בלידר מעלים את מחיר היעד לטבע ל-38 דולר
כשבועיים לאחר פרסום תוצאותיה הרבעוניות של חברת הפרמצבטיקה הישראלית טבע, בהם הוסיפה מנייתה כ-7.2% לערכה, מעדכנים בבית ההשקעות לידר את המלצתם למניית החברה ומותירים אותה על "קניה", תוך שהם מעלים את מחיר היעד ל-38 דולר למניה, הגבוה ב-18% ממחירה בשוק.
לדברי האנליסט אורי הרשקוביץ, טבע פותחת את השנה החדשה בצורה מוצלחת. ההכנסות צמחו בכ-24% כשהרוב המכריע של הצמיחה הנו אורגאני.
לדברי הרשקוביץ, למרות הצמיחה המרשימה במכירות בשל שחיקה במרווח הגולמי, החברה "רק" עמדה בתחזיות המוקדמות לרווח למניה שגילם צמיחה של 26%. התחזיות להמשך השנה היו גם הן פושרות למדי כשהרווח הנקי למניה לא צפוי לצמוח בצורה מהותית מרבעון לרבעון.
צבר המוצרים בצפון אמריקה הסתכם בכ-84 מיליארד דולר במונחי מכירה אתיים, מתוכם בכ-23 מיליארד דולר קיים צפי לבלעדיות של 180 יום ורווחיות גבוהה.
טבע ציינה כי פריסת הצבר לא תהיה לינארית: ב-2005 צפויים כ-20 אישורים מתוכם 3 עם תחרות מוגבלת, בכל אחת מהשנים 2006-2007 צפויים 40 אישורים מתוכם כ-15 עם תחרות מוגבלת.
החברה הסבירה את הירידה ברווחיות הגולמית בעליית הפרופורציה של המכירות באירופה מסך התמהיל. אירופה מהווה 25% מסך המכירות.
בשל תקלה טכנית, דחה ה-FDA את מועד התגובה שלו לבקשת טבע להשיק את האג'ילקט בארה"ב מהרביעי במאי לרביעי באוגוסט. השקת האזילקט באירופה צפויה בקרוב.
חטיבת הכימיה של החברה רשמה רבעון מאכזב במכירות ללקוחות חיצוניים. עם זאת החברה הדגישה כי המכירות לחיצוניים + מכירות פנימיות המשיכו לצמוח בקצב מהיר ולהערכתם ימשיכו לעשות כך גם בעתיד.
עם הטיסברי מחוץ לדרך, הקופקסון כבש את שוק ה-MS בארה"ב והוא היום הטיפול הנפוץ ביותר. הרשקוביץ מעריך כי הצמיחה בקופקסון תמשיך גם בעתיד אם כי הקצב יואט.
החברה נקבה בשם של תרופת הפראוואקול כמחוללת רווח עיקרית ב-2006. מאחר והפטנט על התרופה נגמר ב-20 לאפריל של אותה שנה, הרשקוביץ צופה חודש תזזיתי בנייר במועד זה.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
