תעשיית המוזיקה קרדיט FREEPIC
תעשיית המוזיקה קרדיט FREEPIC

ההתפתחות הכלכלית בתעשיית המוזיקה: משנות ה-60 ועד היום

תעשיית המוזיקה השתנתה מאוד במשך השנים – מהתקופה שבה הרווחים הגיעו בעיקר ממכירת תקליטים, דרך המשבר הגדול שגרם האינטרנט וההורדות החינמיות. איך הרווחים שלה התפתחו מהתקופה של מכירת תקליטים ועד עידן הפלטפורמות הדיגיטליות, כמה היא שווה היום ומה המודלים העיקריים ליצירת רווחים?

בן פלמון | (2)

תעשיית המוזיקה השתנתה מאוד בעשרות השנים האחרונות. אם נחזור לשנות ה-60, המוזיקה התבססה בעיקר על מכירת תקליטים באותן שנים, רוב ההכנסות בתעשייה הגיעו מחברות התקליטים, אלה שהפיקו וייצרו את התקליטים. למשל, ב-1960, תקליט עלה בממוצע בין 3 ל-5 דולרים בארה"ב. שנות ה70 יכלו להגיע ל-6-8 דולרים. עם עליית ה-CD בשנות ה-80, מחיר תקליט החלה לרדת המחיר לדיסקים ליחידה עלה לכ-10-15 דולרים. מבחינת הזמרים היו עושים הופעות חיות כדי להרוויח כסף, הופעות ברדיו, תמלוגים, לא היה מגוון רחב של אפשרויות להגיע לעוד קהלים ולהרוויח עוד סכומים. 

גם הקלטת מוזיקה הייתה תהליך יקר ומורכב בשנות ה60-70 . חדרי הקלטה היו מצוידים במכשירים גדולים ויקרים, מכשירי הקלטה אנלוגיים, קונסולות מיקסר, מיקרופונים איכותיים ועוד עלות השכר של חדר הקלטות הייתה גבוהה מאוד, ולעיתים אומנים או חברות תקליטים היו משלמים אלפי דולרים לשעות הקלטה. גם הקלטת אלבום שלם יכלה לקחת שבועות ואף חודשים, מה שהגביר את העלויות.

המעבר לשירותי סטרימינג  

תחילת שנות ה2000 היה שינוי משמעותי בכל הקשור לתעשיית המוזיקה, האינטרנט שתפס חלק מרכזי אצל אנשים בתחום הכלכלה, תרבות ,צריכת תוכן ובידור גם לקחה חלק ניכר בתעשיית המוזיקה- האינטרנט אפשר הורדות מוזיקה חופשיות, האזנה אונליין בפלטפורמות ושונות ולעיתים לא חוקיות. אתרים כמו Napster, Kazaa ו-LimeWire הפכו לדרך הפופולרית ביותר לקבלת שירים בלי לשלם עליהם. מה שפגע קשות במכירות הפיזיות. הכנסות ממכירת תקליטים ודיסקים צנחו בעשרות אחוזים, במקרים רבים עד 50-70% ירידה בתוך שנים ספורות. אומנים רבים, מצאו את עצמם מתקשים לממן הפקות, הקלטות והופעות, וחברות התקליטים שהיו רגילות לשלוט בשוק, לא יכלו לשלוט על המצב. גם האינטרט גרם לתחרות גדולה וקשה – יותר אמנים ויותר יצירות היו זמינים, והקהל פחות מוכן לשלם על כל אלבום או שיר. בתוך כ-10 שנים, עד אמצע שנות ה-2010, ההכנסות צנחו בכ-60%-70%, לרמה של כ-7-10 מיליארד דולר בלבד בתעשיית המוזיקה.


מודל עסקי חדש


היה צורך בשינוי מודל דרסטי , תעשיית המוזיקה החליטה לשנות את המודל הכלכלי שלה ע"י כך שהפסיקה למכור תקליטים או דיסקים, התקדמה לשמיעה באונליין פלטופרמות כמו ספוטיפיי, יוטיוב שמציעות תמלוגים לאותן חברות תקליטים. ספוטיפיי משלמת בין $0.003 ל-$0.005 לכל השמעה, תלוי במיקום המאזין, סוג המנוי (פרימיום או חינמי) והסכם ההפצה של האמן. יוטיוב משלמת לפי סוג האזנה: יוטיוב פרימיום: כ-$0.008 להאזנה. יוטיוב רגיל: כ-$0.00164 להאזנה.

