בלידר מעלים את מחיר היעד לטבע ל-38 דולר
כשבועיים לאחר פרסום תוצאותיה הרבעוניות של חברת הפרמצבטיקה הישראלית טבע, בהם הוסיפה מנייתה כ-7.2% לערכה, מעדכנים בבית ההשקעות לידר את המלצתם למניית החברה ומותירים אותה על "קניה", תוך שהם מעלים את מחיר היעד ל-38 דולר למניה, הגבוה ב-18% ממחירה בשוק.
לדברי האנליסט אורי הרשקוביץ, טבע פותחת את השנה החדשה בצורה מוצלחת. ההכנסות צמחו בכ-24% כשהרוב המכריע של הצמיחה הנו אורגאני.
לדברי הרשקוביץ, למרות הצמיחה המרשימה במכירות בשל שחיקה במרווח הגולמי, החברה "רק" עמדה בתחזיות המוקדמות לרווח למניה שגילם צמיחה של 26%. התחזיות להמשך השנה היו גם הן פושרות למדי כשהרווח הנקי למניה לא צפוי לצמוח בצורה מהותית מרבעון לרבעון.
צבר המוצרים בצפון אמריקה הסתכם בכ-84 מיליארד דולר במונחי מכירה אתיים, מתוכם בכ-23 מיליארד דולר קיים צפי לבלעדיות של 180 יום ורווחיות גבוהה.
טבע ציינה כי פריסת הצבר לא תהיה לינארית: ב-2005 צפויים כ-20 אישורים מתוכם 3 עם תחרות מוגבלת, בכל אחת מהשנים 2006-2007 צפויים 40 אישורים מתוכם כ-15 עם תחרות מוגבלת.
החברה הסבירה את הירידה ברווחיות הגולמית בעליית הפרופורציה של המכירות באירופה מסך התמהיל. אירופה מהווה 25% מסך המכירות.
בשל תקלה טכנית, דחה ה-FDA את מועד התגובה שלו לבקשת טבע להשיק את האג'ילקט בארה"ב מהרביעי במאי לרביעי באוגוסט. השקת האזילקט באירופה צפויה בקרוב.
חטיבת הכימיה של החברה רשמה רבעון מאכזב במכירות ללקוחות חיצוניים. עם זאת החברה הדגישה כי המכירות לחיצוניים + מכירות פנימיות המשיכו לצמוח בקצב מהיר ולהערכתם ימשיכו לעשות כך גם בעתיד.
עם הטיסברי מחוץ לדרך, הקופקסון כבש את שוק ה-MS בארה"ב והוא היום הטיפול הנפוץ ביותר. הרשקוביץ מעריך כי הצמיחה בקופקסון תמשיך גם בעתיד אם כי הקצב יואט.
החברה נקבה בשם של תרופת הפראוואקול כמחוללת רווח עיקרית ב-2006. מאחר והפטנט על התרופה נגמר ב-20 לאפריל של אותה שנה, הרשקוביץ צופה חודש תזזיתי בנייר במועד זה.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
