תעשיית המוזיקה קרדיט FREEPICתעשיית המוזיקה קרדיט FREEPIC

ההתפתחות הכלכלית בתעשיית המוזיקה: משנות ה-60 ועד היום

תעשיית המוזיקה השתנתה מאוד במשך השנים – מהתקופה שבה הרווחים הגיעו בעיקר ממכירת תקליטים, דרך המשבר הגדול שגרם האינטרנט וההורדות החינמיות. איך הרווחים שלה התפתחו מהתקופה של מכירת תקליטים ועד עידן הפלטפורמות הדיגיטליות, כמה היא שווה היום ומה המודלים העיקריים ליצירת רווחים?

בן פלמון | (2)

תעשיית המוזיקה השתנתה מאוד בעשרות השנים האחרונות. אם נחזור לשנות ה-60, המוזיקה התבססה בעיקר על מכירת תקליטים באותן שנים, רוב ההכנסות בתעשייה הגיעו מחברות התקליטים, אלה שהפיקו וייצרו את התקליטים. למשל, ב-1960, תקליט עלה בממוצע בין 3 ל-5 דולרים בארה"ב. שנות ה70 יכלו להגיע ל-6-8 דולרים. עם עליית ה-CD בשנות ה-80, מחיר תקליט החלה לרדת המחיר לדיסקים ליחידה עלה לכ-10-15 דולרים. מבחינת הזמרים היו עושים הופעות חיות כדי להרוויח כסף, הופעות ברדיו, תמלוגים, לא היה מגוון רחב של אפשרויות להגיע לעוד קהלים ולהרוויח עוד סכומים. 

גם הקלטת מוזיקה הייתה תהליך יקר ומורכב בשנות ה60-70 . חדרי הקלטה היו מצוידים במכשירים גדולים ויקרים, מכשירי הקלטה אנלוגיים, קונסולות מיקסר, מיקרופונים איכותיים ועוד עלות השכר של חדר הקלטות הייתה גבוהה מאוד, ולעיתים אומנים או חברות תקליטים היו משלמים אלפי דולרים לשעות הקלטה. גם הקלטת אלבום שלם יכלה לקחת שבועות ואף חודשים, מה שהגביר את העלויות.

המעבר לשירותי סטרימינג  

תחילת שנות ה2000 היה שינוי משמעותי בכל הקשור לתעשיית המוזיקה, האינטרנט שתפס חלק מרכזי אצל אנשים בתחום הכלכלה, תרבות ,צריכת תוכן ובידור גם לקחה חלק ניכר בתעשיית המוזיקה- האינטרנט אפשר הורדות מוזיקה חופשיות, האזנה אונליין בפלטפורמות ושונות ולעיתים לא חוקיות. אתרים כמו Napster, Kazaa ו-LimeWire הפכו לדרך הפופולרית ביותר לקבלת שירים בלי לשלם עליהם. מה שפגע קשות במכירות הפיזיות. הכנסות ממכירת תקליטים ודיסקים צנחו בעשרות אחוזים, במקרים רבים עד 50-70% ירידה בתוך שנים ספורות. אומנים רבים, מצאו את עצמם מתקשים לממן הפקות, הקלטות והופעות, וחברות התקליטים שהיו רגילות לשלוט בשוק, לא יכלו לשלוט על המצב. גם האינטרט גרם לתחרות גדולה וקשה – יותר אמנים ויותר יצירות היו זמינים, והקהל פחות מוכן לשלם על כל אלבום או שיר. בתוך כ-10 שנים, עד אמצע שנות ה-2010, ההכנסות צנחו בכ-60%-70%, לרמה של כ-7-10 מיליארד דולר בלבד בתעשיית המוזיקה.


מודל עסקי חדש


היה צורך בשינוי מודל דרסטי , תעשיית המוזיקה החליטה לשנות את המודל הכלכלי שלה ע"י כך שהפסיקה למכור תקליטים או דיסקים, התקדמה לשמיעה באונליין פלטופרמות כמו ספוטיפיי, יוטיוב שמציעות תמלוגים לאותן חברות תקליטים. ספוטיפיי משלמת בין $0.003 ל-$0.005 לכל השמעה, תלוי במיקום המאזין, סוג המנוי (פרימיום או חינמי) והסכם ההפצה של האמן. יוטיוב משלמת לפי סוג האזנה: יוטיוב פרימיום: כ-$0.008 להאזנה. יוטיוב רגיל: כ-$0.00164 להאזנה.