מעבר לספוטיפיי ויוטיוב, קיימות פלטפורמות רבות נוספות שמשמיעות מוזיקה דיגיטלית ומשלמות תמלוגים לתעשייה. למשל, אפל מיוזיק היא אחת מהשירותים המובילים בעולם, והיא משלמת תמלוגים שנעים בין 7 ל- 11- סנט לכל השמעה, מעט יותר מאשר בספוטיפיי. אמאזון מיוזיק, שירות המוזיקה של אמזון, מציעה תמלוגים שנעים בין 4 ל-8 סנט להאזנה, תלוי בסוג המנוי ובמדינה שבה מאזינים. טיידל, שירות סטרימינג שידוע באיכות השמע הגבוהה שלו, משלם תמלוגים גבוהים יחסית, שיכולים להגיע עד ל15סנט להאזנה, מה שמושך אומנים רבים לבחור בו. סאונדקלאוד, המאפשרת לאמנים להעלות מוזיקה בעצמם, מציעה מודל תמלוגים משתנה מאוד בהתאם לסוג ההאזנה ומצב המנוי, וזו פלטפורמה שהולכת וצוברת פופולריות בקרב אומנים עצמאיים. כל אחת מהפלטפורמות האלה מעבירה תמלוגים לחברות התקליטים.


הכוח עבר לאומנים: איך תעשיית המוזיקה התהפכה

 גם לגבי האומנים כללי המשחק השתנו. פעם, הדרך להצליח בעולם המוזיקה הייתה ברורה – קודם כל צריך חוזה עם חברת תקליטים. היא הייתה מממנת את ההקלטות, מפיצה את האלבום, דוחפת לרדיו ומארגנת הופעות. האומנים היו מרוויחים תמלוגים מוגבלים, לפי חוזים שנחתמו מראש, והרווחים האמיתיים נשארו אצל חברות ההפקה. בעשור האחרון, הכל השתנה. הפלטפורמות הדיגיטליות – ספוטיפיי, יוטיוב, אפל מיוזיק, טיידל, דיזר ועוד – פתחו שער חדש, היוםכל אחד, בעל קול זמיר יכול להקליט שיר בבית, להעלות אותו לבד בעזרת שירותים כמו DistroKid או TuneCore, ולהגיע לעשרות אלפי מאזינים. לא רק שאותו אדם מקבל הערצה ותהילה בדרך הקלה הפלטפורמות משלמות תמלוגים ישירות או דרך מפיצים והאומן מתחיל להרוויח בעצמו. לא מעט מקרים מוכיחים את זה: שירים שעלו לטיקטוק או ליוטיוב הפכו לוויראליים, בלי שקל של תקציב שיווק. זה קרה ליל נאס X, זה קרה לבילי אייליש, וזה קורה גם לאמנים קטנים מכל העולם – כולל מישראל. בהמשמעות היא פגיעה בנתח השוק של החברות התקליטים, הפקה. במקום לקבל את כל ההכנסות ממוזיקה, הן מקבלות היום הרבה פחות .

אם בשנות ה־90, חברות התקליטים שלטו בכ־80–90% מהכנסות התעשייה. הן היו הבעלים של ההקלטות, של הזכויות, של ההפצה – וכל שקל שנכנס עבר דרכן, כיום השליטה ירדה לכ־60–65% בלבד. כ־35–40% מההכנסות הולכות היום ליוצרים עצמאיים, חברות הפצה דיגיטליות, פלטפורמות. גם חברות הפצה (כמו TuneCore, Amuse או DistroKid) מעבירות 100% מהרווחים לאומן, אחרי עמלה מינימלית, מה שהחברות הגדולות לא מציעות.

קיראו עוד ב"גלובל"


