גונסון
צילום: אתר החברה

ג'ונסון אנד ג'ונסון מעלה תחזיות על רקע מלחמת הסחר

טראמפ צפוי להטיל מכסים גם על חברות התרופות הזרות במטרה למשוך אותן להעביר את הייצור לארה"ב, ומי שצפויות להרוויח בינתיים הן האמריקאיות; ג'ונסון אנד ג'ונסון צופה כעת הכנסות של כ-91.4 מיליארד דולר השנה לעומת תחזית קודמת של 89.6 מיליארד דולר

רוי שיינמן |

מלחמת המכסים צפויה להגיע בקרוב גם לתעשיית התרופות, כשטראמפ הורה לאחרונה לצוותים שלו האם יש פוטנציאל לפגיעה בביטחון לאומי בסקטור כמו גם בסקטור השבבים, מה שעלול להוביל למכסים כבר בחודשים הקרובים. כך או אחרת טראמפ כבר התבטא בשבועות האחרונים בנושא המכסים על תעשיית התרופות ונראה שמכסים על חברות זרות בתחום הוא עניין של זמן, ומי שצפויות ליהנות מהמצב הן החברות האמריקאיות.


אחת מהמטרות העיקריות של טראמפ היא להביא את הייצור לארה"ב. טראמפ רוצה שארה"ב תחזור להיות מעצמת ייצור תוך פגיעה במעמדה של סין שכרגע מובילה מהבחינה הזו ותעשיית התרופות היא אחת מהחשובות. מכסים על חברות זרות צפויים להפוך את המוצרים של האמריקאיות לאטרקטיביים יותר וכך גם צופים בחברות עצמן - ענקית התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון Johnson & Johnson Inc  העלתה את התחזית השנתית שלה והיא כעת צופה הכנסות של בין 91-91.8 מיליארד דולר ב-2025 לעומת תחזית קודמת של 89.2-90 מיליארד דולר, כאשר החברה מייחסת את העלאת התחזית גם להשלמת הרכישה של חברת Intra-Cellular Therapies. התחזית המקורית שנמסרה בתחילת השנה אכזבה בזמנו את המשקיעים שציפו לתחזית של 91.18 מיליארד דולר. המניה בינתיים יציבה במסחר המוקדם אחרי שעלתה ב-6.7% השנה לשווי של 372 מיליארד דולר.


התחזית מגיעה לצד תוצאות הרבעון הראשון, בו החברה רשמה הכנסות של 21.89 מיליארד דולר ורווח של 2.77 דולר למניה, מעל לצפי האנליסטים שהיה להכנסות של 21.56 מיליארד דולר ורווח של 2.56 דולר למניה.


מגזר התרופות האינווטיביות של החברה רשם גידול של 4.2%, בעיקר בזכות עלייה במכירות של תרופות אונקולוגיות ושל מוצרים בתחומי האימונולוגיה, מדעי המוח והקרדיולוגיה. גם תחום הטכנולוגיה הרפואית (MedTech) צמח ב-4.1% במכירות, כשמיזוגים ורכישות תרמו עם השפעה חיובית של 2.8%. החברה גם רשמה מספר הישגים רגולטוריים ברבעון: בארה"ב, מנהל המזון והתרופות (FDA) אישר את השימוש בתרופה Tremfya לטיפול במחלת קרוהן בקרב מבוגרים. באירופה, התרופה Rybrevant אושרה לטיפול בסוגים מסוימים של סרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים (NSCLC).


האתגרים המשפטיים של ג'ונסון אנד ג'ונסון

למרות הנתונים המעודדים, ג'ונסון אנד ג'ונסון עדיין מתמודדת עם אתגרים משפטיים לא פשוטים. מול החברה מתנהלות מספר תביעות שנמשכות כבר שנים, סביב טענות לפיהן הטלק שבאבקת התינוקות שלה, שהוסרה מהמדפים ב-2023, הכיל אזבסט מסרטן ללא אזהרה לציבור הרוכשים. התביעה הראשונה הוגשה עוד ב-1999 על ידי אישה שטענה כי פיתחה חלתה לאחר שימוש ממושך במוצר. רק ב-2020 עברה החברה לשימוש בתרכובת מבוססת עמילן תירס במקום טלק.


במהלך השנים ניסתה ג'ונסון אנד ג'ונסון להעביר את האחריות המשפטית לחברה בת, LTL Management, תוך כדי טענה שהיא לקראת פשיטת רגל, מה שהיה מקנה לה הגנה משפטית. אך שני ניסיונות כאלו נדחו ב-2023 בבית המשפט בניו ג'רזי, לאחר שנקבע כי החברה הבת אינה מצויה במצוקה פיננסית אמתית. במרץ האחרון, שופט בטקסס פסל ניסיון דומה של חברה בת אחרת, Red River Talc, להיכנס להליך פשיטת רגל, ובכך אפשר לתובעים להמשיך בהליכים המשפטיים.


ג'ונסון אנד ג'ונסון מצידה לא מוותרת ומתכוונת להמשיך להיאבק. בהצהרה שפרסמה לאחר פסק הדין, הגדירה את התביעות כ"חסרות בסיס, מונעות ממידע כוזב וממומנות בידי גופים חיצוניים, כולל קרנות זרות". החברה גם הודיעה כי בכוונתה להפחית כ-7 מיליארד דולר מהעתודה המשפטית שהקצתה בעבר, והבהירה כי "אין לה כוונה להסכים לפשרות או לשלם לעורכי דין על תביעות מהסוג הזה".

קיראו עוד ב"גלובל"


למה טראמפ שם את הסקטור על הכוונת?

הבחירה של טראמפ להתמקד דווקא בענף התרופות לא מקרית - ארה"ב אמנם מהווה את שוק התרופות הרווחי ביותר בעולם, אך רוב התרופות הנמכרות בתחומה מיובאות. על פי נתוני 2024, ארה"ב ייבאה תרופות בשווי של כ-213 מיליארד דולר - כמעט פי שניים וחצי מהיקף היבוא לפני עשור. על פניו, העלאת מכסים עשויה לזרז חזרת ייצור התרופות לארה"ב, אבל הבעיה עמוקה יותר: מדובר בענף המבוסס על שרשראות אספקה בינלאומיות, המשלבות חומרי גלם ויכולות ייצור ממדינות רבות.


משבר הקורונה הדגיש עד כמה התלות באספקה גלובלית עלולה להיות מסוכנת. בזמן הקורונה נרשמו מחסורים גדולים בתרופות חיוניות, החל בכימותרפיה, דרך פניצילין ועד לאקמול, הכל בגלל הפסקות ייצור באסיה. כיום, רק כ-4% מהמרכיבים הפעילים בתרופות חיוניות (כמו תרופות לאסתמה ולסוכרת) מיוצרים בארה"ב, בעוד ש-82% מגיעים מהודו וסין.


אם טראמפ אכן רוצה להחזיר את התעשייה הזו לארה"ב, הוא יזדקק לשיתוף פעולה מלא מצד היצרניות עצמן. אבל זה יהיה התהליך לא פשוט, האנליסטים מעריכים כי בניית תשתית ייצור חלופית בארה"ב עשויה להימשך כעשור. הסיבה לכך היא הרגולציה הקפדנית של ה-FDA, כל מפעל חדש נדרש לקבל אישורים רבים בשלבים שונים של ההקמה והייצור, מה שהופך את התהליך לאיטי ויקר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)

הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה קזחסטן

קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?

קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי. 

היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה. 

התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.

צמיחה של 6% 

כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.