מעבר לספוטיפיי ויוטיוב, קיימות פלטפורמות רבות נוספות שמשמיעות מוזיקה דיגיטלית ומשלמות תמלוגים לתעשייה. למשל, אפל מיוזיק היא אחת מהשירותים המובילים בעולם, והיא משלמת תמלוגים שנעים בין 7 ל- 11- סנט לכל השמעה, מעט יותר מאשר בספוטיפיי. אמאזון מיוזיק, שירות המוזיקה של אמזון, מציעה תמלוגים שנעים בין 4 ל-8 סנט להאזנה, תלוי בסוג המנוי ובמדינה שבה מאזינים. טיידל, שירות סטרימינג שידוע באיכות השמע הגבוהה שלו, משלם תמלוגים גבוהים יחסית, שיכולים להגיע עד ל15סנט להאזנה, מה שמושך אומנים רבים לבחור בו. סאונדקלאוד, המאפשרת לאמנים להעלות מוזיקה בעצמם, מציעה מודל תמלוגים משתנה מאוד בהתאם לסוג ההאזנה ומצב המנוי, וזו פלטפורמה שהולכת וצוברת פופולריות בקרב אומנים עצמאיים. כל אחת מהפלטפורמות האלה מעבירה תמלוגים לחברות התקליטים.


הכוח עבר לאומנים: איך תעשיית המוזיקה התהפכה

 גם לגבי האומנים כללי המשחק השתנו. פעם, הדרך להצליח בעולם המוזיקה הייתה ברורה – קודם כל צריך חוזה עם חברת תקליטים. היא הייתה מממנת את ההקלטות, מפיצה את האלבום, דוחפת לרדיו ומארגנת הופעות. האומנים היו מרוויחים תמלוגים מוגבלים, לפי חוזים שנחתמו מראש, והרווחים האמיתיים נשארו אצל חברות ההפקה. בעשור האחרון, הכל השתנה. הפלטפורמות הדיגיטליות – ספוטיפיי, יוטיוב, אפל מיוזיק, טיידל, דיזר ועוד – פתחו שער חדש, היוםכל אחד, בעל קול זמיר יכול להקליט שיר בבית, להעלות אותו לבד בעזרת שירותים כמו DistroKid או TuneCore, ולהגיע לעשרות אלפי מאזינים. לא רק שאותו אדם מקבל הערצה ותהילה בדרך הקלה הפלטפורמות משלמות תמלוגים ישירות או דרך מפיצים והאומן מתחיל להרוויח בעצמו. לא מעט מקרים מוכיחים את זה: שירים שעלו לטיקטוק או ליוטיוב הפכו לוויראליים, בלי שקל של תקציב שיווק. זה קרה ליל נאס X, זה קרה לבילי אייליש, וזה קורה גם לאמנים קטנים מכל העולם – כולל מישראל. בהמשמעות היא פגיעה בנתח השוק של החברות התקליטים, הפקה. במקום לקבל את כל ההכנסות ממוזיקה, הן מקבלות היום הרבה פחות .

אם בשנות ה־90, חברות התקליטים שלטו בכ־80–90% מהכנסות התעשייה. הן היו הבעלים של ההקלטות, של הזכויות, של ההפצה – וכל שקל שנכנס עבר דרכן, כיום השליטה ירדה לכ־60–65% בלבד. כ־35–40% מההכנסות הולכות היום ליוצרים עצמאיים, חברות הפצה דיגיטליות, פלטפורמות. גם חברות הפצה (כמו TuneCore, Amuse או DistroKid) מעבירות 100% מהרווחים לאומן, אחרי עמלה מינימלית, מה שהחברות הגדולות לא מציעות.