תעשיית המוזיקה עברה שינויים גדולים ברווחים שלה במהלך העשורים האחרונים. בשנות ה־60 וה־70, רוב ההכנסות הגיעו ממכירת תקליטים ודיסקים, והחברות הגדולות שלטו ברוב הכסף. אומנים הרוויחו בעיקר מתמלוגים שקיבלו מהחברות. עם כניסת האינטרנט בתחילת שנות ה־2000, הרווחים צנחו בצורה חדה בגלל הורדות פיראטיות והאזנות חינמיות. חברות התקליטים איבדו הרבה כסף, והכנסות התעשייה ירדו בחדות. המהפכה התחילה בשנות ה־2010, עם כניסתם של שירותי ההאזנה בתשלום כמו ספוטיפיי, אפל מיוזיק ויוטיוב. השירותים האלו החזירו לתעשייה הכנסות גדולות, שקרבו את השוק לערכים שהיה בהם לפני המשבר. כיום, חברות התקליטים עדיין מרוויחות, אך חלקן היחסי מההכנסות הכוללות ירד משמעותית. הרבה אומנים עצמאיים בוחרים לנהל את הקריירה שלהם לבד, ובכך מורידים את השליטה והרווחיות של החברות הגדולות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 21/07/2025 08:33
    הגב לתגובה זו
    הכוח לא בידיים של האומן.. הקהל לא יטרח לקנות מוזיקה ובטח שלא לרכוש כרטיס להופעה. יש הצפה של אומנים מכל מני סוגים ואיכויות.
  • 1.
    ליטאי 20/07/2025 09:41
    הגב לתגובה זו
    בפטנט עסקי במהלך שיתפרסם בעיתוני אפל ועיתוני מוסיקה ורשתות חברתיות כמו טיק טוק ואינסטגרם למוסיקאים כמו טיילור סוויפט ואד שרידן. המניה ורווחי המוסיקאים יעופו.
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


פיטורים
צילום: FREEPICK

עוד גל קיצוצים בטידס: פיטורים של עד 10% מהעובדים בעולם

פחות משנה אחרי סבב צמצומים ראשון ובצל ירידה במניה והמיזוג, טידס מודיעה בתחילת החודש על פיטורים של עד כ-10% מהעובדים בעולם

ליאור דנקנר |

בתחילת החודש מודיעה טידס Teads Holding 20.56%  , לשעבר אאוטבריין, על סבב פיטורים נוסף שצפוי לכלול פחות מ-10% מכ-1,800 העובדים שלה בעולם. המהלך מגיע אחרי סיבוב קיצוצים קודם ובתוך שנה חלשה במיוחד במניה ובתוצאות. המניה נסחרת כיום סביב 0.59 דולר בלבד, סמוך לשפל השנתי של 0.57 דולר, ומשקפת לטידס שווי שוק של כ-67 מיליון דולר.


שני סבבי צמצום בזמן קצר

המיזוג בין אאוטבריין הישראלית לטידס הצרפתית הושלם בפברואר השנה, בעסקה שהיקפה הוערך בכמיליארד דולר. אאוטבריין רכשה את טידס, והחברה הממוזגת אימצה את השם טידס. המטרה הייתה לחבר בין תחום המלצות התוכן שבו התמחתה אאוטבריין לבין פעילות הווידאו והטלוויזיה המחוברת של טידס, וליצור פלטפורמת פרסום גדולה יותר באינטרנט הפתוח.

עם סגירת העסקה הכריזה טידס על תוכנית צמצום ראשונה, שכללה פיטורים של כ-200 עובדים, בערך 10% מהכוח המאוחד, כאשר רוב המשרות שנחתכו היו מחוץ לישראל. לפי הערכות החברה, מהלך ההתייעלות נועד לחסוך 65-75 מיליון דולר עד 2026, בין היתר דרך איחוד של תפקידים וביטול כפילויות שנוצרו במיזוג. אחרי הפיטורים הראשונים נותרו בקבוצה כ-2,000 עובדים.

כעת, בתחילת החודש, מגיע סיבוב קיצוצים נוסף, קטן יותר בהיקפו, שצפוי לפגוע בפחות מ-10% מהעובדים. גם הפעם עיקר המשרות שנכנסות לתוך תוכנית הצמצום נמצאות בארצות הברית ובאירופה, בעוד שהפעילות בישראל נפגעת פחות. בפועל, בתוך פחות משנה מהמיזוג, טידס מנהלת שני סבבי צמצום משמעותיים, במקביל לניסיון לייצב את העסק המאוחד.


מניה חלשה אחרי פרסום התוצאות

בזמן שהחברה מנסה לסדר מחדש את מבנה ההוצאות, המניה מתקשה להתאושש. מאז תחילת השנה איבדה טידס חלק גדול משוויה, כולל ירידה חדה אחרי פרסום התוצאות לרבעון השלישי. שווי השוק נע סביב עשרות מיליוני דולרים בלבד, ברמה שנמוכה בהרבה מהיקף העסקה שממנה נולדה החברה הממוזגת ומהיקף החוב הפיננסי שעל המאזן.