בלידר מעלים את מחיר היעד לטבע ל-38 דולר
כשבועיים לאחר פרסום תוצאותיה הרבעוניות של חברת הפרמצבטיקה הישראלית טבע, בהם הוסיפה מנייתה כ-7.2% לערכה, מעדכנים בבית ההשקעות לידר את המלצתם למניית החברה ומותירים אותה על "קניה", תוך שהם מעלים את מחיר היעד ל-38 דולר למניה, הגבוה ב-18% ממחירה בשוק.
לדברי האנליסט אורי הרשקוביץ, טבע פותחת את השנה החדשה בצורה מוצלחת. ההכנסות צמחו בכ-24% כשהרוב המכריע של הצמיחה הנו אורגאני.
לדברי הרשקוביץ, למרות הצמיחה המרשימה במכירות בשל שחיקה במרווח הגולמי, החברה "רק" עמדה בתחזיות המוקדמות לרווח למניה שגילם צמיחה של 26%. התחזיות להמשך השנה היו גם הן פושרות למדי כשהרווח הנקי למניה לא צפוי לצמוח בצורה מהותית מרבעון לרבעון.
צבר המוצרים בצפון אמריקה הסתכם בכ-84 מיליארד דולר במונחי מכירה אתיים, מתוכם בכ-23 מיליארד דולר קיים צפי לבלעדיות של 180 יום ורווחיות גבוהה.
טבע ציינה כי פריסת הצבר לא תהיה לינארית: ב-2005 צפויים כ-20 אישורים מתוכם 3 עם תחרות מוגבלת, בכל אחת מהשנים 2006-2007 צפויים 40 אישורים מתוכם כ-15 עם תחרות מוגבלת.
החברה הסבירה את הירידה ברווחיות הגולמית בעליית הפרופורציה של המכירות באירופה מסך התמהיל. אירופה מהווה 25% מסך המכירות.
בשל תקלה טכנית, דחה ה-FDA את מועד התגובה שלו לבקשת טבע להשיק את האג'ילקט בארה"ב מהרביעי במאי לרביעי באוגוסט. השקת האזילקט באירופה צפויה בקרוב.
חטיבת הכימיה של החברה רשמה רבעון מאכזב במכירות ללקוחות חיצוניים. עם זאת החברה הדגישה כי המכירות לחיצוניים + מכירות פנימיות המשיכו לצמוח בקצב מהיר ולהערכתם ימשיכו לעשות כך גם בעתיד.
עם הטיסברי מחוץ לדרך, הקופקסון כבש את שוק ה-MS בארה"ב והוא היום הטיפול הנפוץ ביותר. הרשקוביץ מעריך כי הצמיחה בקופקסון תמשיך גם בעתיד אם כי הקצב יואט.
החברה נקבה בשם של תרופת הפראוואקול כמחוללת רווח עיקרית ב-2006. מאחר והפטנט על התרופה נגמר ב-20 לאפריל של אותה שנה, הרשקוביץ צופה חודש תזזיתי בנייר במועד זה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
