ההתפתחות הכלכלית בתעשיית המוזיקה: משנות ה-60 ועד היום

תעשיית המוזיקה השתנתה מאוד בעשרות השנים האחרונות. אם נחזור לשנות ה-60, המוזיקה התבססה בעיקר על מכירת תקליטים באותן שנים, רוב ההכנסות בתעשייה הגיעו מחברות התקליטים, אלה שהפיקו וייצרו את התקליטים. למשל, ב-1960, תקליט עלה בממוצע בין 3 ל-5 דולרים בארה"ב. שנות ה70 יכלו להגיע ל-6-8 דולרים. עם עליית ה-CD בשנות ה-80, מחיר תקליט החלה לרדת המחיר לדיסקים ליחידה עלה לכ-10-15 דולרים. מבחינת הזמרים היו עושים הופעות חיות כדי להרוויח כסף, הופעות ברדיו, תמלוגים, לא היה מגוון רחב של אפשרויות להגיע לעוד קהלים ולהרוויח עוד סכומים. 

גם הקלטת מוזיקה הייתה תהליך יקר ומורכב בשנות ה60-70 . חדרי הקלטה היו מצוידים במכשירים גדולים ויקרים, מכשירי הקלטה אנלוגיים, קונסולות מיקסר, מיקרופונים איכותיים ועוד עלות השכר של חדר הקלטות הייתה גבוהה מאוד, ולעיתים אומנים או חברות תקליטים היו משלמים אלפי דולרים לשעות הקלטה. גם הקלטת אלבום שלם יכלה לקחת שבועות ואף חודשים, מה שהגביר את העלויות.

המעבר לשירותי סטרימינג  

מודל עסקי חדש

היה צורך בשינוי מודל דרסטי , תעשיית המוזיקה החליטה לשנות את המודל הכלכלי שלה ע"י כך שהפסיקה למכור תקליטים או דיסקים, התקדמה לשמיעה באונליין פלטופרמות כמו ספוטיפיי, יוטיוב שמציעות תמלוגים לאותן חברות תקליטים. ספוטיפיי משלמת בין $0.003 ל-$0.005 לכל השמעה, תלוי במיקום המאזין, סוג המנוי (פרימיום או חינמי) והסכם ההפצה של האמן. יוטיוב משלמת לפי סוג האזנה: יוטיוב פרימיום: כ-$0.008 להאזנה. יוטיוב רגיל: כ-$0.00164 להאזנה.

• ספוטיפיי זינקה ב-138% ב-2024: האם זה יימשך?
• ספוטיפיי מפספס את ציפיות האנליסטים אך עדיין מרשימה את המשקיעים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מעבר לספוטיפיי ויוטיוב, קיימות פלטפורמות רבות נוספות שמשמיעות מוזיקה דיגיטלית ומשלמות תמלוגים לתעשייה. למשל, אפל מיוזיק היא אחת מהשירותים המובילים בעולם, והיא משלמת תמלוגים שנעים בין 7 ל- 11- סנט לכל השמעה, מעט יותר מאשר בספוטיפיי. אמאזון מיוזיק, שירות המוזיקה של אמזון, מציעה תמלוגים שנעים בין 4 ל-8 סנט להאזנה, תלוי בסוג המנוי ובמדינה שבה מאזינים. טיידל, שירות סטרימינג שידוע באיכות השמע הגבוהה שלו, משלם תמלוגים גבוהים יחסית, שיכולים להגיע עד ל15סנט להאזנה, מה שמושך אומנים רבים לבחור בו. סאונדקלאוד, המאפשרת לאמנים להעלות מוזיקה בעצמם, מציעה מודל תמלוגים משתנה מאוד בהתאם לסוג ההאזנה ומצב המנוי, וזו פלטפורמה שהולכת וצוברת פופולריות בקרב אומנים עצמאיים. כל אחת מהפלטפורמות האלה מעבירה תמלוגים לחברות התקליטים.

