בלידר מעלים את מחיר היעד לטבע ל-38 דולר

הגבוה ב-18% ממחירה בשוק. בבית ההשקעות משמרים המלצת "קניה" למניה. לדברי האנליסט אורי הרשקוביץ, טבע פותחת את השנה החדשה בצורה מוצלחת
דרור איטח |

כשבועיים לאחר פרסום תוצאותיה הרבעוניות של חברת הפרמצבטיקה הישראלית טבע, בהם הוסיפה מנייתה כ-7.2% לערכה, מעדכנים בבית ההשקעות לידר את המלצתם למניית החברה ומותירים אותה על "קניה", תוך שהם מעלים את מחיר היעד ל-38 דולר למניה, הגבוה ב-18% ממחירה בשוק.

לדברי האנליסט אורי הרשקוביץ, טבע פותחת את השנה החדשה בצורה מוצלחת. ההכנסות צמחו בכ-24% כשהרוב המכריע של הצמיחה הנו אורגאני.

לדברי הרשקוביץ, למרות הצמיחה המרשימה במכירות בשל שחיקה במרווח הגולמי, החברה "רק" עמדה בתחזיות המוקדמות לרווח למניה שגילם צמיחה של 26%. התחזיות להמשך השנה היו גם הן פושרות למדי כשהרווח הנקי למניה לא צפוי לצמוח בצורה מהותית מרבעון לרבעון.

צבר המוצרים בצפון אמריקה הסתכם בכ-84 מיליארד דולר במונחי מכירה אתיים, מתוכם בכ-23 מיליארד דולר קיים צפי לבלעדיות של 180 יום ורווחיות גבוהה.

טבע ציינה כי פריסת הצבר לא תהיה לינארית: ב-2005 צפויים כ-20 אישורים מתוכם 3 עם תחרות מוגבלת, בכל אחת מהשנים 2006-2007 צפויים 40 אישורים מתוכם כ-15 עם תחרות מוגבלת.

החברה הסבירה את הירידה ברווחיות הגולמית בעליית הפרופורציה של המכירות באירופה מסך התמהיל. אירופה מהווה 25% מסך המכירות.

בשל תקלה טכנית, דחה ה-FDA את מועד התגובה שלו לבקשת טבע להשיק את האג'ילקט בארה"ב מהרביעי במאי לרביעי באוגוסט. השקת האזילקט באירופה צפויה בקרוב.

חטיבת הכימיה של החברה רשמה רבעון מאכזב במכירות ללקוחות חיצוניים. עם זאת החברה הדגישה כי המכירות לחיצוניים + מכירות פנימיות המשיכו לצמוח בקצב מהיר ולהערכתם ימשיכו לעשות כך גם בעתיד.

עם הטיסברי מחוץ לדרך, הקופקסון כבש את שוק ה-MS בארה"ב והוא היום הטיפול הנפוץ ביותר. הרשקוביץ מעריך כי הצמיחה בקופקסון תמשיך גם בעתיד אם כי הקצב יואט.

החברה נקבה בשם של תרופת הפראוואקול כמחוללת רווח עיקרית ב-2006. מאחר והפטנט על התרופה נגמר ב-20 לאפריל של אותה שנה, הרשקוביץ צופה חודש תזזיתי בנייר במועד זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.