ג'ונסון אנד ג'ונסון מעלה תחזיות על רקע מלחמת הסחר
טראמפ צפוי להטיל מכסים גם על חברות התרופות הזרות במטרה למשוך אותן להעביר את הייצור לארה"ב, ומי שצפויות להרוויח בינתיים הן האמריקאיות; ג'ונסון אנד ג'ונסון צופה כעת הכנסות של כ-91.4 מיליארד דולר השנה לעומת תחזית קודמת של 89.6 מיליארד דולר
מלחמת המכסים צפויה להגיע בקרוב גם לתעשיית התרופות, כשטראמפ הורה לאחרונה לצוותים שלו האם יש פוטנציאל לפגיעה בביטחון לאומי בסקטור כמו גם בסקטור השבבים, מה שעלול להוביל למכסים כבר בחודשים הקרובים. כך או אחרת טראמפ כבר התבטא בשבועות האחרונים בנושא המכסים על תעשיית התרופות ונראה שמכסים על חברות זרות בתחום הוא עניין של זמן, ומי שצפויות ליהנות מהמצב הן החברות האמריקאיות.
אחת מהמטרות העיקריות של טראמפ היא להביא את הייצור לארה"ב. טראמפ רוצה שארה"ב תחזור להיות מעצמת ייצור תוך פגיעה במעמדה של סין שכרגע מובילה מהבחינה הזו ותעשיית התרופות היא אחת מהחשובות. מכסים על חברות זרות צפויים להפוך את המוצרים של האמריקאיות לאטרקטיביים יותר וכך גם צופים בחברות עצמן - ענקית התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון Johnson & Johnson Inc העלתה את התחזית השנתית שלה והיא כעת צופה הכנסות של בין 91-91.8 מיליארד דולר ב-2025 לעומת תחזית קודמת של 89.2-90 מיליארד דולר, כאשר החברה מייחסת את העלאת התחזית גם להשלמת הרכישה של חברת Intra-Cellular Therapies. התחזית המקורית שנמסרה בתחילת השנה אכזבה בזמנו את המשקיעים שציפו לתחזית של 91.18 מיליארד דולר. המניה בינתיים יציבה במסחר המוקדם אחרי שעלתה ב-6.7% השנה לשווי של 372 מיליארד דולר.
התחזית מגיעה לצד תוצאות הרבעון הראשון, בו החברה רשמה הכנסות של 21.89 מיליארד דולר ורווח של 2.77 דולר למניה, מעל לצפי האנליסטים שהיה להכנסות של 21.56 מיליארד דולר ורווח של 2.56 דולר למניה.
מגזר התרופות האינווטיביות של החברה רשם גידול של 4.2%, בעיקר בזכות עלייה במכירות של תרופות אונקולוגיות ושל מוצרים בתחומי האימונולוגיה, מדעי המוח והקרדיולוגיה.
גם תחום הטכנולוגיה הרפואית (MedTech) צמח ב-4.1% במכירות, כשמיזוגים ורכישות תרמו עם השפעה חיובית של 2.8%. החברה גם רשמה מספר הישגים רגולטוריים ברבעון: בארה"ב, מנהל המזון והתרופות (FDA) אישר את השימוש בתרופה Tremfya לטיפול במחלת קרוהן בקרב מבוגרים. באירופה,
התרופה Rybrevant אושרה לטיפול בסוגים מסוימים של סרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים (NSCLC).
- כמה שווים חיים של בן אדם? 1 מיליארד דולר
- 10 חודשים נוספים לחולי סרטן ריאה - הישג רפואי לאסטרה-זנקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האתגרים המשפטיים של ג'ונסון אנד ג'ונסון
למרות הנתונים המעודדים, ג'ונסון אנד ג'ונסון עדיין מתמודדת עם אתגרים משפטיים לא פשוטים. מול החברה
מתנהלות מספר תביעות שנמשכות כבר שנים, סביב טענות לפיהן הטלק שבאבקת התינוקות שלה, שהוסרה מהמדפים ב-2023, הכיל אזבסט מסרטן ללא אזהרה לציבור הרוכשים. התביעה הראשונה הוגשה עוד ב-1999 על ידי אישה שטענה כי פיתחה חלתה לאחר שימוש ממושך במוצר. רק ב-2020 עברה החברה
לשימוש בתרכובת מבוססת עמילן תירס במקום טלק.
