מלחמת המכסים צפויה להגיע בקרוב גם לתעשיית התרופות, כשטראמפ הורה לאחרונה לצוותים שלו האם יש פוטנציאל לפגיעה בביטחון לאומי בסקטור כמו גם בסקטור השבבים, מה שעלול להוביל למכסים כבר בחודשים הקרובים. כך או אחרת טראמפ כבר התבטא בשבועות האחרונים בנושא המכסים על תעשיית התרופות ונראה שמכסים על חברות זרות בתחום הוא עניין של זמן, ומי שצפויות ליהנות מהמצב הן החברות האמריקאיות.

אחת מהמטרות העיקריות של טראמפ היא להביא את הייצור לארה"ב. טראמפ רוצה שארה"ב תחזור להיות מעצמת ייצור תוך פגיעה במעמדה של סין שכרגע מובילה מהבחינה הזו ותעשיית התרופות היא אחת מהחשובות. מכסים על חברות זרות צפויים להפוך את המוצרים של האמריקאיות לאטרקטיביים יותר וכך גם צופים בחברות עצמן - ענקית התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון Johnson & Johnson Inc  העלתה את התחזית השנתית שלה והיא כעת צופה הכנסות של בין 91-91.8 מיליארד דולר ב-2025 לעומת תחזית קודמת של 89.2-90 מיליארד דולר, כאשר החברה מייחסת את העלאת התחזית גם להשלמת הרכישה של חברת Intra-Cellular Therapies. התחזית המקורית שנמסרה בתחילת השנה אכזבה בזמנו את המשקיעים שציפו לתחזית של 91.18 מיליארד דולר. המניה בינתיים יציבה במסחר המוקדם אחרי שעלתה ב-6.7% השנה לשווי של 372 מיליארד דולר.

התחזית מגיעה לצד תוצאות הרבעון הראשון, בו החברה רשמה הכנסות של 21.89 מיליארד דולר ורווח של 2.77 דולר למניה, מעל לצפי האנליסטים שהיה להכנסות של 21.56 מיליארד דולר ורווח של 2.56 דולר למניה.

מגזר התרופות האינווטיביות של החברה רשם גידול של 4.2%, בעיקר בזכות עלייה במכירות של תרופות אונקולוגיות ושל מוצרים בתחומי האימונולוגיה, מדעי המוח והקרדיולוגיה. גם תחום הטכנולוגיה הרפואית (MedTech) צמח ב-4.1% במכירות, כשמיזוגים ורכישות תרמו עם השפעה חיובית של 2.8%. החברה גם רשמה מספר הישגים רגולטוריים ברבעון: בארה"ב, מנהל המזון והתרופות (FDA) אישר את השימוש בתרופה Tremfya לטיפול במחלת קרוהן בקרב מבוגרים. באירופה, התרופה Rybrevant אושרה לטיפול בסוגים מסוימים של סרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים (NSCLC).

• כמה שווים חיים של בן אדם? 1 מיליארד דולר
• 10 חודשים נוספים לחולי סרטן ריאה - הישג רפואי לאסטרה-זנקה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האתגרים המשפטיים של ג'ונסון אנד ג'ונסון

למרות הנתונים המעודדים, ג'ונסון אנד ג'ונסון עדיין מתמודדת עם אתגרים משפטיים לא פשוטים. מול החברה מתנהלות מספר תביעות שנמשכות כבר שנים, סביב טענות לפיהן הטלק שבאבקת התינוקות שלה, שהוסרה מהמדפים ב-2023, הכיל אזבסט מסרטן ללא אזהרה לציבור הרוכשים. התביעה הראשונה הוגשה עוד ב-1999 על ידי אישה שטענה כי פיתחה חלתה לאחר שימוש ממושך במוצר. רק ב-2020 עברה החברה לשימוש בתרכובת מבוססת עמילן תירס במקום טלק.

במהלך השנים ניסתה ג'ונסון אנד ג'ונסון להעביר את האחריות המשפטית לחברה בת, LTL Management, תוך כדי טענה שהיא לקראת פשיטת רגל, מה שהיה מקנה לה הגנה משפטית. אך שני ניסיונות כאלו נדחו ב-2023 בבית המשפט בניו ג'רזי, לאחר שנקבע כי החברה הבת אינה מצויה במצוקה פיננסית אמתית. במרץ האחרון, שופט בטקסס פסל ניסיון דומה של חברה בת אחרת, Red River Talc, להיכנס להליך פשיטת רגל, ובכך אפשר לתובעים להמשיך בהליכים המשפטיים.

ג'ונסון אנד ג'ונסון מצידה לא מוותרת ומתכוונת להמשיך להיאבק. בהצהרה שפרסמה לאחר פסק הדין, הגדירה את התביעות כ"חסרות בסיס, מונעות ממידע כוזב וממומנות בידי גופים חיצוניים, כולל קרנות זרות". החברה גם הודיעה כי בכוונתה להפחית כ-7 מיליארד דולר מהעתודה המשפטית שהקצתה בעבר, והבהירה כי "אין לה כוונה להסכים לפשרות או לשלם לעורכי דין על תביעות מהסוג הזה".

• תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
• חוק פרקינסון: מנגנוני הבזבוז בזמן, כסף ובירוקרטיה - חוקים נוספים, השפעות כלכליות ועדכונים מ-2025
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

למה טראמפ שם את הסקטור על הכוונת?

הבחירה של טראמפ להתמקד דווקא בענף התרופות לא מקרית - ארה"ב אמנם מהווה את שוק התרופות הרווחי ביותר בעולם, אך רוב התרופות הנמכרות בתחומה מיובאות. על פי נתוני 2024, ארה"ב ייבאה תרופות בשווי של כ-213 מיליארד דולר - כמעט פי שניים וחצי מהיקף היבוא לפני עשור. על פניו, העלאת מכסים עשויה לזרז חזרת ייצור התרופות לארה"ב, אבל הבעיה עמוקה יותר: מדובר בענף המבוסס על שרשראות אספקה בינלאומיות, המשלבות חומרי גלם ויכולות ייצור ממדינות רבות.

משבר הקורונה הדגיש עד כמה התלות באספקה גלובלית עלולה להיות מסוכנת. בזמן הקורונה נרשמו מחסורים גדולים בתרופות חיוניות, החל בכימותרפיה, דרך פניצילין ועד לאקמול, הכל בגלל הפסקות ייצור באסיה. כיום, רק כ-4% מהמרכיבים הפעילים בתרופות חיוניות (כמו תרופות לאסתמה ולסוכרת) מיוצרים בארה"ב, בעוד ש-82% מגיעים מהודו וסין.

אם טראמפ אכן רוצה להחזיר את התעשייה הזו לארה"ב, הוא יזדקק לשיתוף פעולה מלא מצד היצרניות עצמן. אבל זה יהיה התהליך לא פשוט, האנליסטים מעריכים כי בניית תשתית ייצור חלופית בארה"ב עשויה להימשך כעשור. הסיבה לכך היא הרגולציה הקפדנית של ה-FDA, כל מפעל חדש נדרש לקבל אישורים רבים בשלבים שונים של ההקמה והייצור, מה שהופך את התהליך לאיטי ויקר.