ינואר בקרנות: האפקט עם עליה של 4.7% בנכסים
המגמה החיובית שאיפיינה את שוק המניות בחודשיים שנעלו את 2004 נמשכה גם לתוך 2005, אם כי באופן מתון יותר. כותבים היום כלכלני חברת מיטב. תשואות נאות מאוד הניבו האפיקים הסולידים. צמודי המדד בלטו במיוחד כשהמדד המשקלל את תשואתם עלה בשיעור של כ-1.1%. זאת, בעיקר על רקע מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר שהיה גבוה במעט מהתחזיות, והתחזקות הדולר מול השקל. השקל פוחת כלפי הדולר ב-1.7% ותוסף כלפי האירו ב-2.8%. כלפי סל המטבעות נחלש השקל ב-0.3%.
המגמה החיובית התבטאה גם באפיק השקלי. הגורמים העיקריים שהשפיעו על אפיק זה היו: המשך תהליך הורדת הריבית, העלאת תחזית דירוג האשראי למשק הישראלי השקול להכרזה על כך שפרמיית הסיכון של ישראל אמורה להיות נמוכה יותר, ומינויו של סטנלי פישר לנגיד בנק ישראל הבא. מדד השחרים עלה ב- 1.1%. מגמה זו איפיינה גם את הגילונים שעלו בממוצע ב-0.5%. המק"מים עלו בהתאם למנה החודשית שלהם: 0.4%.
תשואות אלה, שהושגו באפיקי ההשקעה המרכזיים בשוק ההון התבטאו בתשואה משוקללת חיובית של תעשיית הקרנות בשיעור של 1.1%.
מסיכומי חברת מיטב לגבי ההתפתחויות בתעשיית הקרנות בחודש ינואר עולה, כי סך נכסיה של תעשיית הקרנות עלה, זה חודש חמישי ברציפות, בשיעור של כ-4.7%, מכ-101.3 מיליארד שקל בסוף חודש דצמבר 2004 לכ-106.05 מיליארד שקל בסוף חודש ינואר 2005. בכך, הגיעה התעשייה לשיא חדש של כל הזמנים בהיקף נכסיה. כניסת הכספים בחודש ינואר 2005 היא גם הגבוהה ביותר שהייתה בתעשייה מאז ינואר 2004. כ-73% מן הגידול נבע מכניסת כספים של כ-3.6 מיליארד שקל, וכ-27% מהתשואה החיובית המשוקללת של התעשייה בינואר.
בחינה מעמיקה יותר של הנתונים מגלה, כי למרות המשכה של המגמה החיובית בשוק המניות לתוך השנה החדשה, הוסיף הציבור להעדיף את הקרנות הסולידיות ולמעשה קרנות אלה ריכזו כ-92% מסך הגיוסים של התעשייה בינואר.
ניתן בהחלט לקבוע, כי חידוש תהליך הורדת הריבית עד לרמתה הנמוכה ביותר בתולדות המשק, עשה רק טוב לקרנות הסולידיות, כאשר זרימת הכספים המתגברת לקרנות אלה בחודשים האחרונים בכלל, ובינואר בפרט, מבטאת את רצון הציבור במציאת חלופות השקעה סולידיות אלטרנטיביות בתקופה של ריביות נמוכות על פקדונות ותוכניות חסכון בבנקים.
התפלגות כניסת הכספים ויציאתם בסוגים השונים של הקרנות מראה, כי רובו של הכסף זרם לקרנות המתמחות באג"ח מקומי אליהן נכנסו כ-2.7 מיליארד שקל. מתוך זה כ-2.1 מיליארד שקל לקרנות המתמחות באג"ח כללי, אג"ח חברות ואג"ח להמרה וכ-0.6 מיליארד שקל לקרנות המתמחות באג"ח מדינה.
הקרנות השקליות איבדו אמנם את הבכורה לאחר שישה חודשים רצופים בהם גייסו את הסכום הגבוה ביותר, אך בינואר עדיין גייסו סכום נאה של כ-600 מיליון שקל.
גם קרנות אג"ח חו"ל גייסו סכום נאה של כ-180 מיליון שקל. ראוי לציין, כי השוואת המס על השקעות בחו"ל למס על השקעות בישראל טרם ניכרת בהרגלי ההשקעה של הציבור הישראלי.
גיוסים קלים יותר נרשמו בקבוצת הקרנות הגמישות של 105 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המנייתיות גייסה בינואר כ- 29 מיליון שקל, כשמחד הקרנות המתמחות במניות בישראל גייסו 79 מיליון שקל, ומנגד בקרנות המתמחות במניות בחו"ל נרשמו פדיונות של 50 מיליון שקל. נתונים אלה מחזקים את ההערכה, שהעליות שנרשמו בשוק המניות בת"א היו בעיקרם "עבודה" של המשקיעים הזרים. קבוצת הקרנות המשולבות גייסה גם היא סכום נמוך של 23 מיליון שקל.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