במהלך השנים ניסתה ג'ונסון אנד ג'ונסון להעביר את האחריות המשפטית לחברה בת, LTL Management, תוך כדי טענה שהיא לקראת פשיטת רגל, מה שהיה מקנה לה הגנה משפטית. אך שני ניסיונות כאלו נדחו ב-2023
בבית המשפט בניו ג'רזי, לאחר שנקבע כי החברה הבת אינה מצויה במצוקה פיננסית אמתית. במרץ האחרון, שופט בטקסס פסל ניסיון דומה של חברה בת אחרת, Red River Talc, להיכנס להליך פשיטת רגל, ובכך אפשר לתובעים להמשיך בהליכים המשפטיים.
ג'ונסון אנד
ג'ונסון מצידה לא מוותרת ומתכוונת להמשיך להיאבק. בהצהרה שפרסמה לאחר פסק הדין, הגדירה את התביעות כ"חסרות בסיס, מונעות ממידע כוזב וממומנות בידי גופים חיצוניים, כולל קרנות זרות". החברה גם הודיעה כי בכוונתה להפחית כ-7 מיליארד דולר מהעתודה המשפטית שהקצתה בעבר, והבהירה
כי "אין לה כוונה להסכים לפשרות או לשלם לעורכי דין על תביעות מהסוג הזה".
- המחיר של הסמארטפון שלכם הולך להתייקר
- פאלו אלטו סוגרת רבעון עם רכישת ענק; התחזית שמרנית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
למה טראמפ שם את הסקטור על הכוונת?
הבחירה של טראמפ להתמקד דווקא בענף התרופות לא מקרית - ארה"ב אמנם מהווה את שוק התרופות הרווחי ביותר בעולם, אך רוב התרופות
הנמכרות בתחומה מיובאות. על פי נתוני 2024, ארה"ב ייבאה תרופות בשווי של כ-213 מיליארד דולר - כמעט פי שניים וחצי מהיקף היבוא לפני עשור. על פניו, העלאת מכסים עשויה לזרז חזרת ייצור התרופות לארה"ב, אבל הבעיה עמוקה יותר: מדובר בענף המבוסס על שרשראות אספקה בינלאומיות,
המשלבות חומרי גלם ויכולות ייצור ממדינות רבות.
משבר הקורונה הדגיש עד כמה התלות באספקה גלובלית עלולה להיות מסוכנת. בזמן הקורונה נרשמו מחסורים גדולים בתרופות חיוניות, החל בכימותרפיה, דרך פניצילין ועד לאקמול, הכל בגלל הפסקות ייצור באסיה.
כיום, רק כ-4% מהמרכיבים הפעילים בתרופות חיוניות (כמו תרופות לאסתמה ולסוכרת) מיוצרים בארה"ב, בעוד ש-82% מגיעים מהודו וסין.
אם טראמפ אכן רוצה להחזיר את התעשייה הזו לארה"ב, הוא יזדקק לשיתוף פעולה מלא מצד היצרניות עצמן. אבל זה יהיה
התהליך לא פשוט, האנליסטים מעריכים כי בניית תשתית ייצור חלופית בארה"ב עשויה להימשך כעשור. הסיבה לכך היא הרגולציה הקפדנית של ה-FDA, כל מפעל חדש נדרש לקבל אישורים רבים בשלבים שונים של ההקמה והייצור, מה שהופך את התהליך לאיטי ויקר.
