העליון דחה בקשה לתביעת ענק נגד חברות האשראי
בית המשפט העליון בהרכב של 3 שופטים דחה היום בקשה של בעלי עסקים - להפוך תביעתם לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי בישראל - בגין הטלת עמלות יתר על עסקים בתחום עמלות הסליקה. בית המשפט העליון אישר למעשה להמשיך בהליך הגשת תביעה ייצוגית נגד הבנקים לאומי ודיסקונט לפי סעיף 2 בחוק. עם זאת הוא דחה את הבקשה בעניין זה נגד בנק הפועלים.
סיפור התביעה החל בשנת 1998 בפניה של רוקח מת"א לבית המשפט המחוזי בת"א שאישר אותה כיצוגית.
בית המשפט העליון הכריע בכך כי התביעה הייצוגית הגדולה בתולדות המדינה שהוגשה נגד כל חברות כרטיסי האשראי (כאל, דיינרס, ישאכרט ואמריקן אקספרס) והבנקים הגדולים (פועלים לאומי ודיסקונט) לא תוכר ככזו. מדובר בתביעה בסדר גודל של כמיליארד וחצי שקל (בערכים של היום), תביעה הוגשה נגד חברות כרטיסי האשראי על גביית יתר של עמלות. הבנקים נכנסו לתביעה, שכן לטענת התובע, הם הבעלים ולכן גם הם נושאים באחריות.
מאחורי התביעה הייצוגית עומד כאמור רוקח בשם הוארד רייס מכיכר המדינה, ששימש בעבר יו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל. רייס טען, כי חברות האשראי גובות עמלות מופרזות ומנצלות לרעה את מעמדן כמונופולין וכראיה לכך, טען שכאשר אלפא קארד (שהפכה בהמשך ללאומי קארד) נכנסה לתמונה - העמלות ירדו באופן ניכר (מ-2.7%-3.5% לכ-2% בממוצע). התובע/רוקח חישב ומצא, כי בשנים 1996-1998 הגיע מרווח העמלות (האחוזים שגבו חברות האשראי בהפחתה של האחוזים שהיו צריכות לגבות לטענתו) ל-80 אלף שקל, וכי בישראל כ-50 אלף בתי עסק כדוגמתו, מה שהביא אותו לסכום התביעה הייצוגית (במונחים של 1998).
בית המשפט, בראשותו של השופט בדימוס קלינג אישר את "המרקחה" כתביעה ייצוגית, וחברות האשראי ערערו על הפסיקה לבית המשפט העליון.
בשיחה שקיימנו אתמול עם עו"ד אהד מימון ממשרדו של פורפסור יובל לוי, המייצג את חברות האשראי, ויזה כאל ודיינרס, הסביר לנו מימון, כי פסק הדין שניתן היום - "לכאן או לכאן - הולך לערער את השוק" לדעתו, וכי יש לו חשיבות תקדימית בלתי רגילה.
לו היתה מאושרת התביעה כייצוגית, היא היתה הופכת לפס"ד שלא היה לו אח ורע בעולם כולו (למרות מספר ניסיונות דומים), בשל הסכום הנכבד של התביעה וחשוב מכך, שכן היא היתה מאפשרת לתבוע כל אחד מהגופים הללו באותו הסכום, על אף שהתביעה הוגשה נגד כולם ביחד וזאת, מסביר מימון, בשל מושג בנזיקין הקרוי "ביחד ולחוד".
לדברי מימון לפס"ד שהתקבל בסופו של דבר תהא השלכה רצינית על דיני תובענה ייצוגית, אשר יכולה להשפיע גם על השוק העולמי. אחת הטענות של מימון נוגעת לסעיף של "ניצול מעמדו של המונופולין לרעה". הנושא המוגדר - "מחירים לא הוגנים", הסביר מימון, מציג מצב בו לא יוכלו לאפשר לקבוע מהן העמלות הנכונות - האם כניסתה של אלפא לשוק וירידת העמלות באופן ניכר אכן מוכיחה, שאל אתמול מימון - כי נגבו עמלות מופרזות?
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםשנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?
הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.
לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.
קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.
פימי
קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.
- בצל מירוץ החימוש העולמי: הושקה קרן אורליוס וגוייסו 50 מיליון דולר להשקעות בדיפנס-טק
- האם כספי הפנסיה של האמריקאים בדרך להשקעות בשווקים פרטיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.
עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.