קיראו עוד ב"גלובל"


תעשיית המוזיקה עברה שינויים גדולים ברווחים שלה במהלך העשורים האחרונים. בשנות ה־60 וה־70, רוב ההכנסות הגיעו ממכירת תקליטים ודיסקים, והחברות הגדולות שלטו ברוב הכסף. אומנים הרוויחו בעיקר מתמלוגים שקיבלו מהחברות. עם כניסת האינטרנט בתחילת שנות ה־2000, הרווחים צנחו בצורה חדה בגלל הורדות פיראטיות והאזנות חינמיות. חברות התקליטים איבדו הרבה כסף, והכנסות התעשייה ירדו בחדות. המהפכה התחילה בשנות ה־2010, עם כניסתם של שירותי ההאזנה בתשלום כמו ספוטיפיי, אפל מיוזיק ויוטיוב. השירותים האלו החזירו לתעשייה הכנסות גדולות, שקרבו את השוק לערכים שהיה בהם לפני המשבר. כיום, חברות התקליטים עדיין מרוויחות, אך חלקן היחסי מההכנסות הכוללות ירד משמעותית. הרבה אומנים עצמאיים בוחרים לנהל את הקריירה שלהם לבד, ובכך מורידים את השליטה והרווחיות של החברות הגדולות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 21/07/2025 08:33
    הגב לתגובה זו
    הכוח לא בידיים של האומן.. הקהל לא יטרח לקנות מוזיקה ובטח שלא לרכוש כרטיס להופעה. יש הצפה של אומנים מכל מני סוגים ואיכויות.
  • 1.
    ליטאי 20/07/2025 09:41
    הגב לתגובה זו
    בפטנט עסקי במהלך שיתפרסם בעיתוני אפל ועיתוני מוסיקה ורשתות חברתיות כמו טיק טוק ואינסטגרם למוסיקאים כמו טיילור סוויפט ואד שרידן. המניה ורווחי המוסיקאים יעופו.
בנק לוקסמבורגבנק לוקסמבורג

ישראל עוזבת את אירלנד: אישור הנפקות האג"ח יעבור ללוקסמבורג

הלחץ הפוליטי בדבלין סביב המלחמה בעזה דחף את ישראל לשנות את המדינה המפקחת על תשקיפי האג"ח. המעבר צפוי להבטיח יציבות רגולטורית, אך מעלה חששות מהתערבות פוליטית בשווקי ההון האירופיים

אדיר בן עמי |

ישראל העבירה את תהליך אישור הנפקת אגרות החוב שלה באיחוד האירופי מאירלנד ללוקסמבורג, כך לפי דיווח בבלומברג. המהלך מגיע לאחר לחץ פוליטי גובר באירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל בעקבות המלחמה בעזה.


ישראל מנפיקה זה שנים אגרות חוב המיועדות לקהילות יהודיות ברחבי העולם, המכונות "אגרות חוב של התפוצות". מדובר בשוק יחסית קטן - כמה מיליארדי דולרים בשנה, אבל הוא חשוב כמקור מימון נוסף לתקציב המדינה. כדי למכור אגרות חוב באיחוד האירופי, ישראל חייבת לבחור מדינה אירופית אחת שתאשר את המסמכים המשפטיים שלה - כלומר את תשקיף, המסמך שמפרט את תנאי ההשקעה והסיכונים למשקיעים. אחרי הברקזיט, אירלנד קיבלה את התפקיד הזה. אגרות החוב הללו הפכו לקריטיות עוד יותר מאז המלחמה, כי גירעון התקציב הישראלי זינק בגלל עלויות הביטחון הגבוהות. היקף הגיוסים באירופה גדל. 


אלא שאירלנד מערימה קשיים מסוגים שונים על ישראלים וישראל עצמה בהמשך למלחמה בעזה. מעבר להתבטאויות קיצוניות נגדנו, היו גם מעשים פרקטים כשאחד מהם היה כשחברי פרלמנט אירים ופעילים למען פלסטין החלו ללחוץ על הבנק המרכזי של אירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל. לטענתם, הבנק תורם בעקיפין למימון הלחימה בעזה ומשמש שותף למשבר ההומניטרי ברצועה.


אירלנד נחשבת לאחת המדינות הפרו־פלסטיניות ביותר באיחוד האירופי. בשנה שעברה היא הכירה רשמית במדינה פלסטינית, מה שהוביל את ישראל להחזיר את שגרירתה מדבלין. במקביל, הממשלה האירית מקדמת חקיקה להגבלת הסחר עם ההתנחלויות.