צי צבא סין, קרדיט: גרוקלראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
לאחר שראש ממשלת יפן הצהירה כי תקיפה סינית על טייוואן עלולה להצדיק תגובה צבאית יפנית, שרת החוץ הסינית הבהירה כי תקיפה כזו תגרור "מכה החלטית" מצד סין
לראשונה זה עשורים: אפשרות ממשית להסלמה בין שתי אויבות היסטוריות. בשבוע שעבר התבטאה
ראש ממשלת יפן,סנאא טקאיצ'י, באופן חריג ואמרה בוועדה פרלמנטרית כי אם יתפתח מצב חירום בטייוואן עם שימוש "בספינות מלחמה ושימוש בכוח, אז זה עלול להוות מצב המאיים על הישרדותה של יפן, לא משנה איך מסתכלים על זה. המצב בטייוואן הפך להיות כה חמור שעלינו לצפות לתרחיש
הגרוע ביותר." מדובר בשבירה של מדיניות עמימות אסטרטגית שהחלה ביפן במשך עשורים, מהלך שמעורר תגובות זועמות מצד סין ומעצים את החששות מפני התנגשות אזורית שיכולה לערער את היציבות במזרח אסיה כולו. כעת עולה כי סין אינה מתכוונת להישאר אדישה למה שהיא תופסת כפרובוקציה
יפנית מסוכנת. משרד ההגנה הסיני הזהיר במפורש כי יפן תיתקל בניצחון מוחץ אם תתערב בסוגיית טאיוואן.
סין, כידוע, רואה בטייוואן כשטח שלה ואינה מכבדת את הריבונות הטייואנית באי. טייוואן היא מדינת אי דמוקרטית עם תעשיית שבבים, מהגדולות בעולם, וכעת עומדת בפני איום
ממשי של סין לכיבוש האי. סין הבהירה כי לא תהסס להשתמש בכוח כדי לכבוש את האי, למרות איומי הנשיא טראמפ על ההשלכות שתספוג אם תתקוף.
לאור ההסלמה ביחסה של סין כלפי טייוואן, יפן משנה את גישתה ולא בהצהרות בלבד. דוח ההגנה היפני האחרון מזהה את הפעילות הצבאית הסינית המואצת סביב טאיוואן כאיום מרכזי, ומצהיר כי האזור נכנס לעידן משברי חדש. בקרב הציבור היפני ישנה תמיכה גוברת בעמדה הנחרצת הזו, כאשר כמעט מחצית האזרחים תומכים בהתערבות יפנית במקרה של עימות סביב טאיוואן. אך ההתפתחות המדאיגה ביותר היא ההצעה מטוקיו לבחון רכישת צוללות מונעות גרעינית, צעד שמסמן אולי שינוי אמיתי במדיניות האנטי-גרעינית הקדושה שמחזיקה יפן מאז תום מלחמת העולם השנייה. שר הביטחון שינג'ירו קוימזומי הצהיר בגלוי כי כל האופציות פתוחות, כולל שימוש בכוח גרעיני לצוללות, מהלך שעורר גל של זעם בבייג'ין.
התגובות אינן נשארות במישור המילולי בלבד, שכן הצי הסיני מגביר את שליחת ספינות משמר לחופי האיים היפניים השנויים במחלוקת, והפעילות האווירית סביבן מתגברת. מצב זה מעיד על כך שהמשבר נתפס על ידי שני הצדדים לא כהצהרות תקשורתיות בלבד אלא כבעל פוטנציאל ממשי לפעולה צבאית, והופך את יפן לאחד השחקנים המרכזיים בזירת המתח המחמירה עם סין.

- המניה שנפלה 11% בגלל המתיחות בין סין ליפן
- סין מתריעה בפני סטודנטים לדחות תכניות לימודים ביפן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אויבות היסטוריות שהפכו לבעלות ברית כלכליות
היחסים בין יפן לסין נושאים עד היום את צלקות העבר הטראומטי של מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה ביצעה יפן הקיסרית פלישה אכזרית לסין והותירה אחריה מיליוני הרוגים ופצועים. ההערכות מדברות על כשבעה עד עשרים מיליון הרוגים סינים במהלך התקופה הקולוניאלית היפנית. זיכרון הזוועות הללו חרוט עמוק בתודעה הסינית, ובייג'ין לא מהססת להשתמש בו ככלי פוליטי בכל פעם שהיחסים עם טוקיו מתחממים.
