העליון דחה בקשה לתביעת ענק נגד חברות האשראי

התיר לתבוע את לאומי ודיסקונט בשל הסדר כובל. התביעה הסתכמה בכמיליארד וחצי ש' - הגדולה בתחומה בישראל. עו"ד לוי, שייצג את דיינרס וכאל: "תובענה ייצוגית צריכה להיעשות אך ורק במקרים המתאימים"
שי פאוזנר |

בית המשפט העליון בהרכב של 3 שופטים דחה היום בקשה של בעלי עסקים - להפוך תביעתם לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי בישראל - בגין הטלת עמלות יתר על עסקים בתחום עמלות הסליקה. בית המשפט העליון אישר למעשה להמשיך בהליך הגשת תביעה ייצוגית נגד הבנקים לאומי ודיסקונט לפי סעיף 2 בחוק. עם זאת הוא דחה את הבקשה בעניין זה נגד בנק הפועלים.

סיפור התביעה החל בשנת 1998 בפניה של רוקח מת"א לבית המשפט המחוזי בת"א שאישר אותה כיצוגית.

בית המשפט העליון הכריע בכך כי התביעה הייצוגית הגדולה בתולדות המדינה שהוגשה נגד כל חברות כרטיסי האשראי (כאל, דיינרס, ישאכרט ואמריקן אקספרס) והבנקים הגדולים (פועלים לאומי ודיסקונט) לא תוכר ככזו. מדובר בתביעה בסדר גודל של כמיליארד וחצי שקל (בערכים של היום), תביעה הוגשה נגד חברות כרטיסי האשראי על גביית יתר של עמלות. הבנקים נכנסו לתביעה, שכן לטענת התובע, הם הבעלים ולכן גם הם נושאים באחריות.

מאחורי התביעה הייצוגית עומד כאמור רוקח בשם הוארד רייס מכיכר המדינה, ששימש בעבר יו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל. רייס טען, כי חברות האשראי גובות עמלות מופרזות ומנצלות לרעה את מעמדן כמונופולין וכראיה לכך, טען שכאשר אלפא קארד (שהפכה בהמשך ללאומי קארד) נכנסה לתמונה - העמלות ירדו באופן ניכר (מ-2.7%-3.5% לכ-2% בממוצע). התובע/רוקח חישב ומצא, כי בשנים 1996-1998 הגיע מרווח העמלות (האחוזים שגבו חברות האשראי בהפחתה של האחוזים שהיו צריכות לגבות לטענתו) ל-80 אלף שקל, וכי בישראל כ-50 אלף בתי עסק כדוגמתו, מה שהביא אותו לסכום התביעה הייצוגית (במונחים של 1998).

בית המשפט, בראשותו של השופט בדימוס קלינג אישר את "המרקחה" כתביעה ייצוגית, וחברות האשראי ערערו על הפסיקה לבית המשפט העליון.

בשיחה שקיימנו אתמול עם עו"ד אהד מימון ממשרדו של פורפסור יובל לוי, המייצג את חברות האשראי, ויזה כאל ודיינרס, הסביר לנו מימון, כי פסק הדין שניתן היום - "לכאן או לכאן - הולך לערער את השוק" לדעתו, וכי יש לו חשיבות תקדימית בלתי רגילה.

לו היתה מאושרת התביעה כייצוגית, היא היתה הופכת לפס"ד שלא היה לו אח ורע בעולם כולו (למרות מספר ניסיונות דומים), בשל הסכום הנכבד של התביעה וחשוב מכך, שכן היא היתה מאפשרת לתבוע כל אחד מהגופים הללו באותו הסכום, על אף שהתביעה הוגשה נגד כולם ביחד וזאת, מסביר מימון, בשל מושג בנזיקין הקרוי "ביחד ולחוד".

לדברי מימון לפס"ד שהתקבל בסופו של דבר תהא השלכה רצינית על דיני תובענה ייצוגית, אשר יכולה להשפיע גם על השוק העולמי. אחת הטענות של מימון נוגעת לסעיף של "ניצול מעמדו של המונופולין לרעה". הנושא המוגדר - "מחירים לא הוגנים", הסביר מימון, מציג מצב בו לא יוכלו לאפשר לקבוע מהן העמלות הנכונות - האם כניסתה של אלפא לשוק וירידת העמלות באופן ניכר אכן מוכיחה, שאל אתמול מימון - כי נגבו עמלות מופרזות?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.