בלידר מעלים את מחיר היעד לטבע ל-38 דולר

הגבוה ב-18% ממחירה בשוק. בבית ההשקעות משמרים המלצת "קניה" למניה. לדברי האנליסט אורי הרשקוביץ, טבע פותחת את השנה החדשה בצורה מוצלחת
דרור איטח |

כשבועיים לאחר פרסום תוצאותיה הרבעוניות של חברת הפרמצבטיקה הישראלית טבע, בהם הוסיפה מנייתה כ-7.2% לערכה, מעדכנים בבית ההשקעות לידר את המלצתם למניית החברה ומותירים אותה על "קניה", תוך שהם מעלים את מחיר היעד ל-38 דולר למניה, הגבוה ב-18% ממחירה בשוק.

לדברי האנליסט אורי הרשקוביץ, טבע פותחת את השנה החדשה בצורה מוצלחת. ההכנסות צמחו בכ-24% כשהרוב המכריע של הצמיחה הנו אורגאני.

לדברי הרשקוביץ, למרות הצמיחה המרשימה במכירות בשל שחיקה במרווח הגולמי, החברה "רק" עמדה בתחזיות המוקדמות לרווח למניה שגילם צמיחה של 26%. התחזיות להמשך השנה היו גם הן פושרות למדי כשהרווח הנקי למניה לא צפוי לצמוח בצורה מהותית מרבעון לרבעון.

צבר המוצרים בצפון אמריקה הסתכם בכ-84 מיליארד דולר במונחי מכירה אתיים, מתוכם בכ-23 מיליארד דולר קיים צפי לבלעדיות של 180 יום ורווחיות גבוהה.

טבע ציינה כי פריסת הצבר לא תהיה לינארית: ב-2005 צפויים כ-20 אישורים מתוכם 3 עם תחרות מוגבלת, בכל אחת מהשנים 2006-2007 צפויים 40 אישורים מתוכם כ-15 עם תחרות מוגבלת.

החברה הסבירה את הירידה ברווחיות הגולמית בעליית הפרופורציה של המכירות באירופה מסך התמהיל. אירופה מהווה 25% מסך המכירות.

בשל תקלה טכנית, דחה ה-FDA את מועד התגובה שלו לבקשת טבע להשיק את האג'ילקט בארה"ב מהרביעי במאי לרביעי באוגוסט. השקת האזילקט באירופה צפויה בקרוב.

חטיבת הכימיה של החברה רשמה רבעון מאכזב במכירות ללקוחות חיצוניים. עם זאת החברה הדגישה כי המכירות לחיצוניים + מכירות פנימיות המשיכו לצמוח בקצב מהיר ולהערכתם ימשיכו לעשות כך גם בעתיד.

עם הטיסברי מחוץ לדרך, הקופקסון כבש את שוק ה-MS בארה"ב והוא היום הטיפול הנפוץ ביותר. הרשקוביץ מעריך כי הצמיחה בקופקסון תמשיך גם בעתיד אם כי הקצב יואט.

החברה נקבה בשם של תרופת הפראוואקול כמחוללת רווח עיקרית ב-2006. מאחר והפטנט על התרופה נגמר ב-20 לאפריל של אותה שנה, הרשקוביץ צופה חודש תזזיתי בנייר במועד זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.