי, יוטיוב שמציעות תמלוגים לאותן חברות תקליטים. ספוטיפיי משלמת בין $0.003 ל-$0.005 לכל השמעה,
תלוי במיקום המאזין, סוג המנוי (פרימיום או חינמי) והסכם ההפצה של האמן. יוטיוב משלמת לפי סוג האזנה: יוטיוב פרימיום: כ-$0.008 להאזנה. יוטיוב רגיל: כ-$0.00164 להאזנה.
- אואזיס לא הראשונים: עשרת הטורים הגדולים ברוק
- למרות שהוסיפה 8 מיליון מנויים - למה ספוטיפיי צונחת ב-11%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לספוטיפיי ויוטיוב, קיימות פלטפורמות רבות נוספות שמשמיעות מוזיקה דיגיטלית ומשלמות
תמלוגים לתעשייה. למשל, אפל מיוזיק היא אחת מהשירותים המובילים בעולם, והיא משלמת תמלוגים שנעים בין 7 ל- 11- סנט לכל השמעה, מעט יותר מאשר בספוטיפיי. אמאזון מיוזיק, שירות המוזיקה של אמזון, מציעה תמלוגים שנעים בין 4 ל-8 סנט להאזנה, תלוי בסוג המנוי ובמדינה שבה מאזינים.
טיידל, שירות סטרימינג שידוע באיכות השמע הגבוהה שלו, משלם תמלוגים גבוהים יחסית, שיכולים להגיע עד ל15סנט להאזנה, מה שמושך אומנים רבים לבחור בו. סאונדקלאוד, המאפשרת לאמנים להעלות מוזיקה בעצמם, מציעה מודל תמלוגים משתנה מאוד בהתאם לסוג ההאזנה ומצב המנוי, וזו פלטפורמה
שהולכת וצוברת פופולריות בקרב אומנים עצמאיים. כל אחת מהפלטפורמות האלה מעבירה תמלוגים לחברות התקליטים.
הכוח עבר לאומנים: איך תעשיית המוזיקה התהפכה
גם לגבי האומנים כללי המשחק השתנו. פעם, הדרך להצליח בעולם המוזיקה הייתה ברורה – קודם כל צריך חוזה עם חברת תקליטים. היא הייתה מממנת את ההקלטות, מפיצה את האלבום, דוחפת לרדיו ומארגנת הופעות. האומנים היו מרוויחים תמלוגים מוגבלים, לפי חוזים שנחתמו מראש, והרווחים האמיתיים נשארו אצל חברות ההפקה. בעשור האחרון, הכל השתנה. הפלטפורמות הדיגיטליות – ספוטיפיי, יוטיוב, אפל מיוזיק, טיידל, דיזר ועוד – פתחו שער חדש, היוםכל אחד, בעל קול זמיר יכול להקליט שיר בבית, להעלות אותו לבד בעזרת שירותים כמו DistroKid או TuneCore, ולהגיע לעשרות אלפי מאזינים. לא רק שאותו אדם מקבל הערצה ותהילה בדרך הקלה הפלטפורמות משלמות תמלוגים ישירות או דרך מפיצים והאומן מתחיל להרוויח בעצמו. לא מעט מקרים מוכיחים את זה: שירים שעלו לטיקטוק או ליוטיוב הפכו לוויראליים, בלי שקל של תקציב שיווק. זה קרה ליל נאס X, זה קרה לבילי אייליש, וזה קורה גם לאמנים קטנים מכל העולם – כולל מישראל. בהמשמעות היא פגיעה בנתח השוק של החברות התקליטים, הפקה. במקום לקבל את כל ההכנסות ממוזיקה, הן מקבלות היום הרבה פחות .
אם בשנות ה־90, חברות התקליטים שלטו בכ־80–90% מהכנסות התעשייה. הן היו הבעלים של ההקלטות, של הזכויות, של ההפצה – וכל שקל שנכנס עבר דרכן, כיום השליטה
ירדה לכ־60–65% בלבד. כ־35–40% מההכנסות הולכות היום ליוצרים עצמאיים, חברות הפצה דיגיטליות, פלטפורמות. גם חברות הפצה (כמו TuneCore, Amuse או DistroKid) מעבירות 100% מהרווחים לאומן, אחרי עמלה מינימלית, מה שהחברות הגדולות לא מציעות.
- סעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם
- למה עשירים מכל העולם עוברים לאיטליה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
תעשיית
המוזיקה עברה שינויים גדולים ברווחים שלה במהלך העשורים האחרונים. בשנות ה־60 וה־70, רוב ההכנסות הגיעו ממכירת תקליטים ודיסקים, והחברות הגדולות שלטו ברוב הכסף. אומנים הרוויחו בעיקר מתמלוגים שקיבלו מהחברות. עם כניסת האינטרנט בתחילת שנות ה־2000, הרווחים צנחו בצורה
חדה בגלל הורדות פיראטיות והאזנות חינמיות. חברות התקליטים איבדו הרבה כסף, והכנסות התעשייה ירדו בחדות. המהפכה התחילה בשנות ה־2010, עם כניסתם של שירותי ההאזנה בתשלום כמו ספוטיפיי, אפל מיוזיק ויוטיוב. השירותים האלו החזירו לתעשייה הכנסות גדולות, שקרבו את השוק לערכים
שהיה בהם לפני המשבר. כיום, חברות התקליטים עדיין מרוויחות, אך חלקן היחסי מההכנסות הכוללות ירד משמעותית. הרבה אומנים עצמאיים בוחרים לנהל את הקריירה שלהם לבד, ובכך מורידים את השליטה והרווחיות של החברות הגדולות.
- 2.אנונימי 21/07/2025 08:33הגב לתגובה זוהכוח לא בידיים של האומן.. הקהל לא יטרח לקנות מוזיקה ובטח שלא לרכוש כרטיס להופעה. יש הצפה של אומנים מכל מני סוגים ואיכויות.
- 1.ליטאי 20/07/2025 09:41הגב לתגובה זובפטנט עסקי במהלך שיתפרסם בעיתוני אפל ועיתוני מוסיקה ורשתות חברתיות כמו טיק טוק ואינסטגרם למוסיקאים כמו טיילור סוויפט ואד שרידן. המניה ורווחי המוסיקאים יעופו.
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
איצטדיון NEOM. קרדיט: רשתות חברתיותסעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם
האצטדיון העתידני NEOM Stadium יתנשא לגובה של 350 מטר בלב עיר הענק האנכית "דה ליין", ויארח משחקים במסגרת מונדיאל 2034; המתקן יופעל כולו באנרגיה מתחדשת ויציע חוויית צפייה אווירית חסרת תקדים
סעודיה סעודיה מציגה את אחד ממיזמי הספורט והאדריכלות הנועזים בעולם: NEOM Stadium, האצטדיון התלוי הראשון בהיסטוריה, שייבנה בגובה של כ-350 מטר מעל מדבר טאבוק ויהיה חלק מהעיר האנכית העתידנית The Line שבפרויקט הענק NEOM. האצטדיון, שיכלול כ-46 אלף מושבים ויפעל כולו
באמצעות אנרגיה מתחדשת, צפוי להיחנך ב-2032 ולהיות אחד ממוקדי מונדיאל 2034, שבו תארח סעודיה משחקים עד לשלב רבע הגמר.
האצטדיון ייבנה כחלק ממערך אורבני אינטגרטיבי הכולל מערכות תחבורה אוטונומיות ומעליות מהירות, ויאפשר גישה ישירה למתחם האירוח והפנאי של העיר. המבנה יתוכנן כך שיאפשר צפייה פנורמית ייחודית בנוף המדברי והימי של אזור טאבוק, תוך עמידה בסטנדרטים סביבתיים מחמירים. לאחר סיום גביע העולם יהפוך האתר למרכז קבוע לאירועי ספורט, הופעות וירידים טכנולוגיים, חלק מחזון NEOM לעיר חכמה ופעילה לאורך כל השנה.
הפרויקט הוא חלק מתוכנית רחבת היקף של סעודיה להקמת 11 מתקני ספורט חדשים לקראת המונדיאל, בהם אצטדיון המלך סלמן בריאד שיכלול 92,000 מושבים ויארח את משחק
הפתיחה והגמר. פרויקטים נוספים יוקמו בג’דה, אל-חובאר ואבה, כולם בעיצוב חדשני ועם תשתיות מתקדמות לתחבורה, אנרגיה ותחזוקה חכמה.
הקונספט של The Line, עיר אנכית, ברוחב 200 מטר בלבד, אבל באורך 170 ק"מ ובגובה 500 מטר, נועד לבטל את הצורך בכבישים וברכבים
פרטיים, ולרכז חיים עירוניים אנכיים סביב מערכות תחבורה ירוקות וממוחשבות. לפי התכנון, שלב הפיתוח הראשון של העיר (5 ק"מ מתוך 170) צפוי להסתיים עד 2030, כאשר האצטדיון יהווה אחד מעוגני הפיתוח המרכזיים של המיזם.
- הבורסה בסעודיה מזנקת: ייתכן ויוסרו המגבלות על בעלות המניות במדינה
- בלקסטון ובלקרוק מתחרות על ה-AI הסעודי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החזון האדריכלי נבנה בשיתוף משרדי העיצוב
הבינלאומיים Gensler ו-Delugan Meissl , לצד חברות הנדסה כמו Mott MacDonald האחראית על התשתיות והקיימות. לפי מקורות רשמיים, הבנייה תחל בשנת 2027, כחלק מהאסטרטגיה המודולרית של NEOM המאפשרת הקמה בשלבים בני 800 מטר כל אחד.