הכוח עבר לאומנים: איך תעשיית המוזיקה התהפכה

 גם לגבי האומנים כללי המשחק השתנו. פעם, הדרך להצליח בעולם המוזיקה הייתה ברורה – קודם כל צריך חוזה עם חברת תקליטים. היא הייתה מממנת את ההקלטות, מפיצה את האלבום, דוחפת לרדיו ומארגנת הופעות. האומנים היו מרוויחים תמלוגים מוגבלים, לפי חוזים שנחתמו מראש, והרווחים האמיתיים נשארו אצל חברות ההפקה. בעשור האחרון, הכל השתנה. הפלטפורמות הדיגיטליות – ספוטיפיי, יוטיוב, אפל מיוזיק, טיידל, דיזר ועוד – פתחו שער חדש, היוםכל אחד, בעל קול זמיר יכול להקליט שיר בבית, להעלות אותו לבד בעזרת שירותים כמו DistroKid או TuneCore, ולהגיע לעשרות אלפי מאזינים. לא רק שאותו אדם מקבל הערצה ותהילה בדרך הקלה הפלטפורמות משלמות תמלוגים ישירות או דרך מפיצים והאומן מתחיל להרוויח בעצמו. לא מעט מקרים מוכיחים את זה: שירים שעלו לטיקטוק או ליוטיוב הפכו לוויראליים, בלי שקל של תקציב שיווק. זה קרה ליל נאס X, זה קרה לבילי אייליש, וזה קורה גם לאמנים קטנים מכל העולם – כולל מישראל. בהמשמעות היא פגיעה בנתח השוק של החברות התקליטים, הפקה. במקום לקבל את כל ההכנסות ממוזיקה, הן מקבלות היום הרבה פחות .

אם בשנות ה־90, חברות התקליטים שלטו בכ־80–90% מהכנסות התעשייה. הן היו הבעלים של ההקלטות, של הזכויות, של ההפצה – וכל שקל שנכנס עבר דרכן, כיום השליטה ירדה לכ־60–65% בלבד. כ־35–40% מההכנסות הולכות היום ליוצרים עצמאיים, חברות הפצה דיגיטליות, פלטפורמות. גם חברות הפצה (כמו TuneCore, Amuse או DistroKid) מעבירות 100% מהרווחים לאומן, אחרי עמלה מינימלית, מה שהחברות הגדולות לא מציעות.

• טראמפ תובע את וול סטריט ג'ורנל על 10 מיליארד דולר
• מי תיכנס למועדון היוקרתי? רובינהוד ואפלובין מועמדות להצטרף למדד S&P 500
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

תעשיית המוזיקה עברה שינויים גדולים ברווחים שלה במהלך העשורים האחרונים. בשנות ה־60 וה־70, רוב ההכנסות הגיעו ממכירת תקליטים ודיסקים, והחברות הגדולות שלטו ברוב הכסף. אומנים הרוויחו בעיקר מתמלוגים שקיבלו מהחברות. עם כניסת האינטרנט בתחילת שנות ה־2000, הרווחים צנחו בצורה חדה בגלל הורדות פיראטיות והאזנות חינמיות. חברות התקליטים איבדו הרבה כסף, והכנסות התעשייה ירדו בחדות. המהפכה התחילה בשנות ה־2010, עם כניסתם של שירותי ההאזנה בתשלום כמו ספוטיפיי, אפל מיוזיק ויוטיוב. השירותים האלו החזירו לתעשייה הכנסות גדולות, שקרבו את השוק לערכים שהיה בהם לפני המשבר. כיום, חברות התקליטים עדיין מרוויחות, אך חלקן היחסי מההכנסות הכוללות ירד משמעותית. הרבה אומנים עצמאיים בוחרים לנהל את הקריירה שלהם לבד, ובכך מורידים את השליטה והרווחיות של החברות הגדולות.