רווח הון של 11-12 מיליון דולר לפולגת מהנפקת בגיר
חברת פולגת, בשליטת קבוצת סילברבוים ועופר גלבוע, תרשום רווח הון של 11-12 מיליון דולר כתוצאה מהנפקתה של חברת הבת, בגיר. רווח ההון ינבע משני גיוסי ההון שביצעה בגיר לאחרונה: ההנפקה הפרטית למשקיעים מוסדיים, במסגרתה גוייס סכום של 43 מיליון שקל, וההנפקה הציבורית שהושלמה אתמול, במסגרתה גוייסו 149 מיליון שקל.
השלמת ההנפקה הפרטית של בגיר היתה מותנית בהשלמתה של ההנפקה הציבורית, ולאור השלמתה של ההנפקה הציבורית – הבטיחה לעצמה בגיר גיוס כולל של 192 מיליון שקל. כפי שהצהיר לאחרונה עופר גלבוע, מנכ"ל בגיר, תמורת הגיוס מיועדת בעיקר לפיתוחה של בגיר באמצעות רכישות של חברות בשווקים בהם היא פועלת, ובמיוחד בשוק האמריקני. בגיר שמה לעצמה כמטרה להכפיל את מכירותיה, שהסתכמו בשנת 2004 ב-149 מיליון דולר, במהלך 2-3 השנים הקרובות.
את ההנפקה הציבורית של בגיר הובילו החתמים כלל חיתום, לידר, פועלים אי.בי.אי, איפקס ואלטשולר-שחם. בהנפקה נרשמו ביקושים של 60 מיליארד שקל, פי 401 מהסכום שהוצע לציבור. שיעור ההקצאה למזמינים יעמוד על 0.15%, ואילו המשקיעים המוסדיים, שהזמינו 80% מהיקף ההנפקה, יקבלו בסיומו של התהליך רק 40% מהיקפה.
בגיר הציעה לציבור יחידות הכוללות אג"חים להמרה, מניות וכתבי אופציה. שווי החברה לצורך ההנפקה נקבע ל-53 מיליון דולר (לפני הגיוס). איגרות החוב שהנפיקה בגיר נושאות ריבית שנתית של 6% והן צמודות למדד. האיגרות הונפקו למשך חיים ממוצע של כ-4 שנים, והן ניתנות להמרה למניות בגיר לפי מחיר של 10 שקל למניה במהלך השנתיים הראשונות לחייהן. לאחר מכן, עולה מחיר ההמרה ל-13 שקל.
השליטה בפולגת נרכשה בדצמבר 2004 על ידי קבוצת סילברבוים, בראשותו של צביקה בארינבוים,ועל ידי עופר גלבוע, המכהן כמנכ"ל פולגת ובגיר. החברה צפויה לחלק בשבוע הבא דיווידנד בסך 152 מיליון שקל לבעלי מניותיה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