ישראל עוזבת את אירלנד

הבנק המרכזי באירלנד מחויב בחוק לאשר כל תשקיף העומד בדרישות הרגולטוריות,  ללא קשר לשיקולים פוליטיים. מצד שני, הלחץ הציבורי והפוליטי הלך והחריף. נגיד הבנק, גבריאל מחלוף, ניסה לשמור על קו מקצועי ונייטרלי. הוא הבהיר כי אישור תשקיף אינו מהווה הבעת תמיכה בפעילות החברה או המדינה המנפיקה, אלא אישור לכך שהמידע נמסר כראוי למשקיעים. אך גם עמדתו הברורה לא הצליחה להפיג את הלחץ. האירים לא יכלו באמת חוקית להעיף את ישראל, אבל עשו הכל כדי להראות לישראל את הדרך החוצה. ישראל בחרה בצדק - לעזוב. 

גוגל חיפוש
צילום: טוויטר

שופט פדרלי: גוגל לא צריכה למכור את כרום; מזנקת 8% במסחר המאוחר

החשש שהעיק על המניה זמן רב מתפוגג חלקית, כאשר השופט פסק כי על גוגל לחלוק מידע על המתחרות אך לא דרש ממנה למכור את הדפדפן הפופלרי ולא את מערכת ההפעלה הסלולרית אנדרואיד, והיא גם לא נדרשת להפסיק את התשלומים לאפל

גיא טל |

בשורות טובות לגוגל Alphabet -0.73%  שמסירה עול מסוים שרבץ על המניה בתקופה האחרונה. השופט הפדרלי עמית מאטה פסק כי גוגל לא נדרשת למכור את דפדפן האינטרנט שלה כרום, ולא להיפרד ממערכת ההפעלה לטלפונים סלולריים אנדרואיד. יחד עם זאת השופט פסק כי גוגל צריכה לחלוק מידע עם מתחרים כדי למתן את המונפול בתחום החיפוש, וכן היא לא תוכל לשלם לחברות אחרות כדי לקבל בלעדיות על החיפוש,  אך היא לא נדרשת להפסיק לשלם לחברות אחרות כדי לקבע את החיפוש של גוגל כברירת מחדל (כפי שהיא עושה עם מכשירי אפל). כלומר מנוע החיפוש יוכל להיות ברירת מחדל, אך לא יקבל בלעדיות. השופט נימק את ההחלטה בין השאר בכך שהבינה המלאכותית שינתה את מצב השוק. 

יחד עם זאת, גוגל גם הביעה חשש בעבר מנושא שיתוף הנתונים עם המתחרות. מנכ"ל החברה סאנדר פיצ'אי אמר באפריל כי שיתוף המידע עלול לאפשר למתחרים ל"הנדס לאחור" את הטכנולוגיה של גוגל, כלומר לחקות את האלגוריתם של גוגל. לכן, סביר להניח שגוגל תערער גם על החלק הזה בהחלטה, למרות ששאר ההחלטה בהחלט מיטיבה איתה. ערעור כזה עשוי להימשך שנים ארוכות. 

בעקבות התביעה כבר התחילו לזרום הצעות לגוגל לרכישת הדפדפן, בין השאר חברת הבינה המלאכותית פרפלקסיטי הציעה לגוגל מעל 30 מיליארד דולר על הדפדפן. כעת נראה שההצעות הללו לא רלוונטיות יותר. 

נראה שגם אפל Apple -1.04%  נהנית מההחלטה. אפל חולקת שותפות עם גוגל שמכיסה לאפל עשרות מיליארדי דולרים בשנה. על פי ההסכם ברירת המחדל של מנוע החיפוש במכשירי אפל הוא מנוע החיפוש של גוגל, ותמורת כך גוגל משלמת לאפל עשרות מיליארדי דולרים בשנה. 

מוקדם יותר גוגל קיבלה חדשות טובות נוספות בתחום הרגולטורי, הפעם מאירופה. כחלק מהמשא ומתן על הסכם סחר מול ארצות הברית האיחוד האירופי השהה את הקנס שהוטל על גוגל על ידי הרשות לתחרות האירופית, בעוד המשא ומתן על מכסים הנוגעים למכוניות אירופאיות נמשך. כך דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס על פי מקורות אנונימיים הקרובים למשא ומתן המתנהל בין ארצות הברית והאיחוד האירופי. טראמפ איים בעבר במכסי תגובה על כל פעילות נגד חברות הביג טק מארצות הברית, וכך, בינתיים גוגל מרוויחה מהמצב.