ינואר בקרנות: האפקט עם עליה של 4.7% בנכסים
המגמה החיובית שאיפיינה את שוק המניות בחודשיים שנעלו את 2004 נמשכה גם לתוך 2005, אם כי באופן מתון יותר. כותבים היום כלכלני חברת מיטב. תשואות נאות מאוד הניבו האפיקים הסולידים. צמודי המדד בלטו במיוחד כשהמדד המשקלל את תשואתם עלה בשיעור של כ-1.1%. זאת, בעיקר על רקע מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר שהיה גבוה במעט מהתחזיות, והתחזקות הדולר מול השקל. השקל פוחת כלפי הדולר ב-1.7% ותוסף כלפי האירו ב-2.8%. כלפי סל המטבעות נחלש השקל ב-0.3%.
המגמה החיובית התבטאה גם באפיק השקלי. הגורמים העיקריים שהשפיעו על אפיק זה היו: המשך תהליך הורדת הריבית, העלאת תחזית דירוג האשראי למשק הישראלי השקול להכרזה על כך שפרמיית הסיכון של ישראל אמורה להיות נמוכה יותר, ומינויו של סטנלי פישר לנגיד בנק ישראל הבא. מדד השחרים עלה ב- 1.1%. מגמה זו איפיינה גם את הגילונים שעלו בממוצע ב-0.5%. המק"מים עלו בהתאם למנה החודשית שלהם: 0.4%.
תשואות אלה, שהושגו באפיקי ההשקעה המרכזיים בשוק ההון התבטאו בתשואה משוקללת חיובית של תעשיית הקרנות בשיעור של 1.1%.
מסיכומי חברת מיטב לגבי ההתפתחויות בתעשיית הקרנות בחודש ינואר עולה, כי סך נכסיה של תעשיית הקרנות עלה, זה חודש חמישי ברציפות, בשיעור של כ-4.7%, מכ-101.3 מיליארד שקל בסוף חודש דצמבר 2004 לכ-106.05 מיליארד שקל בסוף חודש ינואר 2005. בכך, הגיעה התעשייה לשיא חדש של כל הזמנים בהיקף נכסיה. כניסת הכספים בחודש ינואר 2005 היא גם הגבוהה ביותר שהייתה בתעשייה מאז ינואר 2004. כ-73% מן הגידול נבע מכניסת כספים של כ-3.6 מיליארד שקל, וכ-27% מהתשואה החיובית המשוקללת של התעשייה בינואר.
בחינה מעמיקה יותר של הנתונים מגלה, כי למרות המשכה של המגמה החיובית בשוק המניות לתוך השנה החדשה, הוסיף הציבור להעדיף את הקרנות הסולידיות ולמעשה קרנות אלה ריכזו כ-92% מסך הגיוסים של התעשייה בינואר.
ניתן בהחלט לקבוע, כי חידוש תהליך הורדת הריבית עד לרמתה הנמוכה ביותר בתולדות המשק, עשה רק טוב לקרנות הסולידיות, כאשר זרימת הכספים המתגברת לקרנות אלה בחודשים האחרונים בכלל, ובינואר בפרט, מבטאת את רצון הציבור במציאת חלופות השקעה סולידיות אלטרנטיביות בתקופה של ריביות נמוכות על פקדונות ותוכניות חסכון בבנקים.
התפלגות כניסת הכספים ויציאתם בסוגים השונים של הקרנות מראה, כי רובו של הכסף זרם לקרנות המתמחות באג"ח מקומי אליהן נכנסו כ-2.7 מיליארד שקל. מתוך זה כ-2.1 מיליארד שקל לקרנות המתמחות באג"ח כללי, אג"ח חברות ואג"ח להמרה וכ-0.6 מיליארד שקל לקרנות המתמחות באג"ח מדינה.
הקרנות השקליות איבדו אמנם את הבכורה לאחר שישה חודשים רצופים בהם גייסו את הסכום הגבוה ביותר, אך בינואר עדיין גייסו סכום נאה של כ-600 מיליון שקל.