ייצור סמארטפונים (CHATGPT)המחיר של הסמארטפון שלכם הולך להתייקר
הביקוש האדיר של תעשיית ה-AI לשבבי זיכרון יוצר מחסור מתמשך שמקפיץ את עלויות הייצור, שיופיעו בהמשך במחירי הסמארטפונים
אם אתם מתכננים לקנות סמארטפון חדש בחודשים הקרובים, כדאי שתכינו את הארנק. אחרי שנים של יציבות יחסית במחירי המכשירים, תעשיית השבבים העולמית נכנסת למחסור חדש, והפעם זה מגיע דווקא מהלב של כל טלפון: שבבי הזיכרון. הביקוש מתעשיית הבינה המלאכותית יוצר מחסור שמתגלגל בשקט לצרכן, ומייצר לחץ שמתרגם לעליית מחירים ממשית.
הסיפור מתחיל בשוק הגלובלי. תעשיית הזיכרונות, DRAM למכשירים סלולריים ו-NAND לאחסון, חווה עלייה חדה במחיר בעקבות שינוי דרמטי בסדרי העדיפויות. יצרניות כמו סמסונג, SK הייניקס ומיקרון מסיטות חלקים גדולים מקווי הייצור לכיוון אחד בלבד: שבבי HBM, הזיכרון המהיר שמזין את מרכזי הנתונים ואת המאיצים של עולם הבינה המלאכותית. כל מאיץ גרפי של אנבידיה, כל שרת בינה מלאכותית חדש, דורש כמויות ענק של זיכרון, והביקוש הזה פשוט מחסל את היצע הזיכרון לשוק הצרכני, שמגיע בצורת עליית מחירים ממחשבים ניידים ועד סמארטפונים.
כשקווי ייצור מוגבלים הופכים ל"פרויקט AI", משהו אחר נדחק הצידה, ובמקרה הזה, המכשיר שנמצא בכיס של כל אחד מאיתנו. סמסונג כבר שלחה ללקוחות מכתבי עדכון על העלאת מחירים של עד 60% בסוגים שונים של שבבי זיכרון. שיאומי הודיעה בגלוי שהמחירים של מכשירי 2026 יתייקרו, והאשימה בכך ישירות את מחירי DRAM ו-NAND. יצרניות אחרות עדיין שומרות על שקט יחסי, אבל ברגע שהעלות במעלה השרשרת קופצת, היא לא נשארת שם אלא מגיעה עד לצרכן.
כדי להבין עד כמה המצב יוצא דופן, צריך להבין את המבנה הכלכלי של השוק. זיכרון הוא לא רכיב קטן שאפשר "להחליק" בקלות. במכשירים מסוימים הוא מגיע ל-15%-20% מהעלות הכוללת של הייצור. כשמחירי הזיכרון מזנקים בעשרות אחוזים, גם הדגם הכי בסיסי מושפע. החברות יכולות לנסות לספוג חלק מהעלייה, אבל לא לאורך זמן.
- אפל חוזרת להוביל בסין: מכירות האייפון קפצו ב-15%
- בעקבות המכסים: האם אנחנו לקראת זינוק במחירי הסמטארפונים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד לשנים האחרונות, הביקוש בתחום היה דיי מחזורי. היו תקופות של ביקוש חזק לתעשייה כולה, והיו תקופות של שקט יחסי. הביקוש לסמארטפונים עצמו גם חווה התעוררות מחדש, כאשר מכירות האייפון 17 מוגדרות כהצלחה ביחס למכירות של דגמים קודמים, וגם יצרניות אחרות רושמות ביקושים ברקע החומרה המותאמת לבינה מלאוכתית.