גם קרנות אג"ח חו"ל גייסו סכום נאה של כ-180 מיליון שקל. ראוי לציין, כי השוואת המס על השקעות בחו"ל למס על השקעות בישראל טרם ניכרת בהרגלי ההשקעה של הציבור הישראלי.
גיוסים קלים יותר נרשמו בקבוצת הקרנות הגמישות של 105 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המנייתיות גייסה בינואר כ- 29 מיליון שקל, כשמחד הקרנות המתמחות במניות בישראל גייסו 79 מיליון שקל, ומנגד בקרנות המתמחות במניות בחו"ל נרשמו פדיונות של 50 מיליון שקל. נתונים אלה מחזקים את ההערכה, שהעליות שנרשמו בשוק המניות בת"א היו בעיקרם "עבודה" של המשקיעים הזרים. קבוצת הקרנות המשולבות גייסה גם היא סכום נמוך של 23 מיליון שקל.

קנס של 2.1 מיליון שקל על בנק לאומי בגין הפרת הוראות איסור הלבנת הון
בנק ישראל קנס את בנק לאומי ב-2.1 מיליון שקל בשל כשלים במערכות הניטור של הבנק, אחרי שבביקורת התגלו עשרות הפרות של הוראות איסור הלבנת הון; בבנק טוענים כי מדובר במקרים טכניים בודדים ואין שום קשר למימון טרור
ועדת העיצומים לתאגידים בנקאיים קבעה כי בנק לאומי לישראל בע"מ יישא בעיצום כספי בסך 2.1 מיליון שקל, אחרי שהפר שורה של הוראות מכוח חוק איסור הלבנת הון. ההחלטה התקבלה לאחר ביקורת של הפיקוח על הבנקים, שהעלתה ליקויים מהותיים במערכות הניטור ובנהלי הכרת הלקוח של הבנק.
הוועדה ייחסה לבנק לאומי 11 הפרות של סעיף 9 לצו איסור הלבנת הון, הנוגע לדיווח על פעולות בלתי רגילות לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. לפי הוועדה, הכשל המרכזי נבע מהגדרות שגויות במערכת הניטור, שהובילו לכך שפעולות חריגות לא זוהו ולא דווחו במועד. בנוסף, נמצאו 10 הפרות של סעיף 2א לצו, הקובע את החובה לעדכן את הליך הכרת הלקוח (KYC). לפי הממצאים, הבנק לא הבחין באנומליות בפעילות לקוחותיו ולא ביצע את ההתאמות הנדרשות על בסיס הערכות סיכון וסקירות תקופתיות.
במסגרת החלטתה, הדגישה הוועדה כי מערך הניטור מהווה "בריח תיכון" במשטר איסור הלבנת הון, ולכן כל כשל בתפעולו מערער את יכולת הפיקוח על פעילות חריגה. עוד נמסר כי החובה לעדכן את הליך הכרת הלקוח איננה מותנית באיתור חריגות בפועל, אלא נדרשת כתהליך שיטתי המבוסס על ניהול סיכונים.
הוועדה ציינה כי סכום הקנס הופחת ביחס לתקרה המקסימלית הקבועה בחוק (2.26 מיליון שקל לכל הפרה), בין היתר לנוכח שיתוף הפעולה שהפגין הבנק עם צוותי הביקורת והצעדים שתיקן בהמשך. לצד זאת, הוועדה קיימה שימוע לבנק טרם מתן ההחלטה.
- בנק לאומי מצטרף לתוכנית עשיית השוק בבורסה - לראשונה גם באופציות על מניות הבנק
- דיסקונט יתן לכם 25 שקל בחודש וירוץ לעשות קמפיין באיילון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מלאומי נמסר: "מדובר במקרים טכניים בודדים של דיווח אודות הפקדות מזומן בסכומים קטנים שבוצעו בעבר, ובאף אחד מהם אין קשר למימון טרור או חשד להלבנת הון. בנוסף, בזכות העובדה שהבנק טיפל לאורך השנים בכל הליקויים, סכום העיצום הופחת משמעותית".
לבנק לאומי עומדת זכות ערעור לבית משפט השלום בתוך 30 ימים ממועד ההחלטה